נסתפקתי האם בבית המקדש היו בגדי כהונה מיוחדים לקיץ ומיוחדים לחורף, דהא צריך שיהיו בדיוק כמידתו, עי’ ברש”י ויקרא פ”ו פ”ג, מדו בד, ומה תלמוד לומר מדו, שתהא כמדתו.
ומעתה הא בימות הגשמים הבגדים מתפשטים ובימות החמה מתכווצים, וכדאיתא בב”מ סא ע”ב, לא תעשו עול במשפט במדה, זו מדידת קרקע, שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים.
ופרש”י, מפני שהחבל לח בימות הגשמים ומתפשט כל צרכו, ובימות החמה מתוך יובשו הוא נגמד וכויץ.
ש”ז כהן
*
תשובה
אם אכן היתה בזה מדידה קבועה שונה היה צריך למדוד באופן יחסי כמו אחד שמדד באמה בת ה’ טפחים וא’ מדד באמה בת ו’ טפחים, וע”כ שאין כאן שינוי מהותי וקבוע אלא דמצוי שימתחו יותר ופחות וזהו ערמומיותו שמודד באופן שאין מכירים בזה שהוא רמאות הנזכר בגמ’ שם שהוא גלוי רק להקב”ה (דאם יש בזה חילוק קבוע ונראה לעינים לא היה רמאי אלא גזלן).
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.