הרב רן אבוחצירא - שאלות

בס”ד
ליל י”ח תמוז ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה !
בענין צמיד כושר האם הוא מותר לשימוש ביום השבת מטעם מוקצה ומטעם שמעביר פרטים לאפליקציה לפלא פון החכם וכדומה.

והנה כדי להציג את השאלה כדבעי, להלן כלל הפרטים והנתונים הטכנולוגיים של צמיד כושר זה (הנקרא POLAR LOOP) כפי שהם בפועל:
• העדר מסך והתראות: מדובר בצמיד שאין בו מסך כלל, ואינו מציג תצוגה כלשהי, אורות משתנים או התראות בזמן אמת.

• פעילות אוטומטית ורציפה (24/7): המכשיר פועל ברקע באופן קבוע ואוטומטי לחלוטין.
אין צורך או אפשרות להפעיל או לעצור את המדידה באופן ידני, והיא מתבצעת מאליה.

• חיישנים וטכנולוגיית המדידה: הצמיד מצויד במערכת חיישנים (טכנולוגיית Precision Prime™) הכוללת חיישנים אופטיים וניטור עומק לייזרי, המודדים באופן רציף את דופק האדם, תנועותיו ודפוסי השינה שלו.

• רישום הנתונים וניתוק הקישוריות בשבת: יבוקש להדגיש כי במהלך השבת הצמיד אינו מחובר למכשיר הטלפון ואינו משדר נתונים בבלוטוס (Bluetooth), אלא אך ורק קולט ורושם את הנתונים לתוך הזיכרון הפנימי שלו באופן עצמאי פאסיבי.
רק במוצאי שבת, כאשר מחברים מחדש את הטלפון החכם ומפעילים את הקישוריות, המכשיר מעביר את כל הנתונים שנצברו אל האפליקציה.

• מבנה פיזי וחזות המכשיר: הצמיד הוא קל משקל ועמיד במים (עד 30 מטרים).
כמו כן, עיצובו עדין, מכובד ונעים לעין, ועל כן הוא משמש עבור העונד אותו גם כתכשיט נוי לכל דבר ועניין.

ונפשנו בשאלתנו לברר את עיקר הדין בשני מצבים שונים:
א.
האם מותר לענוד ולהשתמש בצמיד זה בשבת עבור אדם הנצרך לכך מטעמים בריאותיים ולצורך מצבו הרפואי (כגון שזקוק למעקב רציף אחר קצב הלב ומדדי הגוף)?
ב.
האם יש חילוק בדין זה לגבי אדם בריא לגמרי, שאין לו צורך רפואי מוגדר אלא שברצונו לענוד את הצמיד כדי לדעת ולעקוב אחר מצבו הכללי ומדדי האנרגיה והמאמץ שלו?
ילמדנו רבינו האם יש לחוש במכשיר מעין זה לאיסורי שבת (כגון כותב, בונה, מוליד זרם, או משום גרמא וכדומה) והאם דינו כמוקצה, בפרט בהתחשב בעובדה שהצמיד פועל מאליו ללא כל לחיצה או הפעלה מצד האדם, שאינו משדר דבר במהלך השבת עצמה, וכן מצד היותו נחשב כעין תכשיט ונוי לעונדו.

מצורף כאן כמה תמונה של צמיד הכושר:

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

כבוד הרב שלום וברכה! האם מותר לקחת בשבת קודש עלונים למיכל הגניזה שליד בית הכנסת האם עלונים שלא בשימוש כבר הם מוקצה? תודה רבה רן אבוחצירא

כבוד הרב שלום וברכה ! גוי שטבל לשם גרות האם טהור הוא גם מטומאת מת? תודה רבה.

בס”ד
ליל ח’ תמוז ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בספר ‘ישמח משה’ לרבי משה טייטלבוים זצוק”ל אב”ד דק”ק אוהעל זיע”א כתב בפרשת ויצא, וז”ל:
ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי הבטן, ופרש”י אבא לא היה לו בנים ואני יש לי בנים ממך מנע ולא ממני, וכבר תמהו המפרשים הלא אמרו הזהר באונאת אשתך וכו’….
ועוד יש לפרש באופן אחר כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, ומי יודע הבא אחריו אם יהיה צדיק או רשע, ע”כ לכאורה הוא טעות להתפלל על בנים דאולי יהיו רשעים ונח להם שלא נבראו, אך אם לא קיים מצות פריה ורביה יתכן להתפלל כדי לקיים המצוה והוי כמו מה דמפקדת וכו’ אבל זה שכבר קיים, שטות הוא דאולי הוא לרעתו, ועפ”ז יובן מאמר יעקב לרחל אבא לא היו לו בנים ע”כ התפלל כדי לקיים המצוה אבל אני יש לי בנים וכבר קיימתי המצוה, דקודם מתן תורה היה די בשני זכרים כב”ש ע”כ לא יתכן לי להתפלל כי מי יודע מה יולד והבן.
עכ”ל.

וצ”ע על מה שכתב כמה שאלתו:
א.
האם הוא באמת להלכה שאין לאדם להתפלל אחר שקיים פריה ורביה.

ב.
אם סובר שכן הוא להלכה, האם יש מי שחולק על זאת.

ג.
עוד צ”ע האם אדם שקיים פריה ורביה וגם מצוות לערב אל תנח ידך, יכול עדיין להתפלל שיזכה לבנים.

ד.
מה הדין באדם שאין ביכולת אשתו ללדת, האם הוא יכול בכל זאת להמשיך להתפלל שיזכה ללדת עוד בנים.

ה.
אדם שיש לו בנים ובנות, והוא מבוגר מעט (57), כעת ללא אשה, האם גם הוא יטרח לשאת אשה בת בנים כדי להביא ילדים נוספים לעולם, וכן האם יתפלל על זה.

ו.
שמענו על צדיקים כדוגמת בבא סאלי זיע”א, שבהיותו בן 64 נשא בחורה בת 16 וחצי והוליד ממנה בן ובת, אע”פ שכבר היו לו בנים ובנות.
ואם יוצא מהנהגתו זאת שיש להתאמץ אף בגיל מבוגר מעט בענין זה.

מצאתי בספר “לקט מאוצר החסידות” לרבי יחזקאל ברנדסדורפר הביא (בעמ’ 19) וכן בספרו “אוצר פתגמים ושיחות” חלק ב’ (עמ’ 19), וז”ל:
רבי נחמן מברסלב זצ”ל היה אומר: יהודי חייב להתפלל להשם יתברך שיהיה לו הרבה בנים, יהיו מה שיהיו, ובלבד שיחיו בעולם.
כי לעתיד לבוא כשיבוא משיח צדקנו, הוא ממילא יתקן את כל העולם ויהיה תיקון לכל הדורות עד אדם הראשון.
עכ”ל.
(אח”כ ראיתי שמקורו בספר כתבי רבי נחמן “שיירים” מפי רבי נתן וחבריו שכתב כן (עמ’ 352) אות י”ב תחת הכותרת רבוי בנים והמשיח).

הרי לנו שכתב שחייב להתפלל על ריבוי ילדים, ואף אם אינו יודע מה יצא מהם הטובים או חס ושלום להיפך.

אשמח מאד אם יש מה לכתוב ולהוסיף בענין זה.

בשורות טובות ושמחות לעד
באהבה רבה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

שלום וברכה כבוד הרב! האם יש ענין לטעת בחצר בית הכנסת עץ ערבה לצורך המתפללים למצוות ארבעה מינים וחיבוט ערבה בחג הסוכות, וכן מי שמשקה את העץ בכל יום כי הערבה גדלה על רוב מים, כי רוצה שהערבה תהיה יפה ומשובחת למצווה, האם מקיים בזה איזה מצווה? ברוכים תהיו רן אבוחצירא

בס”ד
ליל י’ סיון ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
נשאלתי בענין נתינת סנדקאות לסומא בעין אחת, דהיולדת חוששת מחמיה שהוא סומא בעין אחת שיהיה סנדק לבנה הנולדת לה, ואביה של היולדת אף הוסיף דהרי ידוע כי הסנדק הוא נחשב כמקטיר קטורת ופעולת הקטרת הקטורת בבית המקדש הייתה נעשית ע”י הכהן, וכהן שהוא בעל מום פסול הוא לעבודה, ואם כן גם מי שהוא בעל מום אינו יכול להיות סנדק.
ולכאורה הדברים מרחיקים לכת מידי, ואני לא מצאתי כלום בדברי הפוסקים שסנדק בעל מום אינו יכול להיות סנדק.

אמנם ידוע הוא שהסנדק משפיע איזה השפעה על הרך הנימול אך אם הוא ירא שמים אפילו הוא בעל מום לכאורה אין שום בעיה שיהיה סנדק.

וכן צ”ע האם חולה סופני יכול להיות סנדק, שמא מה שהוא חולה ישפיע על הרך הנימול, ולא ראינו שחששו לזה המון עמך בית ישראל.
וצ”ע.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

אשמח מאוד אם כבוד הרב יוכל לשים עינו על עוד שאלה למעלה האם לוקין על ראיית עבודה זרה.
ישר כח עצום על הכל.
עוד יש לשאול בעקבות המאורע המזעזע בבני ברק שנרצח הרב ישי פור ז”ל ע”י יהודי האם לכתוב על קברו הי”ד.

בס”ד

ליל כ”ז טבת ה’תשפ”ו

לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!

אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

הנה ידוע כי הגמ’ כתבה שיש קפידה בנישואין עם בת כהן (ובפרט לעם הארץ), וצ”ע בבת כהן שנתגרשה ויש לה ילדים, האם סרה הקפידה או שהיא עומדת בעינה.
וטעם שאלה זו: דהנה בת כהן שנתגרשה (או נתאלמנה) ויש לה ילדים פסולה מלאכול בתרומה, או שעצם היחוס הוא היוצר את הקפידה ולא מה שיכולה לאכול בתרומה או לא.

נפק”מ למי שרוצה לשאת בת כהן גרושה שיש לה ילדים האם יש עדיין מקום לחשש.

בברכת התורה ולומדיה

רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה

בס”ד ליל כ”ז טבת ה’תשפ”ו לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה! הנה ידוע כי הגמ’ כתבה שיש קפידה בנישואין עם בת כהן (ובפרט לעם הארץ), וצ”ע בבת כהן שנתגרשה ויש לה ילדים, האם סרה הקפידה או שהיא עומדת בעינה.
וטעם שאלה זו: דהנה בת כהן שנתגרשה (או נתאלמנה) ויש לה ילדים פסולה מלאכול בתרומה, או שעצם היחוס הוא היוצר את הקפידה ולא מה שיכולה לאכול בתרומה או לא.
נפק”מ למי שרוצה לשאת בת כהן גרושה שיש לה ילדים האם יש עדיין מקום לחשש.
בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

שלום וברכה! בגמ’ סנהדרין (לח ע”ב) וכן (נח ע”ב) משמע שקין נשא את התאומה שלו ועיי”ש (לח ע”ב) תוס’ ד”ה וירדו ארבעה ועיין שם (נח ע”ב) שאדם הראשון נאסר בבתו לא מטעם שכותי אסור בבתו אלא מטעם עולם חסד יבנה שקין ישא אחותו, ועיין בספר למכסה עתיק בראשית (ד, יז) מה שציין.
וצ”ע האם אדם הראשון היה מותר בתאומות של הבל אע”פ שהן בנותיו, או שגם התאומות של הבל נאסרות לו, והאם ידוע מי נשא את התאומות של הבל, האם קין נשא לפחות את התאומה היתירה שגזל מהבל.
וצ”ע.
תודה רבה רן אבוחצירא

בס”ד ליל כ”ד טבת ה’תשפ”ו לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה! נשאלתי ע”י ידידי היקר שמעון בר יוחאי אבוטבול הי”ו (עפולה ת”ו) שרוצה לשמח את אחד מילדיו לקנות לו כמעין בובה שהיא דמות הילד בעצמו, זה נעשה ע”י שמצלמים את כל צורת הילד כשהוא עומד או יושב וכדומה (וראה בצילום המצורף), ויוצרים מזה בובה כדמותו ממש, אפשר לעשות גם צילום משפחתי לדוגמה וייצרו מזה דמות בובות של כל בני המשפחה, ושואל האם זה מותר.
הראיתי לו מה שכתב בשו”ע יו”ד סימן קמ”א סעיף ד’, וז”ל: אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד’ פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת.
וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי.
ואם עובד כוכבים עשאם לו, אסור להשהותם.
עכ”ל.
ולכאורה לפי זה אסור לעשות כן.
ואשמח לדעת מה דעת כבוד הרב בדבר זה.
בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

האם לוקין על ראיית עבודה זרה בס”ד ליל כ”ד טבת ה’תשפ”ו לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה! לדעת רבי יהודה במסכת פסחים (דף פ”ו) שסובר שלאו שאין בו מעשה לוקין עליו, האם ילקה על ראיית עבודה זרה אם היה עדים והתראה, שהרי יכול לומר שאמנם פניו היו כלפי העבודה זרה אך עצם את עיניו או שאף על פי שהיו פקוחות, לא הביט על העבודה זרה, וצ”ע האם יכולים עדים להעיד עדות על ראיית עבודה זרה של אדם אחר.
בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

שלום וברכה כבוד הרב ! ידוע הוא כי המשכן שבנה מה רבנו בבמדבר, כשבנו את המקדש כבר לא השתמשו בו, ולפני חורבן בית ראשון הוא נגנז.
וצ”ע התורה עצמה הקדישה ארבעה פרשיות שלימות על ענין המשכן שנגנז, וכן ישנה ברייתא דמלאכת המשכן, המתארת את כל בניית המשכן וכו’, וצ”ע האם יגיע איזה יום שיבנו את המשכן הגנוז שוב, ועוד האם ישנה איזה השפעה רוחנית עליה מן המשכן הגנוז או שאין לו שום משמעות כלפינו, וכל המשמעות כלפינו היא רק מן המקדש.
(מחילה על השאלה הזאת אך אני חושב הרבה זמן שיש איזה השפעה עלינו מהמשכן הגנוז).
כל טוב שבת שלום ומבורך רן אבוחצירא

בס”ד
ד’ טבת ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בשנים האחרונות התפשטה איזה סגולה בין המון עמך בית ישראל, להניח בסיום ימי החנוכה פתקים שכותבים עליהם כל מיני בקשות מה’ יתברך, וכשחיפשתי מקור מוסמך לסגולה זו לא מצאתי (ועוד אחרים חיפשו ולא מצאו).

האם מותר לעשות סגולה זו, כשיהודי עושה אותה באופן תמים של תפלה ובקשה מאת ה’ יתברך שכן יהיה מה שכתב על הפתק, או שיש בזה איזה חשש של בעיה מסוימת הלכתית או השקפתית או כל ענין אחר.

היו שרצו לומר שיש בזה כמו מנהג הגויים שעושים “עץ המשאלות” ומניחים בו פתקים ובו כל מיני משאלות שונות שרוצים.

שאלה כללית האם מותר לעשות כל מיני סגולות ללא שום מקור, כמו המובא בספר סגולות אברהם לרבי אברהם גנזל זצ”ל (יצא לאור בשנת תשע”ה), וכתב (שם) במערכת ח’ (עמ’ קכ”ב), וז”ל:
חולה ובפרט לפני איזה טיפול שעושה שיאמר ויעשה בעצמו או שאחר יעשה בעבורו, לומר מזמור פ”ו מתהלים ולהדליק נר לעילוי נשמת רבי מתיא בן חרש ככה יאמר י”ח פעמים וכל פעם להדליק נר, ובעזהי”ת יצליח.
עכ”ל.
וכתב (שם) בסוגרים מקורו, וז”ל: שמעתי.

אשמח מאד לדעת מה דעת כבוד הרב בענין זה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

בס”ד
כ”א כסלו תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות המופלאות אני ממש מודה על הכל.

כעת נפשי בשאלתי:
בערב שב”ק אמא הכינה בקבוק חלב לבנה הקטן, הבקבוק נפל על הרצפה ונשפך החלב, האמא לקחה מגבת ובחלק מן המגבת ניגבה את החלב שנשפך מן הרצפה, לאחר זמן בלא משים לב הניחה את המגבת שספגה בה את החלב מהרצפה על סיר מכסה החמין שהיה בו בשר (בקר).

לכאורה תלוי בכמות החלב שהייתה במגבת האם יש ששים בסיר כנגד הכמות שנספג במגבת, ואם נאמר שהיה כמות של חצי כוס חלב, יתכן שפחות מחצי כוס חלב הייתה ספוגה במגבת כי יתכן שנשאר על הרצפה, אך לפי מה שהובן הם נגבו היטב את החלב מן הרצפה ע”י המגבת, השאלה היא איך משערים מול הבשר מול התבשיל מול המכסה מול הסיר בעצמו.
האם היה מותר לאכול מסיר חמין זה בשבת.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה

בס”ד
מוצש”ק פר’ וישב ליל כ”ד כסלו ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט הטוב כנאה וכיאה באהבה רבה!
אדם שיש לו בית פרטי ומדליק את נרות חנוכה מחוץ לביתו כדי לזכות לפרסומי ניסא לרבים, אך במשך השנים שמדליק נרות חנוכה מחוץ לביתו ומיד לאחר ההדלקה נכנס לביתו יחד עם בני ביתו מחמת הקור או הגשם ואינם יכולים לשהות בחוץ, ראה שאמנם מציאות ההדלקה בחוץ שעושה פרסומי ניסא לרבים טובה היא, אך יש חסרון של אווירת ימי החנוכה שעושים נרות החנוכה בתוך ביתו.

ושאל האם מלבד הנרות חנוכה שמדליק מחוץ לביתו יוכל להדליק גם נרות חנוכה בתוך ביתו כדי ליצור מציאות ומצב של אווירת חנוכה גם בתוך ביתו שישירו למול נרות החנוכה, וכן ירקוד עם ילדיו, וענו לו שיכול להדליק את נרות החנוכה בחוץ בברכה, ואת הנרות חנוכה ידליק בביתו ללא ברכה.

אך עלה בלבו ספק הרי הוא מדליק את נרות החנוכה בחוץ לעיקר מצוות פרסומי ניסא, אך בפועל מה שקורה שעיקר הפרסומי ניסא לפחות בעבורו ובעבור בני ביתו הוא הנר שמדליק בביתו ולא בחוץ, כי מיד אחרי ההדלקה בחוץ נכנסים לבית מחמת הקור, ואם כן לכאורה הברכה בחוץ היא ברכה לבטלה והוא צריך לברך בתוך ביתו ולא בחוץ, ובפרט שיש הסוברים שהדלקת נרות חנוכה היום עיקרה בבית ולא בחוץ.

אשמח מאד אם תוכלו לעיין בדברים.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו
נ”ב – אם ידליק את נרות החנוכה ללא ברכה ביתו האם יוכל להדליק נרות החנוכה בביתו לפי דעת בית שמאי וכמו שכתב המשנ”ב בסימן תרע”א בביאור הלכה ד”ה וי”א דכ”א מבני הבית וכו’, וז”ל:
עיין בביאור הגר”א שכתב דגם דעת הרי”ף כן הוא מדהביא המימרא דרבה בב”ח אמר ר”י וכו’.
ולולי דברי קדשו היה אפשר לומר עוד דדעת הרי”ף דזה לא נכנס בכלל מה דקי”ל בעלמא דהלכה כב”ה בדינא אחרי דאינם מחולקים בענין הלכה אלא בענין הידור בעלמא ולזה הביא מה שאמר ר’ יוחנן על שני זקנים ומשמע לכאורה דהיו בימיו שכבר נפסק בעלמא דהלכה כב”ה ואפ”ה זקן אחד עשה כב”ש.
אכן מדלא הוזכר ד”ז בשום פוסק אין לצרף ד”ז להלכה כלל ולא כתבתי רק לעורר לב המעיינים.
עכ”ל.

ועיין בריטב”א על שבת (כ”א עב) ד”ה אחד עשה כדברי ב”ש, וז”ל:
ואפילו למ”ד שהעושה כדברי ב”ש לא עשה כלום או חייב מיתה כדאיתא בפ”ק דברכות (יא ע”א), שאני הכא שאין מחלוקתם אלא להדור מצוה בעלמא.
עכ”ל.

ועיין בהערות לרבנו הריטב”א (הוצאת מוסד הרב קוק) שכתבו (הערה 75), וז”ל:
עיין ביאור הלכה סימן תרע”א ס”ב (ד”ה וי”א) שכיון לדברי רבנו, וע”ע ברכות נג ע”ב ותורעק”א שם פ”א מ”ג אות י’.
עכ”ל.

כתבתי את הדברים לציון, ואשמח מאד לדעת את דעתו של כת”ר שליט”א בדבר זה.

בברכה
הנ”ל

כבוד אולי ניתן להפנות בקשה או ליצרן או לבד”צ או רבנות שנותנים כשרות [בנוגע לחששות הטיטולים בשבת]

האם אפשר לצרף גם מי שעוד לא הגיע לשמונה עשרה [למניין של 10, כששישה סיימו שמונה עשרה ורוצים לומר קדיש וחזרת הש”ץ]

האם מותר להתעטף כמו טלית עם שמיכה בעלת ארבע כנפות [בלי ציצית], לצורך משחק או הצגה.

האם טעה הבעל קורא בהפטרה האם זה מעכב כמו בקה”ת?

עוד כתב להגיב החכם המגיב (למטה בתגובות) על תגובת כת”ר, וז”ל: שלום וברכה ושבוע טוב.
יש”כ על התגובה.
אמנם זה נכון מה שכתב לדעות שמשווים גרמא וגרמי לא צריכים להגיע לכל זה אמנם האמת שמצינו מח’ בין הש”ך לסמ”ע בדעת המחבר לענין זה כמבואר בסימן שפ”ו באריכות.
לגבי מה שכתב לדמות את זה לענינים אחרים אפי’ שלגבי שבת נחשב מחוסר צידה אמנם עדיין הגדרים נראה לי מסברא שהם שונים שעדיין שחסר לו צידה אמנם א”א להגדיר שהבעל חי הוא לא בגדר שמור כי עדיין נמצא במצב שלא הולך לאבד כל עוד שלא יצא מהבית ואולי הגדרים שונים.
אמנם קטונתי לדבר עוד בענין כי אין לי בקיאות גדולה בכללים של צידה בענין שבת וחצר המשתמרת.
יש”כ גדול.
עכ”ל.
כל טוב, רן אבוחצירא עפולה

א.
הוא לא יכול בד”כ לשמור גופו בשעת מיתה.
ב.
יש מעשה עם בר’ אליעזר בשעת מיתתו בבין השמשות עם בנו, ואולי אפשר להוכיח משם.
[משום מה לא ניתן לעבור שורה, וכשניסיתי לעבור שורה עם שיפט-אנטר התשובה נחלקה לב’…].

ישר כח לכבוד הרב על התשובה הנפלאה ויש להוסיף כאן בס”ד בענין זה מה שכתב בספר ‘יערות דבש’ (חלק ב’, דרוש ב’) לרבי יהונתן אייבשיץ זצוק”ל וזיע”א, בענין המן שהיה עושה עצמו עבודה זרה והמן שם של עבודה זרה היא, ואם כן היאך מותר להזכיר שם המן הרשע, וז”ל: והנה עיקר ללמוד ממשה ומרדכי ואסתר הצדיקים, מבלי להחניף לרשע, כאשר מרדכי לא יכרע, והוא המצרי שהרג משה, והוא המן שהיה נעבד והיה עבודה זרה גמורה, וזהו אומרם (חולין קלט ע”ב) המן מן התורה מנין, שנאמר המן העץ וכו’, ולכאורה אין לו מובן כלל, אבל כפי מ”ש יוסף בן גוריון לרומים, וכן ידידיה אלכסנדרי בספרו לרומים, קראהו פילגוש בספרו המתואר מעבודת נבטים, אשר שם המן הוא שם עכו”ם…

כבוד הרב ישר כח על תשובה הנפלאה.
אך אשאל שאלה דא”כ צ”ע מדוע כתב מהרח”ו זיע”א שיש לכתוב על העצם שמות שנראים כשמות קדושים, וז”ל: וכתוב עליו שם זה יחורי”ן.
נ”א (נוסח אחר) יחרי”ן.
נ”א יחדי”ן.
עכ”ל.
ואע”פ שלא מצאתי שמות אלו בספר שרשי השמות לרבי משה זכותא זיע”א, לא כשמות קדושים ולא כשמות מלאכים, אבל מהרח”ו עצמו כותב שיכתוב עליו שם זה וכו’.
וצ”ע.

האם יש לבאר בעניין ייבום: א.
מדאורייתא בחייבי לאוין דאמרינן עשה דוחה ל”ת, האם מקיים העשה בהעראה, ונפ”מ אם מותר לו לעשות רק העראה, והם במקרה ששכל רק העראה האם הותרה לו ביאה שניה.
ב.
במקרה שבא על יבמתו כשהוא ישן או נפל מן הגג ונתקע, דבכה”ג לא קנה, ונולד לו ילד עי”ז האם עדיין יש כאן מצות ייבום, והאם מותרת להתייבם עדיין לשאר האחים (ונפ”מ מזה כשהוזרעה באופן מלאכותי מזרע היבם).
[התעוררתי לכל זה מתוך דברי הר”ן בקידושין י.
בהו”א שלו דמצות ייבום הוא ע”י קנין, ולמסקנה דהמצוה היא הקמת זרע].
בתודה רבה!

אשה שצריכה למנות שבעה נקיים, ואם תספור ה’ ימים יצא הטבילה בשב”ק ותוצרך לטבול בחמין, האם מותר לה (ואולי עדיף לה) למנות כבר מיום החמישי כדי שלא תצטרך לטבול בחמין בשבת?

ישר כח על התשובה הנפלאה ! האם איטר יד ימינו יכנס ברגל שמאל תחילה באופן שרגלו השמאלית היא כמו ימנית של כל אדם? רן אבוחצירא

אגב מצאתי בספר “שער רוח הקודש” (דף ג ע”ב) מה שכתב מהרח”ו זיע”א על רבנו האר”י זיע”א, וז”ל: עוד שמעתי בענין מורי ז”ל מן הח’ ה”ר שלמה סאגיס נר”ו, כי פעם אחד חלם שראה בחלומו שהתפילין שלו היו פסולים, והיה מצוה לעשות לו תפילין אחרים.
ופתר לו מורי ז”ל כי אשתו היתה אז מעוברת מבן זכר ושהיא עתידה להפיל אותו, ואח”כ תחזור ותתעבר פעם אחרת מבן זכר שיהיה של קיימא, וכאשר פתר לו כן היה.
עכ”ל.
ולכאורה פתרון חלום של תפילין פסולות הם שאשתו מעוברת מבן זכר ותפיל רח”ל על עלינו ולא אליכם, וא”כ גם כאן שחבר חולם שהתפילין שלו פסולים הפתרון הוא שאשתו תפיל בן זכר רח”ל, אלא שיש לומר שכשאדם חולם בעצמו שהתפילין פסולים הפתרון הוא שתפיל אשתו רח”ל, אבל כשאדם חולם על חברו שהתפילין שלו פסולים הכוונה כאן שהוא צריך להזהיר את חבירו.
כנלע”ד.

בס”ד ב’ אב תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה ! ישר כח על התשובה הנפלאה! השאלה הנ”ל עלתה לי בעקבות שקראתי מה שכתב ידידי היקר יקותיאל אוהב ציון שליט”א תלמיד הרה”צ דב הכהן קוק שליט”א (טבריה), והוא הסתפק בדבר, כאשר ראה שהרב דב קוק מברך את ראש ישיבת “כסא רחמים” (בני ברק) בשם אמו ואמר בליבו שאולי כדאי לברך את הרה”ג מאיר מאזוז שליט”א בשם אביו הרב מצליח שהיה צדיק וגם נהרג על קידוש ה’ וכידוע.
ושלחתי לידידי הנ”ל את תשובת כת”ר שליט”א, וכתב לי כמה דברים נפלאים בזה, וז”ל: ייש”כ! קראתי בכל לב ועלו לי כמה הערות חלקם מחמת דברי הרב היקר רע”מ סילבר וחלקם היו בלבי מזמן, ולאור הדברים הנ”ל יובן טפי מה שהיה מסופק בזה מרן הגר”ד קוק שליט”א.
יסוד הענין בזהר עה”פ “אני עבדך בן אמתך”, וכן “והושיע לבן אמתך”, דמזכירים אדם ע”ש אמו בתפלה.
וע’ שבת סו ע”ב כמדומה דאמר אביי כל מניני [לחישות.
רש”י] בשמא דאמא.
ומסתמא לזה כיון הרב סילבר בציוניו.
וע”ע שם סז ע”א, וגיטין סט ע”ב, וע”ז יב ע”ב, וכבר ביארו [תורה לשמה ועוד] משום דבעת צרה עדיף להזכיר שם האמא שאין בה עוון ביטול תורה ופגם הברית שהם המקטרגים הגדולים, רק דכיון שמי שמת ע”י גוי הו”ל כעין קידוש ה’ [ואכמ”ל] ועכ”פ ודאי דמיתתו כפרה היא לו כההיא דסנהדרין מו סע”א כמדומה, ממילא כאן יש לצדד דאולי יש מעלה בהזכרת שם האב.
ובזהר שם מקשה וכי לא הוה דוד בנו של ישי, ומבאר דמ”מ יש מעלה להתייחס אחרי האמא דאיהי ודא.
[אע”ג דל”ש ספיקא דא בדוד בן ישי].
ומוכח שיש ענין דוקא באמא.
[וגדר “ודאי” של אמא שנזכר בזהר אינו רק מצד חשש הידוע, אלא יש כאן סוד עמוק וברוך היודע].
וע’ דעת כהן קוק (סי’ קלב).
ושו”ת אפרסקתא דעניא ח”ד (סי’ שפה).
ובס’ עלי תמר (רפ”ז דיומא).
ושו”ת יבי”א או יחו”ד… ועוד הרבה.
ונ”ל דמה שמזכירים בברית שם האב, כיון דהאשה אינה שייכת במילה וגם אינה מצווה על מילת בנה כמבואר בקידושין כט ע”א, וכיון שאינה בפרשה מתאים טפי להזכיר שם האב.
ובפרט ד”ברית ותורה” חד אינון, ואשה בעזרה דאורייתא מנן.
וע”ש בקידושין.
עכ”ל.

בשבת של סיום חומש שאומרים “חזק ונתחזק”, האם העולה עצמו יאמר כן (ראיתי שיש כותבים דהעולה לא יאמר והקורא כן, ולכאו’ לא ברור החילוק ביניהם, ראיתי כותבים דאמירת חזק היא ברכה להעולה לתורה (ע”פ הרמ”א בסי’ קלט, אך לכאו’ ההגיון אומר שהוא לכה”פ גם לבעל הקורא).
ב.
כיצד לנהוג כאשר בעל הקורא הוא העולה לשביעי?