שאלה הלכה למעשה לכח אייר שחל בערב שבת

ב”ה
לכבוד הגה”צ והאדיר שליט”א
מצורף מכתב ששלח לכת”ר.
הגאון הגדול רבי ראובן מלך שוורץ שליט”א
מח”ס רבים ב”ה
ויש לכתוב התשובה על שמו.
ב”ה
שאלה הלכה למעשה לכ”ח אייר שחל להיות בערב שבת
לכבוד הגאון הגדול שליט”א
עיין בשו”ע או”ח סימן תק”פ דמבואר דכ”ח באייר הוא יום שראוי להתענות בו משום שבו מת שמואל הנביא. והנה עיי”ש במג”א בס”ק א’ דאיתא וז”ל בכ”ח בו במגילת תענית בכ”ט באייר מת שמואל. עכ”ל. ועיי”ש בערוך השולחן דאיתא וז”ל בעשרים ושמונה בו מת שמואל הנביא ויש אומרים בעשרים ותשעה בו. עכ”ל. הרי שיש נידון אם התענית היא בכ”ח באייר או בכ”ט באייר.
והנה עיי”ש במ”ב בס”ק ו’ דאיתא לגבי י”ח בחודש אב וז”ל בי”ח בו כבה וכו’ יש גורסין בי”ז וראוי להחמיר בשניהם. עכ”ל. ולכאורה יש בזה חידוש, דהא כיון שאין חיוב להתענות בהני ימים, לכאורה היה אפשר לומר דאין ענין להחמיר בהם בספיקא, קמ”ל דראוי להחמיר ולהתענות בשניהם. הנה לפ”ז לכאורה י”ל דגם הכא ראוי להחמיר להתענות בכ”ח ובכ”ט אייר. אבל יש להעיר בזה, דעי’ הכא במ”ב בס”ק ה’ דאיתא וז”ל בכ”ח בו במגילת תענית כתוב בכ”ט. עכ”ל. הרי דהכא לא כתב כבס”ק ו’ דראוי להחמיר בשניהם, ואפשר דמשמע דהכא רק ראוי להתענות באחד מהם.
הנה עכ”פ יל”ע באיזה יום ראוי להתענות, בכ”ח או בכ”ט.
והנה עיי”ש לעיל במג”א דאיתא וז”ל כתוב בשל”ה התעניות הללו נמצאים בג’ ספרים בטור ובכל בו ובה”ג ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות ע”כ, ואני ראיתי בס’ מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ”ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים. עכ”ל. ולפ”ז לכאורה נמצא שלפי המג”א שיש להתענות בכ”ט אייר.
וכן עיין בסידור היעב”ץ שער היסוד אות מ”ב ומ”ג דאיתא וז”ל כ”ט בו וכו’ הוא ערב ראש חודש ויום מיתת צדיק שמואל הנביא. עכ”ל.
אולם ראיתי מביאים מקורות אחרות שעיקר התענית הוא בכ”ח באייר, לדוגמא, עיין בקובץ אור תורה תשע”ז עמ’ ע”ו דאיתא וז”ל בספר דרכי ציון הובא מכתב שכתב רבנו עובדיה מברטנורא ז”ל לאחיו וז”ל בכ”ח באייר יום פטירתו באים מכל הסביבות ומדליקים עליו אבוקות גדולות מלבד מה שמדליקים עליו נר תמיד והישמעאלים מנשאים המקום ההוא ויראים לגעת בכל הנקדש לשמו וכבר היה למקום ההוא כלי כסף וכו’ אלא שעתה מכרו זקני ירושלים הרעים את כל ההקדשות וכו’ ע”כ, ושם העיר המעתיק דמסתימת הדברים נראה שהוא ט”ס וצ”ל בי”ח באייר והוא יום פטירת התנא רשב”י ע”כ, ואינו מובן מה לישמעאלים ולרשב”י גם מה לזקני ירושלים ולהקדשות במירון בעוד שחכמי צפת והגליל קרובים מהם, אבל בס’ דרכי ציון הנד”מ שנת תשס”א ע”פ ספר אוצר המסעות לאייזנשטיין איתא בזה”ל קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים ובאים מכל הסביבות לרמה להשתטח עליו בכל שנה ושנה בכ”ח באייר ומדליקים עליו נר תמיד והישמעאלים מנשאים וכו’ ע”כ וא”ש הכל וכו’, הרווחנו מקור לעליה לציון שמואל הנביא בכ”ח באייר ולא בכ”ט כמו שיש עושים. עכ”ל.
וראיתי בספ”א שמביא כמה עדיות בענין העליה לקבר של שמואל הנביא ביום שמת שמבואר בהם לכאורה שעולים בכ”ח אייר, וז”ל בשנת “וקבצתי אתכם” ה’תס”א נדפס באמסטרדם קונטרס עם האידרות הקדושות עבור המשתטחים על קבר שמואל הנביא וכך נאמר בשער הקונטרס זאת האידרא רבא קדישא ותמימה שלומדים חכמי ורבני ירושלים עדה הקדושה והשלמה אחר התפלות והפסוקים שאומרים במערה על קבר אדוננו שמואל הנביא ברמה מדי שנה בשנה ימים ימימה בליל פטירתו כ”ח אייר ביראה ובאימה זכותו תגן בעדנו ובעד כל ישראל ויוציאנו מאפלה לאורה כאורה חמה וכו’, וכך נאמר במכתבו של רבי יצחק בן אלפרא להרשב”ץ משנת ה’ר”א מסביבות ירושלים באים מסוריא וממצרים ונוא’אמון ומארץ בבל עם קהל ירושלים להשתחוות על קבר שמואל הנביא ע”ה ברמה שהיא קרובה מירושלם שני תחומי שבת וכו’ ועת ההשתחויה בכ”ח לאייר בלילה זמן פטירתו. עכ”ל. וכן יש שם פיוט שאומרים אצל קבר שמואל הנביא, ושם איתא להדיא שהיארציי”ט הוא בכ”ח.
[והעירוני דעיין בספר מועד לכל חי סימן ז’ ס”ק י”א דאיתא וז”ל יום כ”ח אייר שמת שמואל הנביא דהובא בשלחן ערוך סימן תק”ף דמתענים, הנה שמעתי בקושטא כי בישיבת הרב החסיד מוהר”א חאיון ז”ל עושין הלולא רבה ביום הזה, ונאספו שמה כל ההדרי”ם לעשות בו יומא טבא. עכ”ל. הרי שיש שעושים יומא טבא, דלא כהמבואר בשו”ע, אבל הא מיהא חזינן שנקטו דיום מיתתו הוא בכ”ח.]
ועיין בספר בירור הלכה בסי’ תק”פ שהביא הנידון בזה וכתב וז”ל כבר הכריע האליהו רבה בס”ק ג’ והובא בפתחי עולם וכו’ דהעיקר כהטור שיתענה בכ”ח שכן הוא בכל בו ובה”ג, ושמענו דאפילו לבעל נפש אינו ראוי להחמיר להתענות בעשרים ותשעה וכו’ ואתינא לברורי דהוראת הא”ר עיקר שיום כ”ח באייר הוא היום המקובל שמת בו שמואל הנביא ויום כ”ט באייר אינו אלא שיבוש של המדפיסים בדפוסים הראשונים מנטובה רע”ד וויניציאה ש”ה שבכל הכתבי יד הקדומים של מגילת תענית כתוב היום המקובל בעשרים ושמונה בו מת וכו’ ואטי’ רצ”ט ה’ לונדון ביהמ”ד לרבנים כ”ח קזנטינה קל”ז ששון שס”ח ו’ אוקספורד בודלי תתק”ב א’ א’ ואך בכת”י לונדון גאסטר רע”ח ג’ איתא עשרים ותשעה אמנם נתברר לי שהוא כת”י מאוחר שנכתב בשנת תכ”ג ולכן נמצא בו השיבוש שבדפוסים ובכת”י אוקספורד בודלי ב’ אלפים תכ”א י’ ב’ נמצא שיבוש אחר עשרים ובכת”י מוסקבה גינזבורג קע”ט י”ג וקמברידג’ תרמ”ח ט’ ג”כ נמצא השיבוש עשרים ותשעה ונתברר לי כעת שגם הם כתבי יד מאוחרים וכנראה לאחר תקופת הדפוס ולכן נמצא בו השיבוש שבדפוסים ובמגילת תענית הנדמ”ח בלבוב תרס”ו ע”פ כת”י כבר תוקן בעשרים ושמונה ויום כ”א באייר שבצדה לדרך נראה ג”כ לשיבוש ואף שאי אפשר לנו להחליט שיבושו מתוך ספרים ישנים שכך הוא ג”כ בכל הדפו”י והכתבי יד של הצדה לדרך ואמנם בכתבי יד הוא בר”ת בכ”א, ואין כאן אלא שיבוש של החלפת אות אחת המצוי לרוב במספרים, אפשר לנו לקבוע הדבר מזה שהצדה לדרך תלמיד בן הרא”ש בכל ספרו וביחוד כאן נמשך אחר הטור וגירסת הטור לפנינו הרי הוא כנוסח המקובל עשרים ושמונה וכ”ה בכל הדפו”י והכתבי יד הקדומים וגירסת רבינו משה הכהן בן אחותו של הרא”ש בספר חסידים שלו ג”כ כנוסח המקובל כ”ח, אות צ”ה וכ”ה בכל הדפוסים ובכת”י אוקספורד בודלי ב’ אלפים רפ”ז א’ א’, ובסדר רב עמרם גאון ירושלים תרע”ב תרע”ג ח”ב דף ע”ד שנדפס ע”פ כת”י אוקספורד חסר לגמרי תענית מיתת שמואל הנביא שבכ”ח אייר אמנם נראה שאינו אלא חסרון הסופר שבכת”י בריטיש מוזיעום והנדפס על פיו דף ל”ד ע”א הושלם החסרון יום כ”ח אייר הוא היום שמת בו שמואל הנביא וראוי להתענות בו שקיבלנו מחז”ל במגילת תענית וכו’ והובא יום כ”ח אייר בסידורים ובמחורים הקדומים מימי הגאונים ז”ל שקיבלו כן מחז”ל סידור רב עמרם גאון ומחזור ויטרי סימן רע”א ומחזור רומניא סדר תפלות למנהג קהלות רומניא דף ר”ל ויניציאה שנת ר”פ והובא יום כ”ח אייר בבה”ג כך הגירסא בכל הדפוסים והכתבי יד הקדומים כגירסת הטור בשם הבה”ג והפוסקים קבלו יום כ”ח באייר מהגאונים וכפי שנמצא לפנינו בראבי”ה סימו חתפ”ט ובטור ובארחות חיים וכל בו כך הגירסא בכל הדפוסים והכתבי יד הקדומים של הפוסקים הללו ובספר חסידים הנ”ל וכך צ”ל בצדה לדרך הנ”ל וכ”ה בסכר יריעות עזים בסוף הספר כתב”י מוסקבה גינזבורג קפ”ב ז’ שנת קנ”א ובשו”ע וכך המנהג בכל מקום וגם בקושטא נהגו להחזיק יאצ”ט שמואל הנביא בכ”ח אייר רו”ח ס”ק א’ וכה”ח ס”ק י’ אלא שלא נהגו להתענות אלא לעשות הילולא כמו בל”ג בעומר, סוף דבר יום כ’ אייר נשתבש בו ספר אחד מהבה”ג ויום כ”א אייר נשתבש בו ספרי צדה לדרך ויום כ”ט אייר נשתבש בו ספרי דפוס של מגילת תענית ולא קיבלנו בהם שום מאורע ותענית וכו’ וכ”ח באייר הוא היום שמת בו וכו’ וראו’ להתענות בהם וכהכרעת הא”ר וכפי שנמצא בסידורים ומחזורים הקדומים וכפי שמקובל בידינו קבלה גמורה מהראשונים שקבלו יום זה מהגאונים ז”ל איש מפי איש עד לחז”ל הקדושים שתקנו להיותם ימים שראוי להתענות בהם. עכ”ל.
הרי מבואר שיש בזה הרבה צדדים להתענות בכ”ח והרבה צדדים להתענות בכ”ט. והנה אפשר שיש סוברים שיש מקום להחמיר ולהתענות בשניהם, ודלא כמו שדייקנו מפשטות דברי המ”ב. דהנה עיין בספר מורה דרך דאיתא וז”ל יום פטירת שמואל הנביא הוא בכ”ח אייר או בכ”ט אייר ונהגו לעלות להשתטח על קברו בכ”ח כנזכר בהקדמת ספר אדרא קדישא להרב הריא”ז מרגליות ז”ל, יש נוהגין לבוא לקברו בכ”ח אייר לפני השקיעה ושוהין עד אחר צה”כ כדי לצאת ידי שני הדעות הנ”ל. עכ”ל. ועיין בספר פרדס צבי דאיתא וז”ל בלוח א”י כתיב בכ”ח אייר ולכן הרבה מיושבי ירושלים הולכים להשתטח על קבר שמואל הנביא אשר בהכפר נבי סמואל וילונו שם הלילה ולמחרתו יתפללו שנית מפני שיש ספק ביום פטירתו אם הוא ביום כ”ח או ביום כ”ט בו. עכ”ל. ובספר הנ”ל שמביא כמה עדיות בענין העליה לקבר של שמואל הנביא ביום שמת איתא וז”ל ביום כ”ח באייר היו רגילים יהודי ירושלים להתקבץ בנבי סאמויל וביום זה היו מגיעים לשם יהודים גם ממקומות אחרים ומארצות אחרות במזרח הקרוב סוריה חאלב מצרים בבל ועוד וכדי לצאת גם לדעה האחרת שיום ההילולא הוא ביום כ”ט באייר היו רגילים ללון במבנים סמוך לקבר ולשהות גם ביום כ”ט אייר בבוקר וכו’ ובמסע משולם מוולטרא משנת רמ”א נאמר בכ”ח בו ילכו הרבה מיושבי ירושלים להשתטח על קבר שמואל הנביא אשר בכפר נבי סמואל וילונו שם כל הלילה ולמחרתו יתפללו שנית וכו’ בספר שאלי שלום ירושלם לרבי גדליה מסימיאטיץ משיירת רבי יהודה חסיד מתואר הסדר שבכל שנה בכ”ח יום בחודש אייר הולך הנשיא של ספרדים לכפר רמה על קבר שמואל הנביא ולנים שם עם שאר תלמידי חכמים וכל איש אשר נדבה רוחו הולך גם עם הנשיא ולנים שם כל הלילה וגם אני באתי פעם עם הנשיא וכשבא הנשיא היה קודם זמן מנחה ואמר התפלה הנסדר לאמר על קבר שמואל הרמתי ואמר את התפלה הזו בבכיה גדולה שאם היה לאדם לב אבן היה נימוח ואחר כך מתפללים מנחה ומעריב וישבו כולם ללמוד ספר שמואל וכן שאר דברים הנזכר בו ענין שמואל הנביא ואחר כך למדו זוהר עד חצי הלילה ובחצי הלילה כבו כל הנרות שבמערה וישבו בחושך ועשו תיקון חצות בקול בכי ואחר שגמרו את תיקון חצות למדו זוהר מעט ואחר כך הביאו את המשקה שקורין קאפי חמה ונותנים לכל אחד וכו’ וגם אוכלים מיני מתיקה כמו פירות וכיוצא ואחר כך מזמרין זמירות ופזמונים השייך לאותו הלילה של מיתת שמואל ומזמרין בקול נעים מאד ושמחים עד הבוקר ובבוקר אור מתפללים שחרית והולכים לביתם לשלום. עכ”ל. ועיין בספר “בידך עיתותי” שהביא שיש מקומות שנוהגים שאין עורכים נשואין ביום תענית צדיקים וכנ”ל, והזכיר שם כ”ח וכ”ט אייר.

ספיקות מיוחדות למעשה להאי שתא
הנה בהאי שתא כ”ח אייר חל להיות בערב שבת, וכ”ט אייר חל להיות בשבת קודש. ונספקתי בזה בכמה ספיקות הלכה למעשה:
א) הנה יל”ע לגבי מי שבכל שנה מתענה בכ”ט אייר, האם השנה יתענה בכ”ח אייר כיון שאינו יכול להתענות בכ”ט או האם לא יתענה כלל.
ב) עד”ז יל”ע לגבי מי שבכל שנה מתענה בכ”ט אייר, האם השנה מותר לו להתענות בכ”ח אייר כיון שאינו יכול להתענות בכ”ט או האם אסור לו לעשות כן כיון דכלפיו ליתא לההיתר להתענות תענית בשעתו בערב שבת קודש כיון שכלפיו זה לא חשיב עיקר זמן התענית.
ג) לגבי מי שמחמיר להתענות בשני הימים, יל”ע האם מותר לו להתענות בכ”ח אייר או האם אסור לעשות כן דכיון דאינו ברור שזהו זמן התענית אין היתר להתענותו בערב שבת קודש.
בכבוד רב
ראובן מלך שוורץ
מח”ס רבים ב”ה