הירשם כדי להצטרף לקהילה שלנו!
אנא היכנס לחשבון שלך!
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על שאלה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על תשובה זו.
אנא הסבר בקצרה מדוע לדעתך יש לדווח על משתמש זה.
אם יש לך שאלה בהלכה כאן תוכל לשאול ולקבל מענה מדוייק ומפורט.
קו תוכן למידע ומענה: 03-6703111 להוראות שימוש
שכיחא שאלות המצויות בהלכה
© כל הזכויות שמורות. תשפ"ד.
אין לפסוק הלכה למעשה מתוך האתר ללא שאלת חכם.
עקב עומס שאלות אין התחייבות להשיב לכל שאלה.
חובה לצרף פרטי יצירת קשר על מנת לקבל מענה
המערכת תייצר קובץ עם הערות שוליים מקושרות (Footnotes).
| זרם | סימן מזהה | כותרת בהערה |
|---|
האם מותר לסמן בשבת בשעון מחוגים זמני האכלת התינוק על מנת שידעו מתי להאכילו אח”כ
שימוש בשעון מחוגים ידני בשבת לסימון שעות האכלת תינוק השאלה ההלכתית שעולה היא האם מותר להשתמש בשעון מחוגים ידני בשבת כדי לסמן את השעה האחרונה בה נאכל התינוק, על מנת לדעת מתי להאכילו בפעם הבאה. הגזירה המרכזית: האיסור נובע מגזירה שמקורה באיסור קריאה בשטרי הדיוטות (כגון שטרי חוב וחשבונות). הגזירה באה למקרא עוד
שימוש בשעון מחוגים ידני בשבת לסימון שעות האכלת תינוק
השאלה ההלכתית שעולה היא האם מותר להשתמש בשעון מחוגים ידני בשבת כדי לסמן את השעה האחרונה בה נאכל התינוק, על מנת לדעת מתי להאכילו בפעם הבאה.
למעשה, נראה להתיר שימוש בשעון מחוגים ידני בשבת לצורך זה, משלוש סיבות עיקריות: חוסר דמיון לשטרי הדיוטות, היעדר חשש מחיקה, והאפשרות לראות זאת כצורך הומניטרי.
רואים פחותבראשית י”ב ג’ ואברכה מברכיך ומקללך אאור
כאן סיכום המאמר: המאמר עוסק בהבנת משמעות הפסוק "ואברכה מברכיך ומקללך אאור" מבראשית, תוך התייחסות לתרגום ארמי המובא בו, ולדברי חז"ל בהקשר זה. הכהנים בברכת אברהם: הפסוק "ואברכה מברכיך" כולל גם את הכהנים המברכים את העם. ברכת אורחים: גם אורח המברך את בעל הבית (גם אם האורח מישראל) נכלל בברכה זו. אברהם אבקרא עוד
כאן סיכום המאמר:
המאמר עוסק בהבנת משמעות הפסוק “ואברכה מברכיך ומקללך אאור” מבראשית, תוך התייחסות לתרגום ארמי המובא בו, ולדברי חז”ל בהקשר זה.
- הכהנים בברכת אברהם: הפסוק “ואברכה מברכיך” כולל גם את הכהנים המברכים את העם.
- ברכת אורחים: גם אורח המברך את בעל הבית (גם אם האורח מישראל) נכלל בברכה זו.
- אברהם אבינו והכהונה: קיימות השוואות רבות בין אברהם אבינו לכהונה. חז”ל רואים באברהם כמי שמצד החסד, בדומה לכהונה, והוא אף הפריש תרומה גדולה.
רואים פחותהאם מותר לצייר ציורי צדיקים והאבות הקדושים
המאמר דן בסוגיית ציור דמויות אבות האומה והנביאים בספרים, ובפרט האם יש בכך משום זלזול בכבודם או איסור הלכתי. היתר הלכתי במקרים מסוימים: נראה שאין איסור מן הדין בציור דמויות אלו, במיוחד אם מבהירים בצורה ברורה שהציור נועד להמחשה בלבד ואינו מתיימר לתאר את המציאות. הקשר ל"לא תעשון איתי": ישנן דעות שראו פקרא עוד
המאמר דן בסוגיית ציור דמויות אבות האומה והנביאים בספרים, ובפרט האם יש בכך משום זלזול בכבודם או איסור הלכתי.
- היתר הלכתי במקרים מסוימים: נראה שאין איסור מן הדין בציור דמויות אלו, במיוחד אם מבהירים בצורה ברורה שהציור נועד להמחשה בלבד ואינו מתיימר לתאר את המציאות.
- הקשר ל”לא תעשון איתי”: ישנן דעות שראו פגם בציור האבות מחשש לאיסור “לא תעשון איתי”, אך אחרים סבורים שהדבר פחות חמור כאשר מדובר בדמויות מקודשות ולא לעבודה זרה.
- ציורים ממוחשבים והשפעתם: ציורים שנוצרים על ידי מחשב או בינה מלאכותית נחשבים קלים יותר מבחינה הלכתית, אך קיימות גם דעות מחמירות בנושא.
- קביעת גדולי הדור: פוסקים מרכזיים, כמו הגרח”ק, קבעו שציורים כאלו הם “משל בלבד ואין חשש”, ויש בהם אף מצווה של זיכוי הרבים כשהם מסייעים ללומדים.
רואים פחותפסחים ז ע”ב ואומר ויחפש וגו’
בטח, הנה סיכום של המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML: המאמר דן בדיון ההלכתי לגבי אופן בדיקת החמץ, ובפרט ביחס לאור הנר מול אור היום. השאלה המרכזית: המקור מהפסוק "ויחפש" מעלה את השאלה מדוע חיפוש החמץ צריך להיעשות לאור הנר, במיוחד כשיש אור יום. הסבר אפשרי: ייתכן שהחיפוש לאור הנר נדרש גם בקרא עוד
בטח, הנה סיכום של המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML:
המאמר דן בדיון ההלכתי לגבי אופן בדיקת החמץ, ובפרט ביחס לאור הנר מול אור היום.
- השאלה המרכזית: המקור מהפסוק “ויחפש” מעלה את השאלה מדוע חיפוש החמץ צריך להיעשות לאור הנר, במיוחד כשיש אור יום.
- הסבר אפשרי: ייתכן שהחיפוש לאור הנר נדרש גם ביום, אם החדר אינו מואר דיו מאור השמש, בדומה לאפשרויות היתר שנמצאות במקרים מסוימים.
- עניין אסמכתא: אפשרות נוספת היא שמדובר באסמכתא בלבד, מכיוון שמבחינה דאורייתא (מבחינה מהתורה) מספיק ביטול בעלמא (ביטול פשוט) של החמץ.
- הפניה להרחבה: למעוניינים בהרחבה בנושא, ישנה הפניה לביאורים נוספים בנושא מתוך “המדה”ג”.
רואים פחותהאם יש ענין לקיים חצי שיעור מצוה כשאינו יכול לקיים שיעור שלם
סיכום הלכתית: אכילת פחות מכשיעור במצוות מאמר זה דן בשאלת החיוב ההלכתי באכילת פחות מכשיעור במצוות, בעיקר בהקשר למצוות אכילת מצה. נקודות עיקריות: * רוב הפוסקים סוברים שאין חיוב באכילת פחות מכשיעור. למרות זאת, ישנם דעות של אחרונים שסוברים שיש בכך לפחות "זכר למצווה" או קיום מצווה חלקי. * הגדרת "זכר למצוקרא עוד
סיכום הלכתית: אכילת פחות מכשיעור במצוות
מאמר זה דן בשאלת החיוב ההלכתי באכילת פחות מכשיעור במצוות, בעיקר בהקשר למצוות אכילת מצה.
נקודות עיקריות:
* רוב הפוסקים סוברים שאין חיוב באכילת פחות מכשיעור. למרות זאת, ישנם דעות של אחרונים שסוברים שיש בכך לפחות “זכר למצווה” או קיום מצווה חלקי.
רואים פחות* הגדרת “זכר למצווה” לעומת קיום מצווה דאורייתא. ישנה התלבטות האם קיום פחות מכשיעור נחשב כזכר בלבד, או שמא יש בו קיום מצווה מדאורייתא. יש הסוברים שיש בכך קיום מצווה ממש, גם אם ללא ברכה.
* מגבלות ופטורים. במקרים מסוימים, כמו כאשר אדם מוגבל רפואית ולא יכול לאכול יותר מחצי שיעור, ייתכן שישנה התייחסות הלכתית שונה, בדומה לדין “חצי שיעור” האסור מן התורה.
* דעות נוספות ומורכבות. המאמר מציג דעות שונות של פוסקים, כמו החיד”א, הריטב”א, הרב פעלים, ותורה לשמה, המציגות מורכבות בהבנת הדין, והאם הוא נחשב חיוב דאורייתא או קיום מצווה חלקי.
האם צריך להיזהר להפסיק בדיבור באמצע אכילת כזית ראשונה של המצה
בטח, הנה סיכום המאמר: סיכום: איסור דיבור בעת אכילת מצה המאמר דן בסיבות ההלכתיות לאיסור דיבור בזמן אכילת מצה, ובמיוחד לאחר ברכת "המוציא מצה". הצורך באכילת כזית בבת אחת: יש צורך הלכתי לאכול כזית מצה בבת אחת, ולכן דיבור נחשב הפסק כי בזמן הדיבור לא ניתן לאכול. רבנים גדולים כגון הגר"א והחזו"א נמנעו מלנשקקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר:
סיכום: איסור דיבור בעת אכילת מצה
המאמר דן בסיבות ההלכתיות לאיסור דיבור בזמן אכילת מצה, ובמיוחד לאחר ברכת “המוציא מצה”.
- הצורך באכילת כזית בבת אחת: יש צורך הלכתי לאכול כזית מצה בבת אחת, ולכן דיבור נחשב הפסק כי בזמן הדיבור לא ניתן לאכול. רבנים גדולים כגון הגר”א והחזו”א נמנעו מלנשק את הציצית בשעת קריאת שמע, משום שהדיבור אז מהווה הפסק.
- הפסק בין הברכה לחלק מהמצווה: גם אם לא אכפת לנו מההפסק מצד האכילה, דיבור נחשב הפסק בין הברכה לחלק מהמצווה. בכל מקום, דיבור שאינו לצורך נחשב הפסק לעניין ברכת מצוות, וראוי שכל הכזית יהיה עם הברכה.
- חומרא בדיבור: ישנם פוסקים (כמו “הדגול מרבבה” והמשנה ברורה) המחמירים וסוברים שאסור לדבר כלל בזמן אכילת הכזית הראשונה, אפילו בסעודת חול.
- הבדלים בין מצוות: ישנם מצוות שבהן מותר לדבר לאחר שקיימנו חלק מהמצווה (כמו ציצית ותפילין), בעוד במצוות אחרות (כמו מצה) אסור לדבר עד לסיום קיום החובה. ההבדל נובע מכך שבמצוות הראשונות החיוב כבר נגמר, והמשך המעשה הוא “למצוה מן המובחר”, בעוד במצה עדיין לא סיימנו את חובתנו.
רואים פחותדברים לרגל יום השנה של האר”י ז”ל והר”ש מאוסטרופולי
כאן סיכום המאמר: המאמר דן בפרשנויות שונות של רבנים מרכזיים, ובראשם רבי שמעון אוסטרופולי והאריז"ל, על פסוקים מהתורה. רבי שמעון אוסטרופולי על עשרת הרוגי מלכות: נאמר כי עשרת הרוגי מלכות היו כנגד י" שפחות שמכרו את יוסף, כאשר רבי עקיבא, שהיה מן הגרים, היה כנגד השכינה. פירוש זה נסמך על הפסוק "וכל אשר יעבוקרא עוד
כאן סיכום המאמר:
המאמר דן בפרשנויות שונות של רבנים מרכזיים, ובראשם רבי שמעון אוסטרופולי והאריז”ל, על פסוקים מהתורה.
- רבי שמעון אוסטרופולי על עשרת הרוגי מלכות: נאמר כי עשרת הרוגי מלכות היו כנגד י” שפחות שמכרו את יוסף, כאשר רבי עקיבא, שהיה מן הגרים, היה כנגד השכינה. פירוש זה נסמך על הפסוק “וכל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהי קודש לה'”. בנוסף, הובא רמז ממנו שמילים “מעשר בקר וצאן העשירי” מתייחסות לכך שרבי עקיבא, שרעה בקר וצאן, מת כנגד הקב”ה, מה שמדגיש את ענוותנותו.
- האריז”ל על חטא המרגלים: לפי ספר “פנים יפות” של בעל ההפלאה, שליחות המרגלים נועדה לעורר את הקדושה בארץ ישראל שהיתה טמונה תחת טומאת העמים. הדבר דומה למעשיו של יוסף במצרים, שבא לעורר ניצוצות קדושות.
- האור החיים הקדוש על עבירות ולימוד תורה: עוד כתב האור החיים הקדוש כי עבירות סוגרות את שערי דעת התורה. שערי ההבנה בתורה הם הקושיות שעולות בפני האדם, והן סוד הקליפות הנוצרות מעבירות. לכן, כדי להבין את אמיתת התורה, יש לשמור את המצוות.
רואים פחותהאם יש להפסיק באמצע תפילת שמונה עשרה כדי לצאת למקלטים כשמפחדים בזמן אזעקה
סיכום מאמר בנוגע להלכות פיקוח נפש בזמן אזעקות המאמר דן במחלוקת ההלכתית בנוגע להצלת נפשות בזמן אזעקות, ובפרט האם יש לצאת ממקום התפילה או מבית המדרש במהלך דברים שבקדושה. לסיכום, המאמר מציג את הדעות השונות ומבהיר את העקרונות ההלכתיים הרלוונטיים. הגדרת פיקוח נפש: המאמר מסביר כי לא כל חשש לסכנה נחשב פיקוקרא עוד
סיכום מאמר בנוגע להלכות פיקוח נפש בזמן אזעקות
המאמר דן במחלוקת ההלכתית בנוגע להצלת נפשות בזמן אזעקות, ובפרט האם יש לצאת ממקום התפילה או מבית המדרש במהלך דברים שבקדושה. לסיכום, המאמר מציג את הדעות השונות ומבהיר את העקרונות ההלכתיים הרלוונטיים.
-
הגדרת פיקוח נפש: המאמר מסביר כי לא כל חשש לסכנה נחשב פיקוח נפש. הגדרת פיקוח נפש מתייחסת לסכנות מוחשיות, ולא לחששות רחוקים או סטטיסטיים, גם אם הם נראים משמעותיים בראייה כללית.
-
התייחסות להנחיות ממשלתיות: ההנחיות של גופים ממשלתיים אינן מחייבות מבחינה הלכתית, מכיוון שאינן כפופות לדין תורה. לכן, יש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי פסיקת גדולי התורה.
-
סכנה מול ביטול תורה: במקרים בהם קיים חשש סכנה, יש לשקול האם יש לצאת ממקום התפילה או הדברים שבקדושה, אל מול הפסד לימוד תורה ותפילה. ההכרעה במקרים אלו נתונה לגדולי הדור.
-
מחלוקות הלכתיות נוספות: המאמר מביא דעות נוספות, כגון האם פחד בלבד נחשב ספק פיקוח נפש, והתייחסות לסכנה כפי שנתפסת בעיני הציבור.
רואים פחותהאם מותר לסלסל או לסדר פיאות מצוה בשבת
סיכום הלכות סידור וסלסול שיער בשבת המאמר דן בהלכות סידור וסלסול שיער בשבת, תוך התייחסות לאיסורים שונים כמו "גודלת" ו"פוקסת", והסבר כיצד פעולות שונות הקשורות לשיער נחשבות כפעולות אסורות. נקודות עיקריות: * הגדרת הפעולות האסורות: פעולות כמו יצירת צורת שיער מלאכותית, קליעה או עיצוב בשימוש במשחות ושמניםקרא עוד
סיכום הלכות סידור וסלסול שיער בשבת
המאמר דן בהלכות סידור וסלסול שיער בשבת, תוך התייחסות לאיסורים שונים כמו “גודלת” ו”פוקסת”, והסבר כיצד פעולות שונות הקשורות לשיער נחשבות כפעולות אסורות.
נקודות עיקריות:
* הגדרת הפעולות האסורות: פעולות כמו יצירת צורת שיער מלאכותית, קליעה או עיצוב בשימוש במשחות ושמנים נחשבות לרוב אסורות.
רואים פחות* היתרים אפשריים: ישנם פוסקים המקילים בסוגי סידור שיער מסוימים, כגון יישור שיער שכבר מסולסל, או סידור קל בידיים בלבד, במיוחד אם אין שימוש בכלי או במים.
* שונות בין הפוסקים: קיימת מחלוקת בין הפוסקים לגבי היקף האיסורים, כאשר חלקם מתייחסים למנהגים היסטוריים ולצורת העיצוב (כמו קליעה או שימוש בכלים), וחלקם נוטים להתיר פעולות קלות יותר.
* שימוש במשחה או שמן: סלסול שיער בעזרת משחה או שמן, המחזיק את השיער בצורתו החדשה, נחשב לרוב אסור באופן חד משמעי.
תוכנות מחשב שפותחו ע”י כופרים האם מותר להעתיק מהם
תקנת השוק לגבי אינם שומרי תורה ומצוות המאמר דן בסוגיית תקנת השוק, העוסקת במכירת חמץ בפסח, ובפרט ביחס לאינם שומרי תורה ומצוות. נקודות עיקריות: אין תקנת השוק חלה על אינם שומרי תורה ומצוות. הכוונה היא שאם אדם אינו שומר מצוות, אין לו תוקף בשוק מבחינה הלכתית, ואינו נחשב "אדם כשיר" לצורך השוק. התקנה נועדהקרא עוד
תקנת השוק לגבי אינם שומרי תורה ומצוות
המאמר דן בסוגיית תקנת השוק, העוסקת במכירת חמץ בפסח, ובפרט ביחס לאינם שומרי תורה ומצוות.
נקודות עיקריות:
- אין תקנת השוק חלה על אינם שומרי תורה ומצוות. הכוונה היא שאם אדם אינו שומר מצוות, אין לו תוקף בשוק מבחינה הלכתית, ואינו נחשב “אדם כשיר” לצורך השוק.
- התקנה נועדה למנוע הפסד ולעודד שמירת מצוות. הסיבה לתקנה היא למנוע מצב בו אדם שאינו שומר מצוות יפסיד כסף, ובכך לעודד אותו לשמור על המצוות.
- קיימת דעה ברמ”א שאינו בגזל. ישנה דעה בהלכה לפיה תקנה זו אינה נחשבת לגזל, אך להלכה פסקו כיצד לא.
- דינא דמלכותא – דין המלך. במקרים בהם יש “דינא דמלכותא” (דין השלטון), יש לפסוק על פי חוקי המדינה, מכיוון שבכל הדורות נמנעו מלפסוק דברים הנוגדים את דיני המלכות.
רואים פחותחברה שמספקת הטבה של מנוי חינם לתקופת ניסיון בתמורה לקבלת פרטי אשראי מראש לפתיחת חשבון שיחוייב מזמן תום תקופת הניסיון ואילך אם מותר לשקר ולתת פרטי כרטיס שאינו פעיל
בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת: מאמר זה דן בטעמים לפיהם אין לקבל הטבות מסוימות שלא כדין, במיוחד כאשר הדבר כרוך בעקיפת כללים או בהצגת מצג שווא. הטענה המרכזית היא שאדם המקבל הטבה בתמורה למצג שווא, הרי הוא מרגיל עצמו בשקר. חומרת הדבר גוברת כאשר השקר נעשה כדי להשיג טובת הנאה כספית, אך גם שקר ללאקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת:
מאמר זה דן בטעמים לפיהם אין לקבל הטבות מסוימות שלא כדין, במיוחד כאשר הדבר כרוך בעקיפת כללים או בהצגת מצג שווא.
- הטענה המרכזית היא שאדם המקבל הטבה בתמורה למצג שווא, הרי הוא מרגיל עצמו בשקר. חומרת הדבר גוברת כאשר השקר נעשה כדי להשיג טובת הנאה כספית, אך גם שקר ללא נפקות ממון נחשב חמור.
- קבלת הטבה בתמורה לפרטי כרטיס אשראי פעיל, כאשר הכוונה היא רק לצורך המשך מנוי עתידי, עלולה להיחשב כקבלת דבר ללא תמורה ראויה.
- ישנם חששות נוספים, כולל התחייבות חוקית לתשלום עתידי (כגון דמי מנוי לאחר תום תקופת ההטבה) שלא בכוונה לשלם, דבר העלול להוות הפרת התחייבות.
- המאמר מדגיש את האיסור החמור על שקר, במיוחד בנושאי ממון, כפי שמובא בפוסקים.
רואים פחותמאכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי שאינו בן יומו האם מותר לאוכלו עם חלב
סיכום הלכות כלי שאינו בן יומו המאמר דן בהלכה הנוגעת לבישול מאכלים בחלב בכלים שאינם "בני יומם" (כלים שלא השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות). כלים שאינם בני יומם אינם הופכים מאכל לבשרי, גם עבור אשכנזים המחמירים בנוגע לכלים בני יומם. עם זאת, לכתחילה (מלכתחילה), אסור לאשכנזים לבשל בכלי שאינו בן יומו מאכל שקרא עוד
סיכום הלכות כלי שאינו בן יומו
המאמר דן בהלכה הנוגעת לבישול מאכלים בחלב בכלים שאינם “בני יומם” (כלים שלא השתמשו בהם ב-24 השעות האחרונות).
- כלים שאינם בני יומם אינם הופכים מאכל לבשרי, גם עבור אשכנזים המחמירים בנוגע לכלים בני יומם.
- עם זאת, לכתחילה (מלכתחילה), אסור לאשכנזים לבשל בכלי שאינו בן יומו מאכל שיאכל עם חלב.
- האיסור לכתחילה לבשל בכלי שאינו בן יומו עבור מאכל שיאכל עם חלב, נראה שאינו מבדיל בין אשכנזים לספרדים.
רואים פחותכהן איטר האם יתהפך להיות ימני לעתיד לבוא שיוכל לעבוד בבית המקדש
בס"ד סיכום מאמר: כהן איטר והריפוי בעתיד מאמר זה דן בשאלת כשרותו של כהן "איטר" (שמאלני) לעבודה במקדש, ובשאלה האם מומים אלו יתרפאו בימות המשיח. נקודות עיקריות: * פסולו של כהן איטר: על פי המשנה והרמב"ם, כהן איטר פסול לעבודה במקדש. * ריפוי מומין בימות המשיח: מקורות שונים במדרשים (כמו בראשית רבה, פסיקתאקרא עוד
בס”ד
סיכום מאמר: כהן איטר והריפוי בעתיד
מאמר זה דן בשאלת כשרותו של כהן “איטר” (שמאלני) לעבודה במקדש, ובשאלה האם מומים אלו יתרפאו בימות המשיח.
נקודות עיקריות:
* פסולו של כהן איטר: על פי המשנה והרמב”ם, כהן איטר פסול לעבודה במקדש.
* ריפוי מומין בימות המשיח: מקורות שונים במדרשים (כמו בראשית רבה, פסיקתא דרב כהנא ותנחומא) מבטיחים כי בימות המשיח יתרפאו כל בעלי המומין, כולל עוורים, חרשים ופסחים.
* האם איטר נכלל בבעלי מומין? ישנה דיון האם פסול האיטר הוא בגדר “מום” הנכלל בהבטחת הריפוי, או שהוא נובע מסיבה אחרת, כגון חסרון בשמאל לעבודה הדורשת ימין. יש הטוענים שהפסול הוא מחמת מום, ולכן הוא יתרפא, ויש הטוענים שהפסול הוא בשל חסרון בימין, ולכן ייתכן שלא יתרפא.
* סיבות לפסול האיטר: ישנן דעות שונות לגבי טעם פסולו של איטר. יש המפרשים שהפסול הוא משום שהוא “אינו שווה בזרעו של אהרן”, ולכן גם אם יכול לבצע עבודה בשמאל, הוא פסול. אחרים סבורים שהפסול הוא בשל חסרון היד הימנית, הנחוצה לרוב העבודות.
בסופו של דבר, נראה כי השאלה האם כהן איטר יתרפא בימות המשיח תלויה בפרשנות לפסולו – האם הוא נחשב למום גופני הכלול בהבטחות הנביאים, או שמא הוא נובע מסיבה הלכתית אחרת.
רואים פחותבעל תשובה שיש בבשרו כתובת קעקע עם שם הוי”ה האם מותר למוחקו
סיכום: היתר למחיקת שם כתוב על הגוף המאמר דן בסוגיית מחיקת שם כתוב על הגוף, כגון קעקוע, כאשר השם הוא שם קודש. האיסור המקורי: על פי הגמרא, מותר לכתוב שם על הגוף, אך אסור לרחוץ או לסוך אם השם כתוב עליו. הגר"א נבנצל פוסק שאין היתר למחוק שם כזה. צדדי היתר: הגר"ג ציננער מציג מספר צדדי היתר למחיקת שם זה, בקרא עוד
סיכום: היתר למחיקת שם כתוב על הגוף
המאמר דן בסוגיית מחיקת שם כתוב על הגוף, כגון קעקוע, כאשר השם הוא שם קודש.
- האיסור המקורי: על פי הגמרא, מותר לכתוב שם על הגוף, אך אסור לרחוץ או לסוך אם השם כתוב עליו. הגר”א נבנצל פוסק שאין היתר למחוק שם כזה.
- צדדי היתר: הגר”ג ציננער מציג מספר צדדי היתר למחיקת שם זה, בעיקר מתוך כבוד הבריות, הצורך שלא יהיה השם בביזיון, וכן אפשרות להחשיב את המחיקה כגרמא (עקיפין).
- הסתייגויות והרחבות: המאמר מביע ספק לגבי היתרים אלו, תוך התייחסות לפוסקים שונים ולפרשנויות שונות של הגמרא והפוסקים. נדון האם היתר ביזיון השם רלוונטי במקרה של כוונה מראש לכתוב את השם בקדושה, והאם חישיבות הגרמא תקפה מדרבנן.
- היתר במקרים מסוימים: נדונה האפשרות להיתר כאשר השם נכתב על ידי גוי או משומד, אך גם בכך ישנן דעות שונות בפוסקים. במידה והקעקוע נעשה על ידי משומד, נראה שיש יותר פתח להיתר להסירו.
רואים פחותהאם יש מצוה בהסרת קעקוע בבעל תשובה ואם מותר לעשות זאת אף אם כואב ואם אפשר לשלם את זה מכספי מעשרות
בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס: סיכום: הסרת קעקועים - עניינים הלכתיים מאמר זה דן בהיבטים ההלכתיים של הסרת קעקועים, ומבהיר שאין חיוב הלכתי מפורש להסירם, אך קיימים טיעונים הלכתיים רבים התומכים בהסרתם, לצד דיון בהיתכנות ביצוע הטיפול ואף מימונו. הסיבות להסרת קעקועים: אי-הקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס:
סיכום: הסרת קעקועים – עניינים הלכתיים
מאמר זה דן בהיבטים ההלכתיים של הסרת קעקועים, ומבהיר שאין חיוב הלכתי מפורש להסירם, אך קיימים טיעונים הלכתיים רבים התומכים בהסרתם, לצד דיון בהיתכנות ביצוע הטיפול ואף מימונו.
- הסיבות להסרת קעקועים:
- אי-הידמות לגויים: ההלכה אוסרת להידמות לגויים במלבושים ובמנהגים, וכתובת קעקע הייתה מנהג רווח בעבודת אלילים.
- ניתוק מחטא: הסרת קעקוע יכולה לסמל התנתקות מוחלטת מהחטא, בדומה לשינוי שם לבעל תשובה.
- מניעת חילול השם: קעקועים מסוימים, במיוחד כאלו המכילים תוכן גס או לא ראוי, עלולים להוביל לחילול השם.
- היתר לחבול בגוף לצורך הסרה: נראה שמותר ואף רצוי לחבול בגוף לצורך הסרת קעקוע, שכן זה נחשב לתיקון ולא לחבלה, במיוחד כאשר הטיפול מועיל ליראת שמים ולרפואת הנפש.
- תועלת ממונית:
- כספי מעשרות: ניתן להשתמש בכספי מעשרות להסרת קעקוע, במיוחד אם הדבר מוביל ליראת שמים מוגברת.
- רכישת מכשירים: ניתן לרכוש מכשירים להסרת קעקועים לשימוש עניים, בתנאי שהצדקה על דעת מי שמחליט על הצדקה.
- התמודדות עם קעקועים בעלי פוטנציאל לאיסור הסתכלות: במקרים של קעקועים בעלי פוטנציאל לאיסור הסתכלות, ניתן להקל על הטיפול, בדומה למקרים בהם רופא מטפל באישה, ובלבד שלא יהיו הרהורי עבירה.
רואים פחותבנין שיש בו יחידת דיור או עסק עם כניסה פרטית האם מחוייב לשלם ועד הבית
בטח, הנה סיכום המאמר: השתתפות בהוצאות ועד בית בבניין משותף מאמר זה דן בשאלת החיוב של דיירים בהוצאות ועד הבית, במיוחד כאשר הם אינם משתמשים באופן קבוע בחלקים המשותפים. * מנהג קבוע מחייב: במקומות בהם קיים מנהג קבוע להשתתף בהוצאות ועד הבית, ובמיוחד כאשר המנהג מחייב השתתפות באחזקת נכסים משותפים (כמו איטוקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר:
השתתפות בהוצאות ועד בית בבניין משותף
מאמר זה דן בשאלת החיוב של דיירים בהוצאות ועד הבית, במיוחד כאשר הם אינם משתמשים באופן קבוע בחלקים המשותפים.
* מנהג קבוע מחייב: במקומות בהם קיים מנהג קבוע להשתתף בהוצאות ועד הבית, ובמיוחד כאשר המנהג מחייב השתתפות באחזקת נכסים משותפים (כמו איטום גגות), הדייר מחויב בכך. זאת מכיוון שההתחייבות נעשתה מתוך הסכמה על פי המנהג הקיים.
* היעדר מנהג והנאה מפעולות הועד: במקומות שאין מנהג מוגדר, או כאשר קובעים מנהג חדש, דייר שאינו נהנה כלל מפעולות ועד הבית ואינו יכול ליהנות מהן, לא ניתן לחייבו בהוצאות.
* הנאה כללית מחייבת: גם אם דייר אינו עובר בחדר המדרגות, אם כל הדיירים נהנים מהוצאות משותפות (כמו תיקון צנרת), הוא יחויב בהן.
* שינוי פתח כניסה: במקרים בהם פתח הכניסה לעסק או יחידה היה פתוח לבניין ולאחר מכן נסגר ונפתח פתח פרטי מבחוץ, עדיין ייתכן שהדייר יחויב בתשלומים אם התחייב במקור כשותף בבית המשותף. במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם חכם הלכה.
רואים פחותאם יש חיוב ללמד בנו אומנות בזמנינו ומה הדין בבנו גדול
בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס: סיכום מאמר: חיוב לימוד אומנות לבן המאמר דן בשאלה האם אב מחויב ללמד את בנו אומנות, ומהם התנאים והשיקולים הלכתיים בנושא זה, בעיקר בהתייחס למנהגים עכשוויים. לימוד תורה מול לימוד אומנות: קיימת דעה שניתן להסתמך על דברי רבי נהוראי, לפיהם האבקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס:
סיכום מאמר: חיוב לימוד אומנות לבן
המאמר דן בשאלה האם אב מחויב ללמד את בנו אומנות, ומהם התנאים והשיקולים הלכתיים בנושא זה, בעיקר בהתייחס למנהגים עכשוויים.
- לימוד תורה מול לימוד אומנות: קיימת דעה שניתן להסתמך על דברי רבי נהוראי, לפיהם האב מחויב ללמד את בנו אך ורק תורה. דעה זו אף מהווה סמך למנהג שלא ללמד את הבן אומנות.
- מנהגים עכשוויים ושינויים: בזמננו, המנהג נפוץ, ושינויים חברתיים יצרו מצבים בהם לימוד אומנות “כפשוטו” עלול להוות מכשול. לכן, המחמירים ללמד אומנות בזמנים אלו, עלולים לצאת למעשה לקולא.
- לימוד תורה כאומנות עיקרית: יש הדעות לפיהן לימוד תורה נחשב לאומנות הטובה ביותר, ואין צורך ללמד אומנות נוספת אם הבן עוסק בלימוד תורה.
- חיוב על בנים גדולים: קיימת דיון האם החיוב ללמד אומנות חל גם על בנים גדולים. ישנן דעות המכלילות זאת, בעוד אחרות מצמצמות את החיוב בעיקר לקטנים, או תלויות בנסיבות.
- היתרים וחריגים: האב אינו מחויב ללמד יותר מאומנות אחת, וכן אין חיוב ללמד דווקא אומנות יקרה אם ניתן למצוא חלופות זולות יותר. בזמננו, אם הבן יכול להתפרנס מלימוד תורה, ייתכן שדין לימוד האומנות אינו שייך כלל.
רואים פחותהאם לנזיר מותר לעשות הסרת שיער בלייזר
בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת: סיכום הלכות הסרת שיער בלייזר מאמר זה דן בהלכה היהודית הנוגעת להסרת שיער באמצעות לייזר, תוך השוואה לשיטות מסורתיות ודיון בהיבטים השונים של האיסור. הסרת שיער בלייזר נחשבת כאיסור דאורייתא. אף על פי שהשיטה שונה מהגילוח המסורתי, לייזר שולף את השערה מן השורש, ודין זקרא עוד
בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת:
סיכום הלכות הסרת שיער בלייזר
מאמר זה דן בהלכה היהודית הנוגעת להסרת שיער באמצעות לייזר, תוך השוואה לשיטות מסורתיות ודיון בהיבטים השונים של האיסור.
- הסרת שיער בלייזר נחשבת כאיסור דאורייתא. אף על פי שהשיטה שונה מהגילוח המסורתי, לייזר שולף את השערה מן השורש, ודין זה נכלל באיסור תלישה או גילוח הנזכר במקורות.
- קיימת מחלוקת לגבי אופי האיסור: עשה או לאו. בעוד הרמב”ם סבור שהאיסור הוא מסוג “עשה” (מצוות עשה), ישנם ראשונים הסבורים שמדובר באיסור “לאו” (מצוות לא תעשה), בדומה לאיסור תלישה.
- ההלכה מחמירה גם במקרים שלא נעשו בידיים באופן ישיר. שיטת הלייזר, שאינה מערבת מגע ישיר של היד להסרת השערה, עדיין נחשבת אסורה, בדומה לאיסור הסרת שיער באמצעות סמים, הנחשב כגרימה או כאיסור “פסיק רישא” (מצב בו ברור שהאיסור יתבצע).
- ההתייחסות למכשירים מודרניים. גם אם השימוש במכשיר לייזר נעשה דרך מכשיר חשמלי, פעולה זו נחשבת כעשויה להכניס את האיסור בגדר “הסרה בידיים” באופן עקיף, בדומה לשיטות חדשניות אחרות.
רואים פחותאשה המדלקת נר חנוכה אחר בעלה או אביה האם מותרת לברך
כמובן, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML: סיכום הלכות הדלקת נרות חנוכה: האם ניתן לברך כאשר מדליקים במקום אחר או כאשר אשתו/בנות מדליקות? המאמר דן בשאלות הלכתיות מורכבות הנוגעות להדלקת נרות חנוכה, ובפרט למקרים בהם אדם מדליק נר במקום אחר (כמו באכסניה) או כאשר נשים (אשתו או בנותקרא עוד
כמובן, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML:
סיכום הלכות הדלקת נרות חנוכה: האם ניתן לברך כאשר מדליקים במקום אחר או כאשר אשתו/בנות מדליקות?
המאמר דן בשאלות הלכתיות מורכבות הנוגעות להדלקת נרות חנוכה, ובפרט למקרים בהם אדם מדליק נר במקום אחר (כמו באכסניה) או כאשר נשים (אשתו או בנותיו) מדליקות במקום אחד, והאם ניתן לברך על הדלקת נר במקרים אלו.
- הדלקת נר על ידי נשים (אשתו ובנותיו): באופן עקרוני, ניתן לברך על הדלקת נרות חנוכה על ידי בנותיו. לגבי הדלקת אשתו, ישנה דעה כי הדבר תלוי בטעם מדוע האשה אינה מדלקת בעצמה. אם הטעם הוא שהיא כגופו, אזי קיימת מחלוקת האם הבעל יכול לברך בעצמו. על פי דעות מסוימות, הבעל יכול לברך אם יכוון מראש שלא לצאת ידי חובתו בהדלקת אשתו.
- אדם הנמצא באכסניה (אינו בביתו): אם אדם שוהה באכסניה, והוא אינו יודע בוודאות אם מדליקים עליו בביתו, ישנה דעה שיוכל להדליק ולברך. עם זאת, אם כבר חזר לביתו וראה שהדליקו עליו, קיימת מחלוקת האם יוכל לברך על הדלקה נוספת, כאשר דעה אחת (המג”א בשם המהרש”ל) סוברת שבמקרה זה אין לברך.
- הסבר לפסיקות השונות: המחלוקת בין הפוסקים נובעת מסיבות שונות, ביניהן פרשנות לדין “אשתו כגופו”, וכן הבנת המקורות לגבי חיוב הדלקה באכסניה לעומת הדלקה בבית. ישנה גם דעה כי המקרים בהם אדם יכול לברך בהדלקה במקום אחר או על ידי אשתו, קשורים למקרים של ספק בלבד, ולא כאשר הדבר ברור.
- החומרא והקולא: המשנה ברורה נוטה לצדד בכך שניתן לברך במקרים מסוימים, כגון כשיש ספק אם מדליקים עליו בביתו, או אם מכוון שלא לצאת ידי חובתו בהדלקת אשתו. עם זאת, הוא גם מציין שיש להיזהר ולחוש לדברי המחמירים.
רואים פחותאדם שנדר נדר לצדקה ולא הספיק לשלם והוא גוסס האם אפשר להתיר לו נדרו מדין זכין
להלן סיכום המאמר: המאמר דן באפשרויות של התרת נדרים לאחר המוות, במיוחד כאשר ברור שהיורשים לא ישלמו את החובות, וכיצד ניתן להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום. הכלל: באופן עקרוני, חובות של אדם (שנדר או התחייב) ישולמו מנכסיו כל עוד הוא חי, וגם לאחר מותו, היורשים צריכים לשלם. במקרים אלו, אין אפשרות להתיר אתקרא עוד
להלן סיכום המאמר:
המאמר דן באפשרויות של התרת נדרים לאחר המוות, במיוחד כאשר ברור שהיורשים לא ישלמו את החובות, וכיצד ניתן להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום.
- הכלל: באופן עקרוני, חובות של אדם (שנדר או התחייב) ישולמו מנכסיו כל עוד הוא חי, וגם לאחר מותו, היורשים צריכים לשלם. במקרים אלו, אין אפשרות להתיר את הנדר מדין “זכין” (מישהו אחר עושה פעולה לטובת אדם אחר), משום שהנפטר ככל הנראה רצה שישלמו.
- המקרה המיוחד: כאשר ברור לחלוטין שלא ישולם הכסף (למשל, אם היורשים אינם שומרי מצוות ולא ישלמו), עולה השאלה האם ניתן להשתמש בדין “זכין” כדי להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום.
- היתר בדיעבד: ישנם פוסקים הסוברים שניתן להתיר נדרים מדין “זכין” לטובת הנודר, גם אם הדבר אינו פשוט. במקרים קשים, כאשר אין פתרון אחר והוא נובע מדוחק, התרת נדרים כזו עשויה להקל על עונשו של הנפטר.
- נדרי צדקה: במצבים של דוחק, ניתן אף להשתמש בהיתרים להתיר נדרי צדקה.
רואים פחותאדם שנדר לצדקה ומת האם היורשים צריכים להביא נדרו
סיכום הלכתי: חובת היורשים בנדרי צדקה האם יורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר? הנושא המרכזי במאמר הוא המחלוקת ההלכתית בנוגע לחובתם של יורשים לקיים נדרי צדקה שנדרו הוריהם. נקודות עיקריות: * דעת רוב הראשונים: על פי דעות רבות של ראשונים, היורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר. דעה זו נשענתקרא עוד
סיכום הלכתי: חובת היורשים בנדרי צדקה
האם יורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר?
הנושא המרכזי במאמר הוא המחלוקת ההלכתית בנוגע לחובתם של יורשים לקיים נדרי צדקה שנדרו הוריהם.
נקודות עיקריות:
* דעת רוב הראשונים: על פי דעות רבות של ראשונים, היורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר. דעה זו נשענת על פרשנות של מספר פוסקים לתשובות קדומות.
רואים פחות* דעת הרמ”א בתשובה: הרמ”א, בתשובה אחת, נוקט כי ללא קניין (פעולה משפטית המבססת את הנדר), היורשים אינם מחויבים לקיים את הנדר בכל מקרה. דעה זו נבעה מפרשנות שונה לדברי המרדכי.
* מחלוקת הפוסקים האחרונים: האחרונים נחלקו בנושא זה, כאשר רבים מהם נוטים להחמיר ולחייב את היורשים. הדבר מקשה על אדם לטעון “קים לי” (לפסוק לטובתו בהתבסס על דעה מקילה) במקרה של ספק ממון.
* השלכות למעשה: על פי רוב הדעות המחמירות, וכן על פי פשטות השולחן ערוך, במקרה רגיל, חלה על היורשים החובה לקיים את נדרי הצדקה. יש אף דיונים נוספים לגבי נדרי בית הכנסת.
מי שיש לו תחבושת מה דינו לענין נטילת ידים של שחרית
אם יש לו תחבושת על כל היד, האם נטילת ידים של שחרית חייבת להיות על כל היד? אם התחבושת על חלק מהיד, האם צריך ליטול על האצבעות בלבד? האם הדין של נטילת ידים של שחרית שונה מנטילת ידים של סעודה? אם אינו מקפיד, האם צריך בכל זאת להסיר את הרטיה? מהו תפקידו של מי שאינו מקפיד בנטילה? האם נטילת ידים משום רוח רעקרא עוד
- אם יש לו תחבושת על כל היד, האם נטילת ידים של שחרית חייבת להיות על כל היד?
- אם התחבושת על חלק מהיד, האם צריך ליטול על האצבעות בלבד?
- האם הדין של נטילת ידים של שחרית שונה מנטילת ידים של סעודה?
- אם אינו מקפיד, האם צריך בכל זאת להסיר את הרטיה?
- מהו תפקידו של מי שאינו מקפיד בנטילה?
- האם נטילת ידים משום רוח רעה דורשת עקרונות שונים מנטילת ידים משום מגע?
- האם יש חשש של רוח רעה שמושפעת מהיד עם התחבושת?
- האם מכה על היד משפיעה על דין נטילת ידים?
- האם מנהגנו הוא ליטול רק על האצבעות?
- אם תחבושת על היד, אבל אפשר ליטול רק על האצבעות, האם זה מספיק?
רואים פחותוילון בסוכה שמתעופף על ידי רוח האם פוסל את השטח שתחתיו
האם הוילון שמתעופף ברוח מצויה פוסל את השטח מתחתיו, למרות שאין מחיצה קבועה? האם רוח שאינה מצויה פוסלת את השטח מתחתיו? מה דין צל מרובה של וילון בסוכה? האם יש הבדל בין צל של מחיצה לזה של וילון בסוכה? האם דין הצל של הסכך משתנה אם הוילון מעכב את אור השמש? האם הוילון תחת הסכך מקיים את דין "סדין" שמפסל אתקרא עוד
האם הוילון שמתעופף ברוח מצויה פוסל את השטח מתחתיו, למרות שאין מחיצה קבועה?
רואים פחותהאם רוח שאינה מצויה פוסלת את השטח מתחתיו?
מה דין צל מרובה של וילון בסוכה?
האם יש הבדל בין צל של מחיצה לזה של וילון בסוכה?
האם דין הצל של הסכך משתנה אם הוילון מעכב את אור השמש?
האם הוילון תחת הסכך מקיים את דין “סדין” שמפסל את השטח מתחתיו?
האם חזקת המחיצה תלויה בעמידותה ברגע מסוים?
האם יש מחלוקת בנוגע לרוח שאינה מצויה?
האם יש צל הנובע ממחיצה שונה מצל של סכך?
מיטת קומותיים האם מותר לישון במיטה התחתונה בסוכה
האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי? האם צריך למדוד עשרה טפחים מהקרקע או מהמיטה התחתונה? מה הדין אם המיטה העליונה נוגעת בקרקע? האם יש דרך לדעת אם המיטה התחתונה מיועדת לשינה תחתיה? האם מותר לישון תחת מיטה מעל כילה? האם רגילות לשינה תחת המיטה משפיעה על הדין? האם יש להסתפק בלכתחילה או לחושש להמחמירים?
האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי?
רואים פחותהאם צריך למדוד עשרה טפחים מהקרקע או מהמיטה התחתונה?
מה הדין אם המיטה העליונה נוגעת בקרקע?
האם יש דרך לדעת אם המיטה התחתונה מיועדת לשינה תחתיה?
האם מותר לישון תחת מיטה מעל כילה?
האם רגילות לשינה תחת המיטה משפיעה על הדין?
האם יש להסתפק בלכתחילה או לחושש להמחמירים?
מי שעומד בסוף אשרי ושליח ציבור מתחיל ובא לציון האם יפסיק
האם השלמה של אשרי עם הש"ץ, או ע"י הפרט עצמו, שונה לגבי שאר פסוקי ובא לציון? האם ישנה חובה לומר את הקדושה יחד עם הש"ץ, או שמותר לאומרה מאוחר יותר? האם הש"ץ צריך להתחיל בכל הנושא לפני הפרט, או שאפשר להשלים? מה הדין אם הש"ץ התחיל ובא לציון, במקרה זה ? האם אפשר להפסיק את אשרי ולומר ובא לציון, ללא הש"ץ?קרא עוד
האם השלמה של אשרי עם הש”ץ, או ע”י הפרט עצמו, שונה לגבי שאר פסוקי ובא לציון?
רואים פחותהאם ישנה חובה לומר את הקדושה יחד עם הש”ץ, או שמותר לאומרה מאוחר יותר?
האם הש”ץ צריך להתחיל בכל הנושא לפני הפרט, או שאפשר להשלים?
מה הדין אם הש”ץ התחיל ובא לציון, במקרה זה ?
האם אפשר להפסיק את אשרי ולומר ובא לציון, ללא הש”ץ?
האם יש הבדל בין אישיות המכוון את התפילה (במקרה הזה הש”ץ) לבין אדם פרטי?
מה הדין אם הפרט התחיל ב- אשרי ורוצה להתחיל ב ובא לציון?
האם קיימת פסיקה חולקת על המשנ”ב, בנוגע ל ובא לציון?
סדין שמשמש כמחיצה לסוכה מתי נפסל
אם הסדין זז פחות מג' טפחים, האם זה נחשב כעקירת מקום? אם הרוח כופפת את הסדין למטה, או מרחיקה אותו ג' טפחים מהכותל, האם זה פוסל את המחיצה? האם תזוזה של הסדין רק בצדדיו, למרות שמרכזו נשאר במקום, פוסלת את המחיצה? האם המחיצה צריכה להישאר קבועה בכל נקודה, או שמותר זזוז קצת מסביב? אם הסדין קשור היטב, האם עקרא עוד
- אם הסדין זז פחות מג’ טפחים, האם זה נחשב כעקירת מקום?
- אם הרוח כופפת את הסדין למטה, או מרחיקה אותו ג’ טפחים מהכותל, האם זה פוסל את המחיצה?
- האם תזוזה של הסדין רק בצדדיו, למרות שמרכזו נשאר במקום, פוסלת את המחיצה?
- האם המחיצה צריכה להישאר קבועה בכל נקודה, או שמותר זזוז קצת מסביב?
- אם הסדין קשור היטב, האם עדיין יש חשש שהוא יתנתק?
- מה לגבי תזוזה כל שהוא של הסדין, האם זה פוסל אותו כמחיצה?
- אם קצוות הסדין מחוברים, האם תזוזה באמצעו פוסלת את המחיצה?
- האם ישנן הגדרות נוספות בנוגע לתזוזה של הסדין שתלויות בקשר שלו למקומות אחרים?
רואים פחותהשוחט קדשים האם מברך ברכת שחיטה מיוחדת כגון על שחיטת קדשים או על שחיטת קרבן פלוני או שמברך על השחיטה
האם יש הבדל בברכה על שחיטת קדשים לעומת שחיטת חולין? האם שחיטת קרבן בפועל מחייבת ברכה מיוחדת? מה הדין לגבי שחיטת פסח, האם מברכים ברכה מיוחדת? האם השוחט מברך על השחיטה אם אין מצוה בשחיטה? איך מבדילים בין ברכה על מצווה לבין ברכה על מעשה? האם מברך על שחיטת חולין במצבים מסויימים בהם יש מצווה קשורה? מה משקרא עוד
- האם יש הבדל בברכה על שחיטת קדשים לעומת שחיטת חולין?
- האם שחיטת קרבן בפועל מחייבת ברכה מיוחדת?
- מה הדין לגבי שחיטת פסח, האם מברכים ברכה מיוחדת?
- האם השוחט מברך על השחיטה אם אין מצוה בשחיטה?
- איך מבדילים בין ברכה על מצווה לבין ברכה על מעשה?
- האם מברך על שחיטת חולין במצבים מסויימים בהם יש מצווה קשורה?
- מה משמעות ההבדל בין “עבודה” ל”מצווה” בהקשר לברכות?
- האם הברכה תלויה בנפקות המצווה בשחיטה?
- האם יש תלות בין ברכת השחיטה לבין אכילתו של הקרבן?
- האם השוחט צריך לברך על שחיטה אם יש מצווה קשורה למקרה מסוים?
רואים פחותהשלמה על תשובה על חדר שמקיימים שם תפילות בנופש משפחתי (*)
האם במקרה שהחדר מיועד בעיקר לתפילות, אך יש בו שימושים נוספים שאינם קשורים לתפילה, האם עדיין נחשב כחדר תפילה? האם יש צורך בהגבלת כמות האנשים המשתמשים בחדר, גם אם הוא משמש גם לעניינים אחרים פרט לתפילה? מהו דין תפילה בחדר המיועד לנופש משפחתי שבמקרים מסוימים משמש לתפילות אך אינו מיועד לתפילה באופן קבוע?קרא עוד
האם במקרה שהחדר מיועד בעיקר לתפילות, אך יש בו שימושים נוספים שאינם קשורים לתפילה, האם עדיין נחשב כחדר תפילה?
האם יש צורך בהגבלת כמות האנשים המשתמשים בחדר, גם אם הוא משמש גם לעניינים אחרים פרט לתפילה?
מהו דין תפילה בחדר המיועד לנופש משפחתי שבמקרים מסוימים משמש לתפילות אך אינו מיועד לתפילה באופן קבוע?
האם דין זה משתנה אם מדובר בחדר קטן מאוד?
האם יש משמעות לעניין של תפילות קבועות מול תפילות חד-פעמיות או באקראי?
האם יש צורך לציין את השימושים החלופיים בתיעוד רשמי כלשהו, כדי להבהיר את הדין?
האם השימושים האחרים צריכים להיות שכיחים או רק מקרים בודדים כדי להשפיע על הדין?
רואים פחותהשלמה לנידון משטח זכוכית על סכך כשר (*)
האם זכוכית על סכך כשר נחשבת כסכך פסול? האם חבטן של זכוכית משפיע על הכשרות? האם דעת רוב הפוסקים אוסרת על סכך כזה? האם יש הבדל בין זכוכית לנקבים בסכך? האם ביטול הצל של זכוכית מספיק כדי להוות סכך פסול? האם חומרת החמתה של הזכוכית משפיעה על הכשרות? האם גודל הזכוכית משפיע על העניין? האם יש פסקים סותרים לגקרא עוד
האם זכוכית על סכך כשר נחשבת כסכך פסול?
רואים פחותהאם חבטן של זכוכית משפיע על הכשרות?
האם דעת רוב הפוסקים אוסרת על סכך כזה?
האם יש הבדל בין זכוכית לנקבים בסכך?
האם ביטול הצל של זכוכית מספיק כדי להוות סכך פסול?
האם חומרת החמתה של הזכוכית משפיעה על הכשרות?
האם גודל הזכוכית משפיע על העניין?
האם יש פסקים סותרים לגבי צירוף זכוכית על סכך כשר?
האם יש איסור נוסף מלבד הבעיות הנ”ל?
הוספה לתשובה על פרגולה – בנידון השלישי בדעת רבינו תם דסדין להגן אינו פוסל ולא דמי לסוכה תחת סוכה (*)
האם הכוונה לפסילה היא רק לגג הפרגולה עצמו, או לכל גג שמאחורי הפרגולה? האם יש הבדל בין פרגולה מחופה לגמרי לבין פרגולה פתוחה? ומה לגבי פרגולה שיוצרת צל חלקי בלבד? האם הגובה של עמודי הפרגולה משפיע על ההיתר? האם ישנה חשיבות למרחק בין הפרגולה לאילן הסמוך? מה לגבי פרגולה שנוצרה על ידי שינוי מבנה קיים? האםקרא עוד
האם הכוונה לפסילה היא רק לגג הפרגולה עצמו, או לכל גג שמאחורי הפרגולה?
האם יש הבדל בין פרגולה מחופה לגמרי לבין פרגולה פתוחה?
ומה לגבי פרגולה שיוצרת צל חלקי בלבד?
האם הגובה של עמודי הפרגולה משפיע על ההיתר?
האם ישנה חשיבות למרחק בין הפרגולה לאילן הסמוך?
מה לגבי פרגולה שנוצרה על ידי שינוי מבנה קיים?
האם יש חשיבות לסוג החומרים מהם בנויה הפרגולה?
רואים פחות