שבוע 114

נשאלתי דבסיום אומרים אמן אמן ב’ פעמים ולא חיישי’ לב’ רשויות, והשבתי דאולי המשנ”ב שכתב שאין לומר אמן ב’ פעמים החמיר רק באמן דחובה, ומצינו הרבה אמירות שאינם של חובה שלא החמירו בהם, כגון ג’ פעמים בק”ש שעל המיטה ואחר ...

בשו”ע או”ח סי’ רמט ס”א אין הולכים בע”ש יותר מג’ פרסאות וכו’ ואם שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת מותר לילך כמה פרסאות, ויל”ע עד כמה ההיתר הזה, ובאמת יל”ע בכל אחד שהולך אל חבירו בעירו עד מתי מותר לו ...

הנה מאחר דנתכוון לומר ברכה אין בזה הפסק עכ”פ בדיעבד וכמש”כ הרמ”א ביו”ד (ע”פ השו”ע בסי’ יט שם) דברכה לא הוה הפסק וכ”ש שנתכוון לומר ברכה מענין ההדלקה אפשר דדינו כטעות בשוגג בשיחה בתפילה בשוגג (דתליא בפלוגתא עי’ משנ”ב ובה”ל ...

קי”ל בסי’ קסו ס”א לחוש להאוסרים בדיבור בין נטילה להמוציא ונחלקו הפוסקים אם הפסק במעשה חשיב הפסק והארכתי בזה במקו”א אבל הסתכלות לא חשיב מעשה וכמבואר ברמ”א סי’ סח ס”א עי”ש וכ”ש דלא קי”ל כמ”ד אפי’ כפיפת גופו הוה מעשה ...

לגבי בנה ממש וכן בתו של האיש עי’ שו”ע סי’ כא ס”ז דמותר ובשאר עריות אסור, (ועוד לגבי אחיה עי’ מה שהבאתי הדעות בזה במקו”א), ובר”ן כתב דבתו בכלל ההיתר ולא בת בתו, אבל הפוסקים נקטו להתיר בבת בתו (עי’ ...

מחד גיסא הי’ מקום לומר דלא יפסיק דהרי כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקי’ [מגילה כב] ומאידך יש לומר דכאן מחוייב לפסוק כיון שמפסיק בתפילה. ומאידך י”ל דלעיקר הדין קי”ל לבני אשכנז [עי’ רמ”א ומשנ”ב סי’ סח] כהרשב”א שהנוסח אינו ...

קי”ל (שו”ע או”ח סי’ רנב ס”א ואילך וכ”ה בסי’ רמה ס”א) דאין דין שביתת כלים במקרה רגיל ולכן לכאורה הדבר מותר, אבל אם נעשה בפרהסיא וניכר שהוא מלאכת ישראל הי’ מקום לומר דראוי להחמיר כמ”ש בשו”ע (סי’ רנב ס”ג) דאם ...

בפשוטו חתן הוא בזמן חופה כמ”ש והוא כחתן יוצא מחופתו, ועליה לתורה של החתן אין לזה שום תוקף לא מדאורייתא ולא מדרבנן לענין שם “חתן”, וכן כלה לענין יו”כ אין שום תוקף קודם הנישואין, וגם דלענין רמו שערי באסינתא בפ”ק ...

הנה ביו”ד סי’ רע ס”ב מבואר (עכ”פ לחלק מהאחרונים) דלדעת הרמב”ם המצוה היא בכתיבת הס”ת ולדעת הרא”ש המצוה היא ללימוד בס”ת ואילו בכתיבה בלא לימוד לחלק מהאחרונים אין מצוה (עי’ בנידון זה שם בפרישה ובבאה”ג ובש”ך ושא”פ) אבל בספר שהוא ...

בגמ’ כתובות יט סע”א ובשו”ע חו”מ סי’ מז ס”א מבואר דהוא עצמו אינו נאמן כיון דחב ללוי, ונשאלתי מה הדין להצטרף עם אחר, ויתכן לתלות נידון זה בטעם מה שאינו יכול להצטרף דלטעם הרמב”ם פ”ב מהל’ מלוה ולוה שהוא שמא ...

פשוט דכל עוד שלא נגמר האמירה לא חל דבר ולכן רק אחר האמירה חלו הגירושין, וכן מוכח בט”ז אה”ע סי’ קלח ס”ג.

מחד גיסא אין מעבירין על כתבי הקדש מאידך גיסא אולי יש בזה גזל דהרי הוא דרך הינוח ואולי א”כ שב ואל תעשה עדיף, ומאידך גיסא יש לטעון דאתה והוא חייבין בכבודי וא”כ א”א להשאיר החפץ במקום שמוטל בביזיון, ולכאורה כך ...

מצינו הרבה דעות לענין אם הפלגה קצרה עוקרת ארוכה או לא לענין כמה אופנים (עי’ בסי’ קפט סי”ג ונו”כ), ולמעשה נקטו כמה אחרונים דעכ”פ לענין מנין הוסת מנינן מהוסת האחרונה (עי’ סד”ט ופלתי ובית מאיר וגר”ז ולעניננו הוא מיסודם של ...

הטעם משום דלא ידעי’ כמה נפק מיניה כעין מה דאמרי’ בגמ’ גבי כחל ולכן החמירו לבדוק בכולו דלא נתת דבריך לשיעורין אע”ג דאפשר שאין הטעם בגדלו של כל הכלי כולו שהרי נשאר חלק מן הטעם במאכל (היינו כשהמאכל מצומצם בגדלו ...

ברמ”א יו”ד סי’ שעד ס”ו הביא המנהג שנהגו קרובי האבל להראות קצת אבלות בעצמם ובש”ך סק”ז בשם הב”ח הוסיף גם ענין סעודת מצוה כגון ברית מילה עד מוצ”ש וכן הובא בט”ז שם. אלא שכתב בדעת קדושים סק”ב דקרוב הפסול לעדות לחתן ...

במג”א סי’ קח סק”ג כתב דמי שטעה ולא התפלל ערבית ולמחר לא התפלל תשלומין עכ”פ לכתחילה אסור לו לאכול עד שיתפלל ועי”ש פרטי דין זה. ולכאורה משמע כ”ש במי שלא התפלל אפי’ תפילה אחת כתיקונה, דהרי לא קיים המצוה ומצד שני ...

הנה יש כאן נידון מצד ייחוד לקדושה חמורה דאפשר שא”א להשתמש בו לקדושה קלה מצד קדושתו (ועי’ משנ”ב סי’ לב סקכ”ו ובשעה”צ סקכ”ח), ובזה לא נדון כאן דמיירי מן הסתם בקלף שנעשה בו תנאי כנהוג (ואע”ג שיש קצת שחששו לתנאי ...

צנון וה”ה בצל (יו”ד סי’ צו סעי’ ב), שחתכו בסכין בשרית בן יומו או שאינו מקונח אסור לאכלו בחלב (יו”ד שם ס”א), וצריך כדי נטילה, ואם בישלו בחלב צריך שישים כנגד מקום הסכין, ובחיתוך לחתיכות קטנות משערים כנגד כל הצנון, ...