תמונות

בפשוטו אין אומרים מכיון שבשאר המועדים יש שנהגו שאין אומרים תיקון חצות כלל לא תיקון רחל ולא תיקון לאה (עי’ כה”ח סי’ ג ס”ק לד

קי״ל בס״ס תרכז שנויי סוכה אין פוסלין סוכה אא״כ יש בהם ד׳ טפחין ומופלגין מן הסכך ד׳, וטעם הפסול מבואר במשנ״ב שם סקי״א מהפוסקים דרק

מסתבר דאין מועיל שומר דהרי ברוב גזירות דרבנן אין מועיל שומר, מלבד אחדים, וגם מה שדנו האחרונים לענין שומר בבשר וחלב בב׳ אכסנאין (עי׳ רע״א

בחוט שני סוכות פ״ג סק״א דן אולי לדמותו לכילה וקינופות שפוסלין בטפח, וצ״ע דבכל דוכתא אמרי׳ ששיעור סכך פסול בד׳ וגם בסדין שאינו לנוי משמע

הנה מצינו שנהגו רבים מבני אשכנז ליתן לאבלים לומר קדיש שלאחר קריאת התורה במקום החזן, וזהו רק במקום הצורך לפי הענין, ובלא זה אומרו החזן

בפשוטו היא גזה”כ (עי’ בכורות ה ע”א) ובפשוטו הוא מצד חשיבות הקודש או מצד שהי’ נוהג מנה זה (ומטבעות התלויות בו) בזמן זה. ✦הצג תמונת

נשאלתי ממלמד דרדקי אם יש ללמוד עם הילדים בתחילת השבוע פרשת שבת שעברה או שבת הבאה, והשבתי דשבת הבאה עדיף, דאמנם נחלקו הפוסקים בסי’ רפה

בשערי תשובה לרבינו יונה [ש”ג אות קלב] וישא האב בעון הבן וכו’, ובהערה צויין למשנת ר”א [פרשה יח עמ’ תלד], וז”ל שם, ויש אומרים כל

הנה ברמ”א (סי’ תרנא) נזכר שיש להסיר ולכאורה אינו לעיכובא דהא קי”ל גבי סוכה דאם ינטל האילן ויכול הסוכה לעמוד (משום שעומד על דברים אחרים

יעוי’ בסי’ תרו בדברי הפוסקים (הרמ”א סעי’ א והמשנ”ב ונו”כ שם) דיש אופן שלא ימחל הנפגע והוא לטובת המבקש מחילה כדי שלא ירגיל ומ”מ יסיר