שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

מעשר שני בירושלים בזמן הזה שלא הוכשר האם הותר להכשירו ולטמאותו

הנה כתב הרמ”א ביו”ד סי’ שלא סעי’ קלה ויש להכשירו כדי שיקבל טומאה ויהא לו היתר בפדיון ע”כ, וצ”ב מה ההיתר לטמאותו כיון שאסור לטמאות בידים, אולם פשטיה דהרמ”א שמותר לטמאותו בידיים.

אולם יעוי’ לעיל בסעי’ יט לגבי תרומה שכתב הרמ”א ג”כ דין זה לגבי תרומה, ומבואר להדיא שם דהיינו קודם מירוח דהיינו קודם שיתחייב בהפרשה וכ”ש שהוא קודם הפרשה, ואפשר דגם לענין מע”ש סמך על מש”כ שם.

וכן הסכימו לעיל שם הש”ך סקל”ה והגר”א סק”נ ובאר היטב סקי”ז וכל הפוסקים דאף שהוא לצורך שריפת התרומה לא הותר לטמאותו בידיים וכן דעת כמה ראשונים (תוס’ ורמב”ן ור”ן בע”ז נו ע”א) ודלא כבעל התרומה שהביא בבהגר”א שם בליקוט שנסתפק דאפשר שמשום שתרומה דרבנן יש להתיר לטמאותה כדי שלא יבוא לידי תקלה, וחזי’ שיש דעה כזו ואין הלכה כן.

ובאמת כך נקטו רוב האחרונים גם בדעת הרמ”א כאן דהיינו קודם מירוח, והם הט”ז על הרמ”א כאן סקל”א וישועות מלכו והגר”ש מסלנט הובא בכרם ציון עמ’ ריב.

ולכאורה לפי זה יוצא שמי ששכח ולא הכשיר וטימא את המע”ש לפני המירוח (ועכ”פ לפני ההפרשה) והפריש בתוך ירושלים (מה שנכלל בירושלים מצד הדין) ולא זכר אם אמר לצפונו או לדרומו וכיו”ב לית ליה תקנתא (היכא שאין ביטול) וצ”ע.

ומקור דין זה הוא (כמ”ש הבה”ג בשם הכס”מ) מהירושלמי פ”ג דמע”ש ה”ג ר’ פנחס מסאב לה ופדי לה ופשטיה דלישנא משמע (כדעת החזו”א דלהלן) ד”לה” קאי על המעש”ש בב’ הפעמים, אבל אולי יש לומר דמטמא היינו את הפירות קודם מירוח שעדיין אינו מע”ש, ולה קאי על הפירות עצמן אף שעדיין לא היו מע”ש ועי’ בלשון הר”ש סיריליאו שם שכ’ מטמא את את הפירות כדי שיוכלו לפדותן.

ובבהגר”א שם כתב דחושש לדין ולדין (גירסתו בירושלמי) פירוש שהיה ר’ פנחס חושש שמא מחיצות כאלו עולות ושמא כת”ק דאף בטבלן תופס המחיצה ולהכי אסור לפדותן אף בחוץ ולהכי הוצרך לטמא אותן ולפדותן בחוץ ע”כ, ולפי דבריו מבואר דהחשש היה כשקלטתן מחיצות בשעת טבלן, דהרי אם קלטתן מחיצות אחר שכבר הפריש המע”ש (ואין נפק”מ אם נכנסו לירושלים ואח”כ הפריש מע”ש או להיפך) א”כ א”צ לבוא לדין זה אלא משום דמיירי בטבלן וס”ל דאף בטבלן תופס המחיצה, וכן בפירוש הרא”פ שם פירש דחשש גם לומר דמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, (ועי”ש ברדב”ז שהביא ב’ פירושים ועי”ש בשאר מפרשים), ועכ”פ לפי פי’ הגר”א והרא”פ לכאורה מיירי קודם הפרשה רק דאולי מיירי לאחר מירוח.

אבל החזו”א שביעית סי’ ה סק”י נקט דמותר לטמאותו גם אחר ההפרשה, ויל”ע.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 88

מק"ט התשובה הוא: 131857 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/131857

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם יש מקור ברמ”א להנוהגים לחלוץ מנעליהם בתשעה באב שבמוצאי שבת רק אחר ברכו
⭐ פופולרי
איך למצוא רב ללמוד ממנו👁 611   💬 2
מאיזו שעה אפשר לברך אלהי נשמהלפי דעת הר”ן בשם התוס’ (בנדרים כח ע”א) שכל קרקע בחו”ל שייכת למלך המקום מה השתנה גבי יוסף בסוף פרשת ויגש כשקנה הקרקע דכתיב ותהי הארץ לפרעה💬2
📈 מבוקש
ישראל ששמע על גוי שניצל מבית השבי והישראל שמח מחמת זה (במקרה דידן שהחמאס שחררו בדואי אחד) האם מברכים על זה הטוב והמטיב👁 506   💬 2
מה הטעם שצריך כפרה בנפלו תפילין בנרתיקן
⭐ פופולרי
האם הספרים המכונים ספרים חיצוניים שיש לנו אסורים לקריאה👁 694   💬 1
⭐ פופולרי
האם כהן שהרג את הנפש מתליע עצים בדיר העצים עם כהנים בעלי מומין👁 544   💬 2
שקית או קרטון או מעטפה חד פעמיים שאורזים בה ספר לצרכי משלוח וכיו”ב האם האריזה חייבת בגניזה
⭐ פופולרי
מי שנולד לו אח האם מברך הטוב והמטיב👁 619   💬 2
המנדה עצמו לכפרה על נידוי ת”ח האם יש לזה תיקון אחר כך
📈 מבוקש
תשובות לשאלות על סדר ספר היראה לרבנו יונה👁 415
השאר תשובה

השאר תשובה