1. אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד?
2. האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח?
3. מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול?
4. האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב”צורך בחינוך”?
5. אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?
6. האם היתר ללמד את הקטן לברך נכון נמשך גם אחרי שהוא יודע את הברכה בעל פה?
7. אם הקטן מתרגל את הברכה אך לא למד את המשמעות, האם מותר לברך עמו?
8. האם אופן לימוד הברכות בקטן דומה לאופן לימוד גמרא בגדול?
9. איך כותבים את הברכות השם עם הקטן?
10. מהו “סיוע וחיזוק” לומר הברכה כדינה?

1. אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים?
2. מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה?
3. מהי הכוונה ב”פעם שניה” בהקשר לקריאת מגילה?
4. האם קריאה ביום היא “השלמה” לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית?
5. אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה?
6. האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?

האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע”י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש?

האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת “מצוה”?

האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט “רוצה”?

האם כדאי לו ללמוד בבית?

האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעה באב?

1. האם דין זה חל רק על הלוואה או גם על כל סוגי הפקדון?
2. מהו ה”רווח הנראה לעין” המדובר? האם ישנה הגדרה מדויקת לכך?
3. האם יש הבדל בין הלוואה במזומן להלוואה במוצר?
4. אם המוכר עשיר ולא צריך את הכסף, האם עדיין אסור לו למכור במועד מאוחר יותר?
5. מהו גודל ההפרש המינימלי בין שני המחירים שמכריע?
6. האם דין זה חל על מוכר שרוצה למכור סחורה שהוא ממתין למכירתה, או רק על מוכר שמוכר סחורה באופן רגיל?
7. האם “דרך מכר דקיל” שונה מ”פקדת מעות” רק בדרך הציון או שקיימת הפרש אחר?
8. האם ניתן להסיק מכאן דרך של פירוק עסקאות למספר מקרים כדי לאפשר מכירה במחיר שונה?
9. איך היינו להבחין בין מקרה של מכירה ומעשה הפקדה למעשה של הלוואה פרטית?

האם ניתן להוסיף תנאי למציאות של “הערה במ”ע” במקרה זה?
האם “ניחותא” בפרשנות הגמרא משנה את החיוב?
האם יש הבדל בין “תנאי גרידא” ל”תנאי” אחר?
האם ניתן להסיק מהפסוקים הנ”ל על החיוב בעניין זה?
האם “רגילות בלא”ה” משפיעה על דין המ”ע?
האם יש מקרה בו תנאי ישנה את דין הערה במ”ע?
מה דין אם ה”כוונת” היא למסור רק תנאי שאינו תנאי?
האם “לא מהני תנאי” חל רק במקרים מסוימים במ”ע?
האם יש צורך בחיוב מוסכם נוסף על הפרשנות?
האם הכוונה ב”אולי” היא למקרים ייחודיים?

1. האם חייב איסור מיתה במקרה שספק אם היה פקו”נ?
2. במקרה של ס”ת פסול, האם מותר למוכר אותו?
3. האם דין שכירות רגילה זהה לשכירות שלא על דעת המלכות?
4. האם מצווה לקנאות במקרה של פריצותא, ואם כן באיזה דרכים?
5. האם מותר לקטנה לקדש את עצמה?
6. האם יש הבדל בין ברכות לארורים בהר גריזים והר עיבל מבחינת התורה?
7. מהו הטעם שרק הארורים מפורשים ולא הברכות?
8. האם יש מקרים שהחשש מפקו”נ גובר על רוב דעות?

האם יש מנהג מיוחד להתפלל בליקויי לבנה?

האם יש היתר להתענות בליקוי לבנה?

מהו דין ההסתכלות בליקוי לבנה?

מהו מקור התפיסה שהליקוי רומז לפורענות?

מהו הגודל של הפורענות שנחזה בדרך כלל אחרי ליקוי לבנה?

האם יש חשיבות מיוחדת לפנים הלבנה בזמן ליקוי?

מהו ההבדל בין ליקוי לבנה לחלום מבחינת התנהלות?

האם מנהג התענית בליקוי לבנה הוא מדינא או מנהג?

האם בשאר ליקויים אסטרונומיים, שאינם ליקוי לבנה, ישנה ברכה?

האם ישנן סיבות נוספות, פרט ל”קללה”, ליתר דיוק, לא לברך על ליקוי לבנה?

אם הליקוי הוא משמעותי, או פחות משמעותי, האם זה משנה את הדין?

האם ניתן להשוות ליקוי לבנה לנהרות שנשתנו ממהלכם מזה?

האם יש מקרים שספק אם ישנה ברכה, וצריך להיזהר?

האם ליקוי חמה מברכים עליו?

האם סוכה שתחתיה סוכה נוספת, שגם היא אינה עומדת בדרישות סוכה, תפסל?
האם מצטרפים שיעורי הטפחים של שתי הסוכות, כדי לקבוע אם הסוכה התחתונה כשרה?
האם דין סוכה שתחת סוכה נוספת, שחסרים בה דפנות (ללא שיעור י’ טפחים)?
האם הסוכה התחתונה תפסל, אם הסוכה העליונה אינה כשרה, גם אם העליונה עומדת בכל דרישות סוכה למעט גובה י’ טפחים?
האם דין שתי סוכות זו, שונה מדין סוכה העומדת על קיר?
האם סוכה על גבי סוכה, שבה יש חלל י’ טפחים, תפסל את התחתונה?
האם סוכה שבה אין אפשרות להשתמש בכרים וכסתות, תפסל את הסוכה שתחתיה?
האם היעדר חלל י’ טפחים בסוכה העליונה משפיע על כשירות הסוכה התחתונה?
האם חומרה של סוכה פסולה משפיעה על כשרות הסוכה שמתחתיה?

האם בהלכה של יולדת שנמצאת עם מיילדת, הבעל יכול ללוות את אשתו אם לא נדרשת עזרתו?

האם במקרה של חשש ממשי לנזק רפואי, אם האישה רוצה שבעלה ילווה אותה, מותר?

מהו מעמדו של רופא בהלכה כשאישה מלווית על ידי מיילדת ורוצה שבעלה ילווה אותה?

האם יש הבדל בין האם לבין בעלה ביכולתם לסייע, בנסיעה ללוות את היולדת?

האם יש מקרים בהם אפילו אמא יכולה לסייע יותר מבעלה?

האם “פחד” אמיתי של היולדת יכול להביא להיתר לבעלה?

האם אמורה היולדת להגיד באופן מפורש שבעלה ילווה אותה?

1. אם העוגות לא נוגעות זו בזו, האם אפשר לצרפן בצירוף סל?
2. אם יש ספק האם העוגות יצטרפו בעתיד, האם אפשר לעשות צירוף גרוע?
3. אם העוגות מופרשות משיעורים שונים, האם צירוף סל הוא חובה?
4. מהו צירוף סל ע”פ הרמ”א?
5. האם מקפיד על כך שלא יגעו זה בזה?
6. אם אין שיעור חלה בכל עיסה, מהו הדין?
7. אם כל עוגה בבצק נפרד, האם מותר לצרפן יחד?
8. מה הדין אם מקפיד שלא יתערבו הבצקים?
9. איך יודעים אם השיעורים יצטרפו בעתיד?
10. מה עושים אם קשה לעשות צירוף סל?
11. האם אפשר להפריש בלא ברכה אם מקפיד על תערובתן?

האם בננס שיכול להגיע לרמה של כיסוי ראש ורובו, נחשב כיסוי קבוע?
האם מנהג המקום משפיע על דין הלבוש של הננס?
האם אפשר להקל בננס, בהיעדר מקור ברור להחמירה?
האם אפשר להחמיר בננס, אפילו שאין מקור ברור להחמירה?
האם כסות ארעי של ננס יכולה להיחשב כסות קבע?
האם ישנה חשיבות ל”דרך העולם” בדרגת כיסוי הננס?
האם יש עדיפות למנהג המקום על פני דרכי כיסוי אישיותיות בננס?
האם אפשר להסיק מההלכה במשנ”ב לגבי מדינה, באופן כללי לננס?
האם קביעות בננס נמדדת לפי שימוש בפועל?
האם גיל ההתחלתי של אדם נחשב לצרכי כיסוי?
האם “בטלה דעתו” של אדם יכולה להשפיע על דין הלבוש שלו?
האם אפשר להחמיר למקרה של ננס, גם אם המחמירים באים ממקור אחר?
האם אפשר להסתמך על דעת אחרונים להחמירה אצל ננס, למרות הויכוח?
האם אפשר לומר דוקא כפי הנחשב לפי מנהג המקום?
האם בננס לא מנוסח כלל פתרון ברור לגבי ציצית?
האם אפשר להחיל מחדש הלכות קיימות על מקרה של ננס?
האם נחשב כיסוי קבוע רק כשזה אופייני למנהג המקום?

האם אם הסכנה היא להשגיחת בנים, האם זה דומה להצלת נשמה?
האם יש הבדל בין הצלה ממשמד להצלת שטות?
האם ב”משטות” הכוונה רק למצבי חולי קשים ובלתי הפיכים?
האם יש מקרים שבהם הצלת משטות לא תדחה שבת?
אם קיום מצווה הוא כאינו מצווה ועושה, אז מה יהיה הדין אם השוטה הוא קטן?
האם יש מצבים שבהם הצלת משוגע דוחה שבת, אך הצלת אותו אדם מאובדן כלכלי לא ידחה?
האם יש צורך בראיה ברורה מדין טעם זה?
האם יש הבדל בין חילול שבת עבור אדם הנמצא בסכנת מוות לבין אדם הנמצא בסכנת השתטות?
האם יש צורך ב”הצלה משטות”?

שלום רב,

יש לי כמה שאלות קצרות על הערות שראיתי על הסדר מן הכתבים.

1. האם שינוי דעה בפרשנות לגבי “אפשר משאי אפשר” היה קיים גם לפני הגר”א?

1. מהו, בדיוק, טעם ההיתר בכפל פסוקים, כפי שכתוב בפרי החג?

1. מהו הבדל בין מחלוקת הגר”א והשו”ע לענין הכפלה?

1. האם התוכן של “תרתי לריעותא” רלוונטי רק לכפל פסוקים, או שהוא חל גם בעניינים אחרים?

1. למה הגר”א מחמיר אודות הכפלת פסוקים יותר מהשו”ע?

1. הן כמה סוגים שונים של “אי אפשר” שיש לענין תרגום תורה?

1. האם ההיתר של פרי החג כופל פסוקים הוא לענין דיעבד או דאורייתא?

1. האם יש קשר בין “אי אפשר” להבנת חלוקת הפסוקים בתענית ובימי הסוכות?

1. האם “אי אפשר” מתייחס רק לחומרת הדין?

1. האם כל ההיתרים של פרי החג נבעו מאותו גודל “אי אפשר”?

1. האם יש דוגמאות נוספות מהפוסקים למושג “תרתי לריעותא” מחוץ לדיני הקריאה?

בברכה,

1. האם יש חשש הלכתי אם הציציות ארוכות מדי? (הקשר: הבריה רשומה בטקסט, ויש צורך בהבנת אופי החשש.)

1. מהו המנהג בעניין? (הקשר: הטקסט מציג עמדות שונות, ויש לברר מהו המנהג הרווח.)

1. האם יש מדידה של הציצית לפני הקשירה? (הקשר: הטקסט מציין מחמירים שאינם מודדים, ויש צורך להבין את הכוונה.)

1. מהו הכוונה ב”מחמירים”? (הקשר: הטקסט מביא דעות שונות, ויש להבין למי מתייחס הביטוי.)

1. מהו מקור החזו”א? (הקשר: הטקסט מציין מקור, ויש צורך בהבנת המקורות בהלכה.)

1. האם יש הבדל בין תצורת קשירת הציצית לשאלת האורך? (הקשר: נראה שיש קשר בין קשירת הציצית למדידה, אך לא ברור עד כמה הוא קשור.)

1. האם יש מקרים שבהם, למרות שאסור לכפות, יש צורך בהסכמה? (הקשר: הערה על “אסור לכופה” ו”אולי יש בזה ניחותא”)

1. מהו משמעות ‘ניחותא’ במקרה זה? (הקשר: התייחסות למקרה שבו אולי יש נימוק נוסף בפרשנות, למרות האיסור לכפות)

1. כיצד תנאי משפיעים על חיובים במ”ע? (הקשר: השימוש ב”תנאי” ו”לא מהני תנאי במ”ע”)

1. האם יש הבדל בין תנאי גרידא לבין מצב אחר? (הקשר: השוואה בין תנאי גרידא לבין מקרה אחר של הסכמה)

1. מהו הקשר בין רגילות ל”אין חיובים” במ”ע? (הקשר: הצגת הקשר בין רגילות להיעדר חיובים)

1. ואם יש צורך בהסכמה, האם נוהגים כך גם בדיני אוויל? (הקשר- שאלה על יישום עקרון הכפייה במקרים מורכבים יותר או קשורים יותר).

האם המתנה תלויה בכמות הפעולות?
האם הכוונה היא לפעולות של הפקדה בלבד?
האם יש חשיבות לגודל היתרה?
האם יש דרך לדעת מהם רווחי הבנק?
האם יש פעולות שמונעות מהמתנה?
האם “יצירת קשר טוב” היא נורמה כללית או תלויה בלקוח מסוים?
האם המתנה מותנה בפעילות מסוימת, או שכל פעילות תקפה?
האם יש צורך בפעולות חוזרות?
האם הכוונה היא למספר הפעולות או למשך הזמן?
האם אפשר לדחות את הפעולה בעזרת המתנה?

האם אפשר לצאת ידי חובה בשבת בפת הבאה בכסנין?

האם הפת הבאה בכסנין נחשבת פת לענייני סעודה ראשונה ושניה?

האם בירכה על קדירה יציאה ידי חובה?

האם סוג הקדירה משפיע על יציאה ידי חובה?

האם דעה רוב האחרונים תומכת ביציאה ידי חובה בפת הבאה בכסנין?

האם יש הבדל בין פת הבאה בכסנין לבין פת אחר?

שלום רב.

האם אפשר להבין מההשוואה למלוה, שאולי ישנה דרך להחליט שאין אחריות למנהל גמ”ח?

האם ההשוואה למלוה שהובאה, רלוונטית רק למקרה שבו המעות עצמם מועברים לגוי?

האם יש הבדל בין אחריות על משכון לבין אחריות על ההלוואה עצמה, לפי דברי הכתוב?

האם ניתן להחיל את הנעשה עם שליח פירות, על המקרה של מנהל גמ”ח?

האם ההשוואה למקרים של שליח פירות, מעידה על חילוקי דעות, לגבי אחריות של מנהל גמ”ח?

האם ניתן להבין מהמקורות המובאים, איזו שיטה היא המועדפת?

האם “סימן רע” זה מתייחס לחודש כולו או רק למוצ”ש שבו הלבנה התכסתה?

האם יש סיבה ספציפית מדוע הלבנה צריכה להיות גלויה לברכה?

האם יש מקורות נוספים לסימנים הללו, או שזה רק מהמקור שציינת?

האם יש עוד סימנים שמקורם בשיר השירים?

האם אפשר לומר שהלבנה נתכסתה בכוונה, או שמדובר באירוע טבעי?

שלום רבא.

האם ליקוי לבנה נחשב לפגיעה בדומה למקרים של פורענות כמו מים אחרונים?

האם אפשר לומר שהברכה על ליקוי לבנה בעייתית בגלל שונה במהותו מהמצב בזמן הבריאה?

האם יש קשר בין עניין הברכה על גוף שמים לבין מצבם של נהרות?

האם הרמה”ח מביא ראיה נוספת למה שאי אפשר לברך על ליקוי לבנה?

האם המסורת משה, מזכיר במקרים אחרים התנגדות לברכות על דברים הנחשבים לקלקול?

האם יש פוסקים אחרים שכתבו על עניין ליקוי לבנה?

האם עניין “קללה” משחק תפקיד מרכזי בהסבר שאין לברך על ליקוי לבנה?

האם יש קשר בין הדיון בברכות להלכה למה שכתוב בסוכה כט עא?

הטקסט לא מכיל שגיאות כתיב או טעויות טכניות. כן יש לציין שהראשי תיבות או הקיצורים המשמשים הן שגרירה, הן סבלון כתיב במדעי היהדות ונמנעים על קורא לא מומחה להבינם בצורה נוחה. לדוגמה, “א”כ” עומדת עבור “אם כן”, “ע”ג” עומדת עבור “על גבי”, או”ח עומד ל”אורח חיים” (חלק מהשולחן ערוך), “שו”ע” עומדת לשולחן ערוך, וכיו”ב. אם תיעד הכוונה למאמר שלך לקהל הכללי, יתכן שתרצה לבחון את שימושך בראשי תיבות או לסבירם.

לא קראתי כל התשובה, אבל יש להעיר שבכמה מקומות בחז”ל אי’ שהיו לומדים תורה, כגון בגמ’ על אברהם ששמר אפילו עירוב תבשילין ועסק גם בדיני ברית מילה ועוד, ויעקב לימד ליוסף כל התורה ואחז ועגלה ערופה, ובזוהר אי’ הרבה מאד מה למדו האבות ומה למד יעקב ברעיית הצאן וכדו’, וגם אצל משה, ובודאי שלא התבטלו מן התורה, גם אלפיים תורה דע”ז ט. מתחילין מאברהם, שהוא גייר גרים ולימד תורה, וכן היו דיני גיד הנשה וכדו’, ויעויין בסנהדרין נח שהיו מצוות מקודם מתן תורה עם דינים, וכן היתה קבלה עם סרח בת אשר עם פקוד פקדתי וכדו’, ועשו היה מקשה כיצד מעשרין וכו’, ויעקב למד י”ד שנה בבית שם ועבר, ששם למדו תורה, ואליפז למד על ברכיו, וכיוצא בזה רבים בחז”ל לאין מספר.