יבמה בתולה שעיברה בהזמל”א מאח אחד האם מותרת לשאר אחין

יעוי’ בסוגי’ דחגיגה דמבואר שם שעיבור כזה אפי’ לכה”ג מותרת, ולדעת האג”מ אה”ע ח”א סי’ י וסי’ עא גם א”א שנתעברה באופן זה מותרת לבעלה, ואף שיש שחלקו עליו מ”מ כבר הביאו כמה ראיות מדברי הראשונים לדעת האג”מ [ממרדכי קטן מכת”י ותוס’ יבמות עו ע”א בשם ריב”ן, ויעוי’ בנו”כ באה”ע סי’ א ס”ו], וכן מבואר בהרבה פוסקים כדעת האג”מ יעוי’ במל”מ הל’ אישות פט”ז ה”ד ומה שציין והגהת סמ”ק וב”ח ועי’ נשמת אברהם באה”ע שם ולא אכפול כאן כל דבריו (וגם בלא להסתמך על מעשה דבן סירא שהוא מפוקפק ולא אמין אבל עדיין זה מסתבר שמי שכ’ מהפוסקים שלא יעשה כן שמא ישא אחותו מאביו אינו סובר שיש בזה איסור לבעלה), ועי’ שבט הלוי ח”ג סי’ קעה.

ובניד”ד ביבום דכתיב יבמה יבוא עליה דתלאה הכתוב בביאה פשיטא דמותרת, וכן ביבום אמנם עיקר המצוה היא הקמת שם דהיינו בביאה שיכולה להקים שם על ידי זה, כמו שציינתי בתשובה אחרת לדברי הראשונים ביבמות כ ע”ב ובעיקר לדברי המאירי שם, מ”מ עיקר הקובע הוא הביאה ולא הקמת שם, ולהכי ביאה באופן הראוי להקמת שם הו”ל ביאה גם אם יש מניעה להקמת שם עי’ בתוס’ יבמות כ ע”א ד”ה יבוא ובב”ש סי’ קסו סק”ו, אבל הקמת שם בלא ביאה אינה ביאה כלל ואין כאן יבום.

ועי’ גם מנח”ש ח”ג סי’ צח אות ב’ שזה פשוט וא”צ לפנים דאי אפשר להקים לאחיו שם על ידי הזמל”א.

אבל בשאלה מורכבת יותר יש נידון לענין הזמל”א על ידי הבעל גופיה בחייו או במותו האם פוטר אשתו מיבום, ובמותו מסתבר דפטור כמ”ש דרכיה דרכי נועם לענין דומה אבל בחייו יש יותר לדון בזה, ותלוי בנידון אם חשיב בנו, והוא נושא ארוכה מארץ מידה ועי’ במנח”ש שם, וכן בנשמת אברהם שם ובעוד הרבה חיבורים שדנו בנושא.

הוספה

לגבי שאלתך הראשונה על ביאת ישן וכו’ בחשבון הסוגי’ נג ע”א יוצא לכאורה שנחשב כמו שאין ביאה כלל ואפי’ לא נחשב ביאה גרועה, דלהדיא מבואר בסוגי’ ובפוסקים סי’ קסו שב’ מקרים אלו הם מקרים גרועים יותר ממקרה של ביאה גרועה המנויים במשנה נב ע”ב, ומכיון שביאה גרועה אוסרה על האחין מסתבר שבזה אין אוסרה על האחין, וכפי מיסת הפנאי אשתדל לכתוב בל”נ את הדברים בתשובה בפני עצמה.

מה שבלא ביאה אין יבום הוא אינו צריך שום מקור, שזה דבר יסוד בכל דיני יבום במקרא ובמשנה ובגמ’ שיבום הוא בביאה, מקרא מלא דיבר הכתוב יבמה יבוא עליה ויבמה, וכמו שברור לך שקידושי ביאה אין שייך להחיל אותם על ידי הזמל”א וכשם שפשוט שאינה נאסרת לכהן גדול על ידי זה כמבואר בחגיגה טז, כך פשיטא שגם יבום בלא ביאה אין בזה שום ממשות.

לתשובה זו פורסמו 2 תגובות. לצפיה בתגובות לחץ כאן.