שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם מותר לשבת על שולחן בשעת אכילה או שלא בשעת אכילה

אין לעשות כן וגם שלא בשעת אכילה.

מקורות:

רבינו יונה כתב בספר היראה שלא להרוג כינה על השולחן משום שהוא דומה למזבח, וכ”כ בספר חסידים סי’ קב, והובא במג”א סי’ קסז סקי”ג, ועי’ בגמ’ בסוף חגיגה ושו”ע או”ח סי’ קסז ס”ה.

ויעוי’ בספר דולה ומשקה עמ’ קו בתשובת הגרח”ק שנראה מדבריו שחשש להחמיר גם לענין ישיבה ע”ג שולחן (וראה עוד תשובתו בסגולות רבותינו ענינים שונים שאלה י”ח שכ’ יש ענין).

ובתשובה אחרת כ’ הגרח”ק [שאלת רב ח”א פרק יד אות ד] דמקור שלא לעלות על שלחן הוא מספרי קבלה, וכן בצהר חי”א עמ’ סט אות כז כ’ הגרח”ק דע”פ קבלה אין ראוי.

ובספר יוסף אומץ למהר”ר יוזפא יש סתירה בזה דבסי’ סד כ’ בשם הספר חסידים דמשמע לאסור, ובמקום אחר (ח”ב סדר הלימוד בעצמו) כתב דממה שנקט הס”ח סי’ תתקכ שחמור ההליכה על שלחן שמיוחד לספרים דייק מזה שבלא ספרים אינו חמור, אלא דמספר היראה הנ”ל דייק לאסור, והקשה במעדני אשר ברכות סי’ א’ מכח זה סתירה בדברי היוסף אומץ.

ונלענ”ד להסיר מחומר הקושי’ דהנה דברי היוסף אומץ השניים בפני עצמם קשים דהרי מש”כ בספר היראה נזכר ג”כ בספר חסידים, א”כ מש”כ היוסף אומץ בסי’ סד שבס”ח מבואר שאסור הוא אחר שמצא שכתוב בס”ח כדברי הספר היראה, ולגוף הסתירה בס”ח יש ליישב בפשיטות דאמנם אינו ראוי גם לשבת על שלחן בלא ספרים אבל העונש שנזכר בס”ח סי’ תתקכ היה מחמת החומר שהיה שלחן שמיוחד לספרים שהוא חמור יותר לכך נענש מחמת זה הרבה כמבואר המעשה בס”ח שם.

ובאמת לגוף הדברים אין ראיה ברורה ששלא בשעת אכילה חשיב ג”כ מזבח, דיש לדחוק שדברי רבינו יונה והס”ח מיירי בשעת אכילה, אבל לענין ספרים שם החמיר הס”ח להדיא גם כשהספרים אינם שם, ואם כי יש לדון שהספרים היו על השלחן באופן שנעשה תשמיש קדושה, אבל לא נראה מהדברים שם שעבר איסור ברור, דמשמע שם שהתכוון לעשות בהיתר שסילק הספרים עי”ש, ולפי כ”ז הפשטות להחמיר גם שלא בשעת אכילה.

ונראה שנחלקו בזה האחרונים דהכה”ח למהר”ח פלאג’י סי’ יד ס”ה החמיר שלא לעשן על יד השלחן גם שלא בשעת אכילה, ונשען בזה ע”ד היעב”ץ, אולם החסד לאלפים חולק ע”ז.

ומכיון שרוב האחרונים מחמירים וכך פשטות דברי הראשונים כך יש ג”כ מנהג רווח שהמקפידים שלא לעלות על שלחן מקפידים גם שלא בשעת אכילה, הלכך העיקר להזהר בזה.

ומדין מלח שהזכירו הפוסקים בשעת אכילה דוקא, אין ראיה דמלח הוא מצד הקרבן ולא מצד המזבח דוקא, ולכן כשאין האכילה שהיא דומה לקרבנות אין גם מלח.

וראיתי מי ששייך לכאן הנידון של ספ”ג דקידושין דלא אמרה תורה שלח לתקלה, ולא זכיתי להבין השייכות לכאן דהיא סברא מיוחדת בשילוח לרה”ר של ציפור בלא שיודעים אח”כ מי הוא, אבל פשיטא שאין אומרים דבר זה בכל תשמישי מצוה או תשמישי קדושה או איסורי הנאה.

הוספה

מה ששאלת דהרי על המזבח גופיה לא היה איסור לעלות עליו, ולמה נחמיר על הטפל יותר מן העיקר, הנה כמדומה שהעליה ע”ג המזבח הותרה רק לצורך גבוה, דהרי הוא מקום קודש לכה”פ (וע”ע רש”י יומא מג ע”ב ד”ה בכל), ואפי’ דבפיס הותר הוא ג”כ לצורך גבוה דהרי הוא לצורך הקרבנות, וגם יש מצוה להרגיש את העזרה כדילפי’ בפ”ב דיומא מקרא בבית אלהים נהלך ברגש.

ואה”נ לפי טענה זו אם צריך לצורך האכילה (שהיא כנגד הקרבנות עכ”פ אם מכוון לש”ש), וכיו”ב לעלות על השלחן יהיה מותר.

באבן האזל ספ”ג מהל’ כלי המקדש כ’ דלדעת רש”י ביומה מה ע”א יש איסור לזר להתקרב למזבח, ועי’ מה שחלק ע”ז החזו”א הובא בדרך חכמה שם, ועי’ בסה”מ להרמב”ם ל”ת עב.

ברמב”ם ל”ת סט אי’ דבעלי מומין אסורין להתקרב למזבח, וכן משמע בבמ”ר נשא ז ח ועי’ תרגום המיוחס ליונתן במדבר יט לו, וע’ תו”כ שהביא בהשגת הראב”ד פ”א מהל’ ביאת מקדש הט”ו, והרמב”ן בסה”מ שם חלק ע”ז.

וידוע שיש קהילות שאכן נהגו בעליה על השולחן רק לכהנים, והיא הנהגה שלא נתבררה כל הצורך, דלגבי שלחן שלנו האכילה היא כקרבן כמבואר בדברי הפוסקים בסי’ קסז בסמיכות לענין זה, ואין בזה נפק”מ בין כהן לוי וישראל.

אחר זמן שכתבתי תשובה זו ראיתי שכ’ בשוע”ר סי’ קסז ס”ח דרק להרוג כינה על השלחן אסור אבל להשליך כינה על השלחן מותר דאין חמורה קדושת השלחן מקדושת בהכנ”ס, ולפי גישתו זו של הגר”ז לכאורה דבר פשוט הוא שיהיה מותר לעמוד או לישב על השלחן, ויל”ע.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 48

לתשובה זו פורסמו 5 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 121966 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121966

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

⭐ פופולרי
האם מותר לישראל להסתפר על ידי ספר שהוא עבד כנעני👁 1,225   💬 1
⭐ פופולרי
מי ששלח להודיע שהוא בא בערב שבת להתארח עד מתי מותר לו לצאת לדרכו👁 1,416
⭐ פופולרי
שליח ציבור שטעה בתפילה מחמת שהורגל עד היום להתפלל נוסח אחר מנוסח ציבור זה האם הטעות היא סימן רע לשולחיו👁 601
📈 מבוקש
האם מותר להדפיס דברי תורה בעלונים העומדים לגניזה👁 2,200
מדוע מל אברהם את יצחק בשמיני
מי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא
📈 מבוקש
מי שיודע שילבש בגד חדש אחר חצות היום האם טוב לאחר את ברכת מלביש ערומים של שחרית עד קודם הלבישה או לא👁 9,974
בדברי הירושלמי סוף קידושין שעתיד אדם להתבע על כל מה שראו עיניו ולא אכל האם צריך להשתדל ולטרוח בזה לאכול מכל מיני הפירות ומה הדין במיני מאכל שאינם פירות💬1אדם שראה כנגדו מתקרב רכב של האויב המבקש לחבל בו וברח משם האם מברך הגומל או ברוך שעשה לי נס
⭐ פופולרי
האם מותר לגבר להשתמש במטריה שעשויה לנשים👁 722
האם מותר בשבת לאסוף בקבוקים כדי להחזירם לחנות בימי החול לקבלת דמי הפקדון💬1קראי שמבקש שירקמו לו את שמו על הטלית שלו האם מותר לסייע לו בזהבטעם מה שאם מסתפק אם שכח הזכרה בתפילה חוזר ולא אמרינן שיש כאן משום ברכה לבטלה

5 תשובות

  1. לכאורה אף אם שולחן הוי כמזבח, הלא הכהנים היו מהלכים ע”ג המזבח ולכך הוא עשוי, ומנלן לאסור בזה בשולחן, לא יהא טפל חמור מן העיקר?

  2. א”ה ריחמ”א: עוד עלה על דעתי לשאול בענין כבוד השולחן שאוכלים עליו, האם מותר לאדם להניח רגלים על שולחן נמוך שנמצא בסלון, כי יש לו כאבים או עייפות ברגלים, המציאות היא שלא אוכלים על שולחן של סלון, אך לפעמים מגישים עליו כוס תה או קפה עם עוגות ופירות, האם יש בזה ביזוי לשולחן בסלון. וצ”ע.

  3. א”ה ריחמ”א: עוד עלה על דעתי לשאול בענין כבוד השולחן שאוכלים עליו, האם מותר לאדם להניח רגלים על שולחן נמוך שנמצא בסלון, כי יש לו כאבים או עייפות ברגלים, המציאות היא שלא אוכלים על שולחן של סלון, אך לפעמים מגישים עליו כוס תה או קפה עם עוגות ופירות, האם יש בזה ביזוי לשולחן בסלון. וצ”ע.

השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות