מי שיש לו יין לבן ומיץ ענבים אדום לד’ כוסות מה עדיף מהם

בשו”ע או”ח סי’ תעב סי”א כתב מצוה לחזור אחר יין אדום, וכתב הרמ”א אם אין הלבן משובח ממנו.

 והנה מיץ ענבים שהוא יין שאינו משכר בודאי חשיב היין המשכר עדיף ממנו, עי’ בגמ’ תענית ל ע”א ובגמ’ וראשונים בב”ב בסוגיא דסוחט אדם ובסוגיא דיין אדום וגבי יין צימוקים דזה פשוט שהיין המשכר חשיב משובח מהיין שאינו משכר , וכ”ש שי”א שביין  שאינו משכר (דהיינו מיץ ענבים) לא קיים שמחה וכו’ (ומה שיש גדולים שנהגו במיץ ענבים אין ראיה שהוא לכתחילה דשמא לא יכלו ביין וכמו שהעיר הגרי”ט זנגר, ויש להוסיף דהמשנ”ב סקל”ז מתיר בכה”ג אפילו בחמר מדינה ע”ש וכל שכן התיר שם ביין צימוקי)   אבל היה מקום לדון להעדיף היין האדום מטעם אחר, והוא דבשו”ע סי’ תעב ס”ד הביא שי’ הרמב”ן בב”ב צז ע”ב דפוסל יין לבן לקידוש, ויש מקום לומר לפ”ז דמוטב לחשוש לדעת הרמב”ן ולברך על מיץ ענבים אדום כיון דלדעת הרמב”ן אינו יוצא בלא אדום, משא”כ בהידור ביין המשכר.

 אבל זה אינו נכון מב’ טעמים, הא’ דבמשנ”ב שם סקי”ב הביא דברי הא”ר בסק”ח דביין שהוא לבן יותר מדי נכון לחוש להרמב”ן שלא לקדש עליו אלא בשעת הדחק כשאין לו יין אדום, והוסיף שם בשעה”צ סק”כ דה”ה כשהיין האדום אינו טוב כנ”ל, וכוונתו במש”כ “כנ”ל” הוא לדבריו במשנ”ב סק”י בשם הטור בהל’ פסח סי’ תעב דיש להעדיף יין לבן על אדום אם האדום אינו משובח, וברמ”א בהל’ פסח שם מבואר דלאו דוקא אם האדום אינו משובח כלל, אלא אפי’ אם הלבן משובח “ממנו” ג”כ יש להעדיף הלבן מן האדום, (ואמנם המשנ”ב בפנים דבריו בסקי”ב הביא בדברי הא”ר להעדיף הלבן רק כשאין לו לבן, וכמשנ”ת בדברינו במקו”א דלפעמים המשנ”ב מה דהוה ברירא ליה יותר לדינא הביא בפנים המשנ”ב והשאר בשעה”צ (ועכ”פ כצ”ל כאן שיש בזה כמעט סתירה בין המשנ”ב לשעה”צ , ואע”ג דבדברי המשנ”ב לעיל סק”י כתב כדבריו בשעה”צ כאן מ”מ שם מיירי לא בהכרח לדעת הא”ר וכאן מיירי אפי’ לדעת הא”ר ומאחר דלא ברירא כולי האי דעת הא”ר, לכך הביא דין זה רק בשעה”צ).

 אבל עכ”פ סתימת ההכרעה היא דגם במשובח יש להעדיף  הלבן כמש”כ בשעה”צ וכמ”ש במשנ”ב לעיל סק”י וכמו שהכריעו הטור והרמ”א בסי’ תעב, וגם האו”ר לא מצינו שהכריע להדיא נגד זה (וכ”ש דמשמע שהשעה”צ רצה לומר כן גם בדעת הא”ר) וכ”ש שהרי ר’ כוסות לא הביא המחבר כלל דעת הרמב”ן וגם בהל’ קידוש כתב דמנהג העולם דלא כהרמב”ן, חזי’ מכ”ז דההכרעה היא שמצד הדין לא חיישינן לשי’ הרמב”ן בזה, וממילא יש להעדיף יין המשכר ממיץ ענבים דעכ”פ בזה ודאי  השבח ניכר ומפורסם וכמשנ”ת, וליכא למטעי ביה.

 ויש להוסיף בזה עוד טעם דמעיקרא דדינא אין שייך לטעון להעדיף מיץ ענבים אדום כדי לחוש לשי’ הרמב”ן, דאף שהטענה היא מצד שיותר יש לחוש לדעה הפוסלת בדיעבד, א”כ בד’ כוסות נמי אינן מוסכם לכו”ע שיוצאין במיץ ענבים, וממילא כל טענה זו מעיקרא ליתא.

  היוצא מכ”ז דמי שיש לו יין לבן ומיץ ענבים אדום (ועכ”פ אינו שונא יין) יש להעדיף היין לד’ כוסות.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 115

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.