קריאת התורה
ו׳ באב תשפ״ה
היאך מברכים ברכת התורה בתשעה באב
נשאלתי דאם יש דעה שסוברת שיש פטור מת"ת בת"ב (ועי' בביאורים ומוספים על המשנ"ב מה שהביאו בזה בשם הראשונים), א"כ היאך מברכין ברכה"ת ויש ליישב דאמנם חיובא ליכא אבל רשות…
קריאת התורה
כ״ה בתשרי תשפ״ה
או”ח סי’ קמ ס”א
סי' קמ ס"א ברמ"א ואפי' בזמן הזה שש"צ קורא דינא הכי, ובמשנ"ב סק"ה הטעם דמה שהש"צ קורא כאילו קורא הוא דייני' ליה, יל"ע דלכאורה זה אתי' כשי' השו"ע לעיל סי'…
קריאת התורה
ה׳ באלול תשפ״ד
מי שהוצרך לנקביו באמצע קריאת התורה האם יצא או ימשיך לשמוע
עי' בביאור הלכה סי' צב ס"ב דאם התחיל לשמוע קריאה"ת והוצרך לנקביו מותר לו לשמוע כל קריאה"ת ולענות ברך ה' המבורך עד מפטיר שהוא ענין אחר, ומוכח שם (במשנ"ב סק"ט…
קריאת התורה
ג׳ באלול תשפ״ד
אדם שקשה עליו העמידה האם יכול לשבת מיד לאחר שעולה לתורה ומסיים לברך אשר נתן לנו
אם יכול לשבת ליד הקורא ישב, ואם אי אפשר יחזור למקומו וישב.בקריאה עצמה אין לשבת ומי שקשה לו יכול לסמוך ויזהר שתהיה סמיכה רפויה (שאם ינטל הדבר הנסמך לא יפול…
קריאת התורה
א׳ באלול תשפ״ד
בחור צעיר ששימש בעל קורא בראש חודש שקרא במקום שנוהגים כמנהג הרווח ובטעות המשיך וקרא הפסוק עולת תמיד בעליית השני והפסיקוהו הקהל בסוף פסוק זה האם עשה כדין
אלו שהפסיקו את הבחור לאחר קריאת הפסוק לא עשו כדין, אלא הקורא יקרא עד וביום השבת והשלישי ידלג לאחוריו ויקרא מעולת תמיד וב' פסוקים של פרשת וביום השבת, והרביעי יתחיל…
קריאת התורה
י״ט באב תשפ״ד
בחור צעיר שליח ציבור שהתחיל חלקים מנוסח היהי רצון בחמישי לפני הגבהת ספר תורה ושואל האם אחרי ההגבהה יחזור לראש או לא
אמרתי לו בשעת מעשה שיחזור רק למקום שפסק ולא יחזור לראש ונימוקי עמי על יסוד דברי המשנ"ב בסי' קמז סקכ"ב לענין מש"כ השו"ע שם בס"ז שלא יתחיל המפטיר בהפטרה עד…
קריאת התורה
כ״ט בתמוז תשפ״ד
האם הקורא והעולה אומרים חזק חזק ונתחזק ומה הדין כשהעולה הוא הקורא בעצמו
ברמ"א סי' קלט ס"י אי' שאומרים למסיים לקרות התורה, ובלשון הפוסקים כשנקטו לפעמים הקורא בתורה הכונה לזה שעולה לתורה מאחר שעיקר התקנה שהעולה הוא הקורא אע"פ שכהיום לא נהגינן הכי…
קריאת התורה
כ״ז בתמוז תשפ״ד
יהי רצון שאחר קריאת התורה האם אומרים רק בשני וחמישי או גם בקריאת התורה של תעניות
מנהג האשכנזים כיום שאין אומרים יהי רצון מלפני אבינו שבשמים בתעניות, אלא רק בשני ובחמישי, וכן בסידור רב עמרם גאון אי' שאומרים אותו בשני ובחמישי, והטעם לזה כתבו האחרונים משום…
קריאת התורה
י״ט בסיוון תשפ״ד
בארץ ישראל שהיו קוראים התורה בשלוש שנים (מגילה כט ע”ב) האם היו מקפידים על תקנת עזרא על זמן קריאת פרשיות הקללות (שם לא ע”ב)
ברמב"ם משמע שכן, דהרמב"ם בפי"ג מהל' תפילה ה"א כ' דהמנהג הפשוט להשלים התורה בשנה אחת ויש מי שמשלים התורה בג' שנים ואינו המנהג הפשוט, ובהל' ב' כתב דעזרא תיקן שיהיו…
קריאת התורה
י״ח בסיוון תשפ״ד
הרוצים לצאת ידי חשש ב’ השיטות בניקוד זכר בפרשת זכור מה יכפלו בפסוק
בשם הגראי"ל שטינמן הובא שלא לכפול הכל, כיון שאם כופל הכל יצא בודאי ידי חובה בקריאה ראשונה ואחרי שכבר יצא אינו יכול להדר שוב, כלומר דלפי הצד שהפעם הראשונה שקרא…
קריאת התורה
י״א בסיוון תשפ״ד
בקדיש לאחר קריאת התורה בבה”ב האם צריך לכסות את הס”ת
במשנ"ב סי' קלט סקכ"א משמע שאף שגוללים הס"ת, מ"מ מכיון שיש הפסק משמעותי בקדיש שלא מענין הס"ת שפיר יש לכסות, וה"ה בכל הפסק משמעותי כגון שמזמרין לחתן או שמאריכין במי…
קריאת התורה
י״ז במרחשוון תשפ״ד
בחודש ניסן וחלק מחודש תשרי שאין אומרים תחנון האם אומרים יהי רצון אחר קריאת התורה
כל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים יהי רצון. מקורות: לבוש תכט ב, הובא בעט"ז שם סק"ב, מחה"ש שם סק"ה בשם חק יעקב בשם מנהגים, משנ"ב שם, הגר"ז שם ב,…