קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com ו׳ בכסלו תשפ״ז

האם יש ענין שלא להביט בלבנה ומה המקור והטעם ומה הדין לצורך רפואה במילואה

נשאל: כ׳ באלול תשפ״ד קריאה של כ־5 דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר 5.0 · 2 מדרגים תגובה אחת

הרבה פוסקים ומקובלים כתבו שלא להסתכל בלבנה ומשמע בין שהיא חסרה ובין שהיא מלאה, ויש לזה סמך מדינא דגמ’, ואולם אפשר דיש משמעות במשנ”ב ע”פ הכנה”ג דלפי מנהג העולם אין בזה איסור, ולצורך כגון לצורך הברכה או לצורך רפואה יש להתיר, ועי’ להלן.

מקורות:

כעי”ז איתא בגמ’ [פ”ב דחגיגה] שהמסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם ע”ש הכתוב כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו’ הוא דמות כבוד ה’ ואראה ואפול על פני וגו’.

והנה גם לבנה נזכר במקובלים שרומזת לשכינה, ולפ”ז היה מקום לומר דגם בלבנה אין להסתכל.

ואע”ג דמצינו בהרבה מקומות שהיו מסתכלין בלבנה לקדש החודש, יש לומר דלצורך שאני, דגם בקשת מותר להסתכל כדי לברך עליה ברכתה הראויה לה [כה”ח סי’ רכט ס”ה] וכנ”ל לענין ברכת הלבנה יש לראות הלבנה קודם שמברך [רדב”ז שו”ת ח”א סי’ שמא בשם מ”ס פ”כ ה”א].

וכ”כ בשל”ה [שער האותיות ק’ אות יח ואות לח, וכעי”ז בהגהות יש נוחלין פ”ד הגהה לז, והמג”א בסי’ תכו סק”ה ציין בקיצור לדברי השל”ה] בשם ה”ר מאיר הלוי בספר שושן סודות [אות שמז] שאין להביט בלבנה אלא בזמן שמברך עליה כמו שאסור להסתכל בקשת, וכעי”ז הובאה שי’ החרדים בכנה”ג [או”ח סי’ תכו בהגהות הטור אות ה’] וכ”כ בעולת שבת [סי’ תכו ד], וע”ע בקנאת ה’ צבאות להרמח”ל [ח”ב כי המקומות בקדושה וכו’] נראה דכוונתו שם לרמוז לענין זה דהרי זה גופא כ’ השושן סודות שם שהפגימה היא משום התאחזות הקליפות [וע”ע לשם שבו ואחלמה ח”ב דף פח].

וכן בחרדים [פרק מה אות ה] הביא דה”ר מאיר הלוי שבספר שושן סודות שלא להסתכל בלבנה כמו שאסור להסתכל בקשת.

(והיינו ר”מ הלוי המובא בשושן סודות, דהשושן סודות כתב כן בשם “אחד מחכמי הקבלה האחרונה”, והכוונה לספר אוצר הכבוד ר”ה כא שהזכיר שם ענין זה בשם ר”מ הלוי, וכן הובא בשער הרזים אות שסא, ולא כדמשמע ריהטת לשון השל”ה שם שר”מ הלוי חיבר שושן סודות, דשושן סודות חיברו ה”ר משה בן יעקב נכד הרמב”ן, ולכשתדקדק בלשון החרדים תראה דג”כ לא נתכוון לזה).

אלא דיש חילוקי דעות באחרונים הנ”ל אימתי יסתכל בלבנה, דלהשל”ה יסתכל פ”א קודם הברכה, ומעין זה כ’ במורה באצבע להחיד”א (אות קפו) וחסד לאלפים (סי’ תכו אות ו’) והבא”ח (שנה שניה ויקרא הכ”ג) דרק קודם שאומר פסוק כי אראה שמיך וגו’ יסתכל פ”א ולא יותר, ולהחרדים כל זמן הברכה, ובכנה”ג שם הביא מנהג העולם דמסתכל כל זמן הסדר, וציין שבחרדים נקט דרק בזמן הברכה יכול להסתכל.

ובמשנ”ב סקי”ג הביא ג’ הדעות וציין [שעה”צ סקי”ד בשם הא”ר סק”א] דפשט הלשון בשו”ע משמע דמסתכל עד סוף הסדר (ועי’ כנה”ג שם).

[ולגוף הראי’ מלשון השו”ע זה צ”ע אם השו”ע כלל סבר מאיסור ההסתכלות בלבנה (וע”ע רדב”ז מגן דוד אות י’ ד”ה וכאן), אבל יש ליישב חדא מתרתי, או לומר דממ”נ סבר השו”ע דבזמן זה מותר להסתכל, או דמאחר שסובר השו”ע שהוא דבר טוב בזמן זה להסתכל בלבנה ממילא אין בזה איסור כיון שהוא לצורך המצוה, ואחר הדקדוק בדברי המשנ”ב יש קצת משמעות דלפי הצד שיסתכל כל הברכה באמת אין האיסור חמור להסתכל בלבנה לפי צד זה, וכן יש לפרש בלשון הכנה”ג שם וז”ל, אמר המאסף פשט הלשון נראה דמסתכל בה משהתחיל לברך עד שיסיים כל הסדר והכי נהוג עלמא אבל שמעתי בשם ספר חרדים שכתב שלא יביט בה כי אם בשעת הברכה בלבד ואחר כך אסור להביט בה כמי שמסתכל בקשת ע”כ, ויש לפרש דלפי מנהג העולם אין איסור להסתכל בלבנה כמו בקשת].

בספר יוסף אומץ לה”ר יוזפא אות תעד כ’ דראיה בעלמא בלא הסתכלות מותרת, והביא דבריו יוצ”ח בספר נוהג כצאן יוסף קידוש לבנה אות ד’ דדוקא בהבטה בהבנת הלב אסור אבל ראיה כפשוטה מותר, ובלשונם נראה דהסתכלות האסורה אינו מה שאסור בשאר ראיות אסורות (וע”ע עזר מקודש אה”ע סי’ כא) אלא דוקא התבוננות ממש.

ומ”מ מכל הנך פוסקים שהזכירו שלא יסתכלו אחר הברכה או אחר פעם אחת משמע שאין היתר אם אין מתבונן בה, ובאמת סתם איסור הסתכלות כולל כל הסתכלות בכוונה, וע”ע בכה”ח להר”ח פלאג’י סי’ לה ס”ד שכתב דהמהדר לומר ברכת הלבנה מן הסידור כשי’ המחה”ש סי’ ק מרויח בזה ג”כ שנזהר שלא להסתכל בלבנה.

וגם היוסף אומץ בסוף דבריו הביא ההגהות יש נוחלין דלא יסתכל כי אם קודם שיתחיל לברך.

אולם בארחות חיים [ברכות סי’ נז] נקט כן גם לגבי הסתכלות בקשת דהאיסור הוא דוקא דקדוק הרבה והתבוננות.

בספר סגולות ישראל מערכת ע’ אות לא הביא שמועה בשם בית הלוי בשם הר”ח מואלוז’ין סגולה לכאב עינים בדלקת להביט בלבנה במילואה והדלקת יוצא, ויש לציין דלפי הטעם שהביאו המקובלים [שושן סודות ואוצר הכבוד וחרדים] שהוא כקשת א”כ אין חילוק בין זמן חיסורה לזמן מילואה, אבל כמו שנתבאר שלצורך הברכה מותר כך לצורך רפואה יהיה מותר, אם כי איני יודע אם הספר סגולות ישראל דסמכא הוא או לא.

ראיתי קצת מחברים דהזכירו בזה גם הטעם דמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ר”ה כג ע”ב), ולא ראיתי מקור לזה בדברי הפוסקים, ולענ”ד אי מהתם אדרבה אפכא מסתברא דהתם אמרי’ מעולם לא ראתה חמה, חמה דיקא, כיון שהיא צרתה בדבר זה, ועל זה קבלה הלבנה דאין שני מלכים וכו’, עי’ חולין ס, נמצא דהקפידא לענין חמה, ועוד דגם אם נקבל טעם זה אין זה מבטל טעם הנזכר במקובלים משום דרומז לשכינתא.

אבל יש להביא סמך לזה מדברי הרמח”ל בקנאת ה’ צבאות ח”ב שכ’ דאין להסתכל בכל מקום דקדושה שנאחזים שם הקליפות והמסתכל שם אינו חס על כבוד קונו, ונראה דרומז למ”ש השושן סודות אות שמח דפגימת הלבנה היא התאחזות החיצונים, ולפ”ז להרמח”ל נמצא שעיקר הקפידא הוא להסתכל בזמן הפגימה, אלא דמ”מ נשאר לנו פשטיה דקרא דמשום שהוא מראה דמות כבוד ה’ לכך ואראה ואפול על פני.

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 122311קישור ישיר: shchiche.com/122311

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הבא בנושא הנהגות אדם שמשלם מחמת טובה שחושב שעשו לו באופן אישי ובאמת התכוונו בזה לטובת כל הציבור האם מותר לקבל ממנו את הכסף מבלי להודיעו

הערות והשגות

  1. לשון השאלה

    לכבוד הרב עקיבא משה שליט”א יש באמתחתי כמה שאלות לשאול את כת”ר
    ראשית ראיתי תשובותיו המיוחדת והנדירות שכתב להרחימ”א ומאוד נהנתי תושיה בינה וגבורה והתעוררתי לכתוב לכבוד ב’ שאלות לע”ע
    וזה החלי :
    א: ידוע שאין להביט בלבנה דמביט בשכינתא ואין להסתכל בה ויש עוד טעם שמביט בחסרונה וזהו בזיון ראשית ברצוני לברורי טעמא כדבעי באמת מה הם הטעמים ומה המקור המדוייק לא להביט בה ושנית שמעתי פעם שביום ט”ו לחודש שרי להסתכל בלבנה למי שסובל בעיניו [שזה רפואה שחולי העינים אם יש איזה דלקת וכדו’ החולי בעין הוא חם והלבנה היא קרה אז הוי רפואה מחמת ההסתכלות] שהלא לא מביט אל בזיון הלבנה דסיהרא באמצעיתא דירחא איכא בשלימותא
    ב. ראיתי מש”כ רבינו הרי”ח הטוב בבן איש חי בשנה א’ פרשת דברים בהקדמה
    “ונודע כי החורבן וכל הרעות שהיה לישראל היו מסיבת עון עץ הדעת”.
    ולא ידעתי כעת היכן זה נודע?
    בברכת כוח”ט לאלתר בספשצ”ג
    בברכה הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס”ט דר כעת כאן עמך בעיר מודיעין עילית יע”א
    א”ה התשובה לזה מחולקת לשנים
    https://shchiche.com/122308
    https://shchiche.com/122311

    תְגוּבָה

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓
⭐ פופולרי
לפי דעת הר”ן בשם התוס’ (בנדרים כח ע”א) שכל קרקע בחו”ל שייכת למלך המקום מה השתנה גבי יוסף בסוף פרשת ויגש כשקנה הקרקע דכתיב ותהי הארץ לפרעה👁 939   💬 2
⭐ פופולרי
הפוגש את האבל לאחר ימי אבלותו האם מותר לנחם אותו אז👁 734
🔥 פופולרי מאודהאם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,773
❓הסוברים שחיוב בהמ”ז בפת הבאה בכסנין רק בשיעור קביעת סעודה גמורה האם שיעור האכילה הוא רק כדי אכילת פרס
האם אפשר לקדש הלבנה (ברכת הלבנה) כשיש ליקוי לבנה
📈 מבוקש
האם אפשר לקדש הלבנה (ברכת הלבנה) כשיש ליקוי לבנה👁 1,732   💬 7
❓
⭐ פופולרי
בירך על אתרוג שהחיינו בשעת קנייתו והתכוון גם על ראיית הפרי וגם על המצוה האם הפסיד לברך אחר כך שהחיינו בשעת הנטילה👁 823
❓הנוטע אילן בשבת במזיד האם מחוייב לעוקרו
📈 מבוקש
וסכסכתי מצרים במצרים👁 1,055   💬 1
⭐ פופולרי
למה הזכיר ר”י הלוי בפיוט לענין ישמעאל פרא אנוש ושינה מלשון הכתוב בתורה פרא אדם👁 611
❓אם מותר לשתות סודה בבין השמשות של שבת❓חולין ב ע”א תוס’ ד”ה שמא יקלקלו וכו’ וקשה לפירושו וכו’❓בקה”ר א’ יז בעובדא דר’ מאיר שלא הניח לבניו (הובא באהבת חסד ח”ב פ”כ) קאמר ואם לאו (אם לא יהיו צדיקים) מה אני מניח את שלי לאויבי המקום

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).