נ״ד שאלות בעניני סוכה ומלחמה

ב”ה

ערב סוכות תשפ”ז

לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א

הנה שאלות שחנני ה’ יתברך ברוב חמלתו לאחרי יגיעה גדולה מאד בעניני מלחמה שקשור לחג הסוכות, ובתפילה שלא יהיה מלחמות כלל לכל ישראל בכל מקומות שהם, אולם צריך לדעת ההלכה למעשה, אם יהיה מלחמה חלילה וחס בחג הסוכות.

ואפשר לצאת בזה בבחינת כל העוסק בתורת מלחמה בסוכות, כאילו היה מלחמה, ויתבטלו כל הגזירות רעות מעלינו ועל כל ישראל.

ויהיה חלקי תמיד בתורת ה’ לעד. וממזכי הרבים לנצח. אמן כן יהיה רצון

ונשמח לקבל חוות דעתו הרמה

ויגדיל תורה ויאדיר

א) אם יש אזעקה באמצע הסעודה, וצריך לצאת מהסוכה, האם זה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו רבו קיתון על פניו ?

ב) אם היה אזעקה באמצע אמירת ההלל, האם יחזור לראש ?

ג) אם בירך על נטילת לולב, ולפני שהפך האתרוג חזרה שיהיה דרך גידולו, ולנענעו, היה אזעקה, ורץ למרחב מוגן, האם יחזור לברך על נטילת לולב, ?

ד) האם מותר להישאר בסוכה כשיש אזעקה, ולסמוך על זה שסוכה זה שמירה גדולה, ואם יכול לסמוך שיש כיפת ברזל, כמובן באופן שסומך רק על הקב”ה שיצילו. ולא על כיפת ברזל, ?

ה) אם יש פטור של מצטער לישון בסוכה, כי חושש שיהיה אזעקות, ויצטרך לברוח באמצע הלילה כדי להגיע למרחב מוגן ?

ו) אם אכל כזית הראשונה בסוכה באמצע אזעקה שלא יצא למרחב מוגן, כשהיה צריך לצאת, האם צריך לאכול שוב עוד כזית בסוכה אחרי האזעקה ?

ז) אם בירך לישב בסוכה וטעם מעט מהחלה, והלך למרחב מוגן, אם צריך לברך שוב לישב בסוכה כשחוזר לסוכה ?

ח) מה הדין אם בירך המוציא ולישב בסוכה, ועוד לפני שטעם בכלל מהחלה, היה צריך לברוח למרחב מוגן, האם יברך שוב המוציא ולישב בסוכה ?

ט) וכן מה הדין באכילת מזונות שבירך בורא מיני מזונות ולישב בסוכה, והיה אזעקה והלך למרחב מוגן לפני שטעם, אם יברך שוב ?

וכן מה הדין כנ”ל כשבירך על אכילת פירות או שתיה, ולא הספיק לטעום, או לשתות, וברח למרחב מוגן ?

י) אם רץ למרחב מוגן ובדרך שבר הפיטם של אתרוג חבירו, או שפסל לו הלולב, האם צריך לשלם לו ?

יא) האם מותר לרוץ למרחב מוגן ציבורי עם הלולב בידו, או שיש חשש שידקור חבירו עם שפיץ של הלולב בריצתו, וכעין המעשה של סנדל המסומר ?

יב) האם יש ענין להיות במרחב מוגן עם ארבעת המינים בידו, שהרי ידוע שהם מאני דקרבא. [כלי מלחמה] ?

יג) האם יש חשש ‘בל תוסיף’ כשיושב בסוכה בעת הישמע אזעקת התרעה על ירי טילים. ?

יד) הנה אשתקד כאשר שונאי ישראל ירו טילים על ארץ ישראל, והורו כמה רבנים שבמקומות שהם מוגדרים כסכנה, וזמן ההתרעה קצר ואין מספיק זמן לברוח למקום מוגן, ויש שם הרבה אזעקות, פטורים מלישן בסוכה. ולכאורה צריך להבין הטעם שהם פטורים מן הסוכה, כאשר אבותינו מסרו נפשם לבנות סוכה בהיותם במחנה ההשמדה אצל הנאצים ימ”ש, וישבו בה למרות הסכנה הגדולה וחשש פיקוח נפש שהיה בכך. ובטח יש חילוק בין שני מקרים אלו, ואשמח לקבל חוות דעתו בזה ?

טו) אם היה אזעקה ויצא מהסוכה, וחזר אחרי עשר דקות, האם צריך לברך שוב לישב בסוכה ?

טז) בשעה שיש אזעקה, או בעשר דקות הראשונות שצריך להישאר במרחב מוגן, האם מי שהיה בסוכה, ולא היה במרחב מוגן אז, יכול לברך לישב בסוכה כשנמצא בסוכה אז ?

יז) אם מפחד לישון בסוכה כיון שאין לו סוכה קרוב למרחב מוגן, כמה ממון צריך לבזבז כדי שיהיה לו סוכה סמוך למרחב מוגן, ?

יח) אם יש חיוב לשכור דירה אחרת לסוכות, שיש שם סוכה עם מרחב מוגן קרוב ?

יט) במקום שיש הרבה טילים חלילה וחס, אם יש לו חיוב ללכת לעיר אחרת לסוכות ?

כ) האם מותר לבנות סוכה במקום מוגן יותר, מכספי מעשרות ?

כא) האם צריך לטרוח לבנות סוכה בתוך מרפסתו ביתו, ולא בחצר ביתו למטה, כדי שיהיה יותר רגוע, ולא יהיה מצטער בגלל הפחד שמפחד מהמלחמה ויהיה פטור מן הסוכה ?

כב) אם באמצע שבנה הסוכה נפצע חלילה וחס מרסיסי טילים, האם זה סימן רע לו, וזה דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו וכו’ ?

כג) אם בנה סוכה במקום שדרך שם רצים אנשים למקלט של הבנין, האם כשר סוכה זו שבנה על המקום שצריך זאת כעת לכל השכנים, ומפריע לשכנים למהר למקלט ?

כד) אם רוצה להיות במרחב מוגן, ואין לו סוכה קרובה, ולכן בונה סוכה על גבי רכב, האם כשר, ומה הדין אם הרכב נוסע אם כשר גם אז הסוכה ?

כה) סכך שהתרומם מהדף הטילים, וחזר ונח מאליו, אם כשר ?

כו) אם עשה סוכה במקום שיש כל הזמן טילים ויריות ח”ו, האם הסוכה כשירה לברכה ?

כז) העושה סוכה מתנפחת ברחוב ליד מרחב מוגן, האם יוצא בסוכה מתנפחת ?

כח) חלק מירוט טילים, או חלקי טילים ממש, שהניח על השלחן בסוכה כנוי סוכה כדי לזכור להודות לה’ יתברך, האם הוקצה למצותו ?

כט) אם מותר לטלטל נוי סוכה שנפלו ביום טוב מהדף הטילים ?

ל) מה שיעור הפסק בין קידוש לסעודה בזמן אזעקה ? ואם נכנס לחדר מוגן אחרי קידוש, האם צריך לחזור ולקדש ולברך שוב לישב בסוכה ?

לא) נכנס לבית מפני ירי טילים, האם ברכת לישב בסוכה שבירך קודם. זה לבטלה ?

לב) אם מפחד כל רגע שיהיה אזעקה ואוכל בעמידה, האם יכול לברך לישב בסוכה ?

לג) באופן שבגלל פחד ברחו מביתם לעיר אחרת על ידי חילול שבת, ולא היה היתר לכך, האם יברכו לישב בסוכה, כיון שהגיעו לסוכה הזאת על ידי חילול שבת ?

לד) האם מותר אכילה חוץ לסוכה כשיש לו טירחה ללכת לסוכה שנמצאת ליד מרחב מוגן ?

לה) האם מותר לקחת כדור הרגעה חוץ לסוכה ?

לו) האם יש חיוב בסוכות לקחת כדור הרגעה כדי שיהיה יכול לשבת בסוכה ברוגע ובישוב הדעת ?

לז) האם מותר לכתחילה אכילת עראי כששוהה במרחב מוגן ?

לח) האם מותר שינת עראי כששוהה במרחב מוגן, ?

לט) ומה הדין שינת עראי בסוכה כששומר עומד על גביו ?

מ) האם מותר ישיבה בסוכה שנבנתה בשבת ח”ו, באופן שמהדף הטיל נפל הסוכה, ובא אדם זר ובנה שוב הסוכה בשבת ?

מא) אם עדיין יש רק התראות ולא אזעקות, [ולפעמים אין אזעקות בסוף, אפילו שהיה התרעה] האם חייב אז עדיין לישון בסוכה עד שיהיה האעזקה ממש, ורק אז יצא למרחב מוגן ?

מב) האם חייב לישון בסוכה כשאשתו נתקפת בחרדה בגלל המלחמה. ?

מג) האם חייב בשינה בסוכה כשיש לו תינוק שנתקף פחד בגלל המלחמה ?

מד) הורים המפצירים בבן לא לישון בסוכה מפחד המלחמה. האם חייב לשמוע בקולם ?

מה) אחד שיש לו אמא אלמנה שפוחדת לישון לבד בבית, האם פטור מן הסוכה ?

מו) האם יש דין מצטער לישון בסוכה, מפני רעש ההפגזות ?

מז) האם מותר נטילת כדורי שינה ביום טוב מפני רעש ההפגזות ?

מח) האם מותר להכניס פקקי אוזניים ביום טוב, כדי למנוע צער רעש ההפגזות ?

מט) נכנס לבית בזמן התראה, האם יתאמץ לא להירדם, כדי שיחזור לסוכה ?

נ) אם פסקו ירי הטילים, האם צריך לחזור לישון בסוכה, ?

נא) נכנס לבית בזמן אזעקה ונרדם, האם צריך לחזור לסוכה כשהאיר השחר ?

נב) .המפחד לישון בסוכה, האם צריך לשכור שמירה ?

נג) באופן שחושש שיכאב לו הראש בגלל המלחמה, האם מותר לקחת אקמול ביום טוב כדי שיוכל לישון בסוכה רגוע ?

נד) האם צריך למעט בשמחות בית השואבה עקב המלחמה ?

[עלה בידי נ”ד חקירות בחמלת ה’ עלי כמספר נ”ד פעמים שמופיע המן במגילת אסתר, ויהיה רצון שיתבטלו כל זרע המן. אמן כן יהיה רצון]

בשורות טובות לעד

פתקא טבא

ושמירה עליונה על כל ישראל בכל מקומות שהם

וקוב”ה יפרוש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל

ברחמים וחסדים עצומים

אמן כן יהיה רצון

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח”ס “גם אני אודך”

ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.