לגבי השאלה הראשונה הדין הוא שמותר כמ"ש במשנ"ב סי' קט סק"ד.
ולגבי השאלה השניה יש לציין בזה דברי הגמ' בחולין דהמלאכים אין להם רשות לומר ברוך לפני שאומרים קדוש עי"ש, ומבואר מזה דקדוש הוא דבר עיקרי בקדושה, וממילא לכאורה יש לדמותו לחיסר דבר מעיקר ברכה שלא יצא בברכה וה"ה כאן לענייננו לא יצא בקדושה.
מק"ט התשובה הוא: 7776 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/7776
קשור
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
לחץ על כוכב כדי לדרג אותו!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את הפוסט הזה.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שלא התפלל שחרית מחמת אונס ועבר זמן שחרית האם כרגע מותר לאכול או אסור אסור לאכול אפי' אם עדיין לא הגיע זמן מנחה גדולה, אלא יש לו להמתין עד זמן מנחה גדולה ולהתפלל מנחה ותפילת עמידה נוספת לתשלומין של שחרית ואז יכול לאכול. (מחנה ישראל לבעל החפץ חיים פרק ז ע"פ הפמ"ג סי' קח אות ג, וכ"כ במ"ב סי' ע' סק"כ), ואפי' לטעום אסור (תהלה לדוד סי' קח סק"ב) […]...
- שליח ציבור שמתפלל בשטיבלאך והוא נוהג לא לומר תחנון במנחה, האם יכול להמשיך כמנהגו ולומר מיד להתחיל קדיש מכיון שהמנהג לא לומר תחנון במנחה הוא מנהג שאינו ברור להלכה מה מקורו ואם יש לו דין מנהג מצד הלכה, והוא מבוסס בעיקר על קהילות בחו"ל שנהגו להתפלל סמך לשקיעת החמה והיו מסיימים לאחר השקיעה, (עי' בספר דברי תורה תליתאי עמ' תעג והלאה מש"כ איזה לימוד זכות רחוק בזה, ויש לציין שהמשנ"ב שסבר שאפי' במנחה […]...
- ציבור שיש בהם מי שמתעכב הרבה האם אפשר להקל שיצרפו את המתעכב למנין לשמונ"ע על אף שהמתעכב לא יתפלל יחד איתם שמונ"ע הנה לפי הסוברים שאין כאן תפילה במנין (כמו שציינתי הדעות בתשובה הקודמת) פשוט שאין היתר שלא להמתין שהרי אפי' להתרחק מחוייב להתרחק מיל עד לאחריו כדי להתפלל במנין וכ"ש בנידון כזה שמדובר על טירחא של המתנה של כמה דק', (ובתשובה אחרת דנתי בהגדרת המתנה במקומו מה ההגדרה של זה אבל זה ברור שאינו יותר קל […]...
- מי שבדיעבד הפסיד זמן תפילה ועומד לפני חצות וגם אם ידלג לא יספיק להתפלל לפני חצות בדיעבד האם יכול לפחות להתחיל שמונ"ע לפני חצות או לא במשנ"ב (סי' קכד סק"ז וסי' רלג סקי"ד) מבואר שסבר שכל התפילה צריכה להיות בזמנה אמנם יש אחרונים שחלקו על זה וכך נמצא להדיא בתשובת הגאונים לגבי מנחה של חול שאפשר להקל בזה, ויש שנקטו שאם מתפלל הכל ברצף לגמרי ואינו מפסיק תוך כדי דיבור יש להקל בזה ולהחשיב הכל כמו שהיה בזמן התחלת התפילה. הלכך […]...
- שליח ציבור שהוצרך לנקביו קודם חזרת הש"ץ ויש לו בושות האם יכול להתחיל בחזרת הש"ץ הכרעת הביאור הלכה (ריש סי' צב) שאם יכול להעמיד עצמו פרסה מותר, ואם אינו יכול להעמיד עצמו פרסה, אם התחיל בהיתר יכול לגמור, ואם לא התחיל בהיתר נשאר הביאור הלכה בספק ולא הכריע. ולמעשה במקרה שהסתפק בו הביאור הלכה, אם הבושות גדולות ואין שום ברירה אחרת יש להקל, מכיון שיש כאן כבוד הבריות וספק דרבנן. […]...
- האם מותר לברך ברכות הראיה בתוך ארבע אמות של מת או בית הקברות באופן שלא יוכל לברך אחר כך מסתבר שאינו יכול לברך באופן האסור (דהיינו בכל אופן שע"פ הלכה אסור לקרוא תוך ד"א של מת או קבר או בית הקברות) דהרי מה יש לטעון שיברך כדי שלא יפסיד הברכה, כגון בברכה על הברקים וכדומה, אין לטעון כן, הרי אפי' אם קרא ק"ש דעת השו"ע שחוזר וקורא (כמבואר באו"ח ס"ס עב ועי"ש בנו"כ שאינו […]...
- האם יכול לטעון שרוצה ב"ד אחר באופן שהרמ"א פסק בזה דין והבעל דין טוען שקים ליה כהחולקים על הרמ"א שלא נפסקו להלכה אי אפשר לטעון כן. מקורות: עי' רמ"א חו"מ סי' כה ס"א שכ' מיהו י"א דאם נראה לדיין ולבני דורו מכח ראיות מוכרחות שאין הדין כמו שהוזכר בפוסקים, יכול לחלוק עליו, מאחר שאינו נזכר בגמרא, מכל מקום אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל, אם לא שקבל מרבותיו שאין נוהגין כאותה חומרא עכ"ל, וזהו […]...
- האם יכול לענות קדושה דסדרא כאשר אינו אוחז שם וא"כ האם צריך לומר כל הפסוק לכאורה היה צריך לומר עם הציבור אם נמצא איתם ועוסקים בקדושה דסדרא, אולם לא נהגו לענות, אבל לדידן שאינו דין של אמירה בציבור נראה שאינו מצד דבר שבקדושה אלא מצד דרך ארץ שלא יפרוש מן הציבור. לענין אמירת הפסוק עדיף וראוי לומר כל הפסוק. מקורות: השעה"צ סי' קלב סק"ג הביא מהמג"א דאם בא קודם התפילה […]...
- מי שלא יספיק זמן תפילה או חצות אלא אם יתחיל מיוצר אור מה דינו במקום צורך גדול מאוד ידלג כל פסוד"ז עם הברכות ויאמרן בלא הברכות לאחר התפילה (עי' או"ח ס"ס נב), ולענין ברכת יוצר אור לאחר זמן תפילה ביארתי בתשובה אחרת כיצד ינהג בזה....
- בענין הסדר בברכת אשר יצר שיש בזה חילוקי מנהגים אם לומר שאם יסתם וכו' שאם יפתח או קודם שאם יפתח ואחר כך שאם יסתם, מי שאמר בשונה ממנהגו הקבוע האם יצא לכתחילה בזה יצא בזה (ועי' עוד במקורות דלהלן), ולא שייך לומר שיצא בזה רק בדיעבד, במובן של בדיעבד שהי' אסור לו לנהוג כן לכתחילה, לא שייך לומר כן, שהרי כולם נוסחאות נכונות מהראשונים והובאו בשו"ע ונו"כ, אבל המומלץ הוא לנהוג קבוע כאנשי קהילתו, ואם ידוע לו מנהג אביו בזה יש אומרים שיש עדיפות לנהוג כמנהגי אביו, ואם […]...