שמעתי שבס’ ציץ אליעזר כתב [ולא מצאתיו לעת עתה], דדין בכורים הוא רק פ”א בחיי העץ, וכשיקנה עץ אחר יביא עליו בכורים רק פ”א, ושמעתי שכ”כ הנצי”ב.
והנה ודאי אי”ז הפשטות והשגור בפי כל, וגם לפ”ז אנו נדחקין בפירוש איזה מאמרי חז”ל, דהיינו מש”כ דאין מביאין בכורים ב”פ בשנה שנאמר הִגַּדְתִּי הַיּוֹם (דברים כו, ג), פ”א אתה מגיד ואי אתה מגיד ב”פ בשנה, דמתרץ ע”ז דמיירי דוקא בקנה וחזר וקנה, וכן מ”ש רז”ל שאם הבאת בכורים הכתוב מבשרך שלשנה הבאה וכו’, ומתרץ דמבשרך שתקנה ועוד כהנה דחוקין.
וכן שמעתי שהביאו חידוש זה קמי מרנן רבותינו שליט”א מרן רה”י שליט”א ומרן בעל הדרך אמוונה שליט”א, ולא הוה ניחא להו בהא, דודאי זהו חידוש ומסורת בידן של ישראל ומרגלא בפומייהו שבכל שנה מביאין בכורים.
אבל נ”ל דיש להעיר על דבריו מכמה קושיות [והגם דאינו נכון לפסוק דין שלא בפני בע”ד, וכבר הזכרתי שלא מצאתיו לע”ע והריני בא בהצעת דברים בלבד], חדא ממ”ש ברש”י גיטין מ”ח א’ בס”פ השולח גבי המוכר שדהו לנכרי לוקח ומביא ביכורים ופרש”י ורע”ב שם בכל שנה.
ובודאי לא תקון רבנן מילתא דליתא בשאר בכורים.
וכן הוסיף ידידי יוסף דוד אנקוה הי”ו דמהגמ’ שם משמע דלוקח ומביא ביכורים בכל שנה דאמרי’ דהא דתקון לה ה”ט כי היכי דלפרקיה ואם לוקח רק פ”א מה הועילו כ”כ חכמים בתקנתן.
ועוד נ”ל להקשות ממתני’ דמס’ בכורים גבי יש בתרומה ובמעשר מה שאין בבכורים בפ”ב ולא קאמר שכן תרומה ומעשר נוהגין בכל שנה משא”כ בבכורים שאינן נוהגין אלא פ”א לאחר הקנין בלבד, ואע”ג דתנא ושייר הא ביבמות בפ’ הערל דחיק לאשכוחי מאי שייר דהאי שייר ולא קאמר דאיכא נמי הא.
ועוד ילה”ק ממ”ש בביאור הגר”א רפ”ג דירוש’ דמס’ בכורים עי”ש לדעת ר”ש באיזה אופן אם הפריש בכורים על מקצת פירות הם נתקנו והעולים אחריהם טבולים לבכורים, והרי דברים ק”ו ומה פירות של אותה שנה אין נפטרין וצריך לחזור ולהפריש בכורים פירות של שנה הבאה ושל כל שנה ושנה לא כ”ש.
לכך נראה דודאי מצות בכורים נוהגת בכל שנה ושנה כמו ששגור בפי כל ישראל ואם אינן נביאים בני נביאים הן.
מק"ט התשובה הוא: 8143 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/8143
