תשובות

א"ה ריחמ"א: ראיתי בספר ילקוט "כבודו מלא עולם" לידידי היקר הרה"ג יואל טייטלבוים שליט"א מוויליאמסבורג ניו יורק שכתב בענין המחלה הידועה רח"ל (עמ' שעו אות מב), וז"ל:
חולי הידוע - סגולה לרפואה מחולי זה - מובא בספרים הקדושים בשם הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל כי ללמוד בספר "תומר דבורה" להרמ"ק, מסוגל לרפואת חולי זה. ואפשר הטעם בזה, כי חולי זה הוא מה שמתוסף גידול יותר מרמ"ח איבריו של האדם, ולכן על ידי לימוד בספר זה שהמכוון שבו היאך האדם איבריו מידותיו ותכונותיו הכל הם בדוגמא שלמעלה, ובשורש אין יותר מרמ"ח ושס"ה, עי"ז נרפא ממחלתו.
ובספר צמח צדיק (חודש תשרי ד"ה בערב) כתב מן הסוכה נמשך לו רפואה על כל רמ"ח אבריו, כי סוכה במלואו (כזה: סמ"ך וא"ו כ"ף ה"י) גימטריא רמ"ח, עכ"ל. ובזה נ"ל ביאור הכתוב (ישעיה ד, ו) וסוכה תהיה לצ"ל יומם למחסה ולמסתור מזר"ם וממט"ר, זרם הוא אחד פחות מרמ"ח, ומט"ר הוא א' יותר מרמ"ח, ודו"ק. וכן "בסכת תשבו" "סכת" בגימטריא ת"פ כמנין שם החולי (א"ה ריחמ"א: לא זכיתי להבין את החשבון. וה' יאיר עינינו אמן.). שהוא רפואה להנ"ל. וכן כתב בספר "תפארת שלמה" (הושענא רבא ד"ה מצטער) "חולין ומשמשיהן פטורין מן (רצונו לומר: ע"י) הסוכה יעו"ש. ומסוגל בכל השנה ג"כ ע"י הכנת נ'וי ס'וכה (א"ה ריחמ"א: גם לא זכיתי להבין רמז זה. וה' יאיר עינינו אמן.). כנ"ל בס"ד. עכ"ל.

לכבוד הרב עקיבא משה שליט"א יש באמתחתי כמה שאלות לשאול את כת"ר
ראשית ראיתי תשובותיו המיוחדת והנדירות שכתב להרחימ"א ומאוד נהנתי תושיה בינה וגבורה והתעוררתי לכתוב לכבוד ב' שאלות לע"ע
וזה החלי :
א: ידוע שאין להביט בלבנה דמביט בשכינתא ואין להסתכל בה ויש עוד טעם שמביט בחסרונה וזהו בזיון ראשית ברצוני לברורי טעמא כדבעי באמת מה הם הטעמים ומה המקור המדוייק לא להביט בה ושנית שמעתי פעם שביום ט"ו לחודש שרי להסתכל בלבנה למי שסובל בעיניו [שזה רפואה שחולי העינים אם יש איזה דלקת וכדו' החולי בעין הוא חם והלבנה היא קרה אז הוי רפואה מחמת ההסתכלות] שהלא לא מביט אל בזיון הלבנה דסיהרא באמצעיתא דירחא איכא בשלימותא
ב. ראיתי מש"כ רבינו הרי"ח הטוב בבן איש חי בשנה א' פרשת דברים בהקדמה
"ונודע כי החורבן וכל הרעות שהיה לישראל היו מסיבת עון עץ הדעת".
ולא ידעתי כעת היכן זה נודע?
בברכת כוח"ט לאלתר בספשצ"ג
בברכה הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט דר כעת כאן עמך בעיר מודיעין עילית יע"א
א"ה התשובה לזה מחולקת לשנים
https://shchiche.com/122308
https://shchiche.com/122311

לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
אחדשה"ט וברכת כוח"ט בספשצ"ג
ברצוני לשאול גבי עבודת היום בר"ה בזמן שאינו תפלה וחדות ה' היא מעוזכם באכית משמנים ושתיית ממתקים ושליחת מנות לאין נכון לו מה יעשה בשאר הזמן האם יתמיד בתורה הקדושה בסוגיות אביי ורבא בתדה בשקיעות כדבעי או מכיוון שספרי חייים מתים לפני מלך מלכי המלכים פתוחים אין מן הראוי לעסוק בשירה הזאת של התורה הקדושה אלא ירבה בתחינה ובקשה בדמע לפני מלך מתרצה בדמעות באמירת תהילותיו של דוד הע"ה ושאר מילי דרחמי וזה עניינו של היום
יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט

לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
אחדשה"ט וברכת כוח"ט בספשצ"ג
אם יוכל כת"ר להבהיר מתוקף בינתו הרחבה והמלאה
להאיר לי הענין דנתחבטו בו רבים וטובים
מה דינו של הנוגע במקומות המכוסים שהם נקיים ללא זעה ומלמוליה מדוע יתחייב בנטילה ובכהח"ס ראיתי במק"א דכתב שלא מתחייב אך במקומות אחרים כן משמע דס"ל שמתחייב והשאלה מדוע,
והאם יש דעה שזה מחמת טומאה וא"כ מה הביאור בזה.
והניחא מ"ש שמצינו את דברי רבינו החבי"ף (יעוי' הליכו"ע ועוד) דחזר בו ממשס"ל ברישא דהנוגע ברגליים רחוצות אי"צ נטילה והדר למימר דכן חייב בנטילה דהוא מחמת טומאתם וכו' אך בשאר הגוף מי אמר הכי

והאם נכון הוא שיש חילוק בין זמנינו לבעבר שאז היו עובדי אדמה ומתרחצים לא בכל יום והגוף היה פחות נקי והיו ממש מלמולי זעה בראש וחטטים וכדו' אך היום שמתרחצים בכל יום ונמצאו מקומות המכוסים בהרבה בני אדם נקיים

יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
בברכת כוח"ט בספשצ"ג

וזה דבר שאלותי:
א. האם נגיעה בנעלי בית העשויים גומי מתחייב האדם הנוגע בהם בנטילה או דלא חשיב כנעל, לא מצד הלכלוך ולא מצד טומאת ידים ובאופן כללי אחפוץ להרחבה בענין חיוב נטילה בנוגע במנעלים מדוע חייב ליטול ידים האם זה מחמת טומאה או מחמת לכלוך

ב. האם הנוגע בנעלים של קטן מתחייב בנטילה כשל גדול או שלא.

ג. המודד נעליים בחנות נעליים - שזה נעליים עדיין שלא לבשם אדם האם הנוגע בנעלים כאלו שהם חדשות מתחייב בנטילה

יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט

א"ה
התשובה לזה מפוזרת בכמה מקומות

https://shchiche.com/122430
https://shchiche.com/122418
https://shchiche.com/122417
https://shchiche.com/122416

לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
אחדשה"ט וברכת כוח"ט בספשצ"ג
אם יוכל כת"ר להבהיר מתוקף בינתו הרחבה והמלאה
להאיר לי הענין דנתחבטו בו רבים וטובים
מה דינו של הנוגע במקומות המכוסים שהם נקיים ללא זעה ומלמוליה מדוע יתחייב בנטילה ובכהח"ס ראיתי במק"א דכתב שלא מתחייב אך במקומות אחרים כן משמע דס"ל שמתחייב והשאלה מדוע,
והאם יש דעה שזה מחמת טומאה וא"כ מה הביאור בזה.
והניחא מ"ש שמצינו את דברי רבינו החבי"ף (יעוי' הליכו"ע ועוד) דחזר בו ממשס"ל ברישא דהנוגע ברגליים רחוצות אי"צ נטילה והדר למימר דכן חייב בנטילה דהוא מחמת טומאתם וכו' אך בשאר הגוף מי אמר הכי

והאם נכון הוא שיש חילוק בין זמנינו לבעבר שאז היו עובדי אדמה ומתרחצים לא בכל יום והגוף היה פחות נקי והיו ממש מלמולי זעה בראש וחטטים וכדו' אך היום שמתרחצים בכל יום ונמצאו מקומות המכוסים בהרבה בני אדם נקיים

יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט
לכבוד החכה"ש רבי עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה
בברכת כוח"ט בספשצ"ג

וזה דבר שאלותי:
א. האם נגיעה בנעלי בית העשויים גומי מתחייב האדם הנוגע בהם בנטילה או דלא חשיב כנעל, לא מצד הלכלוך ולא מצד טומאת ידים ובאופן כללי אחפוץ להרחבה בענין חיוב נטילה בנוגע במנעלים מדוע חייב ליטול ידים האם זה מחמת טומאה או מחמת לכלוך

ב. האם הנוגע בנעלים של קטן מתחייב בנטילה כשל גדול או שלא.

ג. המודד נעליים בחנות נעליים - שזה נעליים עדיין שלא לבשם אדם האם הנוגע בנעלים כאלו שהם חדשות מתחייב בנטילה

יורנו הרב המורה ושכמ"ה
בברכה
הצעיר מרדכי מיכאל עסיס ס"ט

א"ה
התשובה לזה מפוזרת בכמה מקומות

https://shchiche.com/122430
https://shchiche.com/122418
https://shchiche.com/122417
https://shchiche.com/122416