לכתחילה נכון שלא לברך במקום אחר שלא ישכח אלא אם כן מתכוון לחזור מיד ובדיעבד יצא א”צ לחזור ויברך במקומו (משנ”ב סי’ קעח סקל”ו, ושעה”צ שם, וטעם זה שלא ישכח גורם לדין זה האחרון ג”כ דאם בא לברך עכשיו ממש אין בזה משום לחזור דכולה מילתא כדי שלא ישכח, ואפשר דגם אין סותר מ”ש בחידושי רבינו דוד בפסחים שאין איסור לצאת אפי’ לכתחילה די”ל דמ”מ זהירות מיהא שייך בזה כיון שיוכל לשכוח וכמו שנזכר בהך סי’ גופא בכ”מ דזהירות זו שייכת גם כשמותר לצאת מן הדין).
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 120
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 150719 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/150719🤖 תקציר התשובה (AI)
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
בטח, הנה סיכום המאמר בפורמט מתאים לוורדפרס:
“`html
המאמר דן בהלכות ברכה במקום שלאחר האכילה, ובפרט במקרים בהם הברכה נשכחת.
“`