בשו”ע יו”ד סי’ רא סמ”ח מבואר שצריך שיהיה הצינור מחובר לקרקע אם הוא מק”ט, ומבואר בחזו”א יו”ד סי’ קכו סוף אות ט דה”ה אם הוא מחובר בחלקו, וכן משמע ג”כ בנוב”י מהדו”ת יו”ד סי’ קלח דסגי אם הוא מחובר בחלקו [אלא דאי’ שם שצריך שיהיה מתחילתו עשוי לחיבור ועי’ בזה בחזו”א שם].
ועי’ בלבושי מרדכי יו”ד מהדו”ג סי’ כט שכתב שבחיבור לחוטי ברזל אינו מועיל כיון שיכול לפסקו ע”י הדיוט, והובא בדרכ”ת על השו”ע שם, ומבואר ג”כ דעכ”פ א”צ חיבור כולו.
ומ”מ עיקר הנידון בסמ”ח הוא מצד המשכת מים כשרים שלא יפסלו אבל לענין להכשיר מים פסולים באופן שמועיל להם המשכה עי’ בשו”ע לעיל סעי’ מו ובש”ך שם ס”ק ק וכן במשנ”ב סי’ קנט סק”מ בשם הפמ”ג.

הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.