שבוע 120

נסתפקתי האם בבית המקדש היו בגדי כהונה מיוחדים לקיץ ומיוחדים לחורף, דהא צריך שיהיו בדיוק כמידתו, עי’ ברש”י ויקרא פ”ו פ”ג, מדו בד, ומה תלמוד לומר מדו, שתהא כמדתו. ומעתה הא בימות הגשמים הבגדים מתפשטים ובימות החמה מתכווצים, וכדאיתא בב”מ סא ...

לגבי משפחה שמת אחד מהם נזכר נולד אחד מבני המשפחה נתרפאה כל המשפחה כולה (ירוש’ מו”ק פ”ג ה”ז והו’ בשו”ע יו”ד סי’ שצד ס”ד), ולגבי חבורה שמת אחד מהם (בשבת קו ע”א וג”ז הובא בשו”ע שם ס”ה) לא נזכר ...

טוב להדר ולעמוד בפני כל הכהנים אע”ג שהמקל בזה אין מזניחין אותו. מקורות: נתבאר בתשובה אחרת דכשיש כמה כהנים מתברכים מכולם דכל שישנו בזה אחר זה ישנו בבת אחת, ומדאורייתא ברכת כהנים לא תליא בסדר התפילה, וגם למ”ד ואני אברכם לישראל י”ל ...

הנה מה שאבל בן ל’ דוחה בן י”ב הוא מפורש בפוסקים [וראה בה”ל סי’ קלב במאמר קדישין], אבל הנידון כאן אם בעל הי”ב יכול לטעון טענת מוחזקות כשכבר הוחזק לעבור לפני התיבה. והנה באמת בדברים אלו לא הזכיר הבה”ל בסי’ ...

בגמ’ חגיגה ו ע”א אי’ דקטן כל היכא דבגדול כה”ג מחייב מחייב אבוה למחנכיה וכו’, והי’ מקום לפרש בטעם הדין דסברא היא שלא תקנו חיובים בקטן יותר מגדול, ומאידך יש מקום לפרש דלא שייך חינוך בקטן מה שלעולם לא יתחייב ...

שאלה נתקשיתי טובא אמאי בתפילת שמונה עשרה לא מתפללים להדיא על בנין בית המקדש, אלא רק על ירושלים, ‘ולירושלים עירך ברחמים תשוב’, או על העבודה בבית המקדש, ‘והשב את העבודה לדברי ביתך’, אבל להדיא על עיקר בנין המקדש לא מצלינן ...

יעוי’ בשו”ע יו”ד סי’ רכח סכ”ה דמבואר שם שהגדרת היתר חרם של גזירת ציבור אינו כהתרת נדרים וכ”ש התרת מנהג דמנהג לא עדיף מגזירת ציבור [אע”ג דיש לשונות באחרונים שהוא כעין נדר מ”מ לא קי”ל להחמיר בספקו כבדרגת דאורייתא בכ”מ], ...

בשו”ע או”ח סי’ עו ס”ז כתב דבספק צואה באשפה אסור וכתב המשנ”ב סקכ”ג בשם תר”י ברכות כב ע”ב דגם בבית אם מצוי שם קטנים צריך לחזור ולבדוק, ובסעי’ ח כתב השו”ע שאם אחר שקרא מצא צואה אם היה צריך להסתפק ...

במשנ”ב סי’ תקנא סקט”ז [מהאחרונים מג”א סק”י וחי”א קלג סי”א ועוד] התיר לעשות מיני מרקחת בזמן כתיבת התנאים בשידוכין, ויש לדון אם ההיתר הוא היתר כללי כשאין פת להתיר מיני מרקחת וכפשטות לשון המשנ”ב דמיני מרקחת לא מקרי סעודה, או ...