שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

בצל שחתכו בסכין של בשר ונפל לקדירה של חלב

צנון וה”ה בצל (יו”ד סי’ צו סעי’ ב), שחתכו בסכין בשרית בן יומו או שאינו מקונח אסור לאכלו בחלב (יו”ד שם ס”א), וצריך כדי נטילה, ואם בישלו בחלב צריך שישים כנגד מקום הסכין, ובחיתוך לחתיכות קטנות משערים כנגד כל הצנון, (וכ”ז בדיעבד או בשעה”ד, אבל לכתחילה דעת הרמ”א דכל דין הצנון כבשרית והשו”ע לא החמיר לכתחילה), וי”א דגם באינו בן יומו ומקונח הדין כן (יו”ד שם).
למעשה בנידון שלך אע”פ שלא פירטת מ”מ דברו חכמים בהוה ומסתמא היה בסכין שאינו בן יומו ומסתמא חתכו את הבצל דק דק, ולכן מצד מה שחתכו את הבצל דק דק דינו שנאסר כולו, אבל לענין אינו בן יומו תלוי בדעות והמנהג להחמיר (ש”ך סק”ו), ואם היה בשאר איסור אזי לדעת המחבר (דל”א חנ”נ) יש לשער אם יש ששים בקדירה החלבית כנגד הסכין שחתכו בה הבשר (ש”ך סק”ט) אבל בבשר בחלב א”א לשער כן אלא דכאן מיירי בבשר בחלב דהתירא (פירוש שהתערובת של טעם הבשר בבצל נעשתה לפני שנפל לקדירה של חלב) ולכן כאן אפשר להתיר כיון שאין כאן חנ”נ לכו”ע (כצ”ל לסברת הש”ך שם וב”ח סי’ כב ס”ו ובאה”ט סי’ צו סק”ה דלא אמרי’ כאן חנ”נ על כל הבצל מצד איסור דבוק, וזהו דלא כהמהר”ם לובלין לענין איסורין, וכ”ש דכאן הנידון בבשר בחלב, וכן מוכח בשו”ע סי’ צד ס”ו דבבשר בחלב אין לאסור יותר מהבשר עצמו וכ”ש כאן דמיירי בסכין שאין לאסור יותר מן הסכין עצמו דהסכין יותר קל מהבשר עצמו כיון שיש דעות בענין הסכין).
אם הסכין חדשה ושימש לבשר רק פ”א סגי בס’ כנגד הבשר המקורי (עי’ סי’ צד שם ועוד).
יש אומרים דבבשר בחלב א”צ אלא ששים כנגד החיתוך גם אם חתכו דק דק (באה”ג סי’ צו שם וכן משמע שהסכים בבהגר”א סק”ו, וע”ע רע”א שם, אבל עי’ ט”ז ובאה”ט שם, וע”ע שם בש”ך, ולדידן לכתחילה מחמרי’ כולו אפי’ בחיתוך רגיל כמ”ש הרמ”א שם), ומ”מ קשה לשער דבר זה למעשה.
י”א שאם יש ששים כנגד הבצלים א”צ להוציאם אחרי שנתערבו ואי”ז כבשר שנפל לחלב ויש שם ששים כנגדו שצריך להוציא את הבשר (עי”ש באה”ט בשם הט”ז סק”ו).
לגבי אם אפשר לסמוך על טעימת ישראל אם הבצל עדיין לא נפל לדעת הש”ך סי’ צח סק”ה אפשר לסמוך ודלא כהלבוש שם ס”א, וכל הנידון בזה הוא לדעת הרמ”א אבל לדעת השו”ע סי’ צו ס”א בודאי אפשר לסמוך על טעימת ישראל (ויש לדון אם שייך להתיר חיתוך אחד מכח החיתוך השני דאולי חתכו בצד אחר של הסכין אלא דהוא דחוק דא”כ צל”ע באיזה אופן דברו הפוסקים ובפרט דבש”ך סי’ צו סק”ח משמע שסתם חיתוך הוא בכל הסכין).
אם נפל לתבשיל סתמי (פרוה) שהתבשל בקדירה חלבית הדין הרבה יותר קל (עי’ סי’ צה ס”א), ואיני יודע אם זהו המקרה הנידון.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 114

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 148036 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/148036

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

❓
⭐ פופולרי
כהן אשכנזי המתפלל במנין ספרדי ששם אין החזן מקריא תיבת ”יברכך” מה יעשה👁 634
❓אחד המרבה ואחד הממעיט
⭐ פופולרי
האם מותר להבריש כובע בשבת עם מברשת👁 1,071
❓
⭐ פופולרי
בקידוש לבנה כשאומרים כאבן ידמו בהיפוך התיבות האם יש לשנות את ניקוד אבן לשני סגול מחמת שכבר אינו בסוף משפט כמו במקרא👁 502   💬 2
❓האם מותר לשלם לפועל טיפ יותר מהסכום שסוכם מראש או שנחשב ריבית
📈 מבוקש
האם מותר לשבת על שולחן בשעת אכילה או שלא בשעת אכילה👁 702   💬 5
❓תורה מגנא ומצלא❓האם מותר לשקר בממשלה ולומר שהוא נכה כדי שיתנו קצבת נכות💬5
📈 מבוקש
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר👁 9,672
❓מי שגזז ציפרניו ואחר כך נגע במקומות מכוסים ואחר כך הלך לישון שנת לילה, האם די שיטול פעם אחת אחרי כל שלושה דברים אלו או שכל אחד מהם צריך נטילה בפני עצמה❓היכן לברך ברכת המזון כשיש צואת קטן במקום שאכל  ❓
⭐ פופולרי
האם מותר לעשות גורל קלפים המכונה טארוט👁 725   💬 6

1 תשובה

  1. סיכום הלכות חיתוך בצל בסכין בשרית

    המאמר עוסק בהלכות הקשורות לחיתוך בצל בסכין ששימשה לבשר, ובמיוחד במצבים בהם הבצל עתיד לבוא במגע עם מוצרי חלב.

    • החמרה בחיתוך בצל בסכין בשרית: באופן כללי, קיים דין מחמיר על חיתוך בצל בסכין בשרית, במיוחד אם הסכין אינה “בן יומו” (לא עברה 24 שעות משימושה האחרון בבשר) או אם הבצל לא “קונח” (נשטף היטב). במקרים אלו, יש חשש שהבצל ייחשב כבשרי ויאסור ביאתו במגע עם חלב.
    • השפעת גודל החיתוך: אם הבצל נחתך לחתיכות קטנות, יש משמעות לחלק זה של הבצל שנחתך, וניתן לדון אם נאסר כולו. לעומת זאת, בחיתוך לחתיכות גדולות יותר, הדבר תלוי בדעות הפוסקים האם יש לאסור את כל הבצל או רק את החלק שנחתך.
    • שיעור “שישים כנגד”: במקרים מסוימים, ניתן להתיר את השימוש על ידי קיום שיעור “שישים כנגד” – כלומר, אם כמות החלב בקדירה גדולה פי שישים מכמות הבשר או החלק הבשרי שנפל אליה. אולם, בהלכות בשר בחלב, כללים אלו עשויים להשתנות.
    • חריגים והיתרים: קיימים מספר תנאים והיתרים אפשריים, כגון אם הסכין חדשה ושימשה לבשר רק פעם אחת, או אם קיים רוב של “שישים כנגד” הבצל עצמו. כמו כן, לגבי טעימת ישראל (הטעמת התבשיל על ידי יהודי), יש דעות שונות אם ניתן לסמוך עליה במקרים מסוימים.
השאר תשובה

השאר תשובה