הנה באופן רגיל שבא לדור תחת הדייר הקודם מבואר בשו”ע סי’ שעא ס”ד דאמנם אם מת בשבת וירשו אדם שלא עירב שרי כיון שהיה מותר בכניסת שבת (ועי”ש פרטי הדינים בזה), אבל עכ”פ מה דמבואר מזה דאם מת קודם כניסת שבת ונכנס אדם לדור שם קודם כניסת השבת וכ”ש אם מכר או נתן במתנה את הדירה (שבזה אינו עומד תחתיו כמו ביורש) קודם שנכנסה שבת שחייב ליתן השני את העירוב, אבל ה”ה גם בשכירות באופן שאין למשכיר רשות כלל בדירה (שהוא המקרה רגיל בזמנינו) אין מועיל שהמשכיר נתן עירוב כדמבואר בסי’ שע ס”ב, וממילא משכיר שנתן עירוב אף אם בשעה שנתן העירוב היה לו רשות בבית מ”מ מאחר שעכשיו אין לו רשות בבית צריך השוכר ליתן עירוב וכ”ש אם מי שנתן את העירוב מתחילה היה שוכר בלבד (שמן הסתם זהו המקרה ששאלת עליו).
אלא דמה שיש להסתפק האם שייך לעשות תנאי מתחילה כשמקנה העירוב לכל בני החצר אם יכול לומר שבכוונתו להקנות גם לאלו שיבואו בעתיד לדור בחצר זו, ויש לדון אם שייכא לדיני ברירה בדרבנן.
ובשו”ע סי’ שסח ס”ב נתוספו עליהם דיורין צריך להודיעם אם יש להם צד חובה בזה אבל לזכות בודאי צריך [כן מוכח רש”י עירובין פ ע”ב דקאמר דע”פ כהיכא שאין להם (לדיורין שנתוספו) צד חובה בעירוב (כך משמע דמיירי שם, ועי’ בגמ’ שם פא ע”ב באיזה אופן מעמידים המשנה, אבל לכה”פ רש”י מיירי באופן שאין צד חובה, ועי’ עוד בבה”ל בזה), שאם מערב משלו מזכה בלבד ואם מערב משלהן מערב ומודיע, וחזי’ דבכל גוני צריך לזכות, ועיקרי דברי רש”י הובאו בבה”ל ריש סי’ שסח ד”ה ואם], ולא נזכר שיזכה מתחילה לכל מי שיבוא ובזה יפתור גם האופנים המובאים בסי’ סח.
ואולי באמת לא מהני ואולי הטעם דלא מהני בזה לזכות מראש משום שהדיורין החדשים לא היו בזמן מעשה העירוב ואע”ג דיש להם שותפות בזה מ”מ לא נתנו עירוב בפועל, אבל צ”ע מסוגי’ דבעה”ב שהיה שותף לשכניו בעירובין עא ע”א ובסי’ שסו סי”א בהג”ה ובסי’ שפו ס”ג בהג”ה ונו”כ שם.
אבל כ’ החזו”א בסי’ צ סקכ”ד דבעינן שיתנו הם הפת אבל אם זיכו להם מגרע גרע כשלא היה מתחילה בחלות עירוב [ומיירי התם שהיו צריכין שיתוף ואמרו עירוב דיש כאן שותפות אבל לא עשו שיתוף בפועל כיון שמצוותם הי’ בשיתוף ולא בעירוב], ושם בסק”ה נראה שנקט למסקנתו להחמיר בזה ועי’ עוד שם בסקכ”ט ותו”ד הזכיר שם דלא שייך לומר דלב בית דין מתנה על הדיורין שיבואו שיהיה להם חלק בעירוב והוא כמו שכתבתי לעיל לדייק מן הסוגיות ועי”ש מש”כ עוד.
(ויעוי’ בחזו”א סקכ”ט שכתב דבכל אחד הביא ככרו גרע יותר מאם היה לכל אחד חלק בככר א’ ולכאורה אדרבה אם כל אחד הביא ככרו ודאי מהני כיון דבזה הו”ל השותפות באופן המועיל הנזכר בסקכ”ד, אבל באמת בסקכ”ט משמע דלא מיירי שם שהחסרון היה בזיכוי אלא דמיירי שם שנתנו כל אחד פת שלא לשם עירוב, עיין שם, ולפי זה יש ב’ אופנים לפחות שלא יועיל לדעת החזו”א, האחד שיש לכל אחד פת נפרדת והשני שזיכו להם שלא מדעתם, ובב’ אופנים הללו לא מהני שותפות [כשלא נעשתה לשם עירוב או שהיתה מתחילתה באופן שאינו מועיל לעירוב אף אם השתנה לאחמ”כ]).
אבל המשנ”ב סובר דמהני עכ”פ באופן שזיכו להם על ידי אחר ולכאו’ גם כשאין השותפות בפת אחת (עי’ בסי’ שסו סקע”ב וסי’ שעד סק”ה וסי’ שפב ס”א בה”ל ד”ה צריך וכן החזו”א בסקכ”ד ציין דבמשנ”ב מבו’ דסבר דמהני).
ולפ”ז גם אם זיכה לשכניו אפי’ לשם עירוב אבל קודם שנעשו שכניו ועדיין לא היו בתורת עירוב שלו, בכה”ג נראה שחשש החזו”א ואף לענין נסתם החלון בסי’ שעד ס”א וחזר ונפתח קודם שבת וא”כ נתוספו דיורין ואין להם אלא לסמוך על עירוב שניתן לשם עירוב [כמבואר בחזו”א סקכ”ט לענין ניתוספו דיורין] אבל כבר נתבטל ועדיפא מדהכא שאף בשעה שניתן לא היה עירוב כשר לגבי הדיורין שלא מבני החצר בההוא זמן ומ”מ החזו”א חושש בכל גווני שלא היה קודם לכן עירוב המועיל עי’ בהנ”ל.
ויעוי’ בסי’ תקכז ס”ח בהגה לענין עירוב תבשילין דלא מהני מסתמא להניח על מי שמחוץ לתחום אפי’ הניח עירוב תחומין ויכול לבוא אא”כ התנה עליו בהדיא, וע”ד זה יש מקום לומר דודאי מסתמא לא מהני להניח על מי שיבוא לדור אחר כך בחצר וזה כבר מוכח בסוגיות דמסתמא לא מהני וגם מפו’ בחזו”א דבסתמא ודאי לא מהני.
רק דיש לדון אם מהני תנאי וכנ”ל, ואמנם לשי’ החזו”א הנ”ל לכאו’ נמצא דלא מהני (עכ”פ באופן שאינו מועיל שזה האופן הרגיל וכנ”ל), אבל לדעת המשנ”ב [ופשטות המהרי”ל והמג”א שהביא המשנ”ב בריש סי’ שעד סק”ה] למה לא ליהני.
ואמנם בסי’ תקכז שם מיירי במערב למי שכבר עכשיו הוא בר הכי וגם בשיודע למי שמערב משא”כ בניד”ד דתרווייהו לגריעותא אבל לפי חשבון הדברים אכתי צל”ע וכנ”ל.
ואין לומר דהחזו”א מודה היכא שנתנו לשם עירוב דמהני דהחזו”א בסקכ”ד הנ”ל להדיא מיירי שנתנו לשם עירוב ולמרות זאת לא מהני וכן מוכח יותר בסקכ”ט הנ”ל.
ושאלתי ואמרו לי שכמדומה שנוהגים לסמוך על תנאי כזה כשאמרו להדיא א”כ לכאורה אתיא כשי’ המשנ”ב אבל להחזו”א כיון שהדיורין לא היו בזמן העירוב לא סגי בזה אע”פ שעשו לשם עירוב.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 118
מק"ט התשובה הוא: 149698 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149698
