האם יש ענין לשבר דוקא כוס יקרה בנישואין

הנה עיקר הענין הוא לשבר כוס יקרה, כמבואר בברכות לא ע”א שהוא כדי להוריד מהשמחה, ונזכר שם שהכוסות ששברו שם היו יקרות מאוד [ומה בא להוסיף במעשה השני על המעשה הראשון כתבתי בחידושי על הגמ’ שם ונמצא בשיתופתא], וכן נקט בשדי חמד [אסיפת דינים מערכת ז’ אות יב] שיש לשער שתהיה כוס יפה לפי ערך בעל השמחה שידאג עליו, אך כתב שמהדרכי משה סי’ תקס סק”ב ששוברים כוס של חרס משמע שאין קפידא בכך, ועי’ להלן מה שכתבתי בטעם המנהג.

ולמעשה בזמנינו קצת קשה להגיע לצער על ידי שבירת כוס יקרה מכיון שבלאו הכי מוציאים הרבה הוצאות על הנישואין ועוד כוס כמעט אינו מורגש, וגם כוס זכוכית גרידא אינו כל כך יקר בזמנינו, ומאידך לשבר כוס ששווה הון תועפות (כגון קריסטל נדיר או מזכרת נדירה וכיו”ב) אע”פ שבגמ’ שם משמע שהוא דבר טוב לשבר דבר יקר מאוד (ואין בו בל תשחית עי’ במשנ”ב סי’ תקס סק”ט), הוא דבר שא”א לקובעו כמנהג כללי.

ולכן נהגו לשבור כוס זכוכית (וכן הובא בכמה אחרונים  מנהג זה של שבירת כוס זכוכית דוקא, ויש בזה מנהגים שונים אם שוברים כוס הברכה או כוס אחרת, עי’ בפמ”ג שם וכן ברע”א וחת”ס על השו”ע שם מי שציינו בזה), ואע”פ שאין בזה צער כ”כ כמו שנתבאר, מ”מ יש בזה ענין במה שבא לרמוז בזה שיזכור את ירושלים כמבואר בשו”ע שם ס”ב.

ובגוף המנהג לשבור כוס של זכוכית, כן כתבו גם התוס’ בברכות שם, מכאן נהגו לשבר כוס זכוכית בנישואין, ונראה לבאר ב’ עניינים שם, הא’ דיש ענין לעשות כמו שכתוב הואיל ונפיק מפומיה דמר כמ”ש בגמ’ פ”ג דסוכה, והב’ דכוס זכוכית הוא דבר שאם נשבר הוא ניזוק טובא בערך הכלי.

להלן מחידושי על הגמ’ שם:

נראה דזגוגיתא חיורתא הוא מעל ומעבר לכוס יקרה גרידא דהיא ממין שנכחד בעונות ונשתייר מעט לזכרון מזמן שהיו ישראל בשפע כמבואר בתוס’ במקו”א, הלכך לא נזכר מחירה כיון שמחירה יקר מאוד וגם מובן מה נוסף בזה על המעשה הקודם, דאע”פ שהיה יקר מאוד והיה גם מקום לומר שלא לאבד כוס זו מחמת שהיא לזכרון לחסדי ה’ אעפ”כ אבדה, ואה”נ מה שנזכר שוויות הכוס במעשה הקודם הוא לאשמעי’ כמה מצוות היו חביבין עליהם שהסכים לאבד ד’ מאות זוז לצורך מצוה זו שיזכרו צער החורבן כמ”ש כיו”ב בפ”ג דסוכה גבי רבן גמליאל, ואפשר דבפחות מכוס יקרה כזו לא היה להם צער כ”כ אם היה שובר כוס אחרת טובה שהיא פחות מכוס זה.

ומש”כ אמרו ליה רבנן וכו’ נראה שהוא מעשה חדש, דהרי המעשה הקודם (האמצעי) היה בהילולא של בריה דרב אשי ועכשיו הוא הילולא דמר בריה דרבינא, ולכן מובן למה הוצרך לזמר זה ולא סגי במה ששבר זגוגיתא חיורתא.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 44

לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.