מה השאלה שלך?
  1. כבוד הרב תודה רבה על תשובת כבוד הרב. ששוחתי עם הרב המחבר האבא של הבר מצוה הוא אמר לי שהספר אזל. לא ידוע לי אם המחבר ישוב להדפיסו כי הייתי מעוניין בעתק מן הספר פשוט לא היה לו בנמצא. פשוט כנראה נתן רשות להפיץ את קובץ הספר ובאמת הפצתי את הקובץ שהגיע גם לרב. ובכל זאת כבוד הרב האם אני פטור תשלום?

    כבוד הרב תודה רבה על תשובת כבוד הרב.
    ששוחתי עם הרב המחבר האבא של הבר מצוה הוא אמר לי שהספר אזל.
    לא ידוע לי אם המחבר ישוב להדפיסו
    כי הייתי מעוניין בעתק מן הספר פשוט לא היה לו בנמצא.
    פשוט כנראה נתן רשות להפיץ את קובץ הספר ובאמת הפצתי את הקובץ שהגיע גם לרב.
    ובכל זאת כבוד הרב האם אני פטור תשלום?

    רואים פחות
  2. וצ"ע והרי אצל אלישע הנביא התנה אליהו הנביא ברכה זו של "פי שניים" בתנאי וכמבואר בנביא.

    וצ"ע והרי אצל אלישע הנביא התנה אליהו הנביא ברכה זו של "פי שניים" בתנאי וכמבואר בנביא.

    רואים פחות
  3. לכבוד הרב עקיבא משה סילבר! לכאורה עדיין קשה "גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד", שהרי אם כן ייאסרו כל השמות ולא רק אלו המסוימים- בבחינת "מי שנכווה בחמין יזהר בצוננין". ומדוע נאסרו דווקא אלו? ועוד צ"ע איך מסתדר שהשתמש בשמות טומאה (סנהדרין ק"ז) והרי ידוע שהשתמש בשם המפורש, ומובא ברב צייאח שמות קדושקרא עוד

    לכבוד הרב עקיבא משה סילבר! לכאורה עדיין קשה "גזרו שלא ישתמשו בה כדי שלא יכשלו עוד", שהרי אם כן ייאסרו כל השמות ולא רק אלו המסוימים- בבחינת "מי שנכווה בחמין יזהר בצוננין". ומדוע נאסרו דווקא אלו? ועוד צ"ע איך מסתדר שהשתמש בשמות טומאה (סנהדרין ק"ז) והרי ידוע שהשתמש בשם המפורש, ומובא ברב צייאח שמות קדושים. ילמדנו הרב כיצד הדברים מסתדרים?

    רואים פחות
  4. כבוד הרב ישר כח על תשובה הנפלאה. אך אשאל שאלה דא"כ צ"ע מדוע כתב מהרח"ו זיע"א שיש לכתוב על העצם שמות שנראים כשמות קדושים, וז"ל: וכתוב עליו שם זה יחורי"ן. נ"א (נוסח אחר) יחרי"ן. נ"א יחדי"ן. עכ"ל. ואע"פ שלא מצאתי שמות אלו בספר שרשי השמות לרבי משה זכותא זיע"א, לא כשמות קדושים ולא כשמות מלאכים, אבל מהרח"קרא עוד

    כבוד הרב ישר כח על תשובה הנפלאה. אך אשאל שאלה דא"כ צ"ע מדוע כתב מהרח"ו זיע"א שיש לכתוב על העצם שמות שנראים כשמות קדושים, וז"ל: וכתוב עליו שם זה יחורי"ן. נ"א (נוסח אחר) יחרי"ן. נ"א יחדי"ן. עכ"ל. ואע"פ שלא מצאתי שמות אלו בספר שרשי השמות לרבי משה זכותא זיע"א, לא כשמות קדושים ולא כשמות מלאכים, אבל מהרח"ו עצמו כותב שיכתוב עליו שם זה וכו'. וצ"ע.

    רואים פחות
  5. תודה. באמת שהסתפקתי כבר אם האשכנזים נוהגים להבדיל הבדל ניכר בין אל''ף לעי''ן וה''א. שכמדומה שלמדו דקדוקים אלו מבני ספרד. וכן להיזהר בדגש חזק.

    תודה. באמת שהסתפקתי כבר אם האשכנזים נוהגים להבדיל הבדל ניכר בין אל"ף לעי"ן וה"א. שכמדומה שלמדו דקדוקים אלו מבני ספרד. וכן להיזהר בדגש חזק.

    רואים פחות
  6. ישר כח עצום כבוד הרב. אם כן כבוד הרב לפי הכתוב בעלון לגבי אילם, למה אני מבין שיצא ידי חובה היא בכתיבה יותר מלבקש ממשהו שיוציא אותו ידי חובה ששומע כעונה. או שלא הבנתי את הרב דינר שליט"א

    ישר כח עצום כבוד הרב.
    אם כן כבוד הרב לפי הכתוב בעלון לגבי אילם,
    למה אני מבין שיצא ידי חובה היא בכתיבה יותר מלבקש ממשהו שיוציא אותו ידי חובה
    ששומע כעונה.
    או שלא הבנתי את הרב דינר שליט"א

    רואים פחות
  7. יש לציין שבחכ"א מיקל בצורת אדם בזמננו כיון שאין עובדים אותו, ועפ"ז יש שהקילו ג"כ בצורת חמה ולבנה. וכתבו שהרב אלישיב התיר בזה, (וכ"כ בשמו בספר על צורת חמה ולבנה לר"צ כהן: "אף על פי שאסור לעשות או לצייר צורת חמה לבנה או כוכבים, אם עבר וציירן על בגד – מותר ללבשו"). אומנם הגר"נ קרליץ כתב לאסור בצורת חמהקרא עוד

    יש לציין שבחכ"א מיקל בצורת אדם בזמננו כיון שאין עובדים אותו, ועפ"ז יש שהקילו ג"כ בצורת חמה ולבנה. וכתבו שהרב אלישיב התיר בזה, (וכ"כ בשמו בספר על צורת חמה ולבנה לר"צ כהן: "אף על פי שאסור לעשות או לצייר צורת חמה לבנה או כוכבים, אם עבר וציירן על בגד – מותר ללבשו").
    אומנם הגר"נ קרליץ כתב לאסור בצורת חמה ולבנה, וטעמו שאין לנו להרחיב דברי החכ"א, מפני שגם היום בהרבה ארצות עובדים לשמש וירח וכוכבים, (אבל אין זה ברור, לפי הידוע לי אין אומות מוכרות שעובדות לשמש ולירח), ומ"מ גם הגר"נ קרליץ הקיל בקונה ממפעל שלא מצוי בו עובדי ע"ז, דכיון שהם מייצרים בכמויות גדולות ליכא בזה חשדא (ולענ"ד קצ"ע בדבריו, דעצם הסברא דבמפעל ליכא חשדא היא נכונה גם אם יש במפעל עובדי ע"ז, וגם אם נחמיר בזה, עכ"פ ודאי סגי בכך שידוע שבאותו המקום שיש בו המפעל אין עובדים לחמה ולבנה, גם אם עובדים לע"ז אחרת, וא"כ גם לדבריו לפי המציאות נראה שיש להתיר)

    [אמת כי חכם אחד העיר לי, שלכאו' יש להקשות על כל ההיתר של החכ"א והבאים בעקבותיו, דע"פ ההסטוריה נראה דגם בזמן השו"ע והרמ"א היתה המציאות כמו בימינו, ואין אלו חידושים שהתחדשו בדור האחרון].

    רואים פחות
  8. נראה להוסיף, שיש עוד סברא להתיר בלייזר, כי רבינו יהונתן מפרש שהסיבה שמלקט ורהיטני אינם נחשבים דרך גילוח, זה מפני שהם תולשים את השערה משרשה, ואילו דרך גילוח הוא דווקא כשחותך את השערה ושורשה נשאר קיים, וכ"מ בפהמ"ש לרמב"ם, וא"כ נראה שגם הלייזר דומה יותר למלקט ורהיטני כיון שהוא נועד לפגוע בזקיק של השערהקרא עוד

    נראה להוסיף, שיש עוד סברא להתיר בלייזר, כי רבינו יהונתן מפרש שהסיבה שמלקט ורהיטני אינם נחשבים דרך גילוח, זה מפני שהם תולשים את השערה משרשה, ואילו דרך גילוח הוא דווקא כשחותך את השערה ושורשה נשאר קיים, וכ"מ בפהמ"ש לרמב"ם, וא"כ נראה שגם הלייזר דומה יותר למלקט ורהיטני כיון שהוא נועד לפגוע בזקיק של השערה.

    רואים פחות