תשובות

1. אם הסדין זז פחות מג’ טפחים, האם זה נחשב כעקירת מקום?
2. אם הרוח כופפת את הסדין למטה, או מרחיקה אותו ג’ טפחים מהכותל, האם זה פוסל את המחיצה?
3. האם תזוזה של הסדין רק בצדדיו, למרות שמרכזו נשאר במקום, פוסלת את המחיצה?
4. האם המחיצה צריכה להישאר קבועה בכל נקודה, או שמותר זזוז קצת מסביב?
5. אם הסדין קשור היטב, האם עדיין יש חשש שהוא יתנתק?
6. מה לגבי תזוזה כל שהוא של הסדין, האם זה פוסל אותו כמחיצה?
7. אם קצוות הסדין מחוברים, האם תזוזה באמצעו פוסלת את המחיצה?
8. האם ישנן הגדרות נוספות בנוגע לתזוזה של הסדין שתלויות בקשר שלו למקומות אחרים?

האם במקרה שהחדר מיועד בעיקר לתפילות, אך יש בו שימושים נוספים שאינם קשורים לתפילה, האם עדיין נחשב כחדר תפילה?

האם יש צורך בהגבלת כמות האנשים המשתמשים בחדר, גם אם הוא משמש גם לעניינים אחרים פרט לתפילה?

מהו דין תפילה בחדר המיועד לנופש משפחתי שבמקרים מסוימים משמש לתפילות אך אינו מיועד לתפילה באופן קבוע?

האם דין זה משתנה אם מדובר בחדר קטן מאוד?

האם יש משמעות לעניין של תפילות קבועות מול תפילות חד-פעמיות או באקראי?

האם יש צורך לציין את השימושים החלופיים בתיעוד רשמי כלשהו, כדי להבהיר את הדין?

האם השימושים האחרים צריכים להיות שכיחים או רק מקרים בודדים כדי להשפיע על הדין?

האם הכוונה לפסילה היא רק לגג הפרגולה עצמו, או לכל גג שמאחורי הפרגולה?

האם יש הבדל בין פרגולה מחופה לגמרי לבין פרגולה פתוחה?

ומה לגבי פרגולה שיוצרת צל חלקי בלבד?

האם הגובה של עמודי הפרגולה משפיע על ההיתר?

האם ישנה חשיבות למרחק בין הפרגולה לאילן הסמוך?

מה לגבי פרגולה שנוצרה על ידי שינוי מבנה קיים?

האם יש חשיבות לסוג החומרים מהם בנויה הפרגולה?

האם יש צורך במדידה ספציפית של אורך החוטים?
(הקשר: הטקסט מדבר על היעדר צורך במדידה לאחר קשירת הציצית, ולכן השאלה עניינית לבירור מהו התהליך המדויק.)

האם ישנה חובה למנהג הנהוג?
(הקשר: הטקסט מציין מנהג, ולכן השאלה בודקת האם יש חובה דתית או רק מנהג.)

מהו הגדרת “מידי” בהקשר זה?
(הקשר: ל”מידי” יש משמעות יחסית, ולכן השאלה בודקת את הפרשנות של המושג בנוגע לאורך הציצית.)

1. אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד?
2. האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח?
3. מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול?
4. האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב”צורך בחינוך”?
5. אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?
6. האם היתר ללמד את הקטן לברך נכון נמשך גם אחרי שהוא יודע את הברכה בעל פה?
7. אם הקטן מתרגל את הברכה אך לא למד את המשמעות, האם מותר לברך עמו?
8. האם אופן לימוד הברכות בקטן דומה לאופן לימוד גמרא בגדול?
9. איך כותבים את הברכות השם עם הקטן?
10. מהו “סיוע וחיזוק” לומר הברכה כדינה?

1. אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים?
2. מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה?
3. מהי הכוונה ב”פעם שניה” בהקשר לקריאת מגילה?
4. האם קריאה ביום היא “השלמה” לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית?
5. אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה?
6. האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?

האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע”י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש?

האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת “מצוה”?

האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט “רוצה”?

האם כדאי לו ללמוד בבית?

האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעה באב?

1. האם דין זה חל רק על הלוואה או גם על כל סוגי הפקדון?
2. מהו ה”רווח הנראה לעין” המדובר? האם ישנה הגדרה מדויקת לכך?
3. האם יש הבדל בין הלוואה במזומן להלוואה במוצר?
4. אם המוכר עשיר ולא צריך את הכסף, האם עדיין אסור לו למכור במועד מאוחר יותר?
5. מהו גודל ההפרש המינימלי בין שני המחירים שמכריע?
6. האם דין זה חל על מוכר שרוצה למכור סחורה שהוא ממתין למכירתה, או רק על מוכר שמוכר סחורה באופן רגיל?
7. האם “דרך מכר דקיל” שונה מ”פקדת מעות” רק בדרך הציון או שקיימת הפרש אחר?
8. האם ניתן להסיק מכאן דרך של פירוק עסקאות למספר מקרים כדי לאפשר מכירה במחיר שונה?
9. איך היינו להבחין בין מקרה של מכירה ומעשה הפקדה למעשה של הלוואה פרטית?

האם ניתן להוסיף תנאי למציאות של “הערה במ”ע” במקרה זה?
האם “ניחותא” בפרשנות הגמרא משנה את החיוב?
האם יש הבדל בין “תנאי גרידא” ל”תנאי” אחר?
האם ניתן להסיק מהפסוקים הנ”ל על החיוב בעניין זה?
האם “רגילות בלא”ה” משפיעה על דין המ”ע?
האם יש מקרה בו תנאי ישנה את דין הערה במ”ע?
מה דין אם ה”כוונת” היא למסור רק תנאי שאינו תנאי?
האם “לא מהני תנאי” חל רק במקרים מסוימים במ”ע?
האם יש צורך בחיוב מוסכם נוסף על הפרשנות?
האם הכוונה ב”אולי” היא למקרים ייחודיים?

1. האם חייב איסור מיתה במקרה שספק אם היה פקו”נ?
2. במקרה של ס”ת פסול, האם מותר למוכר אותו?
3. האם דין שכירות רגילה זהה לשכירות שלא על דעת המלכות?
4. האם מצווה לקנאות במקרה של פריצותא, ואם כן באיזה דרכים?
5. האם מותר לקטנה לקדש את עצמה?
6. האם יש הבדל בין ברכות לארורים בהר גריזים והר עיבל מבחינת התורה?
7. מהו הטעם שרק הארורים מפורשים ולא הברכות?
8. האם יש מקרים שהחשש מפקו”נ גובר על רוב דעות?

האם יש מנהג מיוחד להתפלל בליקויי לבנה?

האם יש היתר להתענות בליקוי לבנה?

מהו דין ההסתכלות בליקוי לבנה?

מהו מקור התפיסה שהליקוי רומז לפורענות?

מהו הגודל של הפורענות שנחזה בדרך כלל אחרי ליקוי לבנה?

האם יש חשיבות מיוחדת לפנים הלבנה בזמן ליקוי?

מהו ההבדל בין ליקוי לבנה לחלום מבחינת התנהלות?

האם מנהג התענית בליקוי לבנה הוא מדינא או מנהג?

האם בשאר ליקויים אסטרונומיים, שאינם ליקוי לבנה, ישנה ברכה?

האם ישנן סיבות נוספות, פרט ל”קללה”, ליתר דיוק, לא לברך על ליקוי לבנה?

אם הליקוי הוא משמעותי, או פחות משמעותי, האם זה משנה את הדין?

האם ניתן להשוות ליקוי לבנה לנהרות שנשתנו ממהלכם מזה?

האם יש מקרים שספק אם ישנה ברכה, וצריך להיזהר?

האם ליקוי חמה מברכים עליו?

האם סוכה שתחתיה סוכה נוספת, שגם היא אינה עומדת בדרישות סוכה, תפסל?
האם מצטרפים שיעורי הטפחים של שתי הסוכות, כדי לקבוע אם הסוכה התחתונה כשרה?
האם דין סוכה שתחת סוכה נוספת, שחסרים בה דפנות (ללא שיעור י’ טפחים)?
האם הסוכה התחתונה תפסל, אם הסוכה העליונה אינה כשרה, גם אם העליונה עומדת בכל דרישות סוכה למעט גובה י’ טפחים?
האם דין שתי סוכות זו, שונה מדין סוכה העומדת על קיר?
האם סוכה על גבי סוכה, שבה יש חלל י’ טפחים, תפסל את התחתונה?
האם סוכה שבה אין אפשרות להשתמש בכרים וכסתות, תפסל את הסוכה שתחתיה?
האם היעדר חלל י’ טפחים בסוכה העליונה משפיע על כשירות הסוכה התחתונה?
האם חומרה של סוכה פסולה משפיעה על כשרות הסוכה שמתחתיה?

האם בהלכה של יולדת שנמצאת עם מיילדת, הבעל יכול ללוות את אשתו אם לא נדרשת עזרתו?

האם במקרה של חשש ממשי לנזק רפואי, אם האישה רוצה שבעלה ילווה אותה, מותר?

מהו מעמדו של רופא בהלכה כשאישה מלווית על ידי מיילדת ורוצה שבעלה ילווה אותה?

האם יש הבדל בין האם לבין בעלה ביכולתם לסייע, בנסיעה ללוות את היולדת?

האם יש מקרים בהם אפילו אמא יכולה לסייע יותר מבעלה?

האם “פחד” אמיתי של היולדת יכול להביא להיתר לבעלה?

האם אמורה היולדת להגיד באופן מפורש שבעלה ילווה אותה?