נשאלתי דאי’ בשו”ע יו”ד סי’ שמג ס”ב בכפר קטן אין שואלין שלו’ זה לזה כשהמת בעיר, והשבתי דאולי הוא מדיני חיובי קבורה, דומי’ דסעי’ א’ שם שאם יש מת בעיר כל בני העיר אסורים במלאכה ואם יש חבורות בעיר לטפל ...
שבוע 115
בַּיִת/שבוע 115שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון מאמרים
בפוסקים [ב”ח וש”ך וט”ז יו”ד סי’ שסה ס”ד ע”פ מהרי”ל מנהגים ליקוטים עמ’ תרלה] מבואר דיש ב’ אופנים שקוברין עם הבגדים, הא’ כשנהרג ע”י נכרי להעלות חמה ולנקום נקם, והב’ כשיצא ממנו דם ואז נקבר עם מלבושיו ומנעליו כדי לקבור ...
בביאור הגר”א או”ח סי’ תכט ס”ב כ’ והכלל כל יום שא”א תחנון א”א צידוק הדין ולא צו”ץ וכ”ש הספד שצ”ה אין אסור רק משום הספד וע”ל סי’ רצ”ב ס”ב וסי’ ת”כ ס”ב וכ”ז ממנהגא אבל מדינא דגמ’ הכל מותר דהא ...
בשו”ע או”ח סי’ קנט ס”ב מבואר דאפי’ בנוטל מנקב בכלי מהני אם יש מן הנקב ולמטה רביעית ונוטל דרך הנקב, ולכך דחוק לומר שא”א ליטול לידיים מספלים הללו, [והנידון בנסדק במשנ”ב שם להחשיבו כשבר כלי אינו שייך כאן דכאן אינו ...
מבואר בפוסקים (או”ח סי’ קכז) שיש לשחות במודים דרבנן, ועי”ש ברמ”א בשם מהרא”י לשחות עד סופו ובבה”ל הביא דעת הגר”א לשחות רק עד תחילתו ועוד שם בפוסקים הנידון אם לשחות גם בסופו, ומקור הנידון בזה מירושלמי, ומבואר שם דיש שנהג ...
הראוני בלוח עתים לבינה (שבועות תשפ”ו) שהביאו מי שכ’ שאסור ללמוד שמו”ת משום הכנה לשבת שאח”כ, ואם יש לחשוש לזה בדיעבד שלא יצא יד”ח. והשבתי דגם לכתחילה א”צ לחשוש לזה דלא שייך הכנה בדבר שהוא תועלת לו בעצם המעשה עצמו ...
ששאלת לענין הבל אם היה מותר בתאומותיו, הנה מה שנזכר בגמ’ סנהד’ נח ע”ב קין נשא אחותו אע”פ שודאי גם הבל הי’ מותר באחיותיו מ”מ עיקר מי שהעמיד את העולם אחריו (בכמה דורות עד המבול וגם אח”כ על ידי נעמה ...
בשו”ת שאלת יעב”ץ סי’ יז כתב להוכיח מדברי הגמ’ בגיטין סב ע”א דגם מי שאינו בביתו אסור לאכול קודם שיתן לבהמתו, וכ”כ להוכיח מדברי הגמ’ הנ”ל במשנ”ה ח”ד סי’ כד, ומ”מ גם לפי הוכחתם אין עדיין ראי’ מדברי הגמ’ שגם ...
יש כאן בהחלט דבר אסור, דיש כאן כמה צדדים להחמיר (ומצד הדין אין נפקותא להקל מצד שהוא דומה לאדם חי המסויים), הא’ שהוא צורת אדם שאסור אפי’ לד’ המחבר בסי’ קמא ס”ו שמתיר בחלק מהבע”ח מ”מ בדמות אדם מחמיר כמ”ש ...
אי’ בשו”ע אה”ע סי’ ב שאין לע”ה לישא כהנת, ועי”ש בפת”ש ונו”כ ובאחרונים עוד פרטי דינים בזה ואם נוהג דין זה בזמנינו, מצד שאין מצויין ע”ה בזמנינו ומצד שאין לכהנים האידנא חזקה גמורה. ונשאלתי לענין כהנת גרושה שיש לה זרע ...
נשאלתי בזה והשבתי להשואל דפשיטא שלא יעבור מב’ טעמים, הא’ דהרי אפי’ אם יש כאן ספק אם מחוייב לעשות או מחוייב שלא לעשות מ”מ הא שב ואל תעשה עדיף. ועוד דהרי מאחר שמחוייב שלא לעבור מחמת ספק א”כ כל זה בכלל ...
יש לבאר הספק בכוונת הרבהשואל אם יש לו דין של עני (ואז יש לו דינים אחרים לענין מעשר כספים, ועי’ בארח צדקה פ”ג הערה י’ ואילך דעות הפוסקים בזה) או דמשיירין לו ביתו קודם שיצטרך להביא מעש”כ [עי’ יו”ד סי’ ...
הנה בשו”ע יו”ד סי’ רנא סי”ב מבואר דשייך שב’ עניים יביאו זה לזה מעשר כספים, ובניד”ד דמי לזה שהמקבל מחזיר את אותם המעש”כ במתנה והוא כעין האופן המבואר בשו”ע שם. [ואולי צריך קנין אבל במכירים אפשר דא”צ קנין, ובש”ך יו”ד סי’ ...
הנה מה שאין לקבוע תפילה זו בשבת הוא פשוט, ואפי’ לפי הסוברים שעל רוחניות מותר להתפלל בשבת מ”מ לקבוע תפילה אריכתא שאינה מטופס התפילה ליום שבת אי אפשר וכמו שגם השיבנו אבינו לא התירו מטעם שהוא על רוחניות (ועי’ משנ”ב ...
פשוט שלא יטול שכר על זה שכן כוונתו היתה לרעה, וכדכתיב ואשר שכר עליך את בלעם וגו’ לקללך ויהפוך ה’ וגו’ את הקללה לברכה וגו’ ומבואר בפסוק שם דאע”פ שהקללה נהפכה לברכה ופשטות הכתוב שהקללה נהפכה לגמרי לברכה מ”מ נענשים ...
בשו”ע או”ח סי’ תעב סי”א כתב מצוה לחזור אחר יין אדום, וכתב
הרחבת השאלה בזה, דהנה סדר הימים הראשונים בכל שנה הוא משכו, שור, קדש, כסף, פסל וכו’, ובשנה זו הסדר הוא משכו, שור, ראה אתה, קדש, כסף וכו’, וכמבואר בשו”ע סי’ תצ ס”ה (והטעם משום שפרשת ראה אתה כוללת בה פסל ...
ששאלתם שוב מה יהיה הייעוד של המשכן אפרט בזה עוד. ברס”ג משמע שלא יהיה המשכן לעתיד כלל (הובא בהערות משנה שלמה על משנת ר”א) וכ”ה הפשטות. יש כמה משמעויות ברז”ל שיהיה איזה שימוש במשכן לעתיד אף שיש מקום לדחוק (עכ”פ בחלק מהמקומות) ...
בשו”ע יו”ד סי’ רא סמ”ח מבואר שצריך שיהיה הצינור מחובר לקרקע אם הוא מק”ט, ומבואר בחזו”א יו”ד סי’ קכו סוף אות ט דה”ה אם הוא מחובר בחלקו, וכן משמע ג”כ בנוב”י מהדו”ת יו”ד סי’ קלח דסגי אם הוא מחובר בחלקו ...
מצינו כמה איסורים דומים, א’ איסור גילוי שהוא רק במים יין וחלב (משנה תרומות פ”ח ועי’ בטור אה”ע סי’ קטז), אבל לא בשמן (ועי’ בספר ...
ברמ”א חו”מ סי’ שמח ס”ב הביא בזה ב’ דעות דהטור מתיר והמרדכי אוסר, ולמעשה אין להקל בזה מכמה טעמים, הא’ דקי”ל שאסור לגנוב דעת הגוי ...
הנה יש בזה כמה נידונים, הא’ כלי שעברו עליו י”ב חודש והוא מתכת וצונן האם מועיל להתירו, הב’ אם יצוייר שהכלי שימש גם בשר רותח מה הדין ...
נדה כד ע”ב עביד מיהא כוותיה דרב, הלשון מיהא בד”כ משמש כמו הלשון עכ”פ בלשה”ק שמובנו לכה”פ, וכאן לכאו’ הו”ל למימר אדרבה לאידך גיסא דהרי אומר לו להיפך ממה שסבר, ואולי י”ל דהכי קאמר ליה מאי דעתיך לחומרא הרי חומרא ...
לא. מקורות: הגר”מ ויא (בדיקת המזון כהלכה ח”ב עמ’ 150 וח”ג עמ’ 718 ור’ גם קיצור בדיקת המזון כהלכה עמ’ 98).
מקופיא נראה דיש כמה טעמים למה שלא לעשות כן. האחד שהרי מרגיל עצמו בשקר (עי’ בשע”ת לר”י), וכ”ש שמשקר כדי להוציא שווה ממון או טובת הנאה שהוא חמור משקר שאין בו נפק”מ כלל שבזה אולי יש צד שהוא קל יותר (ועי’ ...
זיתי קלמטה הוא זן של זיתים ואין בין זיתי קלמטה לשאר זיתים אלא שינוי הזן בלבד, אבל לגוף הנידון אם על ידי תערובת אפשר לאכול הזית או לא, כבר האריכו בזה רבים, ובטעם המתירים יש לציין דאולי ס”ל שזיתים הנאכלים ...