שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

לגבי דברי הירושלמי בסוף קידושין שטוב לאכול מכל מין פרי בכל שנה אם הוא רק בפירות או גם בשאר מאכלים

הנה לפי מה שמבואר שם בירושלמי מנהג ר”א שהוא בכל שנה משמע שהוא ענין בעיקר בפירות המתחדשים משנה לשנה וכמבואר במשנ”ב סי’ רכה סקי”ט שבזה ניכר יותר חסדי וטובות ה’ והמשנ”ב הביא דין זה בסוף דיני שהחינו על פרי חדש בסי’ רכה ס”ז.

וכן יש לציין לדברי הק”ע שהזכיר שם בפירושו השני גם ענין שהחיינו (ובתשובה הסמוכה לענין סומא דנתי בדבריו).

אבל לפי הטעמים שכתבתי בסמוך, שהיא הודאה והכרה כללית על מעשה ה’ יש להרחיב הדברים גם בדברים אחרים, וכפשטות המאמר בירושלמי לכלול כל מה שראו עיניו (ולפ”ז מה שהובאה הנהגת ר”א בירושלמי שם היא אופן אחד לקיים המאמר הנ”ל ליהנות מכל מה שראו עיניו שברא הקב”ה בעולמו אבל יש עוד אופנים לקיים המאמר הזה ולהרחיבו וזיל בתר טעמא להכיר בחסדי ה’, ויעוי’ גם במשך חכמה בראשית ב, טז, ושם אין הנידון מצד ברכה כלל או שהחיינו אלא מצד הכרת חסדי ה’ או שלא לסגף עצמו).

ומ”מ דברים טבעיים שלא עברו עיבוד אנושי יתכן שיותר שייך בהם דברי הירושלמי הנ”ל.

ומ”מ גם בדברים שעברו תיקון אנושי אה”נ ששייך הודאה וכמ”ש בב”ר שבעה”ז כל דבר צריך תיקון החרדל צריך למתקו וכו’, וכידוע שהברכה הכי ארוכה והכי חשובה מצד גדרי ההלכה היא על הפת אע”ג דאשתני לעילויא על ידי בני אדם.

ולענין ההנהגה למעשה בזה יעוי’ מה שציינתי בסמוך בתשובה אחרת דיש כמה מאמרי חז”ל שמשמע מהם שמצוה למעט בתענוגים, ומצד שני יש כמה סוגיות שהזכירו שיש מחלוקת תנאים אם טוב לסגף נפשו או לא, והדבר לא הוכרע להדיא בסוגיות הגמ’, ולא אכפול הדברים כאן, ומשמע דב’ הנהגות הם לפי הענין ובכל אחד יש מעלה, ובזמנינו שרוב בני אדם צריכים כפרה יש יותר ענין במיעוט תענוגים כמ”ש הרוקח והמקובלים ועי’ קרינא דאגרתא מה שהובא שם מכתב הסטיפלר בזה לענין זמנינו שיעשה הסיגופים בעמל התורה, וכן יש מאמר בחז”ל אין לך אדם שאין לו יסורין אשרי מי יסורין באין עליו מה”ת.

לשאלת השואל כתבתי עוד תוספת סיכום לחלק מהדברים.

1 יש אומרים שהעיקר הוא מאכל שמתחדש מידי שנה ושהוא מעשה ידיו של הקב”ה ממש, אבל אינו ברור לכו”ע שהוא כך דגם אם מתענג בדברים אחרים (בלי להמשך אחרי התענוגות אלא פעם אחת מכל דבר) ומתכוון לשבח את ה’ יש בזה מעלה.

2 לגבי המקדש את עצמו לפי פירוש אחד זה דבר טוב אבל לא לשיטת הירושלמי, ולפי פירוש שני זה לא סותר, כי יכול לקדש את עצמו ועדיין לטעום טעימה קלה ממש.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 32

מק"ט התשובה הוא: 119688 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/119688

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

עבודה זרה ח’
📈 מבוקש
האם אמירת על נהרות בבל או שיר המעלות לפני ברכת המזון הוא חיוב ולמה יש לאומרו מאחר שכבר נזכר בנין ירושלים בברכת המזון👁 451
למה אין נוהגים האידנא לעשות ערסא דגדא
⭐ פופולרי
האם יש לברך הטוב והמטיב על בחירת נשיא שאומרים שהוא טוב לעם ישראל👁 1,164   💬 1
סוכה שיש בה סכך פסול ג’ טפחים וטפח ירק נאכל העומד ליבש האם מצטרפים יחד לסכך פסול לפסול בד’ טפחיםאפו כמה עוגות כל אחת מבצק נפרד משיעור מסופק והפרישו חלה מחלק מהעוגות והרי כל העוגות לפנינו כל אחת בקופסה נפרדת ויש שיעור חלה בין כולם מה יעשו💬9אדם שבירך להדליק נר במוצאי שבת חנוכה ונזכר שלא הבדיל בתפילה ולא על הכוס ולא אמר ברוך המבדיל מה יעשה
⭐ פופולרי
מי שהזיז כלוב של תוכי שהיה סגור על ידי שנצמד לקיר, ועל ידי זה נפתח הכלוב והתוכי פרח ואבד, האם חייב בזה👁 468   💬 4
⭐ פופולרי
האם מותר לאכול שניצל עם פירורי מצה בערב פסח ומה הדין בכל מצה מטוגנת ומה הדין להסוברים שברכת שניצל הוא שהכל👁 609   💬 9
האם מותר לאכול בשר כשיש דג לפניו על השולחן בלא היכר וכן להיפך
בנענוע הלולב לד’ הרוחות האם יש להסיט גופו לכל אחד מהרוחות או לא
📈 מבוקש
בנענוע הלולב לד’ הרוחות האם יש להסיט גופו לכל אחד מהרוחות או לא👁 697
⭐ פופולרי
אדם שנדר לצדקה ומת האם היורשים צריכים להביא נדרו👁 183   💬 1
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות