מה הוא מרחשון

עוד תוכן קשור:

1. מי שאמר בברכה רביעית שבברכת המזון הוא גומלינו הוא גומלינו ג’ פעמים במקום הוא גמלנו וכו’ האם יצא ידי חובתו כן. מקורות: בהשקפה ראשונה היה נראה שיצא, דהרי בגמ’ בברכות מט אמרי’ רק שצריך לומר ג’ גמולות וג’ טובות וכו’ וא”כ הרי עיקר החיוב תיקן, דהנוסח אינו מעכב, דהרי בריך רחמנא יצא בברכה ראשונה כמבואר בסי’ קסז, וכן בברכת הזן כמבואר ג”כ בפוסקים ובפרטי הדינים המבוארים גבי בהמ”ז, וכן בסי’ סח במשנ”ב מבואר ע”פ הפוסקים […]...
2. בגמרא נדה ל ע”ב כתוב שמלמדין את כל התורה כולה את העובר, האם ידוע מי הוא המלמד האם זה מלאך או נשמת האדם, וכן האם הוא לומד כבר מתחילת העיבור או לא
   יעוי’ בתנחומא פרשת פקודי ששם יש שינויים והרחבת דברים בענייני הגמ’ שהזכרתם, וגם נדפס בנפרד כמדרש יצירת הולד בנוסח שונה באוספים של מדרשים קטנים כמו באוצר מדרשים של י”ד אייזנשטיין, והמשמעות הפשוטה שם שהמלאך הוא זה שמלמדו, שנזכר שם שהמלאך מלמדו כמה דברים ומסתמא גם מה שנזכר בגמ’ לענין לימוד התורה הכונה לאותו המלאך שמלמדו. […]...
3. משיח בן יוסף האם הוא משבט אפרים או מנשה ומאיזה משפחה הוא משיח בן יוסף הוא משבט אפרים כמבואר בפסיקתא רבתי בכמה מקומות, ולענין מאיזה משפחה הוא בא עי’ בזוהר פרשת בלק שהוא בא מבן ירבעם, וזהו שכ’ במלכים יען כי נמצא בו דבר טוב. וכן רבינו אפרים עה”ת פר’ נשא ששוב ציינתכם שכתב אמר מנשה וכו’ שמזרע רבינו יוסף עתיד לצאת וכו’ והוא משיח בן יוסף […]...
4. האם דברי הרמ”א שבאב התובע את בנו לא הולכים אחר הנתבע הוא רק בתובע באותה העיר או גם בעיר אחרת, וכמו כן האם דברי החולקים על הרמ”א וסוברים שבאב התובע את בנו ג”כ הולכים לב”ד אחר הנתבע האם הוא רק באותה העיר או רק בעיר אחרת או בכל אופן כל הנידון הוא רק אם רוצה האב לדון בעירו והבן רוצה לדון בעירו, אבל אם הבן רוצה לדון בעירו של האב בב”ד אחר לא שייך לנידון זה, והרי זה כשאר דין תובע ונתבע שגרים באותה העיר, ובאופן זה אם האב רוצה לדון בב”ד הקבוע והמקובל של המקום באופן שנהגו להידיין אצלם הרי זו זכותו, ואם […]...
5. למה הזכיר רבינו בחיי ויקרא א, יא שהרגל הרביעי של העולם הוא הקרבנות ואילו במשנה ריש אבות נזכר שהעבודה הוא עמוד השני לכאורה היה מקום לפרש בב’ אופנים, הא’ שרבינו בחיי מפרש כמו שפירשו מקצת מפרשים שם העבודה באופנים אחרים ולא לענין עבודת הקרבנות, והאופן הב’ הוא שרבינו בחיי לא קאי על ג’ העמודים בריש פ”ק דאבות אלא בסופה על ג’ דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום. אבל אחר העיון בדברי רבינו בחיי יתכן […]...
6. לר’ יוחנן בן נורי שסובר שאורז הוא מין דגן האם הוא מין חיטים או שעורים או לא נראה דלא, דהרי מה דמרבי’ חמשת מיני דגן שיש להם דין לחם הוא משום דבעי’ דבר הבא לידי חימוץ ורק ה’ מיני דגן מחמיצין ואורז אינו בא לידי חימוץ כמבואר במכילתא פרשת בא (מס’ דפסחא פי”ז) ובירושלמי ריש חלה (פ”א ה”א) בדברי ר’ ישמעאל ובדרשא בתרייתא במכילתא דרשב”י פ’ בא (יב, כ), ומזה ילפי’ להפרשת […]...
7. העושה התנאי של הרעק”א שאם לא יספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה בברכותיה הרי הוא יוצא במה שקורא עכשיו בזמנה בלא ברכותיה האם יכול לקצר בלשונו ורק לומר שהתנאי הוא כמו שכתוב בפתק שרשם בו מראש את התנאי לגבי לומר תנאי מראש מסתבר דלשי’ החזו”א וסייעתו שמועילה אמירה כזו מעיקר הדין במעשרות ובעדות א”כ יועיל גם כאן, ועי’ בדעת נוטה [הל’ ק”ש תשובה יד] שכ’ הגרח”ק שאמר לו החזו”א שיתכן שיועיל תנאי זה פ”א בכל ימי חייו וכ”ש יועיל בניד”ד שמתנה להדיא על דעת תנאי פלוני. ומעין זה אמר לי הגרח”ק זצ”ל בביתו […]...
8. מה שצריך להטות התפילין של יד כנגד הלב האם הוא לכתחילה או גם לעיכובא בדיעבד ומה הוא שיעור ההטיה הנצרך בפשוטו אינו לעיכובא מכמה טעמים, ומ”מ היכא דאפשר יש לחשוש לצדדים ולדעות שהוא לעיכובא מדאורייתא. לגבי שיעור ההטייה משמע דצריך להניחו באופן שיש הטייה כל שהוא כשהיד למעלה בשעת ההנחה שכשיישר ידו למטה תהיה הטייה הניכרת. מקורות: הנה המדקדק במקור הדין בגמ’ במנחות לז ע”ב אינו מפורש בל’ הגמ’ דהכונה שם להטות התפילין עצמם דאפשר […]...
9. מה כוונת הפרישה בהלכות ברכת המזון דימלוך ה’ לעולם בקדושה הוא כמו לאמור לציון עמי אתה נראה דכוונתו משום שלאמור לציון עמי אתה מבאר דציון הכונה לישראל יושבי ציון, וכדאמרי’ בירושלמי שמפסוק זה למדנו שנקראו ישראל ציון. א”כ מאחר שציון הכונה ליושבי ציון, ממילא גם הפסוק ימלוך ה’ לעולם אלהיך ציון הכונה ליושבי ציון. ומה שהזכיר הפרישה דבר זה בברכת המזון בסי’ קפח על החתימה שהביא הטור שם מנחם ציון בבנין […]...