אפשר לאחר במקום הצורך כמה שצריך כל זמן ששמחים מקבלת עול המצוות.
מקורות:
הנה לגבי סיום א”א לעשות את הסעודה מתי שרוצים ללא הגבלת זמן, שהרי הביאו הנו”כ על השו”ע בשם המהר”ם מינץ שיש להשאיר קצת מהלימוד לסיום כדי שיעשו את הסעודה בזמנו.
אם כי לגבי סיום דעת החוות יאיר שאפשר לאחר לשבוע (וכבר העירו עליו שמה שהביא ראיה שם שמדובר בסיום לכאורה אינו) ויש שנקטו ג’ ימים בשם החזו”א ויש שאמרו שהשיעור הוא כל זמן שהוא שמח, כעין ברכת שהחיינו להסוברים בסי’ רכג שאפשר לברך על הפעם שניה (וכמו שנקט הביאור הלכה למעשה סי’ כב לגבי בגדים) דאפשר לברך כל זמן שעדיין מרגיש שמחה וכמו שהרחבתי בתשובה על שהחיינו.
אולם בענייננו נראה דבמקום הצורך אפשר לאחר גם לאחר ז’ ימים (במו במקרה שלך שהבר מצוה יוצאת בערב יוה”כ וסוכות ויש חולים במשפחה) מכיון שכתב המשנ”ב בריש סי’ רכג בשם הפמ”ג לגבי שהחיינו על דבר שנשאר וקיים שאפשר לברך עליו גם אחר כך מכיון שהוא קיים (לאפוקי לבישת בגד חדש או פרי חדש שבזה דעת הפמ”ג שאפשר לברך רק על המעשה הראשון כמו שציינתי בתשובה הנ”ל).
ולכן קבלת עול מצוות מכיון שאין השמחה על התחלת קבלת עול המצוות אלא על עצם קבלת עול המצוות, לכן לענ”ד אפשר במקום הצורך לאחר את הסעודה גם יותר משבוע כל זמן שהוא שמח בקבלת עול המצוות.
השלמה לאיחור סעודת בר מצוה
עי’ במשנ”ב סי’ רכה בשם הפוסקים דאם הנער דורש הו”ל סעודת מצוה אף דאינו באותו היום.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 48
מק"ט התשובה הוא: 122072 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/122072
