הנה לגבי נפילת אפים דעת המשנ”ב סי’ קלא סקי”ז דיש נפל”א בבין השמשות, ומנהג הרבה מקומות עכשיו שאין אומרים בבין השמשות משום סכנה וכן הורו פוסקי זמנינו וכ”ה בבא”ח כי תשא סי”ד.
אבל בלילה מבואר בשו”ע שם ס”ג שאין נופלים והטעם הוא משום התגברות הדינים, עי”ש במג”א ולבוש, וגם דעת המשנ”ב שאין אומרים סליחות לעולם ומבואר במקובלים דיש בזה סכנה לומר סליחות בלילה קודם חצות (והרחבתי במקו”א), ויש לדון מה הדין לגבי אבינו מלכנו.
והנה במג”א ובמשנ”ב שם בסי’ רלא סקי”ז מבואר דכשהזמן קצר לשקיעה מדלגין אבינו מלכנו להספיק תחנון ואמנם לא נתבאר שם להדיא אם משלימין אח”כ אבינו מלכנו או לא, אבל בפשוטו משמע דמדלגין לגמרי, אולם גם לו יהי כן אין ראיה דהיכא שאין טעם לדלג משום תחנון אין אומרים בלילה, דשמא דוקא שם הואיל ונדחה ידחה.
אולם שו”ר בתשו’ הגר”ח ח”ב סי’ תתשמד יכול להשלים וכן ראוי עכ”ל ומ”מ הנידון שם בדברי השואל הוא על בין השמשות [אף דבגוף דברי המשנ”ב שם יש לדון מה כוונתו], וכמו”כ אפשר דעיקר דבריו נאמרו ליחיד שרוצה להשלים.
ובסי’ רלד במג”א ובפמ”ג מוכח דעכ”פ אם התחילו אבינו מלכנו ביום אין איסור אם נמשך עד הלילה, אבל עדיין יש מקום לומר דאתחולי בלילה לא מתחלינן.
ובאמת לא מצינו שתקנו אבינו מלכנו בתפילות של לילה [מלבד בנעילה שמסתיימת בלילה ויש סוברים דדינה ביום עי’ בב”י סי’ תרכג בשם המרדכי], ודמי בזה לנפילת אפים שלא תקנו בתפילות של לילה מטעם הדינים כנ”ל.
וכן משמע במטה אפרים סי’ תרכג אלף למטה סק”ז דדוקא ביוה”כ אומרים אבינו מלכנו בלילה אבל לא בשאר ימות השנה, ושם מיירי אפי’ בתפילה שעיקרה ביום דהרי משוה שם לתפילת נעילה ביו”כ אע”פ ששם עיקר התפילה ביום עי’ בב”י תרכג בשם המרדכי וקאמר המט”א דטעם ההיתר משום שלא נשלם הסדר עד אחר נעילה וכמ”ש שם התה”ד וממילא בדכוותה אין אבינו מלכנו בלילה [אם לא דנימא דבנעילה חשיב עיקר סיומא בלילה וע”ז תמה למה תקנו בלילה דלא מצינו שתקנו בד”כ בלילה, אבל הוא דחוק ויותר משמע דגם בתפילה שעיקרה ביום ס”ל שאין אומרים בלילה].
וכ”כ הגרש”ר הירש (ספר חורב חלק ה’ סי’ תרמט) לעולם אין אומרים בלילה אבינו מלכנו פרט לליל יום כיפור עכ”ל, ויתכן שאמר כן על סמך שכך היה המנהג ידוע כן בזמנו באשכנז, ומ”מ יתכן שעיקר דבריו נאמרו על סדר התפילות שנקבעו ולא על היכי תמצי, דפסקי הלכות שכתב שם חלקם נכתבו לע”ה.
והנה הרמ”ז בתשובה סי’ ל’ שהוא מגדולי המחמירים בענין סליחות בלילה מטעם י”ג מידות בעיקר וכן לגבי נפיל”א הרחיב שם (ועיקרי דבריו הובאו בברכ”י סי’ תקפא סק”ב ומשם הובא למשנ”ב), מ”מ לגבי וידוי הקיל הרמ”ז שם וכתב וז”ל וגם הודוי יוכל לאמרו כי הלואי שיתודה אדם כל היום וכל הלילה מלבד בליל מוצאי שבת וכו’ עכ”ל, א”כ אבינו מלכנו שאין בו נפיל”א ולא י”ג מידות לכאו’ ג”כ אין בזה סכנה לומר עם הציבור שאומר אבינו מלכנו בלילה.
היוצא מכ”ז דאמנם רוב הפוסקים שנזכר לעיל לא דברו להדיא על איסור אמירת אבינו מלכנו בלילה בתפילה שעיקרה ביום מ”מ במטה אפרים משמע שאין אומרים, ולכן המקל בזה לא הפסיד.
אבל נראה דדין זה שלא לומר אבינו מלכנו בלילה לא חמיר כולי האי, דהרי אין בו י”ג מידות ולא נפילת אפים, וגם הגרח”ק כ’ שראוי להשלים אותו אם דילגוהו (עכ”פ בבין השמשות), וכמו”כ נזכר במג”א ובמשנ”ב ענין אמירת אבינו מלכנו ביום הנמשך בלילה ולא כתבו שצריך לעצור את אמירתו בתחילת הלילה [אף דלגבי סליחות כ’ המשנ”ב שאין אומרים לעולם בלילה].
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 102
לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.
מק"ט התשובה הוא: 136093 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/136093
במאמר זה נדונה הלכת אמירת “אבינו מלכנו” בתפילות שחלוקות בין יום ללילה, תוך השוואה לסוגיות הלכתיות דומות כגון נפילת אפים וסליחות.
נקודות עיקריות:
* נפילת אפים: על פי פוסקי זמנינו, מקובל שלא אומרים נפילת אפים בבין השמשות, ואף לא בלילה, בשל סכנה.
* סליחות: ישנם מקובלים הסבורים שיש סכנה באמירת סליחות בלילה לפני חצות.
* “אבינו מלכנו” ביום ומדלגים: במקרה שהזמן קצר לקראת שקיעה, מדלגים על “אבינו מלכנו” כדי להספיק תחנון. הדבר מעלה שאלה האם משלימים זאת לאחר מכן.
* “אבינו מלכנו” בלילה: רוב הפוסקים לא דנו במפורש באמירת “אבינו מלכנו” בלילה בתפילה שעיקרה ביום. עם זאת, נראה שמטה אפרים סבור שאין אומרים זאת בשאר ימות השנה מלבד ביום כיפור.
* היתר להשלים: ישנה דעה המתירה להשלים “אבינו מלכנו” אם דילגו עליו, אף אם הדבר נמשך לתוך הלילה, במיוחד כשאין חשש של סכנה כמו בנפילת אפים או י”ג מידות.