ראובן בתפילת שחרית של שבת אחר שבת וינפש המשיך נוסח הפסוקים שרגיל לומר בקידוש זכור את יום השבת וכו’ האם יפסיק באמצע הפסוק או יסיים הפסוק

מחד גיסא הי’ מקום לומר דלא יפסיק דהרי כל פסוקא דלא פסקיה משה לא פסקי’ [מגילה כב] ומאידך יש לומר דכאן מחוייב לפסוק כיון שמפסיק בתפילה.

ומאידך י”ל דלעיקר הדין קי”ל לבני אשכנז [עי’ רמ”א ומשנ”ב סי’ סח] כהרשב”א שהנוסח אינו חיוב כל שאינו משנה מן הענין, והרי כאן פסוקי שבת הם מן הענין וא”כ מעיקר הדין מותר להוסיף פסוקים אלו (ועי’ שו”ע סי’ קיט ס”א דעת רבינו יונה אבל שם מיירי בתוספת בקשה בחול ולא בשינוי נוסח שאינו תוספת בקשה), ואף שמתחילה אמר הפסוק בטעות בשגרא דלישנא ולא נתכוון להוסיף מ”מ עכ”פ סיום הפסוק למה לא ייחשב הוספה.

ומאידך י”ל דכיון שלכתחילה אין משנין מן הנוסח שרגיל בו חשיב כדלא אפשר והיכא דלא אפשר מותר לפסוק הפסוק כדאמרי’ במגילה שם.

לכך לכאורה יכול לעשות כרצונו להשלים הפסוק או להשלים התפילה דמעיקר הדין מותר להוסיף פסוק וכנ”ל ומעיקר הדין אין איסור להפסיק באמצע פסוק היכא דלא אפשר.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 114

מק"ט התשובה הוא: 148139 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/148139