שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם יש איסור לשתות מים בשעת התקופה

המנהג בזמנינו שאין חוששין לזה כלל ולא נזדמן לי שראיתי בעיני מי שנזהר בזה, וכן הביא הגרח”ק (לוח דבר בעתו י’ בטבת) שהחזו”א לא היה נזהר בזה, וכן הביא הגרש”ו (מבית לוי עניני יו”ד עמ’ קו אות א’) בשם החת”ס יו”ד סי’ קטז סה בשם הצמח צדק הקדמון סי’ יד דהאידנא דדשו בה רבים שומר פתאים ה’ וסמכי’ על זה להקל בזה, והוא מיוסד על הגמ’ שבת קכט.

ויש לציין דאף שהרמ”א ביו”ד סי’ קטז ס”ה כתב שיש להזהר בזה היינו לפי מה שכתב שם שהמנהג הפשוט בזמנו היה להזהר בזה ואין לשנות, אבל מה שבזמנינו אין נזהרין בזה הוא מיוסד על הרבה גאונים (כרב האי) וראשונים (כראב”ע הוב”ד באבודרהם שער התקופות הוב”ד בד”מ שם סק”ה וט”ז סק”ד) ואחרונים (כהיעב”ץ במו”ק ס”ס תנה בשם החכ”צ ובספרו עמודי שמים כסא שן מדרגה ב’ בסופה ועוד) שפקפקו במנהג זה שאין לו מקור בגמ’.

ועיקר הטעם שנפסק המנהג בזה אפשר אחר שמלפנים היה מנהג פשוט לנהוג בזה משום דס”ל להמנהג שהוא נקבע לפי התקופה האמיתית שהוא דבר שרוב בנ”א אין בקיאין לחשבו וגם ס”ל להמנהג שהוא רק ברגע התקופה עצמה ואח”כ אין המים נאסרין (וכמש”כ בס’ חסידים סי’ תתנא אם אמרו לאדם אל תשתה מים כי התקופה נופלת וכבר בירך ימתין ואח”כ ישתה ומבואר דהמים אין נאסרין וגם משמע דהתקופה היא דבר שקשה לחשבו) ולכן נשתקע המנהג בזה מאחר שהוא רגע אחד וקשה לחשבו, וכעי”ז הובא בשם הגרח”ק (אלא פס”ז סי”ח) דאולי הטעם שמקילין בזה משום דלא ברירא לן התקופה, ומ”מ אחר שכבר נתבטל סגי בזה כיון דהאידנא בין מדינא דגמ’ ובין מצד המנהג אין בזה חשש וגם דדשו ביה רבים כבר.

ויש להוסיף דבזמנינו אין מקפידין על זוגות ועוד כמה עניינים מובן גם מ”ט אין מקפידין על זה [ושאני הרמ”א שהיה מנהג בזמנו בזה], וגם החזו”א שהקפיד על זוגות וגילוי משקין לא הקפיד בזה, משום שדברים שנזכר בגמ’ יש צד לומר דחשיב תקנה, או דיש עוד טעמים שלא נזכרו בגמ’ על תקנות אלו [וכן הובא בשם הגר”א דחז”ל אמרו רק טעם אחד מתוך כמה טעמים] משא”כ בענייננו שהוא מנהג שאין לו מקור בגמ’ וכיון שבזמנינו לא שמענו שיש נזק בזה אמרי’ דבזמנינו בטל הנזק כמו גבי זוגות, ומ”מ אין בזה כלל בכל מקום דיש דברים משום סכנה שנזהרו טובא גם בזמנינו כמו נט”י של שחרית ועוד (ובמקו”א הארכתי בדעת הרמב”ם בענין נט”י של שחרית בזמנינו).

ועי’ עוד שמירת הגוף והנפש סי’ מז בהרחבה בכל עניינים אלו.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102

מק"ט התשובה הוא: 136083 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136083

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

⭐ פופולרי
האם חלקים בתורה היו כתובים לפני מתן תורה או לא👁 1,090   💬 2
האם ניתן לתת מתנות לאביונים ע"י צ’ק לפני פורים לאדם הנזקק והגר רחוק
⭐ פופולרי
האם מותר להדפיס דברי תורה בעלונים העומדים לגניזה👁 1,991
📈 מבוקש
האם ספר הישר הוא בר סמכא או לא👁 671   💬 2
האם יש ענין לאכול פת עם האפר בסעודה המפסקת דוקא בסוף הסעודה כדי שישאר בפיו טעם האפר
📈 מבוקש
אדם הזקוק לפועל האם ראוי לשכור אח או קרוב👁 602
⭐ פופולרי
בעל קרי ששפכו עליו תשעה קבין כשכבר היה מעט מים בקרקע לפני שפיכת הט’ קבין האם הוא מגרע👁 630   💬 3
איך למצוא רב ללמוד ממנו💬2מי שיש לו ב’ סטים של הדסים לפניו האחד כשר לשיטת רש”י דקיימי תלתא תלתא בקינא ממש והאחד כשר לשיטת בעל העיטור שהוא משולש מתחילתו ועד סופו מה עדיף לנטילה
⭐ פופולרי
מי שלומד לפני מעריב עם קטן שהוחזק כבר להפסיק לימודו ולא יישאר הרבה האם חשיב כשומר👁 806
מה הטעם שיש דברים שהכריע בהם המשנ”ב בספק ברכת התורה להקל (כגון בניעור כל הלילה בסי’ מז סקכ”ח ובהסיח דעתו ביום בסקכ”ב) למרות שבריש סי’ מז לא הכריע להקל בזהמה שיעור ההטייה הנצרך לימינו ולשמאלו כשאומר עושה שלום לאחר התפילה
השאר תשובה

השאר תשובה