שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

מי שאם תמתין חמשה ימים יחול ל"ט בשב"ק ומנהגה להקל בזה בחמין האם יש להקל בהמתנת ד’ ימים בלבד

הנה ברמ”א יו”ד סי’ קצט סי”א נזכר שהיו שנהגו ד’ ימים וכך היה מקום להבין כיון שהמתנת יום חמישי הוא רק חשש בין השמשות וכל ענין זה היא גזירה מאוחרת שאף במקומו של הב”י לא נהגו בה, והבו דלא לוסיף עלה, ומ”מ למעשה המנהג להחמיר ביום חמישי, והתה”ד סי’ רמה נתן טעם לדבר והובא בש”ך שם סק”כ וכ’ הרמ”א דאין לשנות מהמנהג להמתין ה’ ימים.

ואמנם בשל”ה (שער האותיות אות ק הלכות ביאה סור מרע ד”ה מעשה) הזכיר איזה אופן להקל בזה להמתין ד’ ימים, בשבת שאחר יו”ט, כדי שלא יבואו לידי קולא אחרת שהיא חמורה יותר מעיקר הדין עיין שם פרטי המקרה, והובא בהרבה נו”כ, התוה”ש סק”כ והמחה”ש שם והפת”ש סקט”ו בשם הסד”ט סקמ”ב, מ”מ האידנא לא שמענו מקילים להמתין ד’ ימים, כדי להרויח דברים אחרים, גם אם נימא שעדיין מקילים בהתירו של השל”ה גופיה כיון שכבר יצא הדבר בהיתר ונקבע להלכה, מ”מ להוסיף על זה לא שמענו (אלא רק במקרים חריגים מאוד יעוי’ בפ”ת בשם החת”ס ועי’ בנין בית נאמן לאאמו”ר שליט”א), ויתכן דבזמן השל”ה עדיין לא נתפשטה גזירה זו כמו היום, ולכן היה יותר שייך להקל בזה אבל האידנא הוא חמור יותר, ומענין לענין יעוי’ בנובי”ת יו”ד סי’ קכה הובא בפת”ש סקט”ז שמורה אחד הקיל באיזה אופן שהיה טעם להקל ואמר שיש לגעור בו בנזיפה, ושמעי’ שכבר במקומו ובזמנו של הנוב”י לא שמעו להקל בזה כשיש טעם בדבר, ואע”פ שאין הנידון דומה לראיה, מ”מ רוח הדברים אפשר להבין שקודם שנתפשטה הגזירה אם יש טעם שומעין להקל ואחר שנתפשטה הגזירה הוא חמור יותר.

ונראה דיש להוכיח שכך המנהג להחמיר מזה ממה שמעשים שבכל יום שנשים טובלות בליל שבת אפי’ הנוהגות לטבול בחמין ומעולם לא שמענו שמקדימין הטבילה בזה אע”פ שיש בזה גם נוחות וגם חומרא הלכתית ואם היה בזה היתר או עדיפות לא היו עושים אחרת מזה, וגם מסתימת הפוסקים שהזכירו קולת השל”ה בשבת שאחר יו”ט לא שמענו שהזכירו שבת גרידא אע”פ שהמנהג שיש שנהגו להקל לטבול בחמין כבר היה מצוי בזמן האחרונים (עי’ שעה”צ סי’ שכו סק”ה בשם הקרבן נתנאל), ועד פוסקי זמנינו ממש שדנו בהמתנת ד’ ימים בשבת שאחר יו”ט לא ראיתי שנחתו לדון בשבת גרידא, אע”פ שכהיום בודאי שהמנהג להקל לטבול בחמין מאוד רווח, ועוד דהשעה”צ ושאר האחרונים שדנו בקולתו של הק”נ אם לסמוך על זה בשעה”ד (עי’ במשנה אחרונה על המשנ”ב שציין להרבה אחרונים שדנו בהיתר זה) לא ראיתי שהזכירו שיש לזה פתרון אחר בד”כ, ולכן אין להקל בזה.
 

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 33

מק"ט התשובה הוא: 119839 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119839

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

אם יש מקור למדרש שנבראה שידה לאדם הראשון
⭐ פופולרי
מי שבירך לישב בסוכה ואכל בישיבה האם יש צד שאסור להמשיך לאכול בעמידה👁 1,259   💬 2
חזן אחד התפלל עד חזרת הש”ץ וחזן שני התפלל חזרת הש”ץ מי אומר קדיש תתקבל💬1
⭐ פופולרי
אדם שבירך ברכת הראיה על הים הגדול ונזכר שכבר ראה ובירך תוך ל’ יום האם עבר איסור בשוגג או שלא עבר איסור כלל👁 701
⭐ פופולרי
הבא ליתן על עצמו תשעה קבין במקלחת האם יכול בזמן זה להחזיק את סילון המים בידו👁 506   💬 2
📈 מבוקש
השותה כוסו בבת אחת מה דינו👁 923
📈 מבוקש
הקורא לחבירו רשע או הרוקק בחבירו מה דינו👁 787
למה אין מברכים ברכה על מצוות צדקה ומצוות כיבוד אב ואם
⭐ פופולרי
האם מותר לשקר בממשלה ולומר שהוא נכה כדי שיתנו קצבת נכות👁 1,493   💬 5
יולדת שנחשבת מסולקת דמים למ”ד הטעם משום שאבריה מתפרקין, מה הדין בניתוח קסרימי שקיבל על עצמו לומר פרקי תהלים י”ג ימים לזכות בחור פלוני שימצא זיווג הגון ובינתיים כבר התחתן אותו בחור מה דין זה שקיבל על עצמוחפצים העומדים ברחוב בזמני ערב פסח האם מותר לקחת אותם
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות