שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם ראוי לאדם לקרוא לבנו בשם אביו או חמיו או אחיו

המקור לקרוא לבנו בשם הזקן הוא ממדרש רבה שכך עושים לזכור הדורות הקודמים ולהתייחס עליהם, וכך היו נוהגים רבים בזמן התנאים כמו שמצינו לשושילתא דהלל הזקן שנכפלו שם בשושילתא (עד זמן האמוראים כמה דורות אחר רבי יהודה הנשיא) השמות הלל וגמליאל ושמעון ויהודה, וכמו שמצינו גם בגמ’ רבי מוסיא בר’ מוסיא בן בנו של ר’ מוסיא הגדול, (ויש שפירשו שם דהכונה ב’ באותו שם ולא ג’ אבל אינו מוכרח ואכמ”ל), ובמשקל זה נמצא דומה בעוד מקומות על דורות אחרים של אמוראים שהיה שם הצאצא כשם הזקן, וכן בפ”ג דמו”ק ואסיקו ליה חנין על שמיה.

אם כי על יסוד צוואת ריה”ח יש משמעות שבחלק מהמקרים לא כדאי לעשות שם זהה לאדם נוסף כשיש אדם במשפחה בשם זה והוא עדיין חי (ובפשוטו הוא למנוע תחרות ומתח וכמו שכתבתי בתשובה לגבי העסקת בן משפחה), מלבד לקרוא על שם הזקן של התינוק (כגון אביו או חמיו של האב) במקום שיש בזה מנהג ברור לנהוג כן, אלא אם כן האב הוא רשע שאז אין קורין לאדם בשם אדם רשע כמ”ש בגמ’ ובזה אין נפק”מ אם הוא חי או לא (ועי’ דרך שיחה להגרח”ק מה שכתב לעשות במקרה כזה).

ועי’ בפת”ש אה”ע סי’ ב ס”ו ומה שהביא שם בשם החי”א והחת”ס ושאר פוסקים ומה שנתבאר שם דיש פוסקים שסוברים שאפי’ בשמות שנזכרו להדיא בצוואת ריה”ח אין להחמיר לגמרי עי”ש אלא באופנים מסויימים, א”כ הבו דלא לוסיף עלה ובמקום הצורך יש להקל ואין להחמיר אלא במקום דשייך ולפי הענין במקום שנראה שיש צורך בכך.

ואמנם ר”י החסיד ציוה שלא לקרוא לבנו יהודה ושמואל ויהודה היה שמו של הריה”ח עצמו ושמואל היה שם אביו, והפשטות בזה שרצה שלא יקראו על שמם במשפחה, ואולי הוא ג”כ למנוע מתח וכיו”ב, ובמקום למחול גזר עליהם שלא יקראו בשמו דבלא זה לא יועיל למחול (ויש שכתב שהמהרש”א ששמו היה שמואל בן יהודה היה מזרע ריה”ח ויש מקום לומר דבזה לא היה קפידא כיון שהיה הרבה דורות אחר כך ולא היה בזה חשש כלל, גם אם נימא ששאר הצוואה נאמרה לכל זרעו כמ”ש הנוב”י), אבל יש לומר דהוא הוראה פרטית למשפחתם וא”א ללמוד מזה לעלמא, אבל כמובן שלפי הענין במשפחה שעלול להיות מתח מהקריאה בשם הסב ראוי לצדדים למחול כידוע.

ולגבי מקרה שהזקן עדיין בחיים אם אפשר לקרוא התינוק בשמו יש בזה חילוקי מנהגים, ויש שנקטו שהוא ענין של קפידא בלבד והסב יכול למחול אם ירצה, ומ”מ ע”פ הנידון דלעיל בכוונת ריה”ח יתכן שכדאי להימנע גם באופן זה.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 45

לתשובה זו פורסמו תגובה אחת. לצפיה בתגובות לחץ כאן.

מק"ט התשובה הוא: 121497 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/121497

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

1 תשובה

  1. הנה סיכום המאמר:

    מקורות ונימוקים לקריאת שם של סבא לתינוק

    הנוהג לקרוא לילדים בשם של סבא (ה”זקן”) מקורו במדרש רבה, שמטרתו היא לזכור את הדורות הקודמים ולהתייחס אליהם. מנהג זה היה נפוץ בתקופת התנאים והאמוראים, כפי שמופיע בשושלות ייחוס שבהן שמות חזרו על עצמם לאורך דורות.

    נקודות עיקריות:

    • מקור המנהג: המנהג לקרוא על שם סבא מקורו במדרש רבה, כדרך לזכור ולהתייחס לדורות קודמים.
    • דוגמאות היסטוריות: לאורך הדורות, משמותיהם של אישים תנאים ואמוראים, כמו הלל וגמליאל, שמעון ויהודה, ניתן לראות כיצד שמות חזרו על עצמם בשושלות.
    • שיקולים הלכתיים: ישנם שיקולים הלכתיים שונים בנוגע לקריאת שם של אדם חי, בעיקר בהתבסס על צוואת ריה”ח. לעיתים, יש להימנע מכך למניעת תחרות או מתח במשפחה, אלא אם כן מדובר על שם של סבא לתינוק במקום שיש מנהג מובהק לכך.
    • מקרים חריגים: במקרה של אדם רשע, אין לקרוא על שמו, גם אם הוא חי. בנוסף, ישנן דעות שונות בחומרת האיסור, ובמקרים מסוימים ניתן להקל.
    • קפידא וסליחה: קריאת שם של סבא כאשר הוא עדיין חי נחשבת לעיתים כעניין של “קפידא” (הסתייגות), וניתן להתגבר עליה באמצעות מחילה מהסבא. עם זאת, בהתאם לכוונת ריה”ח, ייתכן שעדיף להימנע מכך.
השאר תשובה

השאר תשובה

מרחבי האתר

שאלות קשורות