הרב גמליאל הכהן רבינוביץ - שאלות

ב”ה

ערב סוכות תשפ”ז

לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א

הנה שאלות שחנני ה’ יתברך ברוב חמלתו לאחרי יגיעה גדולה מאד בעניני מלחמה שקשור לחג הסוכות, ובתפילה שלא יהיה מלחמות כלל לכל ישראל בכל מקומות שהם, אולם צריך לדעת ההלכה למעשה, אם יהיה מלחמה חלילה וחס בחג הסוכות.

ואפשר לצאת בזה בבחינת כל העוסק בתורת מלחמה בסוכות, כאילו היה מלחמה, ויתבטלו כל הגזירות רעות מעלינו ועל כל ישראל.

ויהיה חלקי תמיד בתורת ה’ לעד.
וממזכי הרבים לנצח.
אמן כן יהיה רצון

ונשמח לקבל חוות דעתו הרמה

ויגדיל תורה ויאדיר

א) אם יש אזעקה באמצע הסעודה, וצריך לצאת מהסוכה, האם זה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו ?

ב) אם היה אזעקה באמצע אמירת ההלל, האם יחזור לראש ?

ג) אם בירך על נטילת לולב, ולפני שהפך האתרוג חזרה שיהיה דרך גידולו, ולנענעו, היה אזעקה, ורץ למרחב מוגן, האם יחזור לברך על נטילת לולב, ?

ד) האם מותר להישאר בסוכה כשיש אזעקה, ולסמוך על זה שסוכה זה שמירה גדולה, ואם יכול לסמוך שיש כיפת ברזל, כמובן באופן שסומך רק על הקב”ה שיצילו.
ולא על כיפת ברזל, ?

ה) אם יש פטור של מצטער לישון בסוכה, כי חושש שיהיה אזעקות, ויצטרך לברוח באמצע הלילה כדי להגיע למרחב מוגן ?

ו) אם אכל כזית הראשונה בסוכה באמצע אזעקה שלא יצא למרחב מוגן, כשהיה צריך לצאת, האם צריך לאכול שוב עוד כזית בסוכה אחרי האזעקה ?

ז) אם בירך לישב בסוכה וטעם מעט מהחלה, והלך למרחב מוגן, אם צריך לברך שוב לישב בסוכה כשחוזר לסוכה ?

ח) מה הדין אם בירך המוציא ולישב בסוכה, ועוד לפני שטעם בכלל מהחלה, היה צריך לברוח למרחב מוגן, האם יברך שוב המוציא ולישב בסוכה ?

ט) וכן מה הדין באכילת מזונות שבירך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה, והיה אזעקה והלך למרחב מוגן לפני שטעם, אם יברך שוב ?

וכן מה הדין כנ”ל כשבירך על אכילת פירות או שתיה, ולא הספיק לטעום, או לשתות, וברח למרחב מוגן ?

י) אם רץ למרחב מוגן ובדרך שבר הפיטם של אתרוג חבירו, או שפסל לו הלולב, האם צריך לשלם לו ?

יא) האם מותר לרוץ למרחב מוגן ציבורי עם הלולב בידו, או שיש חשש שידקור חבירו עם שפיץ של הלולב בריצתו, וכעין המעשה של סנדל המסומר ?

יב) האם יש ענין להיות במרחב מוגן עם ארבעת המינים בידו, שהרי ידוע שהם מאני דקרבא.
[כלי מלחמה] ?

יג) האם יש חשש ‘בל תוסיף’ כשיושב בסוכה בעת הישמע אזעקת התרעה על ירי טילים.
?

יד) הנה אשתקד כאשר שונאי ישראל ירו טילים על ארץ ישראל, והורו כמה רבנים שבמקומות שהם מוגדרים כסכנה, וזמן ההתרעה קצר ואין מספיק זמן לברוח למקום מוגן, ויש שם הרבה אזעקות, פטורים מלישן בסוכה.
ולכאורה צריך להבין הטעם שהם פטורים מן הסוכה, כאשר אבותינו מסרו נפשם לבנות סוכה בהיותם במחנה ההשמדה אצל הנאצים ימ”ש, וישבו בה למרות הסכנה הגדולה וחשש פיקוח נפש שהיה בכך.
ובטח יש חילוק בין שני מקרים אלו, ואשמח לקבל חוות דעתו בזה ?

טו) אם היה אזעקה ויצא מהסוכה, וחזר אחרי עשר דקות, האם צריך לברך שוב לישב בסוכה ?

טז) בשעה שיש אזעקה, או בעשר דקות הראשונות שצריך להישאר במרחב מוגן, האם מי שהיה בסוכה, ולא היה במרחב מוגן אז, יכול לברך לישב בסוכה כשנמצא בסוכה אז ?

יז) אם מפחד לישון בסוכה כיון שאין לו סוכה קרוב למרחב מוגן, כמה ממון צריך לבזבז כדי שיהיה לו סוכה סמוך למרחב מוגן, ?

יח) אם יש חיוב לשכור דירה אחרת לסוכות, שיש שם סוכה עם מרחב מוגן קרוב ?

יט) במקום שיש הרבה טילים חלילה וחס, אם יש לו חיוב ללכת לעיר אחרת לסוכות ?

כ) האם מותר לבנות סוכה במקום מוגן יותר, מכספי מעשרות ?

כא) האם צריך לטרוח לבנות סוכה בתוך מרפסתו ביתו, ולא בחצר ביתו למטה, כדי שיהיה יותר רגוע, ולא יהיה מצטער בגלל הפחד שמפחד מהמלחמה ויהיה פטור מן הסוכה ?

כב) אם באמצע שבנה הסוכה נפצע חלילה וחס מרסיסי טילים, האם זה סימן רע לו, וזה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו וכו’ ?

כג) אם בנה סוכה במקום שדרך שם רצים אנשים למקלט של הבנין, האם כשר סוכה זו שבנה על המקום שצריך זאת כעת לכל השכנים, ומפריע לשכנים למהר למקלט ?

כד) אם רוצה להיות במרחב מוגן, ואין לו סוכה קרובה, ולכן בונה סוכה על גבי רכב, האם כשר, ומה הדין אם הרכב נוסע אם כשר גם אז הסוכה ?

כה) סכך שהתרומם מהדף הטילים, וחזר ונח מאליו, אם כשר ?

כו) אם עשה סוכה במקום שיש כל הזמן טילים ויריות ח”ו, האם הסוכה כשירה לברכה ?

כז) העושה סוכה מתנפחת ברחוב ליד מרחב מוגן, האם יוצא בסוכה מתנפחת ?

כח) חלק מירוט טילים, או חלקי טילים ממש, שהניח על השלחן בסוכה כנוי סוכה כדי לזכור להודות לה’ יתברך, האם הוקצה למצותו ?

כט) אם מותר לטלטל נוי סוכה שנפלו ביום טוב מהדף הטילים ?

ל) מה שיעור הפסק בין קידוש לסעודה בזמן אזעקה ? ואם נכנס לחדר מוגן אחרי קידוש, האם צריך לחזור ולקדש ולברך שוב לישב בסוכה ?

לא) נכנס לבית מפני ירי טילים, האם ברכת לישב בסוכה שבירך קודם.
זה לבטלה ?

לב) אם מפחד כל רגע שיהיה אזעקה ואוכל בעמידה, האם יכול לברך לישב בסוכה ?

לג) באופן שבגלל פחד ברחו מביתם לעיר אחרת על ידי חילול שבת, ולא היה היתר לכך, האם יברכו לישב בסוכה, כיון שהגיעו לסוכה הזאת על ידי חילול שבת ?

לד) האם מותר אכילה חוץ לסוכה כשיש לו טירחה ללכת לסוכה שנמצאת ליד מרחב מוגן ?

לה) האם מותר לקחת כדור הרגעה חוץ לסוכה ?

לו) האם יש חיוב בסוכות לקחת כדור הרגעה כדי שיהיה יכול לשבת בסוכה ברוגע ובישוב הדעת ?

לז) האם מותר לכתחילה אכילת עראי כששוהה במרחב מוגן ?

לח) האם מותר שינת עראי כששוהה במרחב מוגן, ?

לט) ומה הדין שינת עראי בסוכה כששומר עומד על גביו ?

מ) האם מותר ישיבה בסוכה שנבנתה בשבת ח”ו, באופן שמהדף הטיל נפל הסוכה, ובא אדם זר ובנה שוב הסוכה בשבת ?

מא) אם עדיין יש רק התראות ולא אזעקות, [ולפעמים אין אזעקות בסוף, אפילו שהיה התרעה] האם חייב אז עדיין לישון בסוכה עד שיהיה האעזקה ממש, ורק אז יצא למרחב מוגן ?

מב) האם חייב לישון בסוכה כשאשתו נתקפת בחרדה בגלל המלחמה.
?

מג) האם חייב בשינה בסוכה כשיש לו תינוק שנתקף פחד בגלל המלחמה ?

מד) הורים המפצירים בבן לא לישון בסוכה מפחד המלחמה.
האם חייב לשמוע בקולם ?

מה) אחד שיש לו אמא אלמנה שפוחדת לישון לבד בבית, האם פטור מן הסוכה ?

מו) האם יש דין מצטער לישון בסוכה, מפני רעש ההפגזות ?

מז) האם מותר נטילת כדורי שינה ביום טוב מפני רעש ההפגזות ?

מח) האם מותר להכניס פקקי אוזניים ביום טוב, כדי למנוע צער רעש ההפגזות ?

מט) נכנס לבית בזמן התראה, האם יתאמץ לא להירדם, כדי שיחזור לסוכה ?

נ) אם פסקו ירי הטילים, האם צריך לחזור לישון בסוכה, ?

נא) נכנס לבית בזמן אזעקה ונרדם, האם צריך לחזור לסוכה כשהאיר השחר ?

נב) .המפחד לישון בסוכה, האם צריך לשכור שמירה ?

נג) באופן שחושש שיכאב לו הראש בגלל המלחמה, האם מותר לקחת אקמול ביום טוב כדי שיוכל לישון בסוכה רגוע ?

נד) האם צריך למעט בשמחות בית השואבה עקב המלחמה ?

[עלה בידי נ”ד חקירות בחמלת ה’ עלי כמספר נ”ד פעמים שמופיע המן במגילת אסתר, ויהיה רצון שיתבטלו כל זרע המן.
אמן כן יהיה רצון]

בשורות טובות לעד

פתקא טבא

ושמירה עליונה על כל ישראל בכל מקומות שהם

וקוב”ה יפרוש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל

ברחמים וחסדים עצומים

אמן כן יהיה רצון

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

להגה”צ והאדיר שליט”א

הנה בשו”ת הלכות קטנות (ח”ב סי’ רעה): דן בשאלה אם נתן שני שופרות בפיו, ותקע, אם יוצא ידי חובתו, וסיים שם: מיהו אם נותן דעתו לאחד מהם בלבד אפשר דיצא”…עכ”ל.

וידידי הגאון רבי אביחי שרעבי שליט”א, אמר לי שבאמת ראה יהודי מצפת שתקע בשני שופרות כאחד, ופלפל לי בזה.

ובחמלת ה’ עלינו אפשר לחקור ולחדש כאן עוד הרבה ספיקות שאפשר להוסיף לדון בזה ולפלפל בזה, ותן לחכם ויחכם עוד.
ויגדיל תורה ויאדיר.

א.
האם אמרינן בזה תרי קלי לא משתמעי, ? ואת”ל דאמרינן, שמא כיון שהוא הוציא את שתי הקולות כאחד, כחד חשיבי, ?

ב.
אם כיון באחד לשם מצוה, ובשני שלא לשם מצוה, אם אחד מבטל את חבירו.?

ג.
האם הקול שיוצא מהשופר השני גורם שישמע הקול שיוצא מהשופר הראשון כקול הברה.?

ד.
יש לעיין גם לפי דיעות המקובלים, שהרי יש סודות גדולים ועצומים בכל מצוה ומצוה שיהיה בדיוק רב מאד כהלכה, ולכן השאלה ע”פ המקובלים אם אין בזה בעיה של תקיעת שני שופרות כאחד.
?

ה.
אם נמצא אחר כך פסיל באחד משני שופרות אלו, כגון אם אחד מהשופרות זה שופר של תקרובת עבודת כוכבים, שלא יצא אם תקע בשופר זה (כשו”ע או”ח סימן תקפ”ו, סעיף ד’), או שאחד מהשופרות נסדק ברובו, (שם סעיף ט’), או שהפך אחד מהשופרות ותקע בו, שפסול, (שם סעיף י”ב), או שציפה זהב אחד מהשופרות, שפסול, (שם סעיף ט”ז), או שהרחיק אחד מהשופרות מפיו, ותקע בו, שפסול, (שם סעיף י”ט), וכהנה וכהנה כל אלו שכתוב בשו”ע שפסול אם תקע בזה, האם זה קלקל גם התקיעות ששמעו מהשופר השני שהיה כן כשר כהלכה בשלימות.
?

ו.
אם בעל התוקע שתקע בשני השופרות כאחד, לא רצה שכל הקהל יראו שתוקע עם שני שופרות, ואחד מהשופרות החביא בתוך טליתו, אם בזה שמכסה הטלית את השופר, זה גורם לקול הברה.
?

ז.
האם מותר לכתחילה לנהוג כן לתקוע בשני שופרות כאחד, או כיון שזה דבר משונה, בוודאי זה יגרום היסח הדעת לקהל, ובמקום לכוון בכל תקיעה לשמוע כמו שצריך כל התקיעה מתחילה ועד סוף, ולהתעורר בתשובה וכו’, יסתכלו הקהל בדבר הפלא הזה שתוקע עם שני שופרות.?

ח.
בשו”ע או”ח (סימן תקפ”ו, סעיף י”ג), כתב, היה ארוך וקצרו, אם נשאר בו שיעור תקיעה, כשר.
ויש לעיין אם יש שיעור תקיעה, רק בצירוף שני השופרות יחד, אם מהני ?

ט.
לכתחילה יש לתקוע בצד ימין (שו”ע או”ח סימן תקפ”ה סעיף ב’), האם צריך ששני השופרות יהיו בצד ימין, או שסגי באחד מהן שיהיה בצד ימין ?

י.
האם עובר על בל תוסיף שתוקע עם שני שופרות כאחד.
?

והנה להלכה למעשה כבר פסק המשנה ברורה (סימן תקפ”ו ס”ק פ”א) לאסור לתקוע בשני שופרות כאחד.
ואם כן כל הנ”ל לפלפולא רק לפי השיטות שאפשר כן לתקוע בשני שופרות כאחד, וקוב”ה חדי בפלפולא דאורייתא.

כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל ישראל מצפה להרמת כבוד ה’ בכל העולם כולו והרמת קרן ישראל ולגאולה השלימה ברחמים עצומים ואדירים ונשמע ונבשר תמיד רק בשורות טובות אמן כן יהיה רצון

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

להגה”צ רבינו הנפלא שליט”א

רציתי לשאול יש חנות שמוכרת ספרי לימוד לשנת הלימודים.
וקובעים להם מחיר לכל ספר כמה למכור, הם מרוויחים לכל ספר בערך שבע ש”ח.
ועובדים קשה למכור לכולם ספרי לימוד כשיש עומס גדול בחנות לפני תחילת שנת הלימודים.
ובעלי החנות קיבלו אחד מספרי הלימוד מחולק לשני כרכים ובעלי החנות חשבו שהם צריכים למכור כל ספר בחמישים ש”ח, וכן עשו, ובעצם התברר להם שהיו צריכים למכור שני הכרכים יחד בחמישים ש”ח השאלה אם צריכים כעת להחזיר חמישים ש”ח לכל אחד שמכרו לו כל כרך בנפרד, או שלא צריך להחזיר, כי הקונים כבר הסכימו על המחיר, ובעלי החנות ירוויחו קצת על כל עמלם הגדול למען ספרי הלימוד בתחילת השנה.

כתיבה וחתימה טובה וכל טוב אמן כן יהיה רצון

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

להגה”צ שליט”א

יש קהילה חשובה באחד הערים, שיש להם אולם שמחות לחתונות.
מתחת הבית כנסת, וכעת האולם בשיפוצים, ואחד מאנ”ש שלהם מחתן, ובגלל עיכובים לא הספיקו להשלים השיפוצים באולם, ומחוסר ברירה, רוצים לעשות החתונה בבית הכנסת של הקהילה, רציתי לשאול מה דעת כת”ר בזה, ואיזה דברים והלכות צריך לשים לב בחתונה שיש בבית הכנסת להיזהר בזה יותר ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

להגה”צ והאדיר שליט”א

אם יש לאחד שני אפשריות או להירשם למעון ששומר על תינוקות והבעל הבית שם שומר שבת.
או להירשם למעון שבעל הבית הראשי שם לא שומר שבת, אולם לוקח הרבה יותר זול.
מה צריך לעשות למעשה כשיש לו דוחק בפרנסה ח”ו, וזה שלא שומר שבת, מבקש על המעון הרבה יותר זול מהרגיל ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א

תודה ממש על כל דברי תורתכם העצומים.
והשו”ת.
רציתי לשאול אחד שעשה הגרלה, וזכה אחד בהגרלה, ושוב התקשר אחד מאלו שמכרו כרטיסים להגרלה, שחשב שההגרלה יהיה רק מחר, ומכר עוד כרטיס אחרי שכבר היה ההגרלה, השאלה אם צריכים לעשות הגרלה שוב כדי להכניס ברשימה גם מי שקנה כעת כרטיס להגרלה, ויזכה זוכה אחר במקום הזוכה הראשון

[עדיין לא הודיעו לזוכה הראשון שזכה] או להשאיר ככה.
ולא לעשות שוב הגרלה והשאלה גם אם צריך להחזיר הכסף למי שקנה הכרטיס אחרי שבעצם היה ההגרלה ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

לכבוד הגה”צ רבינו האמיתי שליט”א

רציתי לשאול, אדם שנוהג כשיטת רבינו תם לחומרא בדברים של דאורייתא שבת ויום הכיפורים, אבל בדברים שאינן אלא מדברי סופרים – מדרבנן – דברי קבלה, נוהג כשיטת הגאונים, ואינו מחמיר, והנה במוצאי תשעה באב רוצה להחמיר על עצמו, ולנהוג כשיטת רבינו תם, אך רק לענין אכילה ושתיה, אבל לא לענין שאר דברים כגון כיבוס.
האם מותר ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

שאלה זו מהגאון רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט”א ויש לכתוב התשובה על שמו.

להגאון המופלא והאדיר שליט”א

רציתי לשאול אחד שהחליט בדירה שלו לקבוע מזוזות בכל החדרים כמובן, אבל היה לו ב’ חדרים שלפי חמודי דניאל צריך לקבוע מזוזה, אך להרבה אחרונים שחולקים עליו פטור מלקבוע מזוזה, כעת הוא הסתפק שהוא עוזב את הדירה האם הוא יכול להסיר את המזוזה מהפתח שהניח שם מזוזה מספק, או שיש עדיין סכנה, או שמא אפשר לומר היות וקבע אותו רק לחומרא אין חשש סכנה, ומאידך יש מקום לחלק שרק אם קבע בטעות במקום פטור לכו”ע אין איסור להוריד אותם, אבל מאחר ויש כמה פוסקים גדולים שהחמירו למרות שאין מנהג המורין כן, אבל מידי ספק סכנה לא נפקא וממילא צריכים לחשוש מלהסירם, ?

בכבוד רב מאד

הרב יעקב אהרן סקוצילס

רב ומו”צ וראש כולל להוראה ירושלים

מח”ס אהל יעקב ושא”ס

ב”ה

הרב גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א

רב ומו”צ

מח”ס “גם אני אודך” ושא”ס.

חקירות נפלאות בעניני בין המצרים

להגה”צ והאדיר רבינו הגדול והנפלא שליט”א

הנני רושם כאן ל”ח שאלות שחנני ה’ יתברך ברוב חמלתו עלי לאחרי יגיעה גדולה בעניני בין המצרים.

ואשמח מאד לקבל תשובותכם הנפלאות והבהירות כדרככם בקודש

נא לציין כמובן השאלות אצלכם בשם אומרו, ויהיה חלקי בתורת ה’ לעד וממזכי הרבים לנצח

מחכה מאד מאד מאד מאד ב”ה

א) האם מותר לשלוח הודעת מייל בתשעה באב ?

ב) האם מותר לעשות ניקוי כובע בתשעת הימים ?

ג) האם מותר להצטלם עם רב בתשעה באב ?

ד) האם מותר לקרוא עיתון יומי בתשעה באב ? והטעם ?

ה) האם מותר לצחצח פמוטים לכבוד שבת בתשעת הימים ?

ו) האם מותר להוריד עופרת נגד עין הרע בתשעה באב, או שזה היסח הדעת מחורבן בית המקדש .?

ז) האם ראוי לקבל ברכה מרב ביום תשעה באב ?

ח) אדם שיש לו יום הולדת ביום תשעה באב

האם יכול לברך ולהתברך ביום זה מרבנים וחברים, ?

ט) אדם שיש לו שני אפשריות בתשעת הימים

או לקחת בגד חדש לגמרי מהארון

או לכבס בגד שלו בתשעת הימים

מה עדיף ? והטעם ?

י) האם מותר לעשות ניקוי לשטריימל בתשעת הימים ?

יא) האם מותר לעשות ניקוי שינים בתשעת הימים ?

יב) האם ראוי לעשות טיפולי שינים בימי בין המצרים, ובתשעת הימים, ובתשעה באב, או לא ? והטעם ?

יג) האם מותר לשטוף הפנים עם ממחטות לחות בתשעת הימים, ? ומה הדין בתשעה באב ?

יד) למנהג ירושלים שוטפין הריצפה ביום תשעה באב אחרי חצות, להחדיר האמונה שהמשיח כבר מגיע, ומנקים הבית לכבודו,

ויש לעיין למה לפי זה לא מכבסים הבגדים ביום תשעה באב אחרי חצות, להכין

עצמו לקבל פני משיח כראוי וכנכון ?

טו) האם מותר בתשעה באב לחקור שאלות חדשות בהלכה בעניני תשעה באב ובין המצרים ?

וכן האם מותר לכתוב בתשעה באב תשובות על שאלות חדשות בהלכה בעניני תשעה באב ובין המצרים ? והטעם ?

טז) ביומא דף ט’ איתא שבית שני נחרב שהיה שנאת חינם, ומצד שני איתא בגמרא שם שהיה שם גמילות חסדים, וצריך ביאור שאם היה גמילות חסדים, האיך היה שנאת חינם ?

יז) אדם שמחכה לספר שיצא מבית הדפוס, האם ראוי לכתחילה לעכב שלא להביא הביתה הספר החדש בימי בין המצרים, ובפרט בתשעת הימים, או אין חשש, ?

והאם מותר בתשעה באב עצמו, שיגיע אליו הביתה מהדפוס הספרים החדשים ? והטעם ?

יח) האם מותר בתשעת הימים להיכנס למסעדה ולאכול סעודה חלבית יקרתית ? או להכין בבית סעודה חלבית יקרתית ?

יט) אדם שנוהג לברך על ספר חדש שהחיינו והגיע לו ספר חדש בימי בין המצרים, האם יברך שהחיינו על הספר, או ימתין עד אחרי ימי בין המצרים ואז יברך שהחיינו ? והטעם ?

כ) האם ראוי לכתחילה לנסוע בערב שבת חזון להתארח לשבת אצל משפחה, או הורים, או נופש, וכדומה ?

כא) אדם שיש לו טלפון שמי שמתקשר אליו שומע שיר, וכן מצוי בכל מיני מפעלים של עסקים שמתקשרים לשם ושומעים שירים עד שאחד מתפנה לדבר בטלפון, והשאלה האם לכתחילה ראוי לבטל הניגונים אלו שלא ישמעו זאת מי שמתקשר בימי בין המצרים ובימי הספירה ? והטעם ?

כב) האם לכתחילה ראוי לבטל הניגון של הטלפון סוללרי, שלא ישיר כשמצלצל בימי בין המצרים, ובימי הספירה ? והטעם ?

כג) אדם ששונא לאכול בשרי ואוהב מאד לאכול חלבי, האם בתשעת הימים גם אסור לו לאכול בשרי, ומותר לו לאכול חלבי שאוהב מאד ? והטעם ?

כד) האם מותר לתלמיד חכם לבוא לקנות בחניות בימי בין המצרים, כי אין שם תור של אנשים, ורוצה לחסוך בזה זמן שלא יהיה לו ביטול תורה כשיבוא לקנות אחרי בין המצרים שאז יש הרבה אנשים שמחכים בתור בקופה וכדומה, ? והטעם ?

כה) האם מותר ללמוד בתשעה באב כל הלכות ימי בין המצרים או רק ההלכות שנוגע לתשעה באב בלבד ?

כו) האם מותר ללמוד בתשעה באב עם בנו אותיות של א’ -ב’ ? והטעם ?

כז) אדם שנוסע בערב שבת חזון מביתו למקום אחר, האם מותר לו לשטוף הריצפה בביתו ביום הששי לפני שנוסע, או לא, כיון שלא יהיה בביתו בשבת ? והטעם ?

כח) לתינוקות יש משחק כזה מעל המיטה שמסתובב ושר שירים

והשאלה אם מותר בימי בין המצרים, או בימי הספירה, לשמוע זאת ?

ובפרט יש לעיין בתשעה באב עצמו, אם נכון לשמוע זאת ? והטעם .?

כט) האם מותר בתשעה באב, לראות קונטרסים של תמונות מצדיקים כגון “העולם החרדי”, או “הציבור החרדי”, או “חצרות”, וכדומה, שיש שם הרבה תמונות של צדיקים, ?

ל) אדם שעושה סיום מסכת בתשעת הימים, ואחד מהמשתתפים לא רוצה ליטול ידים לסעודה, אלא רוצה לאכול הבשר שאוכלים שם, האם מותר לו לאכול הבשר אע”פ שלא נטל ידיו לסעודה, ? והטעם ?

לא) למה במוצאי שבת חזון אומרים ויהי נועם, והרי תשעה באב איקרי מועד ?

לב) האם מותר לבעל חנות לעשות מבצעים מיוחדים בימי בין המצרים, כדי לגרור שיבואו אנשים לקנות אצלו בימי בין המצרים, ?

לג) האם מותר לערוך מפתחות לספרים, ביום תשעה באב .?

לד) האם מותר לערוך תוכן הענינים לספרים, ביום תשעה באב .?

לה) האם מותר בתשעה באב להגיה ספרים מבלי להתעמק בתוכן, רק בודק אם אין טעיות במילים.
?

לו) האם מותר לעשות עימוד לספר ביום תשעה באב .ומה הדין אחרי חצות, ?

לז) בערב ר”ח אב, ראיתי שיש מנהג בעלזא שאוכלים בשר, כדי להפסיק בין התשעת הימים שלא אוכלים בשר, ואילו בספר יסוד ושורש העבודה ראיתי שכותב שלא לאכול בשר ערב ר”ח אב, ע”ש.
וכל אחד יעשה כמנהגו.

והסתפקתי השנה שחל ערב ר”ח אב, ביום ראשון, ונשאר בשר משבת, האם לכו”ע יוכל לאכול הבשר בערב ר”ח אב, ביום ראשון, ודומה קצת למה שהתיר הבני יששכר אפילו בתשעת הימים לאכול בשר שנשאר משבת, וכאן אולי כו”ע יודו לזה ? והטעם?

לח) לכאורה לפי מה שכתב בספה”ק יסוד ושורש העבודה שלא לאכול בשר בערב ר”ח אב, ע”ש.
למה מכינים בגדים בערב ר”ח אב, שלכאורה גם נראה כמו שממהרים לתפוס לפני שאסור, וצריך ביאור בזה ?

בשורות טובות לעד בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
להגאון הגדול שליט”א
מעריכים מאד כל מכתב ומכתב
הלוואי נזכה תמיד לקבל תשובות מכת”ר הרמה שליט”א
רציתי לשאול שאלה מעניינת השבוע היה חופה ואחד בירך ברכה אחריתי, ואמר: קול חתן “וכל” כלה, במקום לומר “וקול” כלה,
השאלה האם היה צריך להעיר לו על כך, או שעדיף לא לביישו ברבים, ויוצאים ידי חובה ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

לכבוד המאור הגדול והאדיר הגה”צ שליט”א

רציתי לשאול חבורת בחורים אשכנזים אשר נוסעים לשבת לישוב, האם יקחו עמהם ספר תורה אשכנזי, או שישתמשו עם ספר תורה ספרדי של הישוב שבו הם מתארחים.
[יש אופנים שספר תורה ספרדי לא כשר לפי האשכנזים]

שהרי ידוע חומרת הערוך השלחן (או”ח סימן קלה ס”ל ו-לב), שכתב דאם מטלטלים את הספר תורה ממקומו למקום אחר, אזי צריך לקרוא בו ג’ פעמים, וכאן בשבת הרי יקראו בו רק שני פעמים, ולכן אולי עדיף שלא יטלטלו הספר תורה מעיר לעיר, ואזי יקראו בספר תורה ספרדי של הישוב.
?

ועוד יש לעיין, האם בכדי להרוויח את דעת הערוך השלחן הנ”ל, יהיה כדאי לעשות בשבת עוד מנין מנחה גדולה לבר מהמנין של מנחה קטנה, ואזי ייצא שקראו בספר תורה שלשה פעמים.
?

בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

להגה”צ והאדיר שליט”א
יש לי חקירה חדשה בחמלת ה’ עלי
האם ראוי לחנך ילד בן שלש שנים או ארבע שנים שקשה לו לומר כל ברכת אשר יצר שיאמר רק מילים אלו בלבד:
“ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה”.

ואם הוא יותר גדול, יוסיף אחרי מילים אלו, ויאמר גם החתימה במילים אלו:
“ברוך אתה ה’ רופא כל בשר ומפליא לעשות”
המודה על העבר ומבקש על העתיד
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

שאלה זו מהגאון רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט”א
ויש לכתוב התשובה על שמו.

להגה”צ שליט”א
מישהו שהוא לא כזה דתי נפטר לו אביו ונמצא באמצע השבעה על אביו, למעשה יש לו שערות ארוכות “קוקו”, וכעת באמצע השבעה יש לו התעוררות אחרי מה שקרה שנפטר אביו, ושאל אם מותר לו לגזור את הקוקו שלו, או שיצטרך להמתין לפחות עד סוף השלשים, וגערה וכדומה?

תודה מקרב לב על התשובות העצומות

ובכבוד רב מאד

הרב יעקב אהרן סקוצילס

רב ומו”צ וראש כולל להוראה ירושלים

מח”ס “אהל יעקב” ושא”ס

ב”ה
שאלה זו מהגאון רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט”א
ויש לכתוב התשובה על שמו.

להגאון הגדול שליט”א
אברך ששלח את בנו להוציא שקיות פח אשפה לחוץ, שיש פחי אשפה מתחת האדמה, ולמעשה אחרי שזרק את הפח, הוא שם לב שבטעות במקום להכניס את הפח הוא הכניס את השקית שהיה מיועד להכניס למיכל של הגניזה מלא עם כתבי הקודש, והסתפק האם חייב להוציא כסף או לטרוח הרבה טרחות כדי להשיג ולהציל את הכתבי הקודש, או שמא יש צירופים להקל שלא הטריחו בן אדם בכהאי גוונא להציל הכתבים ובפרט אם בסוף זה ישרף ויאבד מן העולם על ידי אחר ממילא, ?

בכבוד רב מאד

הרב יעקב אהרן סקוצילס

רב ומו”צ וראש כולל להוראה ירושלים

מח”ס “אהל יעקב” ושא”ס

ב”ה
לגאון הגדול שליט”א
ממש שמח בכל מכתב מכת”ר שליט”א
יש מוצר חדש המצוי לאחרונה בבתי מדרשות ובמקומות ציבוריים – והוא מארז חלב בשקית ניילון גדולה,
בראש המארז יש כמין צינורית גומי שדרכו יוצא החלב, הצינורית מגיעה סתומה, וכשרוצים להשתמש בו חותכים את ראש הצינורית, ונהיה כעין משפך שדרכו יוצא החלב, האם מותר לחתוך הצינורית בשבת על ידי ישראל, או רק על ידי נכרי.
ומה הדין החלב בדיעבד.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגה”צ האמיתי והאדיר שליט”א
תודה עצומה על התשובות היקרות בכל עת
הנה עתה בגזירת הגיוס שבני היהדות החרדית היקרים בארץ
הקודש ת”ו מושלכים לכלא על ידי השלטונות מחמת שאינם מוכנים להתגייס לצבא שאינו מתאים לחרדים, ונשאלת על ידי אחד
ממקדשי השם שעתה הוא בדרכו לכלא הצבאי על “עוון” הנ”ל, אם בשעה שמשליכים אותו
לכלא הצבאי יברך ברכת המקדש שמו ברבים בשם ומלכות.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א
מצורף מכתב ששלח לכת”ר.
הגאון הגדול רבי ראובן מלך שוורץ שליט”א
מח”ס רבים ב”ה
ויש לכתוב התשובה על שמו.
ב”ה
שאלה הלכה למעשה לכ”ח אייר שחל להיות בערב שבת
לכבוד הגאון הגדול שליט”א
עיין בשו”ע או”ח סימן תק”פ דמבואר דכ”ח באייר הוא יום שראוי להתענות בו משום שבו מת שמואל הנביא.
והנה עיי”ש במג”א בס”ק א’ דאיתא וז”ל בכ”ח בו במגילת תענית בכ”ט באייר מת שמואל.
עכ”ל.
ועיי”ש בערוך השולחן דאיתא וז”ל בעשרים ושמונה בו מת שמואל הנביא ויש אומרים בעשרים ותשעה בו.
עכ”ל.
הרי שיש נידון אם התענית היא בכ”ח באייר או בכ”ט באייר.
והנה עיי”ש במ”ב בס”ק ו’ דאיתא לגבי י”ח בחודש אב וז”ל בי”ח בו כבה וכו’ יש גורסין בי”ז וראוי להחמיר בשניהם.
עכ”ל.
ולכאורה יש בזה חידוש, דהא כיון שאין חיוב להתענות בהני ימים, לכאורה היה אפשר לומר דאין ענין להחמיר בהם בספיקא, קמ”ל דראוי להחמיר ולהתענות בשניהם.
הנה לפ”ז לכאורה י”ל דגם הכא ראוי להחמיר להתענות בכ”ח ובכ”ט אייר.
אבל יש להעיר בזה, דעי’ הכא במ”ב בס”ק ה’ דאיתא וז”ל בכ”ח בו במגילת תענית כתוב בכ”ט.
עכ”ל.
הרי דהכא לא כתב כבס”ק ו’ דראוי להחמיר בשניהם, ואפשר דמשמע דהכא רק ראוי להתענות באחד מהם.
הנה עכ”פ יל”ע באיזה יום ראוי להתענות, בכ”ח או בכ”ט.
והנה עיי”ש לעיל במג”א דאיתא וז”ל כתוב בשל”ה התעניות הללו נמצאים בג’ ספרים בטור ובכל בו ובה”ג ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות ע”כ, ואני ראיתי בס’ מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ”ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים.
עכ”ל.
ולפ”ז לכאורה נמצא שלפי המג”א שיש להתענות בכ”ט אייר.
וכן עיין בסידור היעב”ץ שער היסוד אות מ”ב ומ”ג דאיתא וז”ל כ”ט בו וכו’ הוא ערב ראש חודש ויום מיתת צדיק שמואל הנביא.
עכ”ל.
אולם ראיתי מביאים מקורות אחרות שעיקר התענית הוא בכ”ח באייר, לדוגמא, עיין בקובץ אור תורה תשע”ז עמ’ ע”ו דאיתא וז”ל בספר דרכי ציון הובא מכתב שכתב רבנו עובדיה מברטנורא ז”ל לאחיו וז”ל בכ”ח באייר יום פטירתו באים מכל הסביבות ומדליקים עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקים עליו נר תמיד והישמעאלים מנשאים המקום ההוא ויראים לגעת בכל הנקדש לשמו וכבר היה למקום ההוא כלי כסף וכו’ אלא שעתה מכרו זקני ירושלים הרעים את כל ההקדשות וכו’ ע”כ, ושם העיר המעתיק דמסתימת הדברים נראה שהוא ט”ס וצ”ל בי”ח באייר והוא יום פטירת התנא רשב”י ע”כ, ואינו מובן מה לישמעאלים ולרשב”י גם מה לזקני ירושלים ולהקדשות במירון בעוד שחכמי צפת והגליל קרובים מהם, אבל בס’ דרכי ציון הנד”מ שנת תשס”א ע”פ ספר אוצר המסעות לאייזנשטיין איתא בזה”ל קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים ובאים מכל הסביבות לרמה להשתטח עליו בכל שנה ושנה בכ”ח באייר ומדליקים עליו נר תמיד והישמעאלים מנשאים וכו’ ע”כ וא”ש הכל וכו’, הרווחנו מקור לעליה לציון שמואל הנביא בכ”ח באייר ולא בכ”ט כמו שיש עושים.
עכ”ל.
וראיתי בספ”א שמביא כמה עדיות בענין העליה לקבר של שמואל הנביא ביום שמת שמבואר בהם לכאורה שעולים בכ”ח אייר, וז”ל בשנת “וקבצתי אתכם” ה’תס”א נדפס באמסטרדם קונטרס עם האידרות הקדושות עבור המשתטחים על קבר שמואל הנביא וכך נאמר בשער הקונטרס זאת האידרא רבא קדישא ותמימה שלומדים חכמי ורבני ירושלים עדה הקדושה והשלמה אחר התפלות והפסוקים שאומרים במערה על קבר אדוננו שמואל הנביא ברמה מדי שנה בשנה ימים ימימה בליל פטירתו כ”ח אייר ביראה ובאימה זכותו תגן בעדנו ובעד כל ישראל ויוציאנו מאפלה לאורה כאורה חמה וכו’, וכך נאמר במכתבו של רבי יצחק בן אלפרא להרשב”ץ משנת ה’ר”א מסביבות ירושלים באים מסוריא וממצרים ונוא’אמון ומארץ בבל עם קהל ירושלים להשתחוות על קבר שמואל הנביא ע”ה ברמה שהיא קרובה מירושלם שני תחומי שבת וכו’ ועת ההשתחויה בכ”ח לאייר בלילה זמן פטירתו.
עכ”ל.
וכן יש שם פיוט שאומרים אצל קבר שמואל הנביא, ושם איתא להדיא שהיארציי”ט הוא בכ”ח.
[והעירוני דעיין בספר מועד לכל חי סימן ז’ ס”ק י”א דאיתא וז”ל יום כ”ח אייר שמת שמואל הנביא דהובא בשלחן ערוך סימן תק”ף דמתענים, הנה שמעתי בקושטא כי בישיבת הרב החסיד מוהר”א חאיון ז”ל עושין הלולא רבה ביום הזה, ונאספו שמה כל ההדרי”ם לעשות בו יומא טבא.
עכ”ל.
הרי שיש שעושים יומא טבא, דלא כהמבואר בשו”ע, אבל הא מיהא חזינן שנקטו דיום מיתתו הוא בכ”ח.]
ועיין בספר בירור הלכה בסי’ תק”פ שהביא הנידון בזה וכתב וז”ל כבר הכריע האליהו רבה בס”ק ג’ והובא בפתחי עולם וכו’ דהעיקר כהטור שיתענה בכ”ח שכן הוא בכל בו ובה”ג, ושמענו דאפילו לבעל נפש אינו ראוי להחמיר להתענות בעשרים ותשעה וכו’ ואתינא לברורי דהוראת הא”ר עיקר שיום כ”ח באייר הוא היום המקובל שמת בו שמואל הנביא ויום כ”ט באייר אינו אלא שיבוש של המדפיסים בדפוסים הראשונים מנטובה רע”ד וויניציאה ש”ה שבכל הכתבי יד הקדומים של מגילת תענית כתוב היום המקובל בעשרים ושמונה בו מת וכו’ ואטי’ רצ”ט ה’ לונדון ביהמ”ד לרבנים כ”ח קזנטינה קל”ז ששון שס”ח ו’ אוקספורד בודלי תתק”ב א’ א’ ואך בכת”י לונדון גאסטר רע”ח ג’ איתא עשרים ותשעה אמנם נתברר לי שהוא כת”י מאוחר שנכתב בשנת תכ”ג ולכן נמצא בו השיבוש שבדפוסים ובכת”י אוקספורד בודלי ב’ אלפים תכ”א י’ ב’ נמצא שיבוש אחר עשרים ובכת”י מוסקבה גינזבורג קע”ט י”ג וקמברידג’ תרמ”ח ט’ ג”כ נמצא השיבוש עשרים ותשעה ונתברר לי כעת שגם הם כתבי יד מאוחרים וכנראה לאחר תקופת הדפוס ולכן נמצא בו השיבוש שבדפוסים ובמגילת תענית הנדמ”ח בלבוב תרס”ו ע”פ כת”י כבר תוקן בעשרים ושמונה ויום כ”א באייר שבצדה לדרך נראה ג”כ לשיבוש ואף שאי אפשר לנו להחליט שיבושו מתוך ספרים ישנים שכך הוא ג”כ בכל הדפו”י והכתבי יד של הצדה לדרך ואמנם בכתבי יד הוא בר”ת בכ”א, ואין כאן אלא שיבוש של החלפת אות אחת המצוי לרוב במספרים, אפשר לנו לקבוע הדבר מזה שהצדה לדרך תלמיד בן הרא”ש בכל ספרו וביחוד כאן נמשך אחר הטור וגירסת הטור לפנינו הרי הוא כנוסח המקובל עשרים ושמונה וכ”ה בכל הדפו”י והכתבי יד הקדומים וגירסת רבינו משה הכהן בן אחותו של הרא”ש בספר חסידים שלו ג”כ כנוסח המקובל כ”ח, אות צ”ה וכ”ה בכל הדפוסים ובכת”י אוקספורד בודלי ב’ אלפים רפ”ז א’ א’, ובסדר רב עמרם גאון ירושלים תרע”ב תרע”ג ח”ב דף ע”ד שנדפס ע”פ כת”י אוקספורד חסר לגמרי תענית מיתת שמואל הנביא שבכ”ח אייר אמנם נראה שאינו אלא חסרון הסופר שבכת”י בריטיש מוזיעום והנדפס על פיו דף ל”ד ע”א הושלם החסרון יום כ”ח אייר הוא היום שמת בו שמואל הנביא וראוי להתענות בו שקיבלנו מחז”ל במגילת תענית וכו’ והובא יום כ”ח אייר בסידורים ובמחורים הקדומים מימי הגאונים ז”ל שקיבלו כן מחז”ל סידור רב עמרם גאון ומחזור ויטרי סימן רע”א ומחזור רומניא סדר תפלות למנהג קהלות רומניא דף ר”ל ויניציאה שנת ר”פ והובא יום כ”ח אייר בבה”ג כך הגירסא בכל הדפוסים והכתבי יד הקדומים כגירסת הטור בשם הבה”ג והפוסקים קבלו יום כ”ח באייר מהגאונים וכפי שנמצא לפנינו בראבי”ה סימו חתפ”ט ובטור ובארחות חיים וכל בו כך הגירסא בכל הדפוסים והכתבי יד הקדומים של הפוסקים הללו ובספר חסידים הנ”ל וכך צ”ל בצדה לדרך הנ”ל וכ”ה בסכר יריעות עזים בסוף הספר כתב”י מוסקבה גינזבורג קפ”ב ז’ שנת קנ”א ובשו”ע וכך המנהג בכל מקום וגם בקושטא נהגו להחזיק יאצ”ט שמואל הנביא בכ”ח אייר רו”ח ס”ק א’ וכה”ח ס”ק י’ אלא שלא נהגו להתענות אלא לעשות הילולא כמו בל”ג בעומר, סוף דבר יום כ’ אייר נשתבש בו ספר אחד מהבה”ג ויום כ”א אייר נשתבש בו ספרי צדה לדרך ויום כ”ט אייר נשתבש בו ספרי דפוס של מגילת תענית ולא קיבלנו בהם שום מאורע ותענית וכו’ וכ”ח באייר הוא היום שמת בו וכו’ וראו’ להתענות בהם וכהכרעת הא”ר וכפי שנמצא בסידורים ומחזורים הקדומים וכפי שמקובל בידינו קבלה גמורה מהראשונים שקבלו יום זה מהגאונים ז”ל איש מפי איש עד לחז”ל הקדושים שתקנו להיותם ימים שראוי להתענות בהם.
עכ”ל.
הרי מבואר שיש בזה הרבה צדדים להתענות בכ”ח והרבה צדדים להתענות בכ”ט.
והנה אפשר שיש סוברים שיש מקום להחמיר ולהתענות בשניהם, ודלא כמו שדייקנו מפשטות דברי המ”ב.
דהנה עיין בספר מורה דרך דאיתא וז”ל יום פטירת שמואל הנביא הוא בכ”ח אייר או בכ”ט אייר ונהגו לעלות להשתטח על קברו בכ”ח כנזכר בהקדמת ספר אדרא קדישא להרב הריא”ז מרגליות ז”ל, יש נוהגין לבוא לקברו בכ”ח אייר לפני השקיעה ושוהין עד אחר צה”כ כדי לצאת ידי שני הדעות הנ”ל.
עכ”ל.
ועיין בספר פרדס צבי דאיתא וז”ל בלוח א”י כתיב בכ”ח אייר ולכן הרבה מיושבי ירושלים הולכים להשתטח על קבר שמואל הנביא אשר בהכפר נבי סמואל וילונו שם הלילה ולמחרתו יתפללו שנית מפני שיש ספק ביום פטירתו אם הוא ביום כ”ח או ביום כ”ט בו.
עכ”ל.
ובספר הנ”ל שמביא כמה עדיות בענין העליה לקבר של שמואל הנביא ביום שמת איתא וז”ל ביום כ”ח באייר היו רגילים יהודי ירושלים להתקבץ בנבי סאמויל וביום זה היו מגיעים לשם יהודים גם ממקומות אחרים ומארצות אחרות במזרח הקרוב סוריה חאלב מצרים בבל ועוד וכדי לצאת גם לדעה האחרת שיום ההילולא הוא ביום כ”ט באייר היו רגילים ללון במבנים סמוך לקבר ולשהות גם ביום כ”ט אייר בבוקר וכו’ ובמסע משולם מוולטרא משנת רמ”א נאמר בכ”ח בו ילכו הרבה מיושבי ירושלים להשתטח על קבר שמואל הנביא אשר בכפר נבי סמואל וילונו שם כל הלילה ולמחרתו יתפללו שנית וכו’ בספר שאלי שלום ירושלם לרבי גדליה מסימיאטיץ משיירת רבי יהודה חסיד מתואר הסדר שבכל שנה בכ”ח יום בחודש אייר הולך הנשיא של ספרדים לכפר רמה על קבר שמואל הנביא ולנים שם עם שאר תלמידי חכמים וכל איש אשר נדבה רוחו הולך גם עם הנשיא ולנים שם כל הלילה וגם אני באתי פעם עם הנשיא וכשבא הנשיא היה קודם זמן מנחה ואמר התפלה הנסדר לאמר על קבר שמואל הרמתי ואמר את התפלה הזו בבכיה גדולה שאם היה לאדם לב אבן היה נימוח ואחר כך מתפללים מנחה ומעריב וישבו כולם ללמוד ספר שמואל וכן שאר דברים הנזכר בו ענין שמואל הנביא ואחר כך למדו זוהר עד חצי הלילה ובחצי הלילה כבו כל הנרות שבמערה וישבו בחושך ועשו תיקון חצות בקול בכי ואחר שגמרו את תיקון חצות למדו זוהר מעט ואחר כך הביאו את המשקה שקורין קאפי חמה ונותנים לכל אחד וכו’ וגם אוכלים מיני מתיקה כמו פירות וכיוצא ואחר כך מזמרין זמירות ופזמונים השייך לאותו הלילה של מיתת שמואל ומזמרין בקול נעים מאד ושמחים עד הבוקר ובבוקר אור מתפללים שחרית והולכים לביתם לשלום.
עכ”ל.
ועיין בספר “בידך עיתותי” שהביא שיש מקומות שנוהגים שאין עורכים נשואין ביום תענית צדיקים וכנ”ל, והזכיר שם כ”ח וכ”ט אייר.

ספיקות מיוחדות למעשה להאי שתא
הנה בהאי שתא כ”ח אייר חל להיות בערב שבת, וכ”ט אייר חל להיות בשבת קודש.
ונספקתי בזה בכמה ספיקות הלכה למעשה:
א) הנה יל”ע לגבי מי שבכל שנה מתענה בכ”ט אייר, האם השנה יתענה בכ”ח אייר כיון שאינו יכול להתענות בכ”ט או האם לא יתענה כלל.
ב) עד”ז יל”ע לגבי מי שבכל שנה מתענה בכ”ט אייר, האם השנה מותר לו להתענות בכ”ח אייר כיון שאינו יכול להתענות בכ”ט או האם אסור לו לעשות כן כיון דכלפיו ליתא לההיתר להתענות תענית בשעתו בערב שבת קודש כיון שכלפיו זה לא חשיב עיקר זמן התענית.
ג) לגבי מי שמחמיר להתענות בשני הימים, יל”ע האם מותר לו להתענות בכ”ח אייר או האם אסור לעשות כן דכיון דאינו ברור שזהו זמן התענית אין היתר להתענותו בערב שבת קודש.
בכבוד רב
ראובן מלך שוורץ
מח”ס רבים ב”ה

ב”ה
להגה”צ שליט”א
רציתי לשאול האם אפשר לעשות הכנסת ספר תורה אחרי כשבוע שהספר תורה כבר הוכנס לבית הכנסת, בלי כל הטקס של הכנסת ספר תורה, היינו שקודם כל להכניס הספר תורה בבית הכנסת אחד לכבוד חג השבועות ולקרוא בתורה, ואחרי כשבוע לעשות כל הטקס של התהלוכה וכו’ כמו שעושים בהכנסת ספר תורה, ולהחזירו לבית הכנסת שהכניס שם הספר תורה לפני שבוע, או אפילו להכניסו לבית הכנסת אחר שרוצה שיהיה שם בקביעות ספר התורה הזה ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
שאלה זו מחתני הבחור המופלג בתורה ויראת שמים החתן הרה”ג רבי חיים שמעון ברקוביץ שליט”א
מבחירי ישיבת מכנובקא בעלזא
ויש לכתוב התשובה על שמו.
………………………………………………………………..

לכבוד הגאון הצדיק והאדיר שליט”א
הנה אני בחור שיושן בפנימה בישיבה בבני ברק, וההורים שלי גרים בחוץ לארץ.
ובכל חג אני צריך לשמור גם יו”ט שני של גליות
וכעת השאלה שב”ה השבוע נהייתי חתן, וסיכמנו ב”ה שאחרי החתונה נגור אי”ה בקביעות בארץ ישראל
השאלה אם כעת שאני כבר חתן ואני נמצא בחג השבועות בארץ ישראל
וכן בחגים הקרובים אני יהיה בארץ ישראל, אצטרך עוד לשמור יו”ט שני של גליות, או לא.
בכבוד רב מאד
חיים שמעון ברקוביץ
ישיבת מכנובקא בעלזא
בני ברק

ב”ה
שלום וברכה להגה”צ שליט”א
קודם כל תודה רבה על כל דברי תורתכם הנפלאה והעצומה.
רציתי לשאול כעת כמה ימים לפני ל”ג בעומר, יש הרבה אבות שיש להם ב”ה ילדים בני שלש שנים, שלא יודעים אם יזכו לעשות השנה חלאקה במירון בל”ג בעומר, כי עדיין לא מכרו כרטיסים לנסיעה למירון, ולא ברור לכמה אנשים יתנו רשות לעלות לציון הרשב”י במירון בל”ג בעומר, עקב המלחמה.
האם יכולים לעלות כמה ימים לפני ל”ג בעומר ולגזור כמה שערות לילד בציון הרשב”י במירון.
אפילו שזה באמצע ימי ספירת העומר ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

שאלה זו מהגאון רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט”א
ויש לכתוב התשובה על שמו.

להגאון הבהיר והנפלא שליט”א
רציתי לשאול: לגבי מצוה קינדר שהוא משחק ילדים שעשוי מצורות של אנשים מסוימים שהם יהודים, כגון איש עם שטריימל וכדומה, האם מותר לסוחר יהודי למכור אותם ולהזמין אותם כיון שהוא מבקש מנכרי להכין את זה, וקיימא לן בש”ך שאסור לומר לנכרי לעשות שאר איסורים, אך אולי ניתן להקל בזה כיון שאין הגוף שלם לגמרי, יש למשל אוזן שהוא רק נקודה ולא צורת האיברים כלומר שחסר בריקום האיברים, ואולי זה גופה נחשב כפגום ולא כגוף שלם.
ואף את”ל שיש להחמיר שדינו כגוף שלם, מכל מקום אולי לענין איסור של לא תעשון אתי, נוכל לצרף המחלוקת המובא במ”ב סימן ש”ז כ”ד, לומר לנכרי לומר לנכרי אחר להכין את הצורה שאז שפיר ניתן ללמד זכות לסוחרים האלו,

בכבוד רב מאד

הרב יעקב אהרן סקוצילס

רב ומו”צ וראש כולל להוראה ירושלים

מח”ס “אהל יעקב” ושא”ס

ב”ה

להגה”צ רבינו שליט”א
השבוע היה סיפור מעניין מאד ששני בחורים אספו כסף להכנסת כלה, ואחד פתח הדלת וביזה והשפיל אותם, ואף הסריט כל זה, ושלח בגאווה לתקשורת וכדומה, לפרסם מה שעשה להם.
והנה קמו אנשים שריחמו מאד על בחורים אלו שביזו אותם ברבים על לא עוול בכפם, ובפרט שיצאו סך הכל לשליחות מצוה לאסוף כסף למצווה רבה של הכנסת כלה.
ולכן החליטו כמה וכמה אנשים לתרום להם כל הוצאות החתונה,
וזה הפלא ופלא ממש.
קודם כל רואים האיך סיבב הקב”ה דרך מיוחדת שיהיה להם כל הוצאות החתונה עם בזיון של דקה בלבד.
גם רואים הכוח העצום שאחד שמבזים אותו, והוא לא עונה, הוא מקבל שכר עצום, בעולם הבא בוודאי שמקבל שכר, אולם רואים שגם בעולם הזה מקבל שכר יפה, שמסתמא אם הבחורים אלו היו עונים חזרה למי שביזה אותם, לא היו תורמים להם, וזכו לכך שיתרמו להם חזק אחרי הסיפור הזה, רק בגלל שלא ענו כלום חזרה למי שביזה אותם.
והשאלה המעניינת שיש לעיין כאן ב”ה האם מי שביזה אותם, יקבל שכר על זה שבזכותו תרמו כל הוצאות החתונה, ובוודאי יקבל עונש על מה שביזה אותם, חוץ אם הם ימחלו לו בלב שלם, שבטח כעת בוודאי הם מוחלים בלב שלם, שרואים שבזכותו בא הישועה,
אולם השאלה אם מי שביזה יקבל שכר, שהרי סוף סוף בזכותו בא צדקה גדולה לעולם.
?

בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

לכבוד הגאון הנפלא שליט”א
ממש שמחה מיוחדת בכל מאמר שלכם.

הנה בשו”ע או”ח סימן תע”ב סעיף י”א, כתב, מצוה לחזור אחר יין אדום.
ובמשנה ברורה שם ס”ק ל”ח, כתב יין אדום, דכתיב וכו’, ועוד, זכר לדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל.
ע”כ
.
א) וחשבתי לעיין ב”ה אם יש לו מיץ ענבים אדום, ויין לבן, מה עדיף שישתה בליל הסדר ?

ב) וכן יש לעיין אם אין לו יין אדום, אם יש ענין לקחת משהו אדום אחר, כגון עגבניה, שיהיה על השולחן בליל הסדר, כדי שיזכור הדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל ?

ג) וכן חשבתי עוד שאלה בדרך צחות, אדם שמדפיס הגדה של פסח, אם יש ענין שיעשה הכריכה בצבע אדום לזכור הנ”ל, ?

אשמח לקבל תשובתכם הנפלאה ותודה עצומה על הכל
בשורות טובות לעד
אמן כן יהיה רצון
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגאון הגדול שליט”א
רציתי לשאול שיש מקומות שמוכרים העליות לספר תורה לפני שמוציאים בכלל הספר תורה.
ויש מקומות שמוכרים העליות רק אחרי שהוציאו הספר תורה, והספר תורה על הבימה, אז מוכרים העליות.
ושאלתי, האם אולי עדיף לנהוג למכור העליות לפני שמוציאים הספר תורה, כדי שלא לעכב סתם הספר תורה על הבימה עד שמוכרים העליות,
או שאין בזה שום בעיה, ואדרבה זה הכבוד לספר תורה שמוכרים עליות.
לכל מי שרוצה לזכות לעלות לתורה.
אשמח לשמוע חוות דעתכם בזה
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
להגה”צ שליט”א
אברך שהשכיר בית וקרוב מאד לביתו יש גן של בנות ששומעים שהם שרים, וגם לא לבושים שם כל כך צנוע.
לכן החליט האברך הזה שהולך כעת למקום אחד להשכיר בית.
והוא צריך להביא שוכר אחר במקומו כדי להשלים השנה שכירות שהתחייב לבעל הבית,
האם הוא חייב להודיע הנ”ל למי שרוצה לבוא לגור שם.
או שאחריות של השוכר הבא לבדוק הכל לבד.
ולא חייב להודיע לו, בפרט שיתכן שהשוכר הבא זה אולי לא יפריע לו, כי בשעות של הגן הוא בכלל לא יהיה שם באיזור, כי הוא בכולל או בעבודה שלו.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א
שלום וברכה מאלוקי המערכה.
רציתי לשאול כעת בעקבות המלחמה הנקרא “שאגת הארי”.
א) אשה שלא שמעה בשבת פרשת זכור בגלל פחד לצאת לבית הכנסת, מה תעשה,?
ב) אם תפחד גם בפורים ללכת לשמוע ויבא עמלק.
מה העצה ?
ג) מקלט שיש שם קרשים מסוכות, אם מותר להוציאן בשבת מהמקלט, כדי שיהיה יותר מקום מרווח במקלט ?
ד) איש או אשה שמרגישים לחוצים מאד בגלל המלחמה, וכן לא מצליחים לישון בלילה בגלל האזעקות, האם יש היתר שלא יצטרכו לצום בתענית אסתר.?
ה) מה עדיף האם לשמוע המגילה ברוב עם בבית הכנסת, אולם יש לו לחץ שאולי יהיה אזעקה, ויצטרך לברוח באמצע, או עדיף שיקרא בביתו בישוב הדעת בלי שום פחדים ?
ו) אם יש לו אביונים בשכונה שלו, אולם בעירו יותר רחוק מהיכן שהוא גר, יש אביונים שנצרכים הרבה יותר, האם יתן להם, או שלא צריך לטרוח בזמן מלחמה ללכת רחוק, והשאלה כללית גם בעניי עירך קודמין, אם שניהם מאותו העיר, אולם האביונים היותר נצרכים, גרים יותר רחוק ממנו.
למי יתן, ודו”ק.
?
ז) בפורים ידוע שעת רצון עצום לקבלת התפילות, והשאלה כל שנה, ובפרט כעת בזמן מלחמה, שצריך לעורר רחמים על כל ישראל ממש להינצל מכל אויביהם מסביב, האם יקדיש הזמן בפורים במצוות היום לתת כמה שיותר מתנות לאביונים, וכו’, ולהאריך מאד בסעודת פורים, או עדיף שיקיים רק מה שצריך כדי לקיים החיובים והמצוות בפורים, ושאר הזמן שיקדיש יותר הזמן לתפילות על כל ישראל.
?
ח) אשמח שכת”ר יכתוב לי במה יש להתחזק כעת בזמן של מלחמה.
לעורר רחמים על הכלל ועל הפרט ?

בשורות טובות לעד
מצפה לישועות ה’ ברחמים.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגה”צ מזכה הרבים שליט”א
רציתי לשאול
מה דעת כת”ר שליט”א אם באמצע אפיית המצות יש אזעקה.
ואפרט שאלותי בענין זה בשמונה חקירות בעזרת החונן לאדם דעת.
ואקווה לזכות לקבל תשובותיו הנפלאות, כדרכו בקודש, ויהיה חלקי בתורת ה’ לעד שזכיתי לחקור שאלותי שחנני ה’ יתברך בחמלתו העצומה עלי.
א) אם רק הכינו נקי השולחן להתחיל האפיית המצות, ונשמעה אזעקה, ונכנסו למקלט, האם כשחוזרים, צריך לנקות שוב השלחן, כי אולי אחד הגיע לשם עם פירורים, או שלא צריך לחשוש ?
ב) אם המצות נמצאים כעת ממש בתנור, ואין שהות להוציאם, כי אומרים לו שכבר באמצע אזעקה ממש, וצריך ללכת מיד למקלט, האם ישאירם שם, ואין זה בל תשחית שישרף המצות, או שכן יוציאם בזריזות, וילך למקלט, ?
ג) באמצע שעובד על הבצק שלא יחמיץ, האם יכול לקחת הבצק איתו למקלט או לממ”ד, להמשיך לעבוד שם עם הבצק שלא יחמיץ, או שיש לחוש שיגע במקומות שלא נקי לפסח, וכן יתכן שיהיה מבולבל מהאזעקה, ולא יעבוד כראוי עם הבצק ?
ד) אם אחד החליט לא ללכת למקלט כשיש אזעקה באמצע שעובד עם המצות, האם יש לחוש שאולי לא עבד כראוי עם המצות בשעת האעזקה, בגלל שהיה לו כן קצת פחד וחשש, והיה לו היסח הדעת ?
ה) וכן שאלתי, שאם החליט לא ללכת למקלט כשיש אזעקה באמצע שעובד עם המצות, האם מותר לאכול המצות, או שזה מצוה הבאה בעבירה, שעבר באמצע אפיית המצות על לאו של ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ?
ו) אם השאיר הבצק על השולחן רק לשתיים שלוש דקות שנשמע האזעקה, ושוב חזר מיד, כדי להמשיך לעבוד עם הבצק, האם יש חשש שהחמיץ הבצק ?
ז) האם מותר לבנות מאפייה של מצות בתוך ממ”ד או מקלט, מתוך כספי מעשרות ?
ח) האם ראוי לאנשים שלא יעבוד במצות, אם הבעל הבית אומר להם תנאי שלא יפסיקו כשיש אזעקה ללכת למקלט, שלא יעברו על לאו של ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ?
בשורות טובות תמיד לכל ישראל
ונזכה בזכות המצה, שכידוע ראשי תיבות: “מצה”, “מ’כל צ’רה ה’צילנו”,
להינצל מכל הצרות והמלחמות שבעולם.
אמן כן יהיה רצון
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה
לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א
אדם ששומע אזעקה בליל הסדר, האם צריך להיכנס אז לחדר ממ”ד או מקלט.
או שזה ליל שימורים מן המזיקין.
ומספיק לעשות השתדלות קטנה להיכנס תחת קורת גג ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.

ב”ה

שאלה זו מהגאון רבי יעקב אהרן סקוצילס שליט”א
ויש לכתוב התשובה על שמו.

לכבוד הגה”צ שליט”א
מעשה שהיה מישהו השאיר ברכון מנייר על שולחן, ונשפך עליו קצת מים, אחרי כמה שעות חזרו לשולחן וראו ששכחו להסיר את הברכון, וכשהרים את הברכון חלק ממנו נדבק על השלחן חזק והתייבש שם, כמה שמות של השם נדבקו שם, ועכשיו בעל הבית שואל האם מותר לו לנקות את השלחן כולו, ועל ידי כך הכל ימחק, או שאסור, הבעל הבית צידד שלא התכוון בכלל להכניס כאן עוד כתיבה בכלל, אף שהכתיבה היה כתיבה מעליותא מתחילה, אבל אולי הכא אין שום כוונה שיצר מקום חדש עם הכתיבת שם השם, האם יש מקום להקל, ומדוע?

בכבוד רב מאד

הרב יעקב אהרן סקוצילס

רב ומו”צ וראש כולל להוראה ירושלים

מח”ס “אהל יעקב” ושא”ס

ב”ה
להגה”צ שליט”א
איזה ברכה צריך לברך כשמצאו השבוע את החטוף אחרון משמחת תורה לאחר כשנתיים וחצי.
ה’ ירחם.
ולא נשאר אף אחד בשבי.
וקברו את כל השבויים שנהרגו.
שנשמע ונבשר תמיד רק בשורות טובות אמן כן יהיה רצון
ותודה עצומה על כל התשובות.
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.