קו התוכן הטלפוני: 03-6703111 questions@shchiche.com י׳ בכסלו תשפ״ז

האם מותר לישראל להסתפר על ידי ספר שהוא עבד כנעני

נשאל: ו׳ בתשרי תשפ״ה קריאה של כ־3 דקות המשיב: הרב עקיבא משה סילבר 5.0 תגובה אחת

מותר.


מקורות:
בעצם השאלה היא על כל דיני הרחקה וזהירות שנאמרו מגוים כגון דיני ייחוד ביו”ד סי’ קנג ודיני רפואה ביו”ד סי’ קנה וכן לענין הדעות השונות בסוגי’ לענין הנקה ולידה על ידי גוים.
ובודאי שהמשמעות הפשוטה מדנקטו גוי באו לאפוקי מזה עבד כנעני, דעבד כנעני אמרי’ אחיך הוא במצוות, וכן בכל מקום שמצינו עבדים אין משמע כלל שהיו נזהרים מהם מייחוד, אלא אדרבה היו ישנים עמהם ודרים עמהם בבתיהם, וכן לגבי חבורת פסחים שנזכר שלא יהיו עם נשים וקטנים משמע שעם זכרים גדולים מצטרפין העבדים אפי’ עבד אחד וישראל אחד, ואמנם נזכר שם שעבדים חשידי על פריצותא וכן בגיטין סח אי’ שחשודין על אבמה”ח וכן בסוגיות מבואר שחשודין על חילול שבת ויו”ט כגון בגמ’ דביצה, מ”מ אינו באותה דרגת חומרא, וכן אי’ בב”מ עא ע”א ויו”ד סי’ רסז סי”ח שהאשה קונה שפחות אבל לא עבדים מפני החשד וה”ה עבד עברי כמבואר בב”מ שם ובט”ז שם סק”ז, ומבואר מזה דייחוד עם עבד הוא כדיני יחוד עם ישראל ולא כדיני יחוד עם גוי (לאסור איש ישראל עם איש גוי, ואף אשת איש מותרת בייחוד עם עבד באופן המותר בישראל בכה”ג, כמבואר בט”ז שם ע”פ הגמ’ ב”מ שם) ומה שאסור לשכור עבד בישראל ה”ה בעבד עברי.
וכן מצינו כמה מיני עדויות שעבד כשר בהם וגוי פסול בהם.
וכן אמרי’ כגון של בית פלוני שמשמשין בפני עבדיהם וכו’ ומסתמא אמרי’ דבלא זה שרי להתייחד עמהם ומסתמא גם אחד באחד כל שאין בזה איסור ייחוד כוותה בישראל.
וגם בנידון לגבי ברית מילה על ידי גוי בע”ז שם יחד עם שאר הנידונים מוכחא מילתא דאין הנידון בעבד דהנידון שם מצד שהנכרי אינו מהול, וכן לגבי הנידון שם על ישראל המספר הגוי שם כט ע”א מוכחא מילתא דלא מיירי בעבד שמקיים מצוות כאשה, דהרי שם החשש הוא מפני שמתכוון בבלוריתו לע”ז עי”ש, וגם דיני משא ומתן עם גוי אינו נוהג בגוי שאינו עובד ע”ז כמבואר בסי’ קמט סי”ב וכ”ש בעבד שמקיים מצוות כאשה.
ומ”מ כל הנידון בעבד שאינו חשוד או מופקר.
ויש לציין כהשלמה לכל זה דבמרדכי ע”ז רמז תתלט הביא בשם הפרקי דר”א פכ”ט (ובחלק מהנוסחאות הוא פרק כח) דאברהם מל את העבדים שלא יטמאו אותו, דמי שאוכל עם הגוי כאוכל עם הכלב וכל הנוגע בו כנוגע במת וכל הרוחץ עמו כרוחץ עם המצורע, וכן הובא בט”ז יו”ד סי’ קנג סק”ג ובבהגר”א שם סק”ז.
ומבואר מזה דלענין הדברים שנזכרו שם עבד שהוא מהול אינו בכלל דיני גוי הנזכרים שם, ומ”מ ראיה ברורה אין משם דשם אינו שווה לדיני הרחקה מגוי האמורים בשו”ע שם אלא מדין טהרה כמ”ש בט”ז שם וכן בבהגר”א שם בשם האחרונים, וכעי”ז שם בש”ך סק”א שהפרדר”א מיירי ממידת חסידות, ודלא כהרמ”א בד”מ שם סק”ב שמשמע שלמד הדברים למעשה, עי”ש בט”ז וש”ך, ועכ”פ גם להרמ”א אפשר שאין ראיה ברורה, אבל ממה דהוה פשיטא להו דעבדים אין דינם כנכרים לענין זה יש מקום להבין שהוא דבר פשוט גם לענייננו.
ויש להוסיף דישראליותו הגמורה של העבד תלויה בדעת אחרים, וכשישתחרר על ידי רבו אז ודאי יהיה דינו כישראל גמור, וא”כ הוא מילתא דתמיהה לומר שכל חזקת הכשרות שלו לגבי ייחוד ותספורת תלויה בדעת אחרים.
אלא אם כן נימא דהוא חששא בעלמא דמצינו בכ”מ שעבדים פרוצים באיסורים ואז הכל הוא לפי הענין.
ויש להוסיף דבגוי יש איסור לא תחנם (כל עוד שאינו צורך הישראל) ואילו בעבד כנעני אי’ בירושלמי פ”ח דב”ק ה”ד (הובא ברי”ף ורא”ש ב”ק פ”ח ס”ו והגמ”י פ”ט מהל’ עבדים ה”ב) ר’ יוחנן הוה אכיל קופד ויהיב לעבדו שתי חמר ויהיב לעבדו וכו’, ומכח זה כ’ הרמב”ם בסוף הל’ עבדים שם ושו”ע יו”ד סי’ רסז סי”ז ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומשקה ולא יבזהו לא ביד ולא בדברים ולא ירבה עליו צעקות וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו ע”כ, ומבואר מזה שראוי להיטיב עמו ולא רק מחמת שהוא טובת הישראל אלא להיפך טוב להיטיב עמו.

המקורות מסומנים בצבע.

מק״ט התשובה: 122645קישור ישיר: shchiche.com/122645

תקציר התשובה

נוצר בידי בינה מלאכותית, לפי בקשה

בינה מלאכותית

התשובה שלמעלה נכתבה ביד, בידי המשיב, והיא בלבד הקובעת. התקציר נוצר בידי בוט של בינה מלאכותית, שידוע כאינו דייקן: הוא עלול להשמיט הסתייגות, לייחס דין לצד הלא נכון או להפוך ספק לפסק. אין לסמוך עליו להלכה – רק לעזור להחליט אם לקרוא.

לתשובה הזו עדיין אין תקציר. בלחיצה הוא ייכתב עכשיו, וזה לוקח כמה שניות.

הבא בנושא איסור והיתר גוי המספר לישראל בחינם בינו לבין עצמו מול מראה והישראל ראייתו כבדה ואינו רואה במראה האם מותר

הערות והשגות

  1. רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא

    א”ה ריחמ”א: כבוד הרב ישר כח עצום על התשובה!
    יש להוסיף כאן את דברי הגמ’ בגמרא מגילה (טז ע”א) שכתבה בענין מה שסיפר המן הרשע את שערותיו של מרדכי היהודי, וז”ל הגמ’:
    וכו’… אמר ליה קום לבוש הני מאני ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני ואשקול למזייא דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני עייליה איהו לבי בני ואסחיה ואזיל ואייתי זוזא מביתיה וקא שקיל ביה מזייה בהדי דקא שקיל ליה אינגד ואיתנח אמר ליה אמאי קא מיתנחת אמר ליה גברא דהוה חשיב ליה למלכא מכולהו רברבנוהי השתא לישוייה בלאני וספר אמר ליה רשע ולאו ספר של כפר קרצום היית תנא המן ספר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה בתר דשקלינהו למזייה לבשינהו למאניה וכו’… עכ”ל.
    וכתב רש”י על מגילה (שם), וז”ל: ואשקול למזייא – ואטול שערי. אסרתינהו – צותה עליהן להחביאן. אומני – ספרים. זוזא – זוג של ספרים, כעין מספרים. עכ”ל.
    ובגמ’ מגילה (טו ע”א ע”ב) כתוב, וז”ל הגמ’: אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא בשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך אמר כל זה איננו שוה לי כדרב חסדא דאמר רב חסדא זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי אמר רב פפא וקרו ליה עבדא דמזדבן בטלמי. עכ”ל.
    הרי שהמן היה עבד מכור למרדכי היהודי בעד ככר לחם.
    וכן ראיתי בתרגום ראשון על מגילת אסתר הנקרא צבי וחמיד (ג, ד) שכתב, וז”ל:
    ויהי באמרם אליו יום ויום, ולא שמע אליהם, ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כנגד דברי המן, כי הגיד להם שלהמן לא היה משתחווה על שהוא עבדו שנמכר לו בככר לחם, ולפסל דמותו שהקים עמו לא היה כורע, על שהוא יהודי ויהודים לא עובדים ולא כורעים לו. עכ”ל.
    הרי לנו שהמן הרשע היה עבדו של מרדכי היהודי ובפשטות היה עבד כנעני כדין תורה כי מרדכי עשה זאת כדין של תורה, ובכל זאת מרדכי היהודי לא חשש להסתפר אצל המן הרשע, ומכאן שמותר להסתפר אצל עבדו הכנעני.
    ומצאתי שכתב המהרי”ץ חיות על מגילה (טז ע”א) כתב על ד”ה ואשקול למזייא, וז”ל: נ”ב לא ידעתי איך היה רשאי לגלח שערו הרי היה חוה”מ פסח עיין רש”י כאן ד”ה הלכות קמיצה וצ”ל כיון דקודם הרגל לא היה יכול לגלח מפני גודל הרעה שקרה לישראל בכלל והיה עסוק בשקו ובתעניתו שוב הוה כיוצא מבית האסורים שמותר לגלח ברגל. עכ”ל.
    הרי לנו מדברי המהרי”ץ חיות זיע”א שהקשה איך גלח מרדכי היהודי בחול המועד פסח, ולא היה קשה לו מדוע התגלח מרדכי על ידי המן הרשע דהרי היה גוי, אלא ודאי שאין איסור גילוח על ידי עבד כנעני, והמן היה עבד כנעני למרדכי היהודי.
    וצ”ע האם מותר לקבל עבד כנעני מהעם העמלקי, וראיתי בספר עטרת נזיר על מסכת נזיר מאת הרה”ג זאב ארי סטראם (ירושלים תש”ע) שכתב על פרק הכותים (סא ע”ב) אות ג’ (עמו’ תח – תט) ועיי”ש בכל דבריו באורך ואביא כאן מה שכתב בסיום דבריו לגבי מה שהמן היה עבד כנעני אצל מרדכי היהודי, על דברי היערות דבש (ח”א דרוש יז) שמרדכי היהודי קיים את המן כדין עבד כנעני במילה וטבילה, והיה מחוייב במצות כאשה וז”ל: עוד צ”ע בעיקר דברי היערות דבש, דהנה במכילתא סוף פרשת בשלח דריש מדכתיב “דר דר” שאין מקבלין גרים מעמלק, ואם כן איך באמת לקח מרדכי את המן לעבד ומלו וטבלו ואשווי’ לישראל, הלא אין מקבלין גרים מעמלק. וצ”ע.
    והנראה מוכרח ומבואר מדברי היערות דבש כמש”כ בד’ המפרש, דבהא דדרשינן לה לה מאשה לחייב עבד כנעני במצוות כאשה אין הביאור בזה שנתרבו עבדים להכלל בכלל ישראל כאשה וממילא נתחייב במצוות כאשה, אלא ביסודו הו”ל עכו”ם ורק שנתרבה לחיוב במצוות שהאשה חייבת בהן, ובאופן דלפ”ז אף שהעבד מחוייב במצוות כאשה מ”מ בעיקר שמו ובעצמותו הו”ל עכו”ם,וכיון שהמן היה מזרע עמלק שפיר נכלל בדין מצות מחיית עמלק.
    ולפי זה פשוט, דקניית המן לעבד כנעני לא חשיב קבלת גר מעמלק, דכל עיקר האיסור לקבל גר עמלק הוא רק לשוי’ בכך לישראל, אבל קניית עבד כנעני אף שמחייבו בכך במצות כאשה מ”מ בעיקר שמו הוי ליה גוי ולא ישראל, וזה לא חשיב קבלת גר מעמלק. ופשוט. עכ”ל.
    ומצאתי בקובץ ביאורים על הרמב”ם הלכות עבדים הנקרא עבדי המלך שכתב הרה”ג שלום צבי שפירא (בני ברק) בהלכות עבדים פרק ט’ הל”ב (עמ’ רי”א) ובתוך הדברים כתב, וז”ל: וראיתי למו”ר הגאון הקדוש הרב רבי אברהם צבי קמאי זצוק”ל ריש מתיבתא ואבדק”ק מיר, וכו’ וז”ל, דנראה דכמו שיש איסור לקבל גרים מעמלק ה”נ דאין ראוי לקנות לעבד כנעני מזרע עמלק דחד טעמא הוא, וכו’. עכ”ל. (העתקתי כאן רק את הנקודה הזאת ואולי לא הבנתי הכל).

    תְגוּבָה

הוספת הערה

כתובת המייל לא תוצג באתר.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓האם יכול לקרוע חולצה פנימית בכותל המערבי ומה צריך לומר בזמנינו בזמן הקריעה בכותל המערבי ועוד פרטי דינים בזה❓האם מותר לשבת על שולחן בשעת אכילה או שלא בשעת אכילה💬5
📈 מבוקש
מה כוונת המלבי”ם ביחזקאל א כז לגבי אחר קיצץ בנטיעות👁 617   💬 1
❓מכתב תגובה בענין לבישת הבגדים, האם להקדים הכובע או החליפה
⭐ פופולרי
למה הזכיר ר”י הלוי בפיוט לענין ישמעאל פרא אנוש ושינה מלשון הכתוב בתורה פרא אדם👁 628
⭐ פופולרי
איך בני אפרים הצליחו לצאת ממצרים👁 7,685
❓
⭐ פופולרי
מי שנולד לו אח האם מברך הטוב והמטיב👁 862   💬 2
❓האם יש ענין להכשיר את השיש, למרות שאינו סומך על ההכשרה ואינו משתמש בו בפסח בלא הפסק כיסוי עבה, מכיון שהוא עשוי מחומר שלא מועיל בו הכשרה
📈 מבוקש
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,784
❓ביצה ל”ה ע”א ר”א אומר יגמור וכו’❓
⭐ פופולרי
האם מותר לשקר בממשלה ולומר שהוא נכה כדי שיתנו קצבת נכות👁 1,923   💬 5
❓מכתבים על מכתבי הגרי"א דינר שליט"א

שליחת שאלה

התשובה תגיע במייל. שאלה שאינה פרטית מתפרסמת גם בפורום השאלות, יחד עם המענה.

בקצרה, במשפט אחד. את הפרטים מוסיפים בשדה הבא.

כל פרט שנוגע לעניין עוזר לענות על המקרה שלך.

הכתובת לא תוצג באתר.

אפשר גם בטלפון, בקו התוכן: 03-6703111

×
⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).

⚠️

שגיאה בשליחה

האם אתה בטוח ששלחת שאלה בהלכה?

אם אתה בטוח בזאת, בדוק את מה ששלחת ונסה שוב (חסרות אותיות בעברית).