שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

בס"ד לשנה טובה תכתבו ותחתמו! ליל כ"ז אלול ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! ראיתי מה שכתב כת"ר אודות הענין שלא להזכיר את שמה של "המחלה הידועה" רח"ל, מה המקור לענין זה ועוד, עיי"ש. ואצרף כאן כמה דברים שיש לי בזה ובפרט מה שכתבתי בספרי "רפאות תהי לשרך" על המחלה הידועה רח"ל. וז"ל (שם): בספר שבילי אמונה לרבי מאיר אלדבי זיע"א (הנתיב הרביעי - השביל השלישי) כתב, וז"ל: לסרטן נקרא כן לפי שהחיה הנקראת סרטן יש…קרא עוד

בס”ד לשנה טובה תכתבו ותחתמו! ליל כ”ז אלול ה’תשפ”ד לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס! אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה! ראיתי מה שכתב כת”ר אודות הענין שלא להזכיר את שמה של “המחלה הידועה” רח”ל, מה המקור לענין זה ועוד, עיי”ש.
ואצרף כאן כמה דברים שיש לי בזה ובפרט מה שכתבתי בספרי “רפאות תהי לשרך” על המחלה הידועה רח”ל.
וז”ל (שם): בספר שבילי אמונה לרבי מאיר אלדבי זיע”א (הנתיב הרביעי – השביל השלישי) כתב, וז”ל: לסרטן נקרא כן לפי שהחיה הנקראת סרטן יש לה רגלים הרבה וזו היציאה יש לה סביבה גידים מלאים מן התערובות המילדות אותה והם שמרי המרה שחורה ואם יתפשט ביותר לא ירפא ולכן נאות למהר ברפואתו כשיתחיל כדי שיעמוד תחתיו ולא יתפשט.
ואם התילד בו חבורה הוא רע מאד ושמא יתחיל מגודל אפונה או כפול ויוסף ויגדל עד שיעשה כגודל אבטיח ושמא גדול ממנו.
ופעמים יתפשט ויצא על הגרון ובמקום הנשימה והבליעה ויחנוק ברוב העתים.
ונאות לו להזיר מהדברי’ החמים והעבים שהם מולידים השחורה ויאכל מאכלים הזנים הרבה ויחבוש היציאה בעשבים הקרים כתושים או בגבינה לבנה לחה מחלב של עז או בזרע האדם כשהוא יוצא חם.
עכ”ל.
בספר “מלאך המשיב” לרבי יוסף טיטצאק זיע”א (הוצאת ידידי היקר הרה”ג אוהד יהודה תורגמן שליט”א) כתב בפרק ט”ו, וז”ל: ועתה על דבר הט’ מזלות, בראשונה סרטן אריה בתולה, אלו השלשה מזלות אגידה לך סודם.
בראשונה סרטן הוא כדמות סרטן ממש מלא רגלים, והוא סוד הוה”י, והוא שואב הדין מלמעלה, והוא מורה על המות, והוא סוד בית המות בסוד הנקודות, ובמקומו תדע סודו.
עכ”ל.
עוד הביא שם ידידי נפשי הרה”ג כפיר ברוך מבורך דדון שליט”א בתשובה לשאלת ידידי היקר הרה”ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט”א, וז”ל: נשאול נשאלתי ע”י כת”ר, במה שראה כת”ר שם משפחה הנקרא “סרטן”, ושאלני האם אין זה מסוכן להקרא בשם כזה, אשר הוא גם שם מחלה בר מינן.
לא יבא ולא יהיה בעם ישראל.
הנה כבר ראינו רבים וטובים הנזהרים שלא להזכיר שם מחלות בפה מלא, ובפרט המחלה הנוראה הנזכרת בר מינן, אשר נזהרים לכנותה בשם “המחלה”, וסמך לדבר מצאנו בשו”ת המהרי”ט ח”ב (חאהע”ז סימן י”ד), שהצרעת נקראת בלשון חז”ל בשם “דבר אחר”, מפני החומרה שיוחסה למחלה זו, ולא רצו להזכירה בשמה.
ע”כ.
וכ”כ בתוס’ יו”ט (נגעים פרק י”ב משנה ה’), הכהן אומר כנגע נראה לי בבית, ולא אומר נגע, כדי לא לפתוח פיו לשטן.
ע”כ.
וכן הביא הרמב”ן (במדבר פרשת חוקת), בדבר נחש הנחושת, שהזכרת השם בלבד של המזיק תזוק.
ע”כ.
ובספר טעמי המנהגים (עניני סגולות עמ’ מ”ד), הביא בהערה בשם ספר המאור הגדול, שאם חס ושלום יש מגיפה בעולם, סכנה היא להזכיר שם המגיפה, אפילו אחר המגיפה.
ע”כ.
ויש עוד מקורות לדבר, ואין צורך להאריך, ורק רפואה צריך.
ועכ”פ בנידון דידן, שם המחלה “סרטן” לא עלינו, הוא שם מושאל משם בעל חי, ומקורו מרופא יווני בשם גלן אשר חי בתקופת יוון העתיקה, והבחין בדמיון בין צורת גידולים מסויימים לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן, ובשל כך כינה את המחלה בשם זה.
ואך חכמינו לא חששו לזה, והא ראיה שהשתמשו בשם סרטן, כשם מזל חודש תמוז (ראה ילקוט שמעוני שמות תי”ח).
ועל כן אין זה מוחלט ששם סרטן הוא רק שם מחלה, כי הוא גם שם בעל חי, ואף קדם לשם המחלה, וכבר מצאנו בגלויות ישראל יהודים אשר חיו בפולין רוסיה וארצות אשכנז, ששם משפחתם היה “ראק” או “פַּאק” אשר תרגומו העיברי הוא סרטן, ורבים בארץ הקודש עיברתו את שם משפחתם לשם סרטן, משפת לע”ז, ובכל הני, מאן דלא קפיד לא קפדיה בהדיה.
ועל כן מי שעיברת שם משפחתו לשם סרטן אין לו ממה לחשוש.
עכ”ל.
וה’ יציל וירחם על כל חולי עמו ישראל וישלח להם רפואה שלימה מן השמים אכי”ר.
לימוד ספר “תומר דבורה” מועיל שלא יפגעו מ”המחלה הידועה” רח”ל אסיים כאן באיזה שאלה, הנה מפורסם בפי כל העולם כי סגולה להנצל מן “המחלה הידועה” הוא ללמוד בספר הקדוש “תומר דבורה” לרבי משה קורדובירו זיע”א, וכמו שמופיעה בהרבה מהדורות של ספר “תומר דבורה” חותמת שהגאון החסיד רבי אליהו ראטה זצ”ל הפיק להפצת רעיון לימוד ספר זה, וז”ל החותמת: הבעל השל”ה הקדוש בהסכמתו לספר “תומר דבורה” מעיד “וכל מי שרגיל בספר הזה ואומר אותו בכל שבוע או בכל חודש מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
ומקובל מהגה”ק הדברי חיים מצאנז זי”ע דהלומד בספר הזה אינו נפגע ממחלה הידועה רח”ל.
עכ”ל החותמת.
וראיתי באתר של הרה”ג איתמר שוורץ שליט”א בעל ספרי “בלבבי משכן אבנה”, שו”ת “שאל לבי”, שנשאל בתאריך ו’ אדר תשפ”א, וז”ל: ידוע, שלימוד הספר מהווה סגולה נגד המחלה הידועה.
מדוע, וכיצד נכון ללמוד את הספר כך שימשוך השפעה זו? והשיב, וז”ל: אינני יודע היכן המקור? אולי באופן כללי י”ג מידות רחמים, לעורר לרפואה? עכ”ל.
ואשמח מאד אם כת”ר יודע משהו על קבלה זו של לימוד ספר “תומר דבורה” שמועיל שלא יפגעו מן “המחלה הידועה” רח”ל, ומה ביאור הענין בזה.
באהבה רבה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0

בס"ד י"ז כסלו ה'תשפ"ו לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! נשאלתי ע"י אשה שרוצה בימי חנוכה לשחק עם בנותיה או חברותיה במשחק הסביבון או כל משחק אחר כדי להנות ולהנעים את הזמן, משחק שכל אחת מבנותיה שמה כמה שקלים 3 עד 7 שקלים, וכל אחת בוחרת אות אחת מד' אותיות הכתובות על הסביבון נהג"ש, ומסובבים את הסביבון, ומי שסביבון נעצר באות שהיא בחרה, היא זוכה בכל הסכום ששמו הבנות או החברות האחרות, ושואלת אם מותר לשחק באופן…קרא עוד

בס”ד
י”ז כסלו ה’תשפ”ו
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
נשאלתי ע”י אשה שרוצה בימי חנוכה לשחק עם בנותיה או חברותיה במשחק הסביבון או כל משחק אחר כדי להנות ולהנעים את הזמן, משחק שכל אחת מבנותיה שמה כמה שקלים 3 עד 7 שקלים, וכל אחת בוחרת אות אחת מד’ אותיות הכתובות על הסביבון נהג”ש, ומסובבים את הסביבון, ומי שסביבון נעצר באות שהיא בחרה, היא זוכה בכל הסכום ששמו הבנות או החברות האחרות, ושואלת אם מותר לשחק באופן כזה.

ועוד שואלת האם מותר לעשות כן בשאר ימות השנה לאו דווקא בחנוכה, כאשר משחקים משחקי חברה, האם מותר שיהיה על כמה שקלים, כאשר משחקת עם חברותיה או בנותיה.

במשנה מסכת ראש השנה (פרק א, משנה ח) אֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִין, הַמְשַׂחֵק בַּקֻּבְיָא, וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, וַעֲבָדִים.
זֶה הַכְּלָל, כָּל עֵדוּת שֶׁאֵין הָאִשָּׁה כְשֵׁרָה לָהּ, אַף הֵן אֵינָן כְּשֵׁרִים לָהּ.
ע”כ.

רבי עובדיה מברטנורא כתב (שם) טעם פסול משחק בקוביא, וז”ל: משחק בקוביא.
עצמות שמשחקים בהן בערבון.
ואמור רבנן אסמכתא לא קניא, והרי הן גזלנין מדרבנן.
עכ”ל.

בתוספת יו”ט (שם) כתב, וז”ל: המשחק בקוביא.
פירש הר”ב מטעם אסמכתא דלא קניא והרי הן גזלנים מדרבנן דמדאורייתא אינו קרוי גזלן אלא החוטף מיד איש כדכתיב (שמואל ב’ כ”ג) ויגזול את החנית מיד המצרי.
כ”כ רש”י.
ולפסק הלכה שזכרתי דכל עובר עבירה כו’ פסול י”ל כמ”ש התוס’ דכיון דמדעתו נותן לא נחשב בעיניו כגזל.
ע”כ.
ובפ”ג דסנהדרין כתב הר”ב טעם אחר שכן שם בגמרא חולק רב ששת על זה הטעם דהכא וסובר דכל כה”ג לאו אסמכתא היא ואיכא בינייהו דגמר אומנות אחריתי.
ושם פסק הר”ב כרב ששת.
עכ”ל.

ולכאורה לפי זה יהיה מותר לשחק עם מעט שקלים ואין בזה משום גזל כי כל אחת מוחלת על הפרוטות ששמה והעיקר אצלה הוא להעביר מעט את הזמן בנעימים.

ותפארת ישראל (יכין אות ל”ו) כתב, וז”ל: בקוביא.
[קובאס] בל”י [ווירפעל], וה”ה שאר מיני שחוק ודוקא שזה אומנתו [שם סט”ז].
עכ”ל.

וכאן אין זה האומנות של הנשים אלא משחקות מפעם לפעם כדי להעביר את זמנם ולא לפרנסתם.

בשו”ע חו”מ סימן ל”ד, בהלכות “עדים הפסולים מחמת עבירה” (סעיף ט”ז) כתב, וז”ל: מפריחי יונים (פי’ שמלמדים אותם להביא יונים משובך הזולת) בישוב, פסולים, מפני שחזקתן שגוזלים יונים של אחרים.
וכן סוחרי שביעית, והם בני אדם שיושבים בטלים, וכיון שבאה שביעית פושטים ידיהם ומתחילים לישא וליתן בפירות, שחזקת אלו שהם אוספים פירות שביעית ועושים בהן סחורה, וכן משחק בקוביא, והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא, הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם, הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביא שהוא אבק גזל.
ולא אקוביא בלבד אמרו, אלא אפילו משחקים בקליפי אגוזים וקליפי רמונים; וכן לא יונים בלבד אמרו, אלא אפילו במשחקים בבהמה חיה ועוף, ואומרים: כל הקודם את חבירו או כל הנוצח את חבירו יטול בעליו שניהם, וכל כיוצא בשחוק זה, והוא שלא תהיה לו אומנות אלא שחוק זה, הרי זה פסול.
וכל אלו, פסולים מדבריהם.
עכ”ל.

ועיין בתקנתם (שם) בסעיף ל’ ול”א.

והנה נשים בין כה וכה פסולות להעיד, אלא רק אם היא עדות לאשה עגונה, שבאופן כזה היא כשרה להעיד.

ואם כן לכאורה נראה שאין בעיה להתיר לכתחילה לנשים לשחק על מעט ממון בימי החנוכה על הסביבון או על מעט ממון במשך ימות השנה כשמשחקות משחקי חברה, וכשאינם עושות דבר זה בקבע.

אך ברור הדבר שאין ראוי לעשות את זה כי אפשר להגיע מזה לבטלה ושעמום ומריבות ודיבורי לשון הרע ורכילות.

ואשמח מאד לדעת מה דעת כבוד הרב בענין זה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח”ס מריח ניחוח
עפולה ת”ו

קרא פחות
0

שלום וברכה! אשה שלפרנסתה עובדת בפדיקור ומניקור וגוזרת ציפורניים וכן עובדת בקוסמטיקה ועושה בניית ציפורניים וגוזרת ומשייפת ציפורניים, וכעת היא מעוברת ויתכן שיקרה מקרה והיא תדרוך על הציפורניים שגזרה וחוששת היא שיקרה חס ושלום מקרה לו טוב של הפלה, וכבר היה לה הפלה לא בהכרח בגלל ענין זה, אך היא חוששת, אך מה תעשה וזה הפרנסה שלה. תודה רבה. קרא עוד

שלום וברכה! אשה שלפרנסתה עובדת בפדיקור ומניקור וגוזרת ציפורניים וכן עובדת בקוסמטיקה ועושה בניית ציפורניים וגוזרת ומשייפת ציפורניים, וכעת היא מעוברת ויתכן שיקרה מקרה והיא תדרוך על הציפורניים שגזרה וחוששת היא שיקרה חס ושלום מקרה לו טוב של הפלה, וכבר היה לה הפלה לא בהכרח בגלל ענין זה, אך היא חוששת, אך מה תעשה וזה הפרנסה שלה.
תודה רבה.

קרא פחות
0

שלום וברכה ! אדם שאינו אוהב את השם שקראו לו הוריו האם יכול להחליפו? ועוד יש לשאול האם אדם יכול להוסיף לעצמן שם או שמות? קרא עוד

שלום וברכה ! אדם שאינו אוהב את השם שקראו לו הוריו האם יכול להחליפו? ועוד יש לשאול האם אדם יכול להוסיף לעצמן שם או שמות?

קרא פחות
0

שלום וברכה! האם מותר להכניס סריקה של מזוזה לבינה מלאכותית והיא תבדוק את כשרותה של המזוזה, יש לציין שכבר ניסו כמה פעמים (יותר מג' פעמים) את הבינה המלאכותית, והבדיקה שבדקה הייתה טובה מאוד וכמובן סופר סת"ם עבר על המזוזה והשווה את הבדיקה של הבינה המלאכותית וראה שעשתה בדיקה טובה. והשאלה היא לכתחילה ובדיעבד. קרא עוד

שלום וברכה! האם מותר להכניס סריקה של מזוזה לבינה מלאכותית והיא תבדוק את כשרותה של המזוזה, יש לציין שכבר ניסו כמה פעמים (יותר מג’ פעמים) את הבינה המלאכותית, והבדיקה שבדקה הייתה טובה מאוד וכמובן סופר סת”ם עבר על המזוזה והשווה את הבדיקה של הבינה המלאכותית וראה שעשתה בדיקה טובה.
והשאלה היא לכתחילה ובדיעבד.

קרא פחות
0

ראיתי מה שכתב כת"ר אודות הענין שלא להזכיר את שמה של "המחלה הידועה" רח"ל... [ציטוטים ומקורות]... אסיים כאן באיזה שאלה, הנה מפורסם בפי כל העולם כי סגולה להנצל מן "המחלה הידועה" הוא ללמוד בספר הקדוש "תומר דבורה"... ואשמח מאד אם כת"ר יודע משהו על קבלה זו... קרא עוד

ראיתי מה שכתב כת”ר אודות הענין שלא להזכיר את שמה של “המחלה הידועה” רח”ל… [ציטוטים ומקורות]… אסיים כאן באיזה שאלה, הנה מפורסם בפי כל העולם כי סגולה להנצל מן “המחלה הידועה” הוא ללמוד בספר הקדוש “תומר דבורה”… ואשמח מאד אם כת”ר יודע משהו על קבלה זו…

קרא פחות
0

עלה ברעיוני לשאול האם צריכים בני ארץ ישראל לעשות ביום כ"ד אלול פורים על מותו של צורר כל היהודים חסן נאסרללה ימש"ו, באי אמירת תחנון, וכן איזה קריאת מגילת סיפור הדברים... כמו כן הוסיף ידידי היקר הרה"ג יוסף אביטבול שליט"א... לשאול האם יש לאכול איזה מאכל מסויים... קרא עוד

עלה ברעיוני לשאול האם צריכים בני ארץ ישראל לעשות ביום כ”ד אלול פורים על מותו של צורר כל היהודים חסן נאסרללה ימש”ו, באי אמירת תחנון, וכן איזה קריאת מגילת סיפור הדברים… כמו כן הוסיף ידידי היקר הרה”ג יוסף אביטבול שליט”א… לשאול האם יש לאכול איזה מאכל מסויים…

קרא פחות
0

במשנה מעשר שני (פרק ד, יא)... ופירש רבנו עובדיה מברטנורא... וצ"ע על דבריו למה לא הביא דוגמאות לאות מ' כמו משה... אגב אספר לכבוד הרב דבר נפלא כי פעם אחת הייתי אצל הגאון הקדוש רבי חיים קנייבסקי זיע"א... ואמר בחיוך ובצחוק למך... אך צ"ע האם באמת יקראו לאב למך... עוד נשאלתי ע"י בחורה שבלידתה קראו לה חנה, אך השם אינו מוצא חן בעיני... עוד נשאלתי ע"י אשה שנקראת על שם הסבתא שלה ושם הסבתא היה "יעקות"... קרא עוד

במשנה מעשר שני (פרק ד, יא)… ופירש רבנו עובדיה מברטנורא… וצ”ע על דבריו למה לא הביא דוגמאות לאות מ’ כמו משה… אגב אספר לכבוד הרב דבר נפלא כי פעם אחת הייתי אצל הגאון הקדוש רבי חיים קנייבסקי זיע”א… ואמר בחיוך ובצחוק למך… אך צ”ע האם באמת יקראו לאב למך… עוד נשאלתי ע”י בחורה שבלידתה קראו לה חנה, אך השם אינו מוצא חן בעיני… עוד נשאלתי ע”י אשה שנקראת על שם הסבתא שלה ושם הסבתא היה “יעקות”…

קרא פחות
0

ספר עבודת הקודש לרבנו החיד"א, קונטרס "כף אחת" אות ל"א, הביא, לחש לעין הרע... מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא... א. מה המשמעות של העינים שמופיעות כאן והקשרם לעין הרע... ב. מדוע לא כתב כאן עינא דגוי ועינא דגויה... ד. מה המשמעות של משביע אני עליכם... ה. האם יש מקור ללחש הזה במדרשים אות בזוה"ק הקדוש. קרא עוד

ספר עבודת הקודש לרבנו החיד”א, קונטרס “כף אחת” אות ל”א, הביא, לחש לעין הרע… מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כָּל מִין עֵינָא בִישָׁא… א.
מה המשמעות של העינים שמופיעות כאן והקשרם לעין הרע… ב.
מדוע לא כתב כאן עינא דגוי ועינא דגויה… ד.
מה המשמעות של משביע אני עליכם… ה.
האם יש מקור ללחש הזה במדרשים אות בזוה”ק הקדוש.

קרא פחות
0

בענין המעשה עם רבי יהושע בן לוי המובא בגמ' כתובות... שלחתי לאותו מלאך ששמו קומם... יום אחד עמדתי וקבלתי עם קנור המלאך... וצ"ע מי הם המלאכים קומם וקנור, מה מהותם ומה תפקידם... ועוד כרגע אדבר אם אנו עוסקים כבר בענין מלאכים... חיפשתי ולא מצאתי שם המלאך "שננדיאל"... קרא עוד

בענין המעשה עם רבי יהושע בן לוי המובא בגמ’ כתובות… שלחתי לאותו מלאך ששמו קומם… יום אחד עמדתי וקבלתי עם קנור המלאך… וצ”ע מי הם המלאכים קומם וקנור, מה מהותם ומה תפקידם… ועוד כרגע אדבר אם אנו עוסקים כבר בענין מלאכים… חיפשתי ולא מצאתי שם המלאך “שננדיאל”…

קרא פחות
0

כתב רבינו יונה בספר היראה, וז"ל: ובכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק ראשון, יאריך עד שיחשוב היה הוה יהיה. עכ"ל. וצ"ע במה שכתב שבכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק הראשון שהוא "שמע ישראל הוי"ה אלהינו הוי"ה אחד" יאריך עד שיחשוב היה הוה יהיה, והרי אחד השמות הוא "אלהינו"... ואם כן מה הביאור בדברי רבנו יונה. קרא עוד

כתב רבינו יונה בספר היראה, וז”ל: ובכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק ראשון, יאריך עד שיחשוב היה הוה יהיה.
עכ”ל.
וצ”ע במה שכתב שבכל אחד ואחד משלשה שמות האמורים בפסוק הראשון שהוא “שמע ישראל הוי”ה אלהינו הוי”ה אחד” יאריך עד שיחשוב היה הוה יהיה, והרי אחד השמות הוא “אלהינו”… ואם כן מה הביאור בדברי רבנו יונה.

קרא פחות
0

היום יש כאלו שנוהגים להוסיף בתפלת הדרך עוד אמירות נוספות, כמו "ותצילנו מתאונות דרכים" או "תצילנו מכל מיני מחבלים מתאבדים" או "ותצילנו מכל מיני טילים ורקטות", האם זה מותר, האם אין זה משנה ממטבע שטבעו חכמים... קרא עוד

היום יש כאלו שנוהגים להוסיף בתפלת הדרך עוד אמירות נוספות, כמו “ותצילנו מתאונות דרכים” או “תצילנו מכל מיני מחבלים מתאבדים” או “ותצילנו מכל מיני טילים ורקטות”, האם זה מותר, האם אין זה משנה ממטבע שטבעו חכמים…

קרא פחות
0

כתב רבנו יונה בספר היראה... וְאַל תִּתֵּן דְּיוֹ לְסוֹפְרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם... צ"ע אם נכנס כומר נוצרי או כומר לעבודה זרה לחנות של יהודי שמוכר מכשירי כתיבה, ורוצה לקנות עטים או עפרונות או צבעים לכתיבה, האם מותר למכור לו מכשירי כתיבה או שאסור. קרא עוד

כתב רבנו יונה בספר היראה… וְאַל תִּתֵּן דְּיוֹ לְסוֹפְרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם… צ”ע אם נכנס כומר נוצרי או כומר לעבודה זרה לחנות של יהודי שמוכר מכשירי כתיבה, ורוצה לקנות עטים או עפרונות או צבעים לכתיבה, האם מותר למכור לו מכשירי כתיבה או שאסור.

קרא פחות
0

בס"ד יא אייר ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט ! בשו"ע או"ח סימן תקכט סעיף ב' כתב, וז"ל: חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים; והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו; וח חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר עניים. (דין תענית בי"ט, כמו בשבת, וע"ל סי' רפ"ח). עכ"ל. וצ"ע האם יוצא אדם ידי חובת "ושמחת בחגך" אשה במה משמחה וכו', כשקונה לאשתו מאכלים טובים ויינות…קרא עוד

בס”ד
יא אייר ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט !
בשו”ע או”ח סימן תקכט סעיף ב’ כתב, וז”ל: חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו.
כיצד משמחן, הקטנים נותן להם קליות ואגוזים; והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו; וח חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר עניים.
(דין תענית בי”ט, כמו בשבת, וע”ל סי’ רפ”ח).
עכ”ל.

וצ”ע האם יוצא אדם ידי חובת “ושמחת בחגך” אשה במה משמחה וכו’, כשקונה לאשתו מאכלים טובים ויינות טובים כשהיא חפצה בכך ואינה רוצה בגדים ותכשיטין.

וכן האם יוצא ידי חובת “ושמחת בחגך” כשאשתו מבקשת ממנו שיעשה שיפוץ למטבח לכבוד החג הקרב ובא וחפצה בזה יותר מבגדים ותכשיטין.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0

בס"ד י"ט אייר תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! בנוסח "בריך שמיה" כתוב בסידורי הספרדים, "ולשמיה יקירא קדישא" בעוד שמצאתי בזוה"ק ח"ב דף ר"ו, שכתוב "ולשמיה קדישא יקירא", וא"כ מהו המקור לנוסח של הספרדים, ובסידורי האשכנזים מופיע כנוסחת הזוה"ק, והאם יש חילוק במשמעות או שהוא רק גירסאות. בברכת התורה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה קרא עוד

בס”ד
י”ט אייר תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
בנוסח “בריך שמיה” כתוב בסידורי הספרדים, “ולשמיה יקירא קדישא” בעוד שמצאתי בזוה”ק ח”ב דף ר”ו, שכתוב “ולשמיה קדישא יקירא”, וא”כ מהו המקור לנוסח של הספרדים, ובסידורי האשכנזים מופיע כנוסחת הזוה”ק, והאם יש חילוק במשמעות או שהוא רק גירסאות.

בברכת התורה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד ליל כ"ט שבט ה'תשפ"ד שלום וברכה! נשאלתי ע"י ידידי היקר תמיר עובד הי"ו (עפולה) מה הדין בכלאי הכרם, כאשר הגפנים מודלים ומתחת מצמיח חיטה במצע מנותק מהקרקע האם מותר, ואין בזה משום כלאי הכרם. תודה רבה על כל התשובות ונפלאות והמיוחדת. ה' יתן לכם אריכות ימים ושנים טובות בבריאות נחת שלווה ושמחה אכי"ר. באהבה רבה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה קרא עוד

בס”ד
ליל כ”ט שבט ה’תשפ”ד
שלום וברכה!
נשאלתי ע”י ידידי היקר תמיר עובד הי”ו (עפולה) מה הדין בכלאי הכרם, כאשר הגפנים מודלים ומתחת מצמיח חיטה במצע מנותק מהקרקע האם מותר, ואין בזה משום כלאי הכרם.

תודה רבה על כל התשובות ונפלאות והמיוחדת.

ה’ יתן לכם אריכות ימים ושנים טובות בבריאות נחת שלווה ושמחה אכי”ר.

באהבה רבה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

שלום וברכה ! האם מותר לגבר לעשות טיפולי פנים משמרים/מונעים מפני קמטים בעור הפנים או אפילו טיפולי פנים להפשטת קמטים בעור הפנים. האם אין בזה משום לא ילבש וכו'. ועוד צ"ע האם מותר לאשה לעשות את הטיפול הנ"ל אע"פ שאינו טיפול רפואי. ישר כח על כל התשובות הנפלאות. בברכת התורה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה. קרא עוד

שלום וברכה ! האם מותר לגבר לעשות טיפולי פנים משמרים/מונעים מפני קמטים בעור הפנים או אפילו טיפולי פנים להפשטת קמטים בעור הפנים.
האם אין בזה משום לא ילבש וכו’.
ועוד צ”ע האם מותר לאשה לעשות את הטיפול הנ”ל אע”פ שאינו טיפול רפואי.
ישר כח על כל התשובות הנפלאות.
בברכת התורה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה.

קרא פחות
0

בס"ד ליל י"ג אדר א' תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה! אחדשה"ט ! כתב בשו"ע או"ח סימן רכ"ה סעיף א', וז"ל: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר שהחיינו, ואחר י"ב חדש מברך מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. עכ"ל. ובשו"ע יו"ד סימן שס"ז סעיף ב' כתב, וז"ל: לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת ותפילין בראשו, משום לועג לרש (משלי יז, ה), ואם הם מכוסים, מותר. עכ"ל. עוד (שם סעיף ג') כתב, וז"ל: לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת או של קבר וספר תורה בזרועו ויקרא בו או יתפלל, והוא הדין על פה אסור לקרות, אלא אם כן לכבוד המת, כמו שנתבאר. (וע"ל סימן שד"מ סעיף ט"ז). עכ"ל. עוד (שם סעיף ד') כתב, וז"ל: מותר ליכנס לבית הקברות או לתוך ד' אמות של מת או של קבר, והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהא נגרר על הקבר. אבל אם נגרר, אסור משום: לועג לרש (משלי יז, ה) במה דברים אמורים, בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמן, אבל האידנא שאין אנו לובשין אותו אלא לשם מצוה, אסור, אפי' אינם נגררים. והני מילי כשהציציות מגולים, אבל אם הם מכוסים, מותר. עכ"ל. מכל הנ"ל משמע שישנם דברים שאסור לעשות או לומר בקרבת המת משום לועג לרש. והנה בליל י"א אדר א' ה'תשפ"ד הייתי בקברו של רבי אברהם בן רבי יעקב אביחצירא זיע"א (בליל ההילולא שלו) בעיר הקודש טבריה ת"ו, וראיתי בבית הקברות בין הקברים בדרך לקברו של רבי אברהם אביחצירא זיע"א, את בן דודתי ת"ח יקר רבי יוסף שלמה פרץ שליט"א (בית אליעזר חדרה), ושמחתי מאד בראייתו ושאלתי אותו האם מותר לברך שהחיינו כדין השו"ע או"ח (הנ"ל) שרואה חבירו ושמח בראייתו, לברך בין הקברים, ותוך כדי כך ברכתי כי הייתי שמח מאד בראייתו. ואח"כ הסתפקתי האם היה מותר לי לברך בבית הקברות בין הקברים ברכת שהחיינו על חבירו שמח בראייתו האם אין בזה משום "לועג לרש". וצ"ע. אשמח מאד לתשובת כת"ר על זה. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה ת"ו

בס"ד ליל י"ג אדר א' תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה! אחדשה"ט ! כתב בשו"ע או"ח סימן רכ"ה סעיף א', וז"ל: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר שהחיינו, ואחר י"ב חדש מברך מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו. עכ"ל. ובשו"ע יו"ד סימן שס"ז סעיף ב' כתב, וז"ל: לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד' אמות של מת ותפילין בראשו, משום לועג לרש (משלי יז, ה), ואם הם מכוסים, מותר. עכ"ל. עוד (שם סעיף ג') כתב, וז"ל: לא יהלך בבית…קרא עוד

בס”ד
ליל י”ג אדר א’ תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה!
אחדשה”ט !
כתב בשו”ע או”ח סימן רכ”ה סעיף א’, וז”ל:
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום, אומר שהחיינו, ואחר י”ב חדש מברך מחיה מתים, והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו.
עכ”ל.

ובשו”ע יו”ד סימן שס”ז סעיף ב’ כתב, וז”ל:
לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד’ אמות של מת ותפילין בראשו, משום לועג לרש (משלי יז, ה), ואם הם מכוסים, מותר.
עכ”ל.

עוד (שם סעיף ג’) כתב, וז”ל:
לא יהלך בבית הקברות או בתוך ד’ אמות של מת או של קבר וספר תורה בזרועו ויקרא בו או יתפלל, והוא הדין על פה אסור לקרות, אלא אם כן לכבוד המת, כמו שנתבאר.
(וע”ל סימן שד”מ סעיף ט”ז).
עכ”ל.

עוד (שם סעיף ד’) כתב, וז”ל:
מותר ליכנס לבית הקברות או לתוך ד’ אמות של מת או של קבר, והוא לבוש ציצית, והוא שלא יהא נגרר על הקבר.
אבל אם נגרר, אסור משום: לועג לרש (משלי יז, ה) במה דברים אמורים, בימיהם שהיו מטילים ציצית במלבוש שלובשים לצורך עצמן, אבל האידנא שאין אנו לובשין אותו אלא לשם מצוה, אסור, אפי’ אינם נגררים.
והני מילי כשהציציות מגולים, אבל אם הם מכוסים, מותר.
עכ”ל.

מכל הנ”ל משמע שישנם דברים שאסור לעשות או לומר בקרבת המת משום לועג לרש.

והנה בליל י”א אדר א’ ה’תשפ”ד הייתי בקברו של רבי אברהם בן רבי יעקב אביחצירא זיע”א (בליל ההילולא שלו) בעיר הקודש טבריה ת”ו, וראיתי בבית הקברות בין הקברים בדרך לקברו של רבי אברהם אביחצירא זיע”א, את בן דודתי ת”ח יקר רבי יוסף שלמה פרץ שליט”א (בית אליעזר חדרה), ושמחתי מאד בראייתו ושאלתי אותו האם מותר לברך שהחיינו כדין השו”ע או”ח (הנ”ל) שרואה חבירו ושמח בראייתו, לברך בין הקברים, ותוך כדי כך ברכתי כי הייתי שמח מאד בראייתו.
ואח”כ הסתפקתי האם היה מותר לי לברך בבית הקברות בין הקברים ברכת שהחיינו על חבירו שמח בראייתו האם אין בזה משום “לועג לרש”.
וצ”ע.

אשמח מאד לתשובת כת”ר על זה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0

בס"ד ליל יח אדר א' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! תודה רבה על כל התשובות הנפלאות והמיוחדות. וכעת נפשי בשאלתי: בעל מקצוע שהזיז כלוב שהיה בו תוכי יקר מאד ברשות הבעלים או שלא ברשות הבעלים כדי לתקן משהו בבית הבעלים, והכלוב נפתח ולא ברור אם זה ברשלנות או לא ועף התוכי מתוכו, האם הוא חייב לשלם על התוכי שעף. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה קרא עוד

בס”ד
ליל יח אדר א’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
תודה רבה על כל התשובות הנפלאות והמיוחדות.

וכעת נפשי בשאלתי:
בעל מקצוע שהזיז כלוב שהיה בו תוכי יקר מאד ברשות הבעלים או שלא ברשות הבעלים כדי לתקן משהו בבית הבעלים, והכלוב נפתח ולא ברור אם זה ברשלנות או לא ועף התוכי מתוכו, האם הוא חייב לשלם על התוכי שעף.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד ליל יח אדר א' תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט! בעל חיים מפוחלץ מה דינו לענין שבת איזה מוקצה הוא באופן שהוא לנוי, האם מותר להזיז אותו לצורף גופו או מקומו. כל טוב רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה קרא עוד

בס”ד
ליל יח אדר א’ תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט!
בעל חיים מפוחלץ מה דינו לענין שבת איזה מוקצה הוא באופן שהוא לנוי, האם מותר להזיז אותו לצורף גופו או מקומו.

כל טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד ליל יח' אדר א' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! למדתי היום (יז אדר א' ה'תשפ"ד) בספר "פרי מגדים" של רבי יוסף אירגס זצוק"ל וזיע"א, וראיתי שכתב באות קכ"ט מספר חסידים (ואמנם לא הבאתי את לשונו כי העדפתי להביא את לשון ספר חסידים), וז"ל ספר חסידים, (סימן תשנ"ד): כל הנביאים קודם שהיו מתפללים על ישראל, היו ישראל מבקשים לנביאים שיתפללו עליהם, והנביאים היו אומרים תעשו תשובה ונתפלל עליכם. והיו אומרים (אם יש להם דיין שישפוט אותם או אומרים נביא) תהיה דיין ותשפוט, ואם שומעים לו אז מתפלל עליהם, והקב"ה עונה אותן, וכל מי שאינו עושה בזה הענין אסור לעבור להתפלל בשביל ישראל. עכ"ל. עוד כתב בספר חסידים - (סימן תשנ"ה), וז"ל: בזמן שמתענין על דבר אחד כגון בתעניות ובה"ב אחר יום טוב, ובין ראש השנה ליוה"כ ויוה"כ עצמו, או בשביל גזירה או בשביל מגיפה, שמבקשים לצדיק גמור שיתפלל עליהם, צריך לצדיק לחקור איזו עבירה יש ביניהם, ויאמר אם אתם חפצים שאתפלל עליכם, נתקן אותו עון תחלה. ואם אינן נשמעין לו אל יתפלל עליהם, כי יותר עון הוא שיתפלל והעון בידם. ואם יהיה שום דבר בעיר, יאמרו מה הועיל לנו אותו צדיק, כמו שאמרו לר' חנינא, ר' יהושע צלי ואתי מיטרא, ואתה עוצר לנו המטר, ואח"כ התפלל הוא וריב"ל ולא בא גשם, אמר להם לא ר' יהושע מביא גשמים ולא אני עוצר גשמים, אבל כשראה ריב"ל שום עבירה בהם, מוכיחם ושומעין לו, אבל אני צועק להם ואין שומעין לי. וכו'... עכ"ל. ולפי זה עלה לי שאלה הרי ידוע הוא שישנם כמה וכמה תלמידי חכמים וצדיקים (כמובן היראים והשלמים) שמקבלים קהל ומברכים ומתפללים על המבקש מהם ברכה או עצה בשעת צרתו, ועלה בדעתי לשאול לפי הנ"ל על מה הם סומכים לברך ולהתפלל על כל אחד בלא ששואלים וחוקרים אותו את הצריך תיקון במעשיו בשמירת התורה והמצוות, ולסור מעבירות שבידו. הרי לספר חסידים הנ"ל (סימן תשנ"ד) אסור להתפלל אם לא בדקתי מעשיהם אם יש להם מה לתקן במעשיהם. וכן לפי מה שכתב (סימן תשנ"ה), שאם אין נשמעין לו לתקן את העון תחילה אל יתפלל עליהם. וצ"ע עיון כל ענין זה כי היום ממש רווח שבאים לכל מי תלמידי חכמים וצדיקים לבקש ברכות ולא ראינו (בכל אופן היכן שהיינו) ששואלים אותם האם צריכים לתקן את מעשיהם. וחשבתי לעצמי שהיום מה שבאים לצדיקים והוא לא אומר להם לתקן את מעשיהם, כי עצם זה שבאים לתלמיד חכם ולצדיק יתכן שבמשך הזמן ע"י הארת פנים של החכם והצדיק יגרום להם לתקן את מעשיהם. ועוד יתכן שהיום התלמיד חכם והצדיק הם יותר בבחינת לתת להם מרגוע נפשי ליסורים שעוברים, ועל כן אין הם מחוייבים לבדוק את מעשיהם כי רק מעודדים את נפשם ורוחם, ונוסכים בהם תקווה. אבל עדיין צ"ע כל ענין זה. ואשמח מאד אם כבוד הרב יוכל לבאר לי ענין זה בס"ד. כמו כן יש עוד לשאול בענין מה שעושים פדיון נפש עם ק"ס מטבעות מכסף עפ"י נוסח הרש"ש זיע"א או נוסח רבנו החיד"א זיע"א, או נוסח של רבי נחמן מברסלב זיע"א, האם כל זאת מועיל לחולה או לכל מי שמבקש פדיון נפש בלא שעשה תשובה על מעשיו. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה

בס"ד ליל יח' אדר א' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! למדתי היום (יז אדר א' ה'תשפ"ד) בספר "פרי מגדים" של רבי יוסף אירגס זצוק"ל וזיע"א, וראיתי שכתב באות קכ"ט מספר חסידים (ואמנם לא הבאתי את לשונו כי העדפתי להביא את לשון ספר חסידים), וז"ל ספר חסידים, (סימן תשנ"ד): כל הנביאים קודם שהיו מתפללים על ישראל, היו ישראל מבקשים לנביאים שיתפללו עליהם, והנביאים היו אומרים תעשו תשובה ונתפלל עליכם. והיו אומרים (אם יש להם דיין שישפוט…קרא עוד

בס”ד
ליל יח’ אדר א’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
למדתי היום (יז אדר א’ ה’תשפ”ד) בספר “פרי מגדים” של רבי יוסף אירגס זצוק”ל וזיע”א, וראיתי שכתב באות קכ”ט מספר חסידים (ואמנם לא הבאתי את לשונו כי העדפתי להביא את לשון ספר חסידים), וז”ל ספר חסידים, (סימן תשנ”ד):
כל הנביאים קודם שהיו מתפללים על ישראל, היו ישראל מבקשים לנביאים שיתפללו עליהם, והנביאים היו אומרים תעשו תשובה ונתפלל עליכם.
והיו אומרים (אם יש להם דיין שישפוט אותם או אומרים נביא) תהיה דיין ותשפוט, ואם שומעים לו אז מתפלל עליהם, והקב”ה עונה אותן, וכל מי שאינו עושה בזה הענין אסור לעבור להתפלל בשביל ישראל.
עכ”ל.

עוד כתב בספר חסידים – (סימן תשנ”ה), וז”ל:
בזמן שמתענין על דבר אחד כגון בתעניות ובה”ב אחר יום טוב, ובין ראש השנה ליוה”כ ויוה”כ עצמו, או בשביל גזירה או בשביל מגיפה, שמבקשים לצדיק גמור שיתפלל עליהם, צריך לצדיק לחקור איזו עבירה יש ביניהם, ויאמר אם אתם חפצים שאתפלל עליכם, נתקן אותו עון תחלה.
ואם אינן נשמעין לו אל יתפלל עליהם, כי יותר עון הוא שיתפלל והעון בידם.
ואם יהיה שום דבר בעיר, יאמרו מה הועיל לנו אותו צדיק, כמו שאמרו לר’ חנינא, ר’ יהושע צלי ואתי מיטרא, ואתה עוצר לנו המטר, ואח”כ התפלל הוא וריב”ל ולא בא גשם, אמר להם לא ר’ יהושע מביא גשמים ולא אני עוצר גשמים, אבל כשראה ריב”ל שום עבירה בהם, מוכיחם ושומעין לו, אבל אני צועק להם ואין שומעין לי.
וכו’… עכ”ל.

ולפי זה עלה לי שאלה הרי ידוע הוא שישנם כמה וכמה תלמידי חכמים וצדיקים (כמובן היראים והשלמים) שמקבלים קהל ומברכים ומתפללים על המבקש מהם ברכה או עצה בשעת צרתו, ועלה בדעתי לשאול לפי הנ”ל על מה הם סומכים לברך ולהתפלל על כל אחד בלא ששואלים וחוקרים אותו את הצריך תיקון במעשיו בשמירת התורה והמצוות, ולסור מעבירות שבידו.

הרי לספר חסידים הנ”ל (סימן תשנ”ד) אסור להתפלל אם לא בדקתי מעשיהם אם יש להם מה לתקן במעשיהם.

וכן לפי מה שכתב (סימן תשנ”ה), שאם אין נשמעין לו לתקן את העון תחילה אל יתפלל עליהם.

וצ”ע עיון כל ענין זה כי היום ממש רווח שבאים לכל מי תלמידי חכמים וצדיקים לבקש ברכות ולא ראינו (בכל אופן היכן שהיינו) ששואלים אותם האם צריכים לתקן את מעשיהם.
וחשבתי לעצמי שהיום מה שבאים לצדיקים והוא לא אומר להם לתקן את מעשיהם, כי עצם זה שבאים לתלמיד חכם ולצדיק יתכן שבמשך הזמן ע”י הארת פנים של החכם והצדיק יגרום להם לתקן את מעשיהם.

ועוד יתכן שהיום התלמיד חכם והצדיק הם יותר בבחינת לתת להם מרגוע נפשי ליסורים שעוברים, ועל כן אין הם מחוייבים לבדוק את מעשיהם כי רק מעודדים את נפשם ורוחם, ונוסכים בהם תקווה.

אבל עדיין צ”ע כל ענין זה.

ואשמח מאד אם כבוד הרב יוכל לבאר לי ענין זה בס”ד.

כמו כן יש עוד לשאול בענין מה שעושים פדיון נפש עם ק”ס מטבעות מכסף עפ”י נוסח הרש”ש זיע”א או נוסח רבנו החיד”א זיע”א, או נוסח של רבי נחמן מברסלב זיע”א, האם כל זאת מועיל לחולה או לכל מי שמבקש פדיון נפש בלא שעשה תשובה על מעשיו.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד מוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! כתב בספר פרי מגדים לרבי יוסף אירגס זיע"א סימן קנ"ה משם ספר החינוך פרשת משפטים מצוה פו, וז"ל (אני מביא כאן את לשון ספר החינוך): שלא לישבע בעבודה זרה: שלא נשבע בשם עבודה זרה אפילו לעובדיה, ולא נשביע לגוי בה, שנאמר (שמות כ"ג, י"ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו. ובכלל האזכרה שמענו בין נשבע בין משביע, ויש מפרשים שעיקר לאו זה אינו בא…קרא עוד

בס”ד
מוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
כתב בספר פרי מגדים לרבי יוסף אירגס זיע”א סימן קנ”ה משם ספר החינוך פרשת משפטים מצוה פו, וז”ל (אני מביא כאן את לשון ספר החינוך):
שלא לישבע בעבודה זרה:
שלא נשבע בשם עבודה זרה אפילו לעובדיה, ולא נשביע לגוי בה, שנאמר (שמות כ”ג, י”ג) ושם אלהים אחרים לא תזכירו.
ובכלל האזכרה שמענו בין נשבע בין משביע, ויש מפרשים שעיקר לאו זה אינו בא אלא בעוסק עם הגוי ביום אידו ומרויחו דאזיל ומודה, וקא עבר על לא תזכירו, כלומר שלא יזכירום אחרים על דרך הזכרה האסורה להם, דהיינו על דעת לעבדם שהוא אסור אף להם גם כן מן התורה, שבני נח מוזהרים על עבודה זרה, ועוד הוסיפו זכרונם לברכה הרחקה, ואמרו בסנהדרין (ס”ג ע”ב) שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית.

משרשי המצוה, להרחיק כל ענין עבודה זרה בין במעשה בין בדיבור עד שלא יעלה זכרה בלבבינו לעולם.
והשגיחו רבותינו זכרונם לברכה ואמרו שבמ”ד מקומות הזהירתנו התורה עליה לרוב מיאוסה, צא וחשוב.

מדיני המצוה, מה שאמרו שאפילו להזכיר שם עבודה זרה שלא בדרך שבועה אסור, ושכל עבודה זרה הכתובה בספרי הקדש מותר להזכיר שמה, כגון פעור ובל ונבו וכיוצא בהן, ושאסור לגרום לאחרים שידרו ויקיימו בשם עבודה זרה, אבל אינו לוקה אלא הנודר והמקיים בשמה, דהיינו הנשבע בעצמו ולא המשביע, ואף על פי שהמשביע כמו כן בכלל הלאו הוא לפי דעת הרמב”ם זכרונו לברכה, ויתר פרטיה מבוארים בפרק ז’ מסנהדרין (ס’ ע”ב, וס”ג ע”ב).

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ונקבות.

והעובר עליה ונשבע בדבר מכל הנבראים שיאמינו בם הכופרים הסכלים, על צד הגדולה, חייב מלקות, כן כתב הרב זכרונו לברכה, ואף על פי שאין בו מעשה, מרוב חומר עבודה זרה הוא.
עכ”ל.

הנה כתב שהוסיפו ז”ל הרחקה, ואמרו בסנהדרין (סג ע”ב) שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית.

וצ”ע האם עבודות זרה שקיימות היום מותר להזכיר אותם, לדוגמא לומר לחבירו כציון מקום להמתין לו בצד עבודה זרה זו, וכן האם מותר להזכירם בכלל כי הרי לא כתובות בתורה.
איני יודע שמות של עבודות זרות היום.
אבל זו השאלה שעלתה.

והאם כל העבודות זרות היום יש בהם ממש כמו בודהייזם וכדומה.

בשורות טובות ושבוע טוב
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד מוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט! אדם שלא הניח תפילין מעולם, והניחו לו תפילין של ראש על מקום הנחת התפילין בראש בלי לכרוך את הרצועות ולהדק אותם סביב לראשו אלא רק הניחו את הבית של תפילין של ראש על ראשו, האם יצא בזה מקרקפתא דלא מנח תפילין. כך שמעתי שיעץ איזה רב לעשות עצה זו, ולא ידעתי אם נכון הדבר או לא. והוא הדין לכאורה בתפילין של יד אם הניחו לו את התפילין…קרא עוד

בס”ד
מוצאי שבת קודש פרשת כי תשא ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט!
אדם שלא הניח תפילין מעולם, והניחו לו תפילין של ראש על מקום הנחת התפילין בראש בלי לכרוך את הרצועות ולהדק אותם סביב לראשו אלא רק הניחו את הבית של תפילין של ראש על ראשו, האם יצא בזה מקרקפתא דלא מנח תפילין.
כך שמעתי שיעץ איזה רב לעשות עצה זו, ולא ידעתי אם נכון הדבר או לא.

והוא הדין לכאורה בתפילין של יד אם הניחו לו את התפילין במקום הנחת התפילין של יד (באופן שיודעים אם באיזה יד הוא מניח) מבלי להדק ולכרוך את התפילין של יד על היד האם נחשב לו כהנחת תפילין.

תודה רבה כבוד הרב על כל התשובות הנפלאות.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד ח' אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! בתרגום שני על מגילה (פרק ו', פסוק י') איתא, וז"ל: תרגומא דהאי קרא, ופרק לאוריא דמלכא. ודבר סוסיא דמלכא דקאים ברישיה דאורייתא די שמיה "שפרגז" די עלה רכיבית ביומא קדמאה דקימת במלכותא. עכ"ל. הרי ששם הסוס שרכב עליו המלך אחשורוש ביום המלכתו היה "שפרגז", וזה שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי כאשר הובילו המן ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".…קרא עוד

בס”ד

ח’ אדר ב’ ה’תשפ”ד

לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!

אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!

בתרגום שני על מגילה (פרק ו’, פסוק י’) איתא, וז”ל: תרגומא דהאי קרא, ופרק לאוריא דמלכא.
ודבר סוסיא דמלכא דקאים ברישיה דאורייתא די שמיה “שפרגז” די עלה רכיבית ביומא קדמאה דקימת במלכותא.
עכ”ל.
הרי ששם הסוס שרכב עליו המלך אחשורוש ביום המלכתו היה “שפרגז”, וזה שמו של הסוס שרכב עליו מרדכי היהודי כאשר הובילו המן ברחוב העיר וקרא לפניו “ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”.

וצ”ע מה התועלת בידיעת שמו של הסוס שהיה “שפרגז”, מילא אם היה אומר מה היה הסוג של הסוס כמו סוס ערבי וכדומה שהוא סוס משובח ביותר הייתי מבין שיש כאן איזה משמעות גדולה להראות שמרדכי היהודי הרכיבו אותו על סוס הכי משובח והכי טוב, אבל לכאורה נראה חסר תועלת ידיעת שמו של הסוס.
וצריך להבין מה רוצים לומר לנו בזה.

בברכת התורה

רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0

בס"ד טו"ב באדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד מו"ר הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! ישר כח על כל התשובות הנפלאות שאתם כותבים לי, וישר כח על כל התגובות, בענווה וחן, יהי רצון שכת"ר שליט"א יזכה להגדיל תורה ולהאדיר מתוך בריאות טובה ונהורא מעליאל אכי"ר. וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי: רבנו בחיי על ויקרא (א, יא) כתב על הפסוק, על ירך המזבח צפונה, וז"ל: ודרשו חז"ל (בבא בתרא כה ע"ב) רוח צפונית אינה מסובבה, וכסא של שלש רגלים אינו עומד ויצטרך רגל רביעי, ולכך הקרבנות רגל העולם, וכן הכתוב אומר (תהלים מח, ג) הר ציון ירכתי צפון, ומזה שנינו איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון (זבחים מז.), אין ספק כי התנא הזה היה יודע כי בית המקדש הוא מקום הקרבנות, אבל מה שהזכיר בלשון שאלה איזהו מקומן של זבחים, הכוונה באיזה רוח, והוא משיב שחיטתן בצפון, כי כן הוכיחו חז"ל מן הכתוב הזה הנזכר בקרבן עולה. ומה שאמר ודמן טעון הזיה על בין הבדים, פירושו כנגד הבדים שהוא מקום שהשכינה שם, וכענין שכתוב (שיר השירים א, יג) בין שדי ילין, כלומר בי"ן שד"י וביאור אותיותיו שני בדי הארון. ובפרקי רבי אליעזר (פרק ג) ארבע רוחות נבראו בעולם, מזרח שמשם האור יוצא לעולם, דרום שמשם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, מערב שמשם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וגשמים יוצאין לעולם, צפון שמשם החושך יוצא לעולם, ורוח צפון בראו ולא גמרו, אמר הקב"ה כל מי שיאמר אני אלוה יבוא ויגמור הפינה הזאת שהנחתי. עכ"ל רבנו בחיי. וצ"ע מה שכתב רבנו בחיי "וכסא של שלוש רגלים אינו עומד ויצטרך רגל רביעי, ולכך הקרבנות רגל העולם" ואיך זה יכול להיות, שהרי לפי חז"ל במשנה (אבות א, ב), כתוב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. עכ"ל המשנה. ואנו יודעים שהכוונה "בעבודה" לקרבנות, שהם אחד משלושת עמודי העולם. אם כך, איך נוכל לטעון שהקרבנות הם רגל רביעית? ואם הם חלק משלושה עמודים, עדיין צריך עיון מה הרביעי שהרי "כסא של שלוש רגליים אינו עומד". ותלמידי יהב נהוראי בגים הי"ו (עפולה גבעת המורה ת"ו) רצה לומר, וז"ל: נראה לענ"ד מה שכתב רבנו בחיי [ויקרא א', י"א] שכסא צריך ארבע רגליים: רומז לענ"ד על כסא הכבוד שמובל על ידי ארבעת חיות הקודש, שהגרסה שלהן בעולם החומרי: האבות ודוד. לכן כתוב בספר 'שערי אורה' (שער שלישי ורביעי) "וכשנולד יהודה, שהוא סוד מגן דוד, שהוא בסוד הרגל הד' [הרביעית]", כלומר שהרגל האחרונה היא מלך המשיח שבא לייצב את העולם במלכות ה'. ואם תקשה היכן המשיח עד עכשיו ואיך העולם יציב "בלעדיו", אין זו קושייה שהרי כתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק ג') שאחד מ-שבעה דברים שנבראו ביום הראשון הוא שמו של המשיח, כלומר שהיה בכוח ולא בפועל. וכנ"ל דרשת חז"ל על הפסוק "ורוח אלהי"ם מרחפת" שזו רוחו של משיח (בראשית רבה ב', ד') ואולי יש קשר לכך שחכמי ישראל דיברו עם נשמתו וכו'. צ"ע. והטענה שלי: ארבע הרגליים שרבנו בחיי דיבר עליהן, הן הן רגלי העולם שאנו מכירים: האבות ודוד (המשיח). עכ"ל. ועדיין צ"ע האם זה פשט הדברים בביאור דברי רבנו בחיי. ואשמח מאד אם כבוד הרב יוכל לבאר לי את הפשט בדברי רבנו בחיי. כל טוב ובשורות טובות רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה

בס"ד טו"ב באדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד מו"ר הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! ישר כח על כל התשובות הנפלאות שאתם כותבים לי, וישר כח על כל התגובות, בענווה וחן, יהי רצון שכת"ר שליט"א יזכה להגדיל תורה ולהאדיר מתוך בריאות טובה ונהורא מעליאל אכי"ר. וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי: רבנו בחיי על ויקרא (א, יא) כתב על הפסוק, על ירך המזבח צפונה, וז"ל: ודרשו חז"ל (בבא בתרא כה ע"ב) רוח צפונית אינה מסובבה, וכסא של שלש רגלים אינו עומד ויצטרך רגל…קרא עוד

בס”ד
טו”ב באדר ב’ ה’תשפ”ד
לכבוד מו”ר הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
ישר כח על כל התשובות הנפלאות שאתם כותבים לי, וישר כח על כל התגובות, בענווה וחן, יהי רצון שכת”ר שליט”א יזכה להגדיל תורה ולהאדיר מתוך בריאות טובה ונהורא מעליאל אכי”ר.

וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
רבנו בחיי על ויקרא (א, יא) כתב על הפסוק, על ירך המזבח צפונה, וז”ל:
ודרשו חז”ל (בבא בתרא כה ע”ב) רוח צפונית אינה מסובבה, וכסא של שלש רגלים אינו עומד ויצטרך רגל רביעי, ולכך הקרבנות רגל העולם, וכן הכתוב אומר (תהלים מח, ג) הר ציון ירכתי צפון, ומזה שנינו איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון (זבחים מז.
), אין ספק כי התנא הזה היה יודע כי בית המקדש הוא מקום הקרבנות, אבל מה שהזכיר בלשון שאלה איזהו מקומן של זבחים, הכוונה באיזה רוח, והוא משיב שחיטתן בצפון, כי כן הוכיחו חז”ל מן הכתוב הזה הנזכר בקרבן עולה.
ומה שאמר ודמן טעון הזיה על בין הבדים, פירושו כנגד הבדים שהוא מקום שהשכינה שם, וכענין שכתוב (שיר השירים א, יג) בין שדי ילין, כלומר בי”ן שד”י וביאור אותיותיו שני בדי הארון.

ובפרקי רבי אליעזר (פרק ג) ארבע רוחות נבראו בעולם, מזרח שמשם האור יוצא לעולם, דרום שמשם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם, מערב שמשם אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום וגשמים יוצאין לעולם, צפון שמשם החושך יוצא לעולם, ורוח צפון בראו ולא גמרו, אמר הקב”ה כל מי שיאמר אני אלוה יבוא ויגמור הפינה הזאת שהנחתי.
עכ”ל רבנו בחיי.

וצ”ע מה שכתב רבנו בחיי “וכסא של שלוש רגלים אינו עומד ויצטרך רגל רביעי, ולכך הקרבנות רגל העולם” ואיך זה יכול להיות, שהרי לפי חז”ל במשנה (אבות א, ב), כתוב: שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.
עכ”ל המשנה.

ואנו יודעים שהכוונה “בעבודה” לקרבנות, שהם אחד משלושת עמודי העולם.

אם כך, איך נוכל לטעון שהקרבנות הם רגל רביעית? ואם הם חלק משלושה עמודים, עדיין צריך עיון מה הרביעי שהרי “כסא של שלוש רגליים אינו עומד”.

ותלמידי יהב נהוראי בגים הי”ו (עפולה גבעת המורה ת”ו) רצה לומר, וז”ל:
נראה לענ”ד מה שכתב רבנו בחיי [ויקרא א’, י”א] שכסא צריך ארבע רגליים: רומז לענ”ד על כסא הכבוד שמובל על ידי ארבעת חיות הקודש, שהגרסה שלהן בעולם החומרי: האבות ודוד.
לכן כתוב בספר ‘שערי אורה’ (שער שלישי ורביעי) “וכשנולד יהודה, שהוא סוד מגן דוד, שהוא בסוד הרגל הד’ [הרביעית]”, כלומר שהרגל האחרונה היא מלך המשיח שבא לייצב את העולם במלכות ה’.

ואם תקשה היכן המשיח עד עכשיו ואיך העולם יציב “בלעדיו”, אין זו קושייה שהרי כתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק ג’) שאחד מ-שבעה דברים שנבראו ביום הראשון הוא שמו של המשיח, כלומר שהיה בכוח ולא בפועל.
וכנ”ל דרשת חז”ל על הפסוק “ורוח אלהי”ם מרחפת” שזו רוחו של משיח (בראשית רבה ב’, ד’) ואולי יש קשר לכך שחכמי ישראל דיברו עם נשמתו וכו’.
צ”ע.
והטענה שלי: ארבע הרגליים שרבנו בחיי דיבר עליהן, הן הן רגלי העולם שאנו מכירים: האבות ודוד (המשיח).
עכ”ל.

ועדיין צ”ע האם זה פשט הדברים בביאור דברי רבנו בחיי.
ואשמח מאד אם כבוד הרב יוכל לבאר לי את הפשט בדברי רבנו בחיי.

כל טוב ובשורות טובות
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד ליל י"ח אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! האם אוטיסט נאמן לומר שמת אדם ולהציל ע"י כך אשה מכבלי עגינותה. כנראה שהשאלה היא בכללי על חש"ו, האם נאמנים להעיד על אדם שמת להציל מעיגון. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה קרא עוד

בס”ד
ליל י”ח אדר ב’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
האם אוטיסט נאמן לומר שמת אדם ולהציל ע”י כך אשה מכבלי עגינותה.

כנראה שהשאלה היא בכללי על חש”ו, האם נאמנים להעיד על אדם שמת להציל מעיגון.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד כ"א אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי: כתב רבנו האר"י זיע"א בשער הגלגולים הקדמה כ"ג, וז"ל: ונמצא כי כאשר נולד האדם, וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, כמש"ה אשר שם שמות בארץ, כפי מקום האבר שבאדם העליון, אשר ממנו חוצב, והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע, ולכן ארז"ל שמא גרים (ברכות ז ע"ב). גם זהו טעם אל ר' יהושע בן קרחה ור"מ דהוו בדקי בשמא. וכו' עכ"ל (וכן הוא בספר הגלגולים פרק נט). (ועיי"ש בענין מה שכתב שלכל אדם יש גם שם בקליפה ואכמ"ל). וצ"ע האם הוא מה שאינו באקראי ובהזדמן הוא רק אצל הורים שהם שומרי תורה ומצות, או גם אצל הורים שאינם שומרים תורה ומצוות. וכן צ"ע האם גם שמות שקוראים הגויים לבנים ובנות הנולדים להם, אינו באקראי ובהזדמן. והיה מי שרצה להוכיח משמו של המלך אחשורוש שכתבה הגמ' מגילה (יא ע"א), כמה וכמה דרשות על שמו, וז"ל הגמ': אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש שנאמר אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש להחריב שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר וישם המלך אחשורוש מס הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן הוא המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופו ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה. עכ"ל. ואשמח מאד אם תוכלו להשיב לי על ענין זה. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה

בס"ד כ"א אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה! וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי: כתב רבנו האר"י זיע"א בשער הגלגולים הקדמה כ"ג, וז"ל: ונמצא כי כאשר נולד האדם, וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, כמש"ה אשר שם שמות בארץ, כפי מקום האבר שבאדם העליון, אשר ממנו חוצב, והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע, ולכן ארז"ל…קרא עוד

בס”ד
כ”א אדר ב’ ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
וכעת נפשי בשאלתי, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
כתב רבנו האר”י זיע”א בשער הגלגולים הקדמה כ”ג, וז”ל: ונמצא כי כאשר נולד האדם, וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם, אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב”ה משים בפיו השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, כמש”ה אשר שם שמות בארץ, כפי מקום האבר שבאדם העליון, אשר ממנו חוצב, והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע, ולכן ארז”ל שמא גרים (ברכות ז ע”ב).
גם זהו טעם אל ר’ יהושע בן קרחה ור”מ דהוו בדקי בשמא.
וכו’ עכ”ל (וכן הוא בספר הגלגולים פרק נט).
(ועיי”ש בענין מה שכתב שלכל אדם יש גם שם בקליפה ואכמ”ל).

וצ”ע האם הוא מה שאינו באקראי ובהזדמן הוא רק אצל הורים שהם שומרי תורה ומצות, או גם אצל הורים שאינם שומרים תורה ומצוות.

וכן צ”ע האם גם שמות שקוראים הגויים לבנים ובנות הנולדים להם, אינו באקראי ובהזדמן.
והיה מי שרצה להוכיח משמו של המלך אחשורוש שכתבה הגמ’ מגילה (יא ע”א), כמה וכמה דרשות על שמו, וז”ל הגמ’: אחשורוש אמר רב אחיו של ראש ובן גילו של ראש אחיו של ראש אחיו של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש שנאמר אנת הוא רישא די דהבא בן גילו של ראש הוא הרג הוא ביקש להרוג הוא החריב הוא ביקש להחריב שנאמר ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם ושמואל אמר שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה ורבי יוחנן אמר כל שזוכרו אמר אח לראשו ורבי חנינא אמר שהכל נעשו רשין בימיו שנאמר וישם המלך אחשורוש מס הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו הוא עשו הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו הוא דתן ואבירם הן ברשען מתחילתן ועד סופן הוא המלך אחז הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו אברם הוא אברהם הוא בצדקו מתחילתו ועד סופו הוא אהרן ומשה הן בצדקן מתחילתן ועד סופן ודוד הוא הקטן הוא בקטנותו מתחילתו עד סופו כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כך במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה.
עכ”ל.

ואשמח מאד אם תוכלו להשיב לי על ענין זה.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה

קרא פחות
0

בס"ד כ"ב אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה כיאה ! נשאלתי ע"י תלמידי חכם אחד, וז"ל: פניתי ליהודי לגייס כסף בעבור הוצאת כתב יד לאור, אחר שכבר הכתב ידם מוכן להדפסה, אותו יהודי הודיע לי לאחר זמן, שיש תורם יהודי מארה"ב שמוכן לתרום 50 אלף שקל, אותו מתווך אמר לי שהוא לא מעוניין לקבל עמלה ועשה כל זאת בעבור הוצאת כתב ידו של הצדיק, אחר כשבוע, הודיע לי המתווך שהוא מעוניין שאני יפריש לו צדקה שלא בעבורו מתוך הסכום הכולל 15 אלף שקל, ועניתי לו שאין לי בעיה, כי הוא מביא את הכסף, ואני איני מכיר כלל את התורם. אחר מחשבה נוספת, אני שואל את כבוד הרב האם אני מוסמך לתת צדקה מתוך הכסף הנ"ל, שלו יצוייר שמתחילה הוא היה מבקש דמי תיווך אין לי בעיה עם זה, אלא שהוא נקט לשון צדקה, ושאלתי האם אני עובר על לפני עיוור בלקיחת הכסף אולי שלא כרצון התורם מארה"ב שרצה לתרום את הכסף בעבור ההדפסה נטו של כתב היד, או שמא אין בעיה בזה. אציין שאיני יודע את אופי עבודתו של המתווך הנ"ל, ואיני יודע אם יש לו הסכמים עם התורמים, וכל זה הוא בספק אצלי. עכ"ל. בברכת התורה ולומדיה רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה ת"ו

בס"ד כ"ב אדר ב' ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אחדשה"ט כנאה כיאה ! נשאלתי ע"י תלמידי חכם אחד, וז"ל: פניתי ליהודי לגייס כסף בעבור הוצאת כתב יד לאור, אחר שכבר הכתב ידם מוכן להדפסה, אותו יהודי הודיע לי לאחר זמן, שיש תורם יהודי מארה"ב שמוכן לתרום 50 אלף שקל, אותו מתווך אמר לי שהוא לא מעוניין לקבל עמלה ועשה כל זאת בעבור הוצאת כתב ידו של הצדיק, אחר כשבוע, הודיע לי המתווך שהוא מעוניין שאני יפריש לו צדקה שלא בעבורו…קרא עוד

בס”ד

כ”ב אדר ב’ ה’תשפ”ד

לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אחדשה”ט כנאה כיאה !
נשאלתי ע”י תלמידי חכם אחד, וז”ל:
פניתי ליהודי לגייס כסף בעבור הוצאת כתב יד לאור, אחר שכבר הכתב ידם מוכן להדפסה, אותו יהודי הודיע לי לאחר זמן, שיש תורם יהודי מארה”ב שמוכן לתרום 50 אלף שקל, אותו מתווך אמר לי שהוא לא מעוניין לקבל עמלה ועשה כל זאת בעבור הוצאת כתב ידו של הצדיק, אחר כשבוע, הודיע לי המתווך שהוא מעוניין שאני יפריש לו צדקה שלא בעבורו מתוך הסכום הכולל 15 אלף שקל, ועניתי לו שאין לי בעיה, כי הוא מביא את הכסף, ואני איני מכיר כלל את התורם.

אחר מחשבה נוספת, אני שואל את כבוד הרב האם אני מוסמך לתת צדקה מתוך הכסף הנ”ל, שלו יצוייר שמתחילה הוא היה מבקש דמי תיווך אין לי בעיה עם זה, אלא שהוא נקט לשון צדקה, ושאלתי האם אני עובר על לפני עיוור בלקיחת הכסף אולי שלא כרצון התורם מארה”ב שרצה לתרום את הכסף בעבור ההדפסה נטו של כתב היד, או שמא אין בעיה בזה.

אציין שאיני יודע את אופי עבודתו של המתווך הנ”ל, ואיני יודע אם יש לו הסכמים עם התורמים, וכל זה הוא בספק אצלי.
עכ”ל.

בברכת התורה ולומדיה
רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0

בס"ד ליל א' ניסן ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אשה שילדה ואינה יכולה להניק, ויש לפנינו אפשרות להביא לתינוק מינקת גויה או תחליפי חלב אם כגון מטרנה, מה עדיף לעשות. שהרי זה ידוע שאין איסור מן הדין ביניקת חלב מן הגויה כמבואר בע"ז (כו ע"א), רק שראוי מאד להמנע מזה מפני שמוליד טבע רע בילד וכו', כמ"ש הראשו' שם, וכ"כ הרמ"א ביו"ד (סי' פא ס"ז), וע"ש בביאור הגר"א. בחשיבות ותועלת ההנקה כתב בספר "צידה לדרך" מאמר ראשון כלל שלישי פרק י"ד, וז"ל: המזון שהכין הש"י לנער היולד הוא החלב והרוצה לשמרו מן התחלואים לא יהיה מזונו עד שנתיים אלא החלב והוא מזון טבעי. לעולם יבחר אדם מינקת מעשרים עד שלשים שנה טובת מראה בלתי מום ממוצעת המזג לא רזה ולא שמנה ותזהר ממשגל שמעורר דם הנדות ושיהיה החלב לבן מתוק בלתי ריח רע ולא דק הרבה ולא עבה הרבה אלא בינוני, שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. וכו' כשתוכל אם הילד להניק בנה זהו המועיל יותר כי הוא המזון שהיה נזון בו ברחם שהיה דם הנדות כי הוא מתהפך לחלב. לא תניק אותו הרבה שלא יפסד החלב באצטצוכא ולא מעט לפי שיתחמם גופו אלא ממוצע לפי כח הילד ובתחלת הלידה לא תניקהו אמו עד עבור שמונה ימים שיתמצע חלבה. וכו'. עכ"ל. וכן כתב בספר שבילי אמונה - הנתיב החמישי - השביל השני בהנהגת הילוד, וז"ל: יבחרו לו מינקת שתהא נערה בינונית מכ"ה שנה עד חמשה ושלשים ותהיה בריאה ואיבריה שלמים מכל מיני תחלואי' וטובת מראה לבנה אדמדמת רחבת הגרון חזקת הצואר ושמנה קצת ולא רזה ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות ולא תהיה רפה מן הלידה ואל רחוקה מימי לידתה אלא שיהא בינה לבינו כשני חדשים ויהיו דדיה קשים וגדולי'. אמנ' אם האם יכולה להניקנו זהו הטוב והמועיל יותר לולד. לפי שחלב האם הוא דומה ממש למזון הילד כי הוא המזון שהיה ניזון בו ברחם ר"ל הנדות שהיה מזונו ברחם שנתהפך לחלב כמו שביארתי בנתיב הרביעי ולכן הוא כטבעו וכמזגו ממש. אמנם בתחלת הולדו לא תניק אותו אמו עד שיעברו מיום הלידה כשמונה או עשרה ימים כי אז יתיישר מזגה ויהיה חלבה ממוצע וטוב. עכ"ל. מכל הנ"ל אנו רואים את חשיבות ההנקה, והוא לכאורה יותר טוב ממה שיתנו לתינוק לאכול תחליפי חלב אם כגון מטרנה. עוד כתב בספר "צידה לדרך" הנ"ל בענין המניקת, וז"ל: שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב. עכ"ל. וכן כתב בספר "שבילי אמונה" הנ"ל בענין המניקת, וז"ל: ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות. עכ"ל. ואם כן לפי הנ"ל יתכן שיש יותר תועלת בתחליפי חלב אם, כי אם המינקת היהודיה היא בעלת מידות רעות וכדו', וכן האם אם היא בעלת מידות רעות, וכ"ש מניקת גויה שהיא בעלות מידות רעות בטבע, שיתכן שלפי זה עדיף לתת לתינוק תחליפי חלב אם. אך מאידך יש האומרים שבתחליפי חלב אם שיש בו נזק יותר מאשר תועלת, ואם כן אולי עדיף גויה ובפרט לפי מה שהבאנו למעלה שאינו אסור מן הדין. ועיין עוד בכל זה בשדי חמד כרך חמישי (הוצאת ספרים קה"ת שנת ה'תש"י. הכולל מערכת אות ד-ח) אסיפת דינים מערכת ה"א אות מ"ב מה שהאריך בהנקת הילד מחלב אמו, ואני כתבתי חלק מהמקורות ממנו. ובפרט מה שדן שם בענין גויה מינקת. אני מביא כאן כמה פרטים מעניינים מאינציקלופידית "המכלול" העוסקת בעניני תחליפי חלב אם, וז"ל: תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל, בלשון הדיבור מכונה גם פורמולה) משמשת תחליף חלב להזנת התינוק. השימוש בתמ"ל נהוג במקרים שהאם אינה יכולה להיניק את התינוק ולספק לו חלב אם, כאשר מתעוררים קשיים בהנקה, כאשר תפוקת החלב נמוכה ונדרשת תוספת, או כאשר האם מעדיפה שלא להיניק או לשאוב. תמ"ל מבוסס על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה. תמ"ל משווק לצרכנים בעיקר בצורת אבקה שיש להוסיף לה מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק. בבתי יולדות משתמשים בתמ"ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים. כיום אפשר לקנות אותם בחנויות, אך מחירם גבוה יותר. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזנה בתמ"ל היא האפשרות הרביעית בעדיפותה: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאם אחרת ורק במקום הרביעי תמ"ל. התמ"ל יכול לשמש גם כתוספת משלימה להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה ואינה שואבת בזמן זה. יצרני התמ"ל עושים מאמצים רבים ליצור תחליף שיהיה קרוב ככל האפשר לחלב האם. כאשר התמ"ל הוא המזון היחיד אותו צורך התינוק במשך חודשי חייו הראשונים, ישנה חשיבות גדולה לכך שהוא אכן יכלול את כל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים להם זקוק התינוק להתפתחות תקינה. חלק מהיצרנים משווקים תמ"ל בדרגות שונות, כאשר כל דרגה מותאמת לקבוצת גיל של ילדים, ומנסה לספק לילדי הגיל הזה את המרכיבים הדרושים להם ושמותאמים ליכולות של מערכת העיכול באותו הגיל. לרוב החלוקה היא לדרגות 1, 2 ו-3. ע"כ מהמכלול. אשמח מאד לשמוע את חוות דעת כבוד הרב בזה בס"ד. בשורות טובות וחודש טוב ומבורך הצב"י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח"ס מריח ניחוח עפולה ת"ו

בס"ד ליל א' ניסן ה'תשפ"ד לכבוד הרה"ג עקיבא משה סילבר שליט"א שלום וברכה וכט"ס! אשה שילדה ואינה יכולה להניק, ויש לפנינו אפשרות להביא לתינוק מינקת גויה או תחליפי חלב אם כגון מטרנה, מה עדיף לעשות. שהרי זה ידוע שאין איסור מן הדין ביניקת חלב מן הגויה כמבואר בע"ז (כו ע"א), רק שראוי מאד להמנע מזה מפני שמוליד טבע רע בילד וכו', כמ"ש הראשו' שם, וכ"כ הרמ"א ביו"ד (סי' פא ס"ז), וע"ש בביאור הגר"א. בחשיבות ותועלת ההנקה כתב בספר "צידה לדרך" מאמר ראשון כלל שלישי פרק…קרא עוד

בס”ד
ליל א’ ניסן ה’תשפ”ד
לכבוד הרה”ג עקיבא משה סילבר שליט”א שלום וברכה וכט”ס!
אשה שילדה ואינה יכולה להניק, ויש לפנינו אפשרות להביא לתינוק מינקת גויה או תחליפי חלב אם כגון מטרנה, מה עדיף לעשות.

שהרי זה ידוע שאין איסור מן הדין ביניקת חלב מן הגויה כמבואר בע”ז (כו ע”א), רק שראוי מאד להמנע מזה מפני שמוליד טבע רע בילד וכו’, כמ”ש הראשו’ שם, וכ”כ הרמ”א ביו”ד (סי’ פא ס”ז), וע”ש בביאור הגר”א.

בחשיבות ותועלת ההנקה כתב בספר “צידה לדרך” מאמר ראשון כלל שלישי פרק י”ד, וז”ל:
המזון שהכין הש”י לנער היולד הוא החלב והרוצה לשמרו מן התחלואים לא יהיה מזונו עד שנתיים אלא החלב והוא מזון טבעי.
לעולם יבחר אדם מינקת מעשרים עד שלשים שנה טובת מראה בלתי מום ממוצעת המזג לא רזה ולא שמנה ותזהר ממשגל שמעורר דם הנדות ושיהיה החלב לבן מתוק בלתי ריח רע ולא דק הרבה ולא עבה הרבה אלא בינוני, שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב.
וכו’ כשתוכל אם הילד להניק בנה זהו המועיל יותר כי הוא המזון שהיה נזון בו ברחם שהיה דם הנדות כי הוא מתהפך לחלב.
לא תניק אותו הרבה שלא יפסד החלב באצטצוכא ולא מעט לפי שיתחמם גופו אלא ממוצע לפי כח הילד ובתחלת הלידה לא תניקהו אמו עד עבור שמונה ימים שיתמצע חלבה.
וכו’.
עכ”ל.

וכן כתב בספר שבילי אמונה – הנתיב החמישי – השביל השני בהנהגת הילוד, וז”ל:
יבחרו לו מינקת שתהא נערה בינונית מכ”ה שנה עד חמשה ושלשים ותהיה בריאה ואיבריה שלמים מכל מיני תחלואי’ וטובת מראה לבנה אדמדמת רחבת הגרון חזקת הצואר ושמנה קצת ולא רזה ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות ולא תהיה רפה מן הלידה ואל רחוקה מימי לידתה אלא שיהא בינה לבינו כשני חדשים ויהיו דדיה קשים וגדולי’.

אמנ’ אם האם יכולה להניקנו זהו הטוב והמועיל יותר לולד.
לפי שחלב האם הוא דומה ממש למזון הילד כי הוא המזון שהיה ניזון בו ברחם ר”ל הנדות שהיה מזונו ברחם שנתהפך לחלב כמו שביארתי בנתיב הרביעי ולכן הוא כטבעו וכמזגו ממש.
אמנם בתחלת הולדו לא תניק אותו אמו עד שיעברו מיום הלידה כשמונה או עשרה ימים כי אז יתיישר מזגה ויהיה חלבה ממוצע וטוב.
עכ”ל.

מכל הנ”ל אנו רואים את חשיבות ההנקה, והוא לכאורה יותר טוב ממה שיתנו לתינוק לאכול תחליפי חלב אם כגון מטרנה.

עוד כתב בספר “צידה לדרך” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל:
שתהיה בעלת מדות טובות לא כעסנית ולא רגזנית שדברים אלו מפסידין מזג החלב.
עכ”ל.

וכן כתב בספר “שבילי אמונה” הנ”ל בענין המניקת, וז”ל:
ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב הוא סבה להפסד החלב ולכן צריכה להיות בעלת מדות טובות.
עכ”ל.

ואם כן לפי הנ”ל יתכן שיש יותר תועלת בתחליפי חלב אם, כי אם המינקת היהודיה היא בעלת מידות רעות וכדו’, וכן האם אם היא בעלת מידות רעות, וכ”ש מניקת גויה שהיא בעלת מידות רעות בטבע, שיתכן שלפי זה עדיף לתת לתינוק תחליפי חלב אם.

אך מאידך יש האומרים שבתחליפי חלב אם שיש בו נזק יותר מאשר תועלת, ואם כן אולי עדיף גויה ובפרט לפי מה שהבאנו למעלה שאינו אסור מן הדין.

ועיין עוד בכל זה בשדי חמד כרך חמישי (הוצאת ספרים קה”ת שנת ה’תש”י.
הכולל מערכת אות ד-ח) אסיפת דינים מערכת ה”א אות מ”ב מה שהאריך בהנקת הילד מחלב אמו, ואני כתבתי חלק מהמקורות ממנו.
ובפרט מה שדן שם בענין גויה מינקת.

אני מביא כאן כמה פרטים מעניינים מאינציקלופידית “המכלול” העוסקת בעניני תחליפי חלב אם, וז”ל:
תרכובת מזון לתינוקות (תמ”ל, בלשון הדיבור מכונה גם פורמולה) משמשת תחליף חלב להזנת התינוק.
השימוש בתמ”ל נהוג במקרים שהאם אינה יכולה להיניק את התינוק ולספק לו חלב אם, כאשר מתעוררים קשיים בהנקה, כאשר תפוקת החלב נמוכה ונדרשת תוספת, או כאשר האם מעדיפה שלא להיניק או לשאוב.

תמ”ל מבוסס על חלב פרה או על סויה, בתוספת מרכיבי תזונה.
תמ”ל משווק לצרכנים בעיקר בצורת אבקה שיש להוסיף לה מים מורתחים בהתאם להוראות היצרן, לערבב ולהביא לטמפרטורה המתאימה להזנת התינוק.
בבתי יולדות משתמשים בתמ”ל נוזלי מוכן לשימוש בבקבוקים חד-פעמיים.
כיום אפשר לקנות אותם בחנויות, אך מחירם גבוה יותר.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הזנה בתמ”ל היא האפשרות הרביעית בעדיפותה: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק, במקום השלישי חלב אם מאם אחרת ורק במקום הרביעי תמ”ל.

התמ”ל יכול לשמש גם כתוספת משלימה להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה ואינה שואבת בזמן זה.

יצרני התמ”ל עושים מאמצים רבים ליצור תחליף שיהיה קרוב ככל האפשר לחלב האם.

כאשר התמ”ל הוא המזון היחיד אותו צורך התינוק במשך חודשי חייו הראשונים, ישנה חשיבות גדולה לכך שהוא אכן יכלול את כל אבות המזון, המינרלים והוויטמינים להם זקוק התינוק להתפתחות תקינה.

חלק מהיצרנים משווקים תמ”ל בדרגות שונות, כאשר כל דרגה מותאמת לקבוצת גיל של ילדים, ומנסה לספק לילדי הגיל הזה את המרכיבים הדרושים להם ושמותאמים ליכולות של מערכת העיכול באותו הגיל.
לרוב החלוקה היא לדרגות 1, 2 ו-3.

ע”כ מהמכלול.

אשמח מאד לשמוע את חוות דעת כבוד הרב בזה בס”ד.

בשורות טובות וחודש טוב ומבורך
הצב”י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא מח”ס מריח ניחוח עפולה ת”ו

קרא פחות
0