לכאו’ היה מקום להתיר בזה, דהרי אמרי’ בפסחים פו ע”ב ובפסיקתא דר”כ פ’ ויהי בשלח לא אמרו ביינך מתוק וכוסך קטן וכריסי רחבה, ולפ”ז היה מקום לומר דגם הבא מן הדרך מאחר שניכר שהוא צמא ודרך להיות צמא אז א”כ הו”ל כמו כריסי רחבה, אולם באמת שאין הנידון דומה לראיה דהא בעוג מלך הבשן כוס אחד דידן חשיב לגביה ככוס קטן ולא משום שהוא תאב יותר, משא”כ בניד”ד שמא אדרבה מדת דרך ארץ שלא להראות שהוא תאב גם כשהוא תאב.
ובאמת פשטות המאמר שם מיירי שבא מבחוץ ואעפ”כ נשאל והשיב כמה טעמים ולא השיב שבא מן הדרך, וצל”ע אם שייך ליישב שבא ממקום קרוב, אבל בפוסקים מה שדנו גבי כוס דקידוש והבדלה לא נו”נ להחשיבו כבא מן הדרך רק מטעם שהוא עומד עכשיו אחר זמן איסור שתיה.
אולם יש לדון בזה מצד יינך מתוק הנזכר שם, אם יש ללמוד מזה דכל דבר שרגילות לשתותו בפעם אחת אין בזה משום רעבתנותא, אבל יש לדחות, דהתם הוא מין משקה שאין בו כ”כ ד”א מאחר שהרגילות לשתותו בפ”א, משא”כ הכא, נתת תורת כ”א ואחד בידו והנכנסין לא קים להו שנכנס עכשיו לפניהם וגם מרגיל עצמו בגרגרנות וכעי”ז כל מה שאסרו משום מראית העין וכו’ ובהכי לא תקשי קושיות הנ”ל.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 120
מק"ט התשובה הוא: 151221 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/151221
