- This topic has 1 תגובות, 1 voice, and was עודכן לאחרונה לפני חודש 1 מאת .
- תגובות
ב”ה
להגה”צ רבינו שליט”א
השבוע היה סיפור מעניין מאד ששני בחורים אספו כסף להכנסת כלה, ואחד פתח הדלת וביזה והשפיל אותם, ואף הסריט כל זה, ושלח בגאווה לתקשורת וכדומה, לפרסם מה שעשה להם.
והנה קמו אנשים שריחמו מאד על בחורים אלו שביזו אותם ברבים על לא עוול בכפם, ובפרט שיצאו סך הכל לשליחות מצוה לאסוף כסף למצווה רבה של הכנסת כלה. ולכן החליטו כמה וכמה אנשים לתרום להם כל הוצאות החתונה,
וזה הפלא ופלא ממש.
קודם כל רואים האיך סיבב הקב”ה דרך מיוחדת שיהיה להם כל הוצאות החתונה עם בזיון של דקה בלבד.
גם רואים הכוח העצום שאחד שמבזים אותו, והוא לא עונה, הוא מקבל שכר עצום, בעולם הבא בוודאי שמקבל שכר, אולם רואים שגם בעולם הזה מקבל שכר יפה, שמסתמא אם הבחורים אלו היו עונים חזרה למי שביזה אותם, לא היו תורמים להם, וזכו לכך שיתרמו להם חזק אחרי הסיפור הזה, רק בגלל שלא ענו כלום חזרה למי שביזה אותם.
והשאלה המעניינת שיש לעיין כאן ב”ה האם מי שביזה אותם, יקבל שכר על זה שבזכותו תרמו כל הוצאות החתונה, ובוודאי יקבל עונש על מה שביזה אותם, חוץ אם הם ימחלו לו בלב שלם, שבטח כעת בוודאי הם מוחלים בלב שלם, שרואים שבזכותו בא הישועה,
אולם השאלה אם מי שביזה יקבל שכר, שהרי סוף סוף בזכותו בא צדקה גדולה לעולם. ?בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח”ס “גם אני אודך”
ו”פרדס יוסף החדש” על המועדים.
שלום וברכה, להלן המענה לשאלתך:
מי שביזה את גבאי הצדקה ועל ידי זה נתרבו נותני צדקה האם המבזה יטול שכר על זה
פשוט שלא יטול שכר על זה שכן כוונתו היתה לרעה, וכדכתיב ואשר שכר עליך את בלעם וגו' לקללך ויהפוך ה' וגו' את הקללה לברכה וגו' ומבואר בפסוק שם דאע"פ שהקללה נהפכה לברכה ופשטות הכתוב שהקללה נהפכה לגמרי לברכה מ"מ נענשים ע"ז, ואע"ג דבגמ' סנהדרין אמרי' שרק קללה אחת נהפכה לברכה מ"מ מדרשות חלוקות וכ"כ באהל יעקב להמגיד מדובנא עה"ת ללמוד מכאן דבר זה ועי"ש שהרחיב הדברים במשל, וכן הביא דבריו מרן הגרח"ק זיע"א בספר מנחת תודה לתלמידו הגר"ג הוניגסברג שליט"א עי"ש שהרחיב הרבה במעשה שהיה בענין זה.
ויש להוסיף עוד דגם גבי המן מבואר ברז"ל שרצה לעקור כל המועדים ונעשה עי"ז פורים היפך מה שרצה, ומשמע בחז"ל שלא נשכר המן עי"ז בסופו שמת ורצה לזכות לשכר בעולם האמת אלא להיפך.
ויש להוסיף דישראל שרצה לעשות עבירה ולא עשה לא נחשב לו כמ"ש בקידושין מ' ואילו רצה לעשות מצוה ולא הצליח ולא עשה נחשב לו כמ"ש בברכות ו ע"א, אבל בגוי רצה לעשות עבירה ולא עשאה נחשבת לו כמ"ש בתוס' דקידושין שם וכ"ה בירושלמי רפ"ק דפאה, ומשומד דינו כגוי לענין זה, דהא אפי' בעבר ושנה כבר דינו כגוי לענין זה, דבמחשבה בעלמא כבר נענש, וכ"ש שבמחשבה לרע שנעשה מזה טובה שלא יטול שכר עי"ז.
ויש להוסיף דאי' בספרי דמי שנאבד ממנו סלע ומצא עני לצדקה תיחשב לו וביארו עפ"ז הא דאי' בספ"ק דב"ק טז ע"ב ויהיו מוכשלים בפניך הכשילם בבנ"א שאינם מהוגנים דאינם מתכוונים לטובה ואזי יחשב להם מצד התוצאה כהספרי הנ"ל, משא"כ עכשיו התפלל ירמיה שגם מעשה לא יהיה להם וגם מצד תוצאת הדבר לא יהיה להם, אבל כ"ז אם לא התכוונו לרעה משא"כ אם התכוונו לרעה בזה לא מהני כלל מה שהרוויח מזה העני.
- יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.