במשנ"ב סי' תנא סקל"ו הביא דעות הסוברים שבכלי שנאסר כשעומד על האש בעי' שההגעלה ג"כ תהיה בעומד על האש, ומ"מ גם אם נאסר בחום מאתיים מעלות א"צ יותר מחום מאה מעלות ככלי העומד על האש (שו"ת צ"צ סי' נב, מנח"ש מהדו"ת סי' נא, חשוקי חמד פסחים עד ע"א בשם הגריש"א, חוט שני פסח פ"י סק"ח), ואפי' נאסר על ידי שמן רותח היקל בחוט שני שם.
במקרה הפוך כגון שנאסר בחום של ששים מעלות, כתב בספר השלחן כהלכתו [פי"ז סי"א] ע"פ האיסור והיתר [כלל נח ס"מ] שג"כ צריך הגעלה במאה מעלות.
היוצא מזה שהדין של כבולעו כך פולטו נאמר לענין צורת הגדרים של הגעלה כגון כלי ראשון ושני ועירוי כלי ראשון וליבון.
ומ"מ יש מפוסקי זמנינו שהזכירו הסברא של כבולעו כך פולטו לענין תנור לקולא להכשירו על ידי חומו ולפוטרו מהכשרה על ידי ליבון (יעוי' בביאורים ומוספים על המשנ"ב סי' תנא על המשנ"ב ס"ק יג שהביאו הרבה מ"מ בזה), ומדברי המנח"י שהובאו שם לכאורה משמע שלא סבר כהחומרא הנ"ל (לענין מה שנאסר בששים מעלות) וצל"ע בזה.
מק"ט התשובה הוא: 8221 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8221
