שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

נראה שנוסחת הספרדים בזה נתקנה לפי סדר הדברים בפסוק והתגדלתי והתקדשתי, וכידוע שיקר בלשון ארמי הוא כבוד כמו וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן שפסוק זה בלשון ארמי נאמר כמ”ש בגמ’ מגילה, וכן כבד לב פרעה מתרגמי’ מלשון יוקרא דכבד וכבד ...קרא עוד

נראה שנוסחת הספרדים בזה נתקנה לפי סדר הדברים בפסוק והתגדלתי והתקדשתי, וכידוע שיקר בלשון ארמי הוא כבוד כמו וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן שפסוק זה בלשון ארמי נאמר כמ”ש בגמ’ מגילה, וכן כבד לב פרעה מתרגמי’ מלשון יוקרא דכבד וכבד לשונם שווה בשרשם, ואמנם התרגום המילולי לגדולה בלשון ארמי הוא רבו ולא יוקרא, וכמו כנזכר באיזהו מקומן בדניאל, וכן בירמיה כתיב וכל רבי מלך בבל, והוא משורש איתרבי שהוא ענין גידול, מ”מ גדולה וכבוד הם עניינים קרובים, ולכן הקדימו הספרדים יקירא לקדישא.

ואגב אורחא יש לציין דנחלקו המפרשים בקדיש בתיבות יתגדל ויתקדש אם לשון עברי הוא או בלשון ארמי נאמר, דלספר הפרדס והגר”א במעשה רב סוברים שבלשון עברי נאמר וטעמם לכאורה דגדולה בלשון ארמי היא רבו או רבותא, ומגדל בלשון ארמי משמש בכ”מ ענין קליעה, ואילו החולקים סוברים שהוא בלשון ארמי, ונפק”מ אם לאומרה בצירי או בפתח.

קרא פחות

0

הס”ת השני אפשר לפתוח רק לאחר סיום גלילת הס”ת הראשון כדי שלא יעשו מצוות חבילות חבילות, והנביא אפשר לפתוח כבר קודם לכן אבל הקריאה בנביא יש להמתין כדי שהגולל יוכל לשמוע ג”כ, ולענין יהי רצון שאומרים בשני ובחמישי א”צ להמתין ...קרא עוד

הס”ת השני אפשר לפתוח רק לאחר סיום גלילת הס”ת הראשון כדי שלא יעשו מצוות חבילות חבילות, והנביא אפשר לפתוח כבר קודם לכן אבל הקריאה בנביא יש להמתין כדי שהגולל יוכל לשמוע ג”כ, ולענין יהי רצון שאומרים בשני ובחמישי א”צ להמתין כלל שאינו אלא מנהג (או”ח סי’ קמז ס”ז וס”ח ומשנ”ב שם).

ולענין ההמתנה הנ”ל לגלילה נקט המשנ”ב ס”ק כה (לענין המתנה מס”ת לס”ת) דהכונה לגלילת המפה, והיינו מה שבזמנם האבנט של הס”ת היו מלבישין באופן של גלילה, עי’ מגילה לב ע”א ושו”ע שם ס”ה, אבל בסעיף הקודם בס”ק כג לענין ההמתנה להתחלת קריאה בנביא הביא המשנ”ב דבפמ”ג נקט דהכונה לגלילת הספר וסיים דמרש”י לא משמע כן, ובפשטות מה שנקט אח”כ המשנ”ב בפשיטות דהכונה לגלילת המפה הוא משום שהכריע כמו שהבין ברש”י, והוא כעין מחלוקת ואחר כך סתם, ואולי יש לומר בדוחק דבזה היה פשיטא להמשנ”ב מס”ת לס”ת שכל עוד שלא נגלל המפה עדיין הס”ת הראשון ראוי לקרות בו וממילא הו”ל חבילות חבילות, אבל צע”ק דאי משום הא הרי גם בהפטרה דהטעם שהגולל יוכל לשמוע ההפטרה כל שכן שיש להמתין עד סיום גלילת המפה, דסו”ס הרי כל שלא סיים תפקידו הרי הוא טרוד, ויל”ע.

ועי’ בפרישה דלטעם זה של רש”י דלא יתחיל ההפטרה בעי’ עד סוף הגלילה, ונראה דזהו מה שכתב המשנ”ב דמרש”י לא משמע כן, והוסיף עוד בפרישה דשאר הדעות בב”י שם בשם הא”ח אתיין דלא כפרש”י עי”ש, ואולי לכן לא שלל המשנ”ב דעת הפמ”ג לגבי הפטרה מכיון ששייך להעמיד דברי הפמ”ג כטעם הפרישה שם בדעת הא”ח עי”ש, אבל לענין ס”ת שני הוה פשיטא ליה דבעי’ גלילה לגמרי וכנ”ל.

ויש להוסיף דגלילה לגבי הפטרה מקורו מהגמ’ סוטה לט ע”ב, וגלילה לגבי ס”ת שני מקורו מהמרדכי בהלק”ט יד ע”ד בשם מהר”ם המובא בתשב”ץ קטן סי’ קפז, ולכן יתכן דב’ מיני גלילה הם, בפרט אם נימא דמרדכי ותשב”ץ למדו בגמ’ בסוטה הנ”ל כפרש”י.

אבל כ”ז רק ליישב אם נפרש במשנ”ב דגלילה לגבי ס”ת אינו בהכרח אותו גלילה לגבי המפטיר, אלא שכבר נתבאר שאינו מוכרח במשנ”ב דאפשר דתני פלוגתא בהא וה”ה להא.

קרא פחות
0

יעוי’ בסו”ס תכח שפסק הרמ”א שכהן יכול למחול על וקידשתו, ואז יהיה מותר להשתמש בו, ובמשנ”ב שם הביא דעה החולקת וסוברת שלענין תשמיש בכהן אינו יכול למחול דהוא ביזיון, ומשמע שם במשנ”ב דלענין לפתוח בתורה לכו”ע יכול למחול. ואעפ”כ נקט במשנ”ב ...קרא עוד

יעוי’ בסו”ס תכח שפסק הרמ”א שכהן יכול למחול על וקידשתו, ואז יהיה מותר להשתמש בו, ובמשנ”ב שם הביא דעה החולקת וסוברת שלענין תשמיש בכהן אינו יכול למחול דהוא ביזיון, ומשמע שם במשנ”ב דלענין לפתוח בתורה לכו”ע יכול למחול.

ואעפ”כ נקט במשנ”ב בסי’ קלה דאף שמדאורייתא כהן יכול למחול על העלייה לתורה אבל מפני דרכי שלום תקנו מדרבנן שאינו יכול למחול, ובשוע”ר נקט שכהן יכול למחול.

ועי”ש עוד בסי’ קלה לענין אופנים שהכהן אינו יכול לעלות לתורה מה יעשה דהשו”ע כ’ שלא יעלה עי”ש האופנים וברמ”א הוסיף שטוב יעשה הכהן שיצא מבהכנ”ס.

ויש לדון האם הפתרון לצאת מבהכנ”ס הוא מועיל רק בדיעבד לפגמא במקומות שהכהן אינו יכול לעלות כמו המבואר באופנים שם או שהוא מועיל גם בשביל שיוכל הכהן למחול ואפי’ לענין לכתחילה אם רוצה הכהן שלא לעלות.

ובדינים והנהגות חזו”א הובא שבבהכנ”ס שהיה שם רק כהן אחד החזו”א לא הוה ניחא ליה שיצא הכהן לפעמים, אבל באקראי באופן שיש חיוב כ’ הגרח”ק (הובא בישא יוסף) שבזה התיר החזו”א שיצא הכהן.

ומה שדן שם המשנ”ב על תקנת הקהל להעלות ישראל בשמח”ת או בכל השנה עי”ש מ”ש בזה, שם אינו שייך לענייננו, דשם עיקר מה שדן המשנ”ב הוא כשהוא שלא על דעת הכהנים.

קרא פחות

0

בשם הגראי”ל שטינמן הובא שלא לכפול הכל, כיון שאם כופל הכל יצא בודאי ידי חובה בקריאה ראשונה ואחרי שכבר יצא אינו יכול להדר שוב, כלומר דלפי הצד שהפעם הראשונה שקרא לא היה בניקוד הנכון אינו יכול להשלים אחר כך הניקוד ...קרא עוד

בשם הגראי”ל שטינמן הובא שלא לכפול הכל, כיון שאם כופל הכל יצא בודאי ידי חובה בקריאה ראשונה ואחרי שכבר יצא אינו יכול להדר שוב, כלומר דלפי הצד שהפעם הראשונה שקרא לא היה בניקוד הנכון אינו יכול להשלים אחר כך הניקוד הנכון, מאחר שכבר יצא בדיעבד.

ואמנם לגוף הדברים יל”ע אם לא שייך לצאת שוב, ועי’ תוס’ ר”ה כח ע”ב, וגם תלוי בנידון אם מדאורייתא יש זמן לזכירת עמלק, מ”מ בתקנה דרבנן ודאי יש תקנה של פרשת זכור פעם אחת, ועכ”פ מכיון שיש כאן צד להחמיר לכן טוב לחוש לזה.

ומ”מ יש לציין דלא יכפול רק מילה אחת, דהבה”ל מסתפק מי שכופל בק”ש מילה אחת אם יצא אפי’ בדיעבד לפי שי’ חלק מהראשונים, ואע”פ שבדיעבד נהגו להקל בזה, ובפרט שכאן יש מקום לטעון שמתקן את עצמו מספק ואולי יש מקום לצדד דבזה לא מיירי הבה”ל, מ”מ טוב לחוש לזה ולכפול כל המשפט ולא רק מילה אחת, שאז יש צד שהמשפט מאבד המשמעות (דלכל היותר גם אם נימא שיש משמעות כל שהיא לזכר זכר לא משמע אלא זכר של הזכר, וזה לא כתוב בתורה).

קרא פחות
0

קשה לומר הנהגה ברורה בזה כי אין כאן לא איסור ולא היתר, ומצאתי כמה אופנים שכן מזכירים את שם האב ולא שם האם, כגון כשהאם משומדת והאב חזר בתשובה יש שדנו להזכיר שם האב (עי’ בספר מצות ביקור חולים סי’ ...קרא עוד

קשה לומר הנהגה ברורה בזה כי אין כאן לא איסור ולא היתר, ומצאתי כמה אופנים שכן מזכירים את שם האב ולא שם האם, כגון כשהאם משומדת והאב חזר בתשובה יש שדנו להזכיר שם האב (עי’ בספר מצות ביקור חולים סי’ מג מה שדן על יסוד דברי החת”ס ר”פ תולדות אם כי שם לא נזכר שם האב אלא להתפלל בפני החולה בלא להזכיר השם כלל), וכן אחר ברית מילה מזכירים שם האב ומצאתי כתוב בשם הגר”י זילברשטיין טעם בזה כיון שהאב קיים עכשיו מצוה שהכניס בנו לברית מילה, וכן דנו הפוסקים על עוד דברים שמזכירים שם האב כגון מי שבירך אחר קריאת התורה וכן בהזכרת נשמות, ועי’ בשו”ת בצל חכמה ובעוד ספרים, [ולענ”ד יתכן מאוד החילוק בזה הוא פשוט שיש תפילות קדומות שנתקנו בזמנים ובמקומות שלא הקפידו על מנהג זה להזכיר התפילה דוקא בשם האם ואחר שכבר נקבע כך לא שינו מזה], וכן נזכר בפוסקים כשאין יודעים שם האם שיזכירו בשם האב (עי’ בארחות רבינו דלהלן).

ולגוף הענין באופן שידוע שהאב היה צדיק מופלג או מת על קידוש השם אם יותר טוב להזכיר שם האב משם האם, כמדומה שלא נהגו שינוי בזה שלא להבדיל בין אלו לאלו (ע”ע מו”ק כח), וגם שהנסתרות לה’ אלהינו, ופעמים שהתחתונים למעלה ועליונים למטה, ואין אנו יודעים בד”כ מהי דרגת חשיבותו של כל אדם בב”ד של מעלה, ולכן אומרים קדיש על כולם י”א חודש, וגם מאחר שהובאו בשו”ת תורה לשמה סי’ שצט כמה טעמים במה שמזכירין שם האם ולא שם האב, ואי אפשר לומר שכל הטעמים אינם נוהגים באב שמת על קידוש השם, ועי’ בשו”ת אפרקסתא דעניא [ח”א סי’ כב סק”א] שהביא סמך לזה מהזוהר [לך לך פד ע”א] וכן הביאו סמך לזה מהזוהר שמות [יז ע”ב], ולפי דבריו באמת שאין חילוק בין אב צדיק למי שאינו צדיק דבזוהר שם מיירי בבני משה שנזכרו על שם אמם, וכן לפי המהרש”ל בשבת סו ע”ב יתכן שאין חילוק בין צדיק לאחר, עי’ בשו”ת אז נדברו חי”ד סי’ כד.

ולכן כמדומה שלא נהגו בד”כ לחלק בזה, ומ”מ מי שרוצה להזכיר שם האב יכול להזכיר דבלאו הכי אין הפסד גדול כ”כ להזכיר שם האב בכל גוני עי’ בארחות רבינו (ח”א עמ’ שלג) מה שהביא בשם הקה”י בזה, וכן הובא בכלבו [סי’ קמה] המובא בד”מ [יו”ד סי’ שלה] נוסח תפילה לחולה בשם האב, ואם יש ענין להזכיר דוקא שם האב במקרה שידוע שהיה בדרגא גבוהה בהרבה מן האם נראה שבחלק מהמקרים אפשר לומר שיש ענין בזה, אלא שהכל לפי הענין, כגון על מה וכיצד ידוע צדקותו ועל מה וכיצד ידוע אי צדקותה של האשה וכיו”ב.

קרא פחות
1

הנץ הנראה יותר עדיף מהנץ המישורי, ואם יש אפשרות לעשות משהו ביניהם עי’ להלן. מקורות: הארכתי בזה בתשובה בעם סגולה ח”א סי’ ו’ ועוד הארכתי בתשובה הנדפסת בעם סגולה חלק ה’ (שהוא מכתב שפרסמתי קודם לכן באחד הקבצים), ותמצית הדברים שיש ...קרא עוד

הנץ הנראה יותר עדיף מהנץ המישורי, ואם יש אפשרות לעשות משהו ביניהם עי’ להלן.

מקורות:

הארכתי בזה בתשובה בעם סגולה ח”א סי’ ו’ ועוד הארכתי בתשובה הנדפסת בעם סגולה חלק ה’ (שהוא מכתב שפרסמתי קודם לכן באחד הקבצים), ותמצית הדברים שיש להעדיף כיום את הנה”ח הנראה ע”פ הנה”ח המישורי, משלושה טעמים שלא נאריך בהם כאן שוב אלא רק נקרא להם בשמותיהם על מנת להבהיר ולהפשיט את הסוגיא בנידון, והם:
הא’ שכך יוצא מלשונות הירושלמי וחז”ל בפשיטות, הב’ שכך דעת רובם המוחלט של גדולי ההוראה בזמנינו ומכללם החזו”א והגריש”א והגרח”ק ועוד כמו שפירטתי בתשובות הנ”ל, וכך משמע בכמה אחרונים, והג’ שכן גם אם יש כאן ספק שקול שאין הכרעה עדיפה על אחד מהם ברמת המשקל של הספק, מ”מ אם הלכה הנה”ח הנראה ועושה כמהישורי עובר איסור כיון שמתפלל קודם הנה”ח, ואם הלכה כהנה”ח המישורי ועושה כהנה”ח הנראה לא זו בלבד שאינו עובר שום איסור, אלא שאדרבה זה עיקר תפילת הנה”ח לפ”ד חלק מן הראשונים [עי’ תוס’ יומא לז] שמנהג הותיקין הוא לקרוא ק”ש עם התחלת הנה”ח ואח”כ תפילה.

ולהרחבה עי’ עוד בתשובות הנ”ל וכן בספרו של הגר”ש דבלצקי וכן בהלכות חג בחג שבועות.

ולענין לנהוג כהנה”ח אמצעי שביניהם, עי’ מה שכתבתי בתשובות הנ”ל הוראת הגראי”ל שטינמן זצ”ל בנידון וכעין המנהג בהכנ”ס לדרמן של הגרח”ק [שעיקר המנהג התחיל כשלא יכלו לכוון הנה”ח אבל אף לאחמ”כ כשיכלו לכוון הנה”ח ג”כ לא שינו המנהג ויתכן שהוא משום שהוא אמצעי בין הנה”ח המישורי להנה”ח הנראה], והענין הוא שאף שיתכן שיש משמעות בחלק מלשונות הפוסקים [עי’ בנו”כ על הרי”ף פ”ק דברכות], שיש לדייק בזמן הנה”ח, וכך יתכן כוונת הגמ’ בברכות ט ע”ב דלא פסיק חוכיה וכו’ מחמת שקשה לכוונו, אולם החזו”א הורה שאין מעכב הדיוק וכן נמצא בתשובות הרמב”ם, ממילא אם עושה הממוצע שביניהם יוצא בזה להחזו”א כל צדדי הספק.

קרא פחות
0

כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז. וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו ...קרא עוד

כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון.

מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט”ז שם סק”ב, מחה”ש שם סק”ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ”ב שם, הגר”ז שם ב, קצש”ע כג, כז.

וראיתי בפסקי תשובות קמז ז שציין לאחרונים שתמהו על מנהג זה שנסתר מדברי הראשונים, ומ”מ נ”ל שההגדרה בזה היא מאחר שאינו דין אלא מנהג, לכן מכיון שיש מנהג ברור לא שבקי’ מנהג ברור שלנו ואזלי’ בתר מנהג הראשונים שאינו נוהג עכשיו.

קרא פחות
0

אין להפסיק ובדיעבד אם הפסיק אין זה הפסק. מקורות: פשוט כמו שנתבאר בתשובה הסמוכה לענין הפסק באמצע התפילה לקדושה דסדרא, ואף שהי’ מקום לטעון שיכול לומר מאחר שהוא מן הענין שאומר עכשיו, מ”מ למעשה לא יפסיק כיון שאינו דבר שבקדושה להפסיק ...קרא עוד

אין להפסיק ובדיעבד אם הפסיק אין זה הפסק.

מקורות: פשוט כמו שנתבאר בתשובה הסמוכה לענין הפסק באמצע התפילה לקדושה דסדרא, ואף שהי’ מקום לטעון שיכול לומר מאחר שהוא מן הענין שאומר עכשיו, מ”מ למעשה לא יפסיק כיון שאינו דבר שבקדושה להפסיק משבח אחד לשבח אחר, וכעין הסברא הנזכרת בדעה הנזכרת במשנ”ב סו, יט עי”ש, ומ”מ אם הפסיק אין זה הפסק כיון שהוא מן הענין, וכ”ש שמצוות דרבנן י”א שא”צ כונה ואף שכיון לקדושה דסדרא, לא גרע מאם היה אומר ולא מכוון (כל שלא כיון להדיא שלא יהיה לקדושת יוצר דאז סברא זו אינה שייכא), ויש גם מקום לצרף הדעות שקדושה דסדרא הוא דבר שבקדושה והוא בכלל פריסה על שמע דלפי דעתם לכאורה צריך להפסיק.

קרא פחות
0

יחזור לומר ושמור צאתנו ויסיים כמו בכל יום חול. מקורות: מעיקר הדין היה צ”ל שיסיים כמו בשבת כיון דחיישי’ לומר מעין חתימתן סמוך לחתימתן, הלכך אם יסיים שומר עמו ישראל לעד לא אמר סמוך לחתימה מעין החתימה, ובפרט דבמדרש מבואר דבק”ש ...קרא עוד

יחזור לומר ושמור צאתנו ויסיים כמו בכל יום חול.

מקורות: מעיקר הדין היה צ”ל שיסיים כמו בשבת כיון דחיישי’ לומר מעין חתימתן סמוך לחתימתן, הלכך אם יסיים שומר עמו ישראל לעד לא אמר סמוך לחתימה מעין החתימה, ובפרט דבמדרש מבואר דבק”ש חותם בשלום ומשמע גם ביום חול.

ויש לציין דבטור אי’ הטעם שאנו מוסיפין בברכת מעין ג’ על הגמ’ הוא כדי להוסיף מעין חתימתן סמוך לחתימתן עכ”ד, (ועי’ בגמ’ פרק ערבי פסחים ובירושלמי ברכות).

אמנם לפום הלכתא נראה שיחזור לושמור צאתנו ובואינו דהנה לגבי אם אמר שלום רב בזמן שנוהגים לומר שים שלום למד המשנ”ב סי’ קכז מדין זכרנו לחיים דאם לא אמר השם שבחתימה צריך לחזור לומר זכרנו לחיים וה”ה שם גבי שים שלום, וזה אע”פ שאין מקור בגמ’ לחילוק שלום רב ושים שלום, ויש מנהגים לומר תמיד שים שלום וכן תמיד שלום רב, מ”מ כך תקנו קמאי מנהגינו, ולכאורה צריך לצאת לפ”ז דגם אם אמר שים שלום כשצריך לומר שלום רב יהיה ג”כ הדין כן כיון ששינה מתיקון קמאי, וכן בניד”ד כיון שתקנו קמאי מנהגינו לחתום בשלום רק בשבת עליו לסיים בחול מה שנתקן המנהג לחתום ביום חול, וכיון שלדידן אמרי’ מעין חתימתן סמוך לחתימתן הלכך צריך לחזור לומר כתיקון הברכה כל עוד שלא אמר השם שבחתימה כנ”ל.

קרא פחות
0