מי שלא השלים קביעותו במקרא ביום האם ישלים בלילה או למחרת

עוד תוכן קשור:

1. האם מותר לרחוץ ביום טוב בחמין שהוחמו ביום טוב בדוד חשמל שהודלק מערב יום ועכשיו כבה עם שעון שבת יש כמה נידונים שצריכים בירור בזה, ומ"מ האופנים שודאי אסורים הם לרחוץ כל גופו במרחץ לבני ספרד, או כל גופו בכל מקום לבני אשכנז, או פניו ידיו ורגליו במרחץ בחמין שהוחמו ביו"ט, ומקלחת יש מקום לדון ולומר שדינה כמרחץ, ולגבי פתיחת ברז שעתידים מים להיכנס בו במוצאי יו"ט ולהתבשל הוא דבר שצריך בירור וכן לגבי […]...
2. בביאור שינוי הלשון במקרא 'אהב אביהם מכל אחיו' {עש"ק פרשת וישב כ"ב כסלו ע"ו פ"ק קרית ספר יע"א} שאלה - הקשה הג"ר אהרן פריס, דיש לדקדק במ"ש (בראשית ל"ז ד') 'ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו', הא לכאורה היה ראוי לכתוב 'ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מהם', ולא מכל אחיו, שהרי הם ראו כלפי עצמם עכ"ל. תשובה לפי מה שביארתי […]...
3. מי שהסיר בשבת מעל גבי הכירה בטעות סיר שלא התכוון להסיר אותו (שהסיר בלילה תבשיל סעודת היום במקום התבשיל של סעודת הלילה) והניח אותו ע"ג השיש ולכשהבין את הטעות רוצה להחזיר האם מותר נראה דבאופן זה יש להתיר בשעת הדחק. מקורות: יעוי' בביאור הלכה סי' רסג ס"ב שהביא בשם הרע"א הנידון לגבי אדם שהסיר תבשיל של חבירו שלא ברצון חבירו ועודה בידו, האם חשיב על דעת להחזיר או לא, ונקט שם בשם הרע"א להחמיר בזה באופן שהניחו ע"ג קרקע, ובאופן שרק הסירו הרע"א שם בעין הגליון הסתפק בזה […]...
4. מי שלא קידש בליל שבת האם חייב לקדש ביום רק מצד תשלומין {עש"ק פ' יתרו י"ט שבט תשע"ו } מה שנסתפק הגרש"א שטרן שליט"א, אם קידשו ביום מתן תורה את השבת מדין תשלומין, או שכיון שלא היו מחוייבין בכניסת היום לא היו מחוייבין גם אח"כ, ושמא היה מקום לומר דהשתא כניסתו הוא, אבל לא מסתבר לומר כן דהרי קבלו כבר במרה את השבת. והנה מלשון השאלה נראה […]...
5. הבן שלי הקטן מברך בבוקר על ציצית שהוא ישן לבוש בה בלילה האם אני מחוייב למחות בו לא מחוייב למחות בו אבל יש לדאוג לכך שהוא יהיה מודע לשיטות בנושא ולהכרעת הפוסקים. מקורות: הנה דעת המחבר בסי' ח סט"ז שבאופן כזה צריך לברך, ואמנם הכרעת המשנ"ב בזה שלא לברך כיון שי"א (בסי' יח) שלילה הוא זמן ציצית ולא היה ספק בברכה, מ"מ כ' האחרונים דאין דין מחאה כשיש לו פוסק לסמוך עליו […]...
6. האם הישן שינת ארעי בלילה מברך אלהי נשמה רק מי שישן ששים נשימות (שלפי המנהג הוא חצי שעה) אבל מי שלא ישן חצי שעה ראוי שיצא מאחר [עי' משנ"ב סי' מו סקכ"ד]. ומי שמסתפק אם ישן ששים נשימות או לא כ' בקצות השלחן סי' ה' ס"ה שיברך בלא חתימה. ולהלכה היה מקום לומר שיכול לברך עם חתימה כיון שרוב האחרונים תמהו על הא"ר […]...
7. היוצא מבית האם צריך להקפיד ולשמור שלא להוציא המזוזה או שרק אסור בידיים ואם מישהו הוציא מרשלנותו בשמירה האם זה שלא שמר כראוי עובר איסור יעוי' בב"מ קב ע"א ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא ומנכרי נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו, והעירו דהלשון בידו צ"ב, ואולי בא לומר דרק בידיים אסור. ויעוי' בתוס' שם (קא ע"ב) שכתבו הטעם דלא יטלנה בידו שכאילו מזיק אותן […]...
8. עד מתי אפשר לומר תיקון חצות בלילה העת הראוי לזה הוא קודם חצות מעט ומחצות ואילך יעסוק בתורה, ואם לא אמר אפשר לומר גם אחר כך, ובמשנ"ב א ט נראה שנקט שזמנה עד הנץ החמה, שכתב שאם הוא קרוב כבר להנץ החמה יאמר המזמורים לבד וידלג הקינות, היינו כדי להספיק לומר העיקר לפני הנה"ח, וציין לבאר היטב ונו"כ, והבאר היטב ציין לספר […]...
9. מה הדין מי שהולך לישון ב' פעמים בלילה מתי יקרא ק"ש שעל המיטה לענין מי שישן פעמיים באותו לילה, מסתבר שאומר ק"ש לפני הפעם הראשונה שהולך לישון אם היא שינת קבע, שכן אסור לו לישון שינה קבועה בלא לומר ק"ש שעל המיטה (לדידן שקיבלנוהו בחובה), ואילו בפעם השניה הרי כבר אינו מחוייב, שהרי מי שקם ממיטתו באמצע הלילה וחוזר לישון אינו מחוייב בק"ש שוב פעם, וכמו שדנו הפוסקים […]...
10. הטעם שמצות ליל הסדר היא בלילה שאלה {שלום וברכה האם יש ביאור על דרך הפשט, מ"ט ציוותה התורה לקיים מצוות ליל הסדר דווקא בלילה, בעוד שכל המצוות עושים ביום (שופר לולב הלל מגילה קרבנות, וכו'). תודה מראש} תשובה בע"ה עש"ק לסדר תזריע כ"ט אדר ב' תשע"ו לכבוד הרב שיחי' ע"ד מה ששאלת מה טעם נתקן ליל הסדר דוקא בלילה ולא ביום, […]...