מעשה בש”ץ שאמר קדיש תתקבל משום שגמרו התפילה בלילה ולא רצה לומר אבינו מלכנו בלילה [ע”ע בענין זה בתשו’ ד”ה ציבור שסיימו מנחה אחר שקיעת החמה האם אומרים אבינו מלכנו בלילה], ושוב היו מהציבור שמנהגם היה לומר אבינו מלכנו גם בלילה ובקשו לומר אבינו מלכנו אחר קדיש תתקבל, והתעוררה השאלה האם שייך לומר קדיש תתקבל אחר אבינו מלכנו שוב או לא.
וא’ המתפללים רצה להביא ראיה דבסליחות מצינו שאומרים קדיש תתקבל על הסליחות לחוד, והשבתי לו דאין להביא ראיה מסליחות לאבינו מלכנו, משום דגבי סליחות כ’ הלבוש סי’ תקפא שאין אומרים תתקבל צלותהון אלא אחר תפילה דסתם צלותא היינו תפילת י”ח רק דלגבי סליחות החשיבוהו כתפילה בפני עצמה שקבעו בו פסוקי דזמרא ותחנון נפילת אפים וקדיש תתקבל, ומבואר שם בלבוש להדיא דהוא דין מיוחד בסליחות שיש בו י”ג מידות והוא עיקר התפילה של הסליחות וכל הסליחות נתקן ע”ס התפילה.
אבל נראה דיש להביא ראיה לזה מהמשנ”ב סי’ קלד סק”ז שכתב בשם הפוסקים דאם נמשכו באמירת אבינו מלכנו אחר התפלה עד שחשיכה אין לומר קדיש תתקבל שהתפלה היתה ביום אחר אבל אם אירע שהתפלה עצמה נמשכה בלילה [וכמו תפלת נעילה] אומרים קדיש תתקבל עכ”ד בקיצור, ומה שכתב על אבינו מלכנו הוא מהמג”א שם.
ומבואר מזה דרק אם התפילה עצמה כגון חזהש”ץ נמשכה עד הלילה אפשר לומר קדיש תתקבל על התפילה, ואף אם סיימו בצאה”כ [עי”ש בשעה”צ], ותפילה היינו חזהש”ץ דומיא דנעילה שהזכיר שם (וגם מלשונו אבינו מלכנו וכו’ אחר התפילה משמע דתפילה אין הכוונה לאבינו מלכנו), אבל באופן שכבר סיימו חזהש”ץ קודם הלילה אינו שייך לומר קדיש תתקבל על חזהש”ץ כיון שחזהש”ץ לא היתה בלילה שהוא כבר יום בפני עצמו, אף שאבינו מלכנו סיימו בלילה ביום זה, וחזי’ מזה שאי אפשר לומר קדיש על אבינו מלכנו לחוד.
ובנידון דידן הוא כ”ש מהתם, דהרי התם רק עבר היום, ויש בזה חידוש של התה”ד [פסקים סי’ נט הובא במג”א שם ועי”ש בא”ר מש”כ בזה ועכ”פ שוים המ”א והא”ר דאם פסקו התפילה ביום א”א לומר קדיש תתקבל בלילה] שא”א לומר תתקבל על תפילת היום הקודם, אבל כאן אמרו קדיש תתקבל כבר על התפילה.
וכן מבואר ביתר ביאור במטה אפרים סי’ תרכג ס”ח דעכ”פ במקרה שהחזן סיים התפילה זמן מה לפני היום ואמרו אבינו מלכנו בלילה א”א לומר קדיש תתקבל.
בגוף דברי המג”א והא”ר הנ”ל בסי’ רלד עי’ באבן ישראל שתמה בזה טובא מה שהביאו מהתה”ד דהתה”ד לא מיירי בנידון זה כלל, ועי”ש מה שציין לדברי הפמ”ג [ובהליכות אבן ישראל עמ’ קמב כתב בדיני נעילה דיש להקל בכה”ג, ויש להעיר דבנעילה נקט השערי אפרים בלאו הכי להתיר גם אחר דברי המג”א והא”ר משום דבנעילה חשיב הסיום רק אחר הנעילה גם שנגמר בלילה ע”פ התה”ד, ומיהו גוף דברי התה”ד האחרונים הנ”ל שציין האלף למטה לא נאמרו להדיא לענין זה והוא מחודש לשייכו לזה, ואדרבה ס”ל לכמה ראשונים (ועי’ בב”י סי’ רכג) דתפילת נעילה צריך לסיימו ביום], ומ”מ גם האבן ישראל אינו חולק על עיקר הדבר דקדיש תתקבל הוא מחיוב התפילה ולא האבינו מלכנו עי”ש והוא ברור וקיצרתי.
היוצא מזה דאין אומרים קדיש תתקבל שוב.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102
מק"ט התשובה הוא: 136092 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136092
