בתחילת ההבדלה מחזיק היין בימין והבשמים בשמאל מלבד בזמן ברכת הבשמים שאז מחזיק הבשמים בימינו והיין בשמאלו ואחר כך מחזיר היין לימינו (שו”ע או”ח סי’ רצו ס”ו).
ומשמע שם שגם בזמן ברכת הנר היין בימינו ואינו מחזיק הנר כלל, וכך נהגו בהרבה מקומות, והטעם נראה שברכת הנר הוא ברכת הראיה (ודעת כמה פוסקים שמברך אחר הראיה משום שהוא ברכת הראיה) ואינו ברכת הנהנין כמו ברכת בשמים או ברכת היין, ולכן את הנר אין צריך להחזיק בימינו.
וכן משמע בכמה סעיפים שאין קפידא לברך דוקא כשמחזיק את הנר, יעוי’ סי’ רחצ ס”ד וסט”ו.
אולם בקהילות יוצאי גרמניה ראיתי שמקפידים להגביה גם את הנר בזמן ההבדלה ויש להם מנהג וסדר מיוחד בזה, ואולי מחשיבין ברכה זו מעין ברכת הנהנים או שסוברים שבכל ברכה גם בברכת הראיה אם אפשר להגביה עדיף להגביה (כגון ברכה על קוף ופיל וכיו”ב שאפשר להגביה) או שרק הוא מנהג.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 39
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 120667 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120667
במאמר נסקר נוהג החזקת היין והבשמים בזמן ההבדלה, ומתייחסים לנוהג המקובל לגבי ברכת הנר.
* החזקת היין והבשמים: באופן כללי, מחזיקים את היין ביד ימין ואת הבשמים ביד שמאל. בזמן ברכת הבשמים, מחליפים את הידיים, ולאחר מכן מחזירים את היין ליד ימין.
* ברכת הנר: נראה שאין צורך להחזיק את הנר ביד בזמן ברכתו, כיוון שזו ברכת ראייה ולא ברכת הנאה (כמו ברכת הבשמים או היין). לכן, היין נשאר ביד ימין גם בזמן ברכת הנר.
* מנהג יוצאי גרמניה: בחלק מקהילות יוצאי גרמניה מקפידים להגביה גם את הנר בזמן ההבדלה, ייתכן משום שהם מחשיבים זאת כברכת הנאה, או מסיבה אחרת הקשורה למנהג.
* הקשר בין ברכה להגבהה: ישנן דעות שאין הכרח להגביה חפץ בזמן ברכה, גם אם ניתן לעשות זאת, למעט במקרים ספציפיים.