תשובות

בַּיִת/תשובות/עַמוּד 2
  1. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    אם יש חיוב ללמד בנו אומנות בזמנינו ומה הדין בבנו גדול

    תקציר בינה מלאכותית

    בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס: סיכום מאמר: חיוב לימוד אומנות לבן המאמר דן בשאלה האם אב מחויב ללמד את בנו אומנות, ומהם התנאים והשיקולים הלכתיים בנושא זה, בעיקר בהתייחס למנהגים עכשוויים. לימוד תורה מול לימוד אומנות: קיימת דעה שניתן להסתמך על דברי רבי נהוראי, לפיהם האבקרא עוד

    בטח, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עבור וורדפרס:

    סיכום מאמר: חיוב לימוד אומנות לבן

    המאמר דן בשאלה האם אב מחויב ללמד את בנו אומנות, ומהם התנאים והשיקולים הלכתיים בנושא זה, בעיקר בהתייחס למנהגים עכשוויים.

    • לימוד תורה מול לימוד אומנות: קיימת דעה שניתן להסתמך על דברי רבי נהוראי, לפיהם האב מחויב ללמד את בנו אך ורק תורה. דעה זו אף מהווה סמך למנהג שלא ללמד את הבן אומנות.
    • מנהגים עכשוויים ושינויים: בזמננו, המנהג נפוץ, ושינויים חברתיים יצרו מצבים בהם לימוד אומנות “כפשוטו” עלול להוות מכשול. לכן, המחמירים ללמד אומנות בזמנים אלו, עלולים לצאת למעשה לקולא.
    • לימוד תורה כאומנות עיקרית: יש הדעות לפיהן לימוד תורה נחשב לאומנות הטובה ביותר, ואין צורך ללמד אומנות נוספת אם הבן עוסק בלימוד תורה.
    • חיוב על בנים גדולים: קיימת דיון האם החיוב ללמד אומנות חל גם על בנים גדולים. ישנן דעות המכלילות זאת, בעוד אחרות מצמצמות את החיוב בעיקר לקטנים, או תלויות בנסיבות.
    • היתרים וחריגים: האב אינו מחויב ללמד יותר מאומנות אחת, וכן אין חיוב ללמד דווקא אומנות יקרה אם ניתן למצוא חלופות זולות יותר. בזמננו, אם הבן יכול להתפרנס מלימוד תורה, ייתכן שדין לימוד האומנות אינו שייך כלל.
    רואים פחות
  2. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    האם לנזיר מותר לעשות הסרת שיער בלייזר

    תקציר בינה מלאכותית

    בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת: סיכום הלכות הסרת שיער בלייזר מאמר זה דן בהלכה היהודית הנוגעת להסרת שיער באמצעות לייזר, תוך השוואה לשיטות מסורתיות ודיון בהיבטים השונים של האיסור. הסרת שיער בלייזר נחשבת כאיסור דאורייתא. אף על פי שהשיטה שונה מהגילוח המסורתי, לייזר שולף את השערה מן השורש, ודין זקרא עוד

    בטח, הנה סיכום המאמר לפי הכללים שביקשת:

    סיכום הלכות הסרת שיער בלייזר

    מאמר זה דן בהלכה היהודית הנוגעת להסרת שיער באמצעות לייזר, תוך השוואה לשיטות מסורתיות ודיון בהיבטים השונים של האיסור.

    • הסרת שיער בלייזר נחשבת כאיסור דאורייתא. אף על פי שהשיטה שונה מהגילוח המסורתי, לייזר שולף את השערה מן השורש, ודין זה נכלל באיסור תלישה או גילוח הנזכר במקורות.
    • קיימת מחלוקת לגבי אופי האיסור: עשה או לאו. בעוד הרמב”ם סבור שהאיסור הוא מסוג “עשה” (מצוות עשה), ישנם ראשונים הסבורים שמדובר באיסור “לאו” (מצוות לא תעשה), בדומה לאיסור תלישה.
    • ההלכה מחמירה גם במקרים שלא נעשו בידיים באופן ישיר. שיטת הלייזר, שאינה מערבת מגע ישיר של היד להסרת השערה, עדיין נחשבת אסורה, בדומה לאיסור הסרת שיער באמצעות סמים, הנחשב כגרימה או כאיסור “פסיק רישא” (מצב בו ברור שהאיסור יתבצע).
    • ההתייחסות למכשירים מודרניים. גם אם השימוש במכשיר לייזר נעשה דרך מכשיר חשמלי, פעולה זו נחשבת כעשויה להכניס את האיסור בגדר “הסרה בידיים” באופן עקיף, בדומה לשיטות חדשניות אחרות.
    רואים פחות
  3. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    אשה המדלקת נר חנוכה אחר בעלה או אביה האם מותרת לברך

    תקציר בינה מלאכותית

    כמובן, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML: סיכום הלכות הדלקת נרות חנוכה: האם ניתן לברך כאשר מדליקים במקום אחר או כאשר אשתו/בנות מדליקות? המאמר דן בשאלות הלכתיות מורכבות הנוגעות להדלקת נרות חנוכה, ובפרט למקרים בהם אדם מדליק נר במקום אחר (כמו באכסניה) או כאשר נשים (אשתו או בנותקרא עוד

    כמובן, הנה סיכום המאמר בצורה תמציתית וברורה, מעוצבת עם תגיות HTML:

    סיכום הלכות הדלקת נרות חנוכה: האם ניתן לברך כאשר מדליקים במקום אחר או כאשר אשתו/בנות מדליקות?

    המאמר דן בשאלות הלכתיות מורכבות הנוגעות להדלקת נרות חנוכה, ובפרט למקרים בהם אדם מדליק נר במקום אחר (כמו באכסניה) או כאשר נשים (אשתו או בנותיו) מדליקות במקום אחד, והאם ניתן לברך על הדלקת נר במקרים אלו.

    • הדלקת נר על ידי נשים (אשתו ובנותיו): באופן עקרוני, ניתן לברך על הדלקת נרות חנוכה על ידי בנותיו. לגבי הדלקת אשתו, ישנה דעה כי הדבר תלוי בטעם מדוע האשה אינה מדלקת בעצמה. אם הטעם הוא שהיא כגופו, אזי קיימת מחלוקת האם הבעל יכול לברך בעצמו. על פי דעות מסוימות, הבעל יכול לברך אם יכוון מראש שלא לצאת ידי חובתו בהדלקת אשתו.
    • אדם הנמצא באכסניה (אינו בביתו): אם אדם שוהה באכסניה, והוא אינו יודע בוודאות אם מדליקים עליו בביתו, ישנה דעה שיוכל להדליק ולברך. עם זאת, אם כבר חזר לביתו וראה שהדליקו עליו, קיימת מחלוקת האם יוכל לברך על הדלקה נוספת, כאשר דעה אחת (המג”א בשם המהרש”ל) סוברת שבמקרה זה אין לברך.
    • הסבר לפסיקות השונות: המחלוקת בין הפוסקים נובעת מסיבות שונות, ביניהן פרשנות לדין “אשתו כגופו”, וכן הבנת המקורות לגבי חיוב הדלקה באכסניה לעומת הדלקה בבית. ישנה גם דעה כי המקרים בהם אדם יכול לברך בהדלקה במקום אחר או על ידי אשתו, קשורים למקרים של ספק בלבד, ולא כאשר הדבר ברור.
    • החומרא והקולא: המשנה ברורה נוטה לצדד בכך שניתן לברך במקרים מסוימים, כגון כשיש ספק אם מדליקים עליו בביתו, או אם מכוון שלא לצאת ידי חובתו בהדלקת אשתו. עם זאת, הוא גם מציין שיש להיזהר ולחוש לדברי המחמירים.
    רואים פחות
  4. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    אדם שנדר נדר לצדקה ולא הספיק לשלם והוא גוסס האם אפשר להתיר לו נדרו מדין זכין

    תקציר בינה מלאכותית

    להלן סיכום המאמר: המאמר דן באפשרויות של התרת נדרים לאחר המוות, במיוחד כאשר ברור שהיורשים לא ישלמו את החובות, וכיצד ניתן להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום. הכלל: באופן עקרוני, חובות של אדם (שנדר או התחייב) ישולמו מנכסיו כל עוד הוא חי, וגם לאחר מותו, היורשים צריכים לשלם. במקרים אלו, אין אפשרות להתיר אתקרא עוד

    להלן סיכום המאמר:

    המאמר דן באפשרויות של התרת נדרים לאחר המוות, במיוחד כאשר ברור שהיורשים לא ישלמו את החובות, וכיצד ניתן להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום.

    • הכלל: באופן עקרוני, חובות של אדם (שנדר או התחייב) ישולמו מנכסיו כל עוד הוא חי, וגם לאחר מותו, היורשים צריכים לשלם. במקרים אלו, אין אפשרות להתיר את הנדר מדין “זכין” (מישהו אחר עושה פעולה לטובת אדם אחר), משום שהנפטר ככל הנראה רצה שישלמו.
    • המקרה המיוחד: כאשר ברור לחלוטין שלא ישולם הכסף (למשל, אם היורשים אינם שומרי מצוות ולא ישלמו), עולה השאלה האם ניתן להשתמש בדין “זכין” כדי להקל על עונשו של הנפטר בגיהינום.
    • היתר בדיעבד: ישנם פוסקים הסוברים שניתן להתיר נדרים מדין “זכין” לטובת הנודר, גם אם הדבר אינו פשוט. במקרים קשים, כאשר אין פתרון אחר והוא נובע מדוחק, התרת נדרים כזו עשויה להקל על עונשו של הנפטר.
    • נדרי צדקה: במצבים של דוחק, ניתן אף להשתמש בהיתרים להתיר נדרי צדקה.
    רואים פחות
  5. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    אדם שנדר לצדקה ומת האם היורשים צריכים להביא נדרו

    תקציר בינה מלאכותית

    סיכום הלכתי: חובת היורשים בנדרי צדקה האם יורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר? הנושא המרכזי במאמר הוא המחלוקת ההלכתית בנוגע לחובתם של יורשים לקיים נדרי צדקה שנדרו הוריהם. נקודות עיקריות: * דעת רוב הראשונים: על פי דעות רבות של ראשונים, היורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר. דעה זו נשענתקרא עוד

    סיכום הלכתי: חובת היורשים בנדרי צדקה

    האם יורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר?

    הנושא המרכזי במאמר הוא המחלוקת ההלכתית בנוגע לחובתם של יורשים לקיים נדרי צדקה שנדרו הוריהם.

    נקודות עיקריות:

    * דעת רוב הראשונים: על פי דעות רבות של ראשונים, היורשים מחויבים לקיים את נדרי הצדקה של הנפטר. דעה זו נשענת על פרשנות של מספר פוסקים לתשובות קדומות.
    * דעת הרמ”א בתשובה: הרמ”א, בתשובה אחת, נוקט כי ללא קניין (פעולה משפטית המבססת את הנדר), היורשים אינם מחויבים לקיים את הנדר בכל מקרה. דעה זו נבעה מפרשנות שונה לדברי המרדכי.
    * מחלוקת הפוסקים האחרונים: האחרונים נחלקו בנושא זה, כאשר רבים מהם נוטים להחמיר ולחייב את היורשים. הדבר מקשה על אדם לטעון “קים לי” (לפסוק לטובתו בהתבסס על דעה מקילה) במקרה של ספק ממון.
    * השלכות למעשה: על פי רוב הדעות המחמירות, וכן על פי פשטות השולחן ערוך, במקרה רגיל, חלה על היורשים החובה לקיים את נדרי הצדקה. יש אף דיונים נוספים לגבי נדרי בית הכנסת.

    רואים פחות
  6. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    מי שיש לו תחבושת מה דינו לענין נטילת ידים של שחרית

    אם יש לו תחבושת על כל היד, האם נטילת ידים של שחרית חייבת להיות על כל היד? אם התחבושת על חלק מהיד, האם צריך ליטול על האצבעות בלבד? האם הדין של נטילת ידים של שחרית שונה מנטילת ידים של סעודה? אם אינו מקפיד, האם צריך בכל זאת להסיר את הרטיה? מהו תפקידו של מי שאינו מקפיד בנטילה? האם נטילת ידים משום רוח רעקרא עוד

    1. אם יש לו תחבושת על כל היד, האם נטילת ידים של שחרית חייבת להיות על כל היד?

    2. אם התחבושת על חלק מהיד, האם צריך ליטול על האצבעות בלבד?

    3. האם הדין של נטילת ידים של שחרית שונה מנטילת ידים של סעודה?

    4. אם אינו מקפיד, האם צריך בכל זאת להסיר את הרטיה?

    5. מהו תפקידו של מי שאינו מקפיד בנטילה?

    6. האם נטילת ידים משום רוח רעה דורשת עקרונות שונים מנטילת ידים משום מגע?

    7. האם יש חשש של רוח רעה שמושפעת מהיד עם התחבושת?

    8. האם מכה על היד משפיעה על דין נטילת ידים?

    9. האם מנהגנו הוא ליטול רק על האצבעות?

    10. אם תחבושת על היד, אבל אפשר ליטול רק על האצבעות, האם זה מספיק?

    רואים פחות
  7. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    וילון בסוכה שמתעופף על ידי רוח האם פוסל את השטח שתחתיו

    נחל קידרון

    האם הוילון שמתעופף ברוח מצויה פוסל את השטח מתחתיו, למרות שאין מחיצה קבועה? האם רוח שאינה מצויה פוסלת את השטח מתחתיו? מה דין צל מרובה של וילון בסוכה? האם יש הבדל בין צל של מחיצה לזה של וילון בסוכה? האם דין הצל של הסכך משתנה אם הוילון מעכב את אור השמש? האם הוילון תחת הסכך מקיים את דין "סדין" שמפסל אתקרא עוד

    האם הוילון שמתעופף ברוח מצויה פוסל את השטח מתחתיו, למרות שאין מחיצה קבועה?
    האם רוח שאינה מצויה פוסלת את השטח מתחתיו?
    מה דין צל מרובה של וילון בסוכה?
    האם יש הבדל בין צל של מחיצה לזה של וילון בסוכה?
    האם דין הצל של הסכך משתנה אם הוילון מעכב את אור השמש?
    האם הוילון תחת הסכך מקיים את דין “סדין” שמפסל את השטח מתחתיו?
    האם חזקת המחיצה תלויה בעמידותה ברגע מסוים?
    האם יש מחלוקת בנוגע לרוח שאינה מצויה?
    האם יש צל הנובע ממחיצה שונה מצל של סכך?

    רואים פחות
  8. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    מיטת קומותיים האם מותר לישון במיטה התחתונה בסוכה

    האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי? האם צריך למדוד עשרה טפחים מהקרקע או מהמיטה התחתונה? מה הדין אם המיטה העליונה נוגעת בקרקע? האם יש דרך לדעת אם המיטה התחתונה מיועדת לשינה תחתיה? האם מותר לישון תחת מיטה מעל כילה? האם רגילות לשינה תחת המיטה משפיעה על הדין? האם יש להסתפק בלכתחילה או לחושש להמחמירים?

    האם מיטת קומותיים נחשבת קבועה לגמרי?
    האם צריך למדוד עשרה טפחים מהקרקע או מהמיטה התחתונה?
    מה הדין אם המיטה העליונה נוגעת בקרקע?
    האם יש דרך לדעת אם המיטה התחתונה מיועדת לשינה תחתיה?
    האם מותר לישון תחת מיטה מעל כילה?
    האם רגילות לשינה תחת המיטה משפיעה על הדין?
    האם יש להסתפק בלכתחילה או לחושש להמחמירים?

    רואים פחות
  9. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    מי שעומד בסוף אשרי ושליח ציבור מתחיל ובא לציון האם יפסיק

    לבנון וכרמלו

    האם השלמה של אשרי עם הש"ץ, או ע"י הפרט עצמו, שונה לגבי שאר פסוקי ובא לציון? האם ישנה חובה לומר את הקדושה יחד עם הש"ץ, או שמותר לאומרה מאוחר יותר? האם הש"ץ צריך להתחיל בכל הנושא לפני הפרט, או שאפשר להשלים? מה הדין אם הש"ץ התחיל ובא לציון, במקרה זה ? האם אפשר להפסיק את אשרי ולומר ובא לציון, ללא הש"ץ?קרא עוד

    האם השלמה של אשרי עם הש”ץ, או ע”י הפרט עצמו, שונה לגבי שאר פסוקי ובא לציון?
    האם ישנה חובה לומר את הקדושה יחד עם הש”ץ, או שמותר לאומרה מאוחר יותר?
    האם הש”ץ צריך להתחיל בכל הנושא לפני הפרט, או שאפשר להשלים?
    מה הדין אם הש”ץ התחיל ובא לציון, במקרה זה ?
    האם אפשר להפסיק את אשרי ולומר ובא לציון, ללא הש”ץ?
    האם יש הבדל בין אישיות המכוון את התפילה (במקרה הזה הש”ץ) לבין אדם פרטי?
    מה הדין אם הפרט התחיל ב- אשרי ורוצה להתחיל ב ובא לציון?
    האם קיימת פסיקה חולקת על המשנ”ב, בנוגע ל ובא לציון?

    רואים פחות
  10. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב: , , , ,

    סדין שמשמש כמחיצה לסוכה מתי נפסל

    אם הסדין זז פחות מג' טפחים, האם זה נחשב כעקירת מקום? אם הרוח כופפת את הסדין למטה, או מרחיקה אותו ג' טפחים מהכותל, האם זה פוסל את המחיצה? האם תזוזה של הסדין רק בצדדיו, למרות שמרכזו נשאר במקום, פוסלת את המחיצה? האם המחיצה צריכה להישאר קבועה בכל נקודה, או שמותר זזוז קצת מסביב? אם הסדין קשור היטב, האם עקרא עוד

    1. אם הסדין זז פחות מג’ טפחים, האם זה נחשב כעקירת מקום?

    2. אם הרוח כופפת את הסדין למטה, או מרחיקה אותו ג’ טפחים מהכותל, האם זה פוסל את המחיצה?

    3. האם תזוזה של הסדין רק בצדדיו, למרות שמרכזו נשאר במקום, פוסלת את המחיצה?

    4. האם המחיצה צריכה להישאר קבועה בכל נקודה, או שמותר זזוז קצת מסביב?

    5. אם הסדין קשור היטב, האם עדיין יש חשש שהוא יתנתק?

    6. מה לגבי תזוזה כל שהוא של הסדין, האם זה פוסל אותו כמחיצה?

    7. אם קצוות הסדין מחוברים, האם תזוזה באמצעו פוסלת את המחיצה?

    8. האם ישנן הגדרות נוספות בנוגע לתזוזה של הסדין שתלויות בקשר שלו למקומות אחרים?

    רואים פחות
  11. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    השוחט קדשים האם מברך ברכת שחיטה מיוחדת כגון על שחיטת קדשים או על שחיטת קרבן פלוני או שמברך על השחיטה

    מתתיהו נבות שטרן

    האם יש הבדל בברכה על שחיטת קדשים לעומת שחיטת חולין? האם שחיטת קרבן בפועל מחייבת ברכה מיוחדת? מה הדין לגבי שחיטת פסח, האם מברכים ברכה מיוחדת? האם השוחט מברך על השחיטה אם אין מצוה בשחיטה? איך מבדילים בין ברכה על מצווה לבין ברכה על מעשה? האם מברך על שחיטת חולין במצבים מסויימים בהם יש מצווה קשורה? מה משקרא עוד

    1. האם יש הבדל בברכה על שחיטת קדשים לעומת שחיטת חולין?

    2. האם שחיטת קרבן בפועל מחייבת ברכה מיוחדת?

    3. מה הדין לגבי שחיטת פסח, האם מברכים ברכה מיוחדת?

    4. האם השוחט מברך על השחיטה אם אין מצוה בשחיטה?

    5. איך מבדילים בין ברכה על מצווה לבין ברכה על מעשה?

    6. האם מברך על שחיטת חולין במצבים מסויימים בהם יש מצווה קשורה?

    7. מה משמעות ההבדל בין “עבודה” ל”מצווה” בהקשר לברכות?

    8. האם הברכה תלויה בנפקות המצווה בשחיטה?

    9. האם יש תלות בין ברכת השחיטה לבין אכילתו של הקרבן?

    10. האם השוחט צריך לברך על שחיטה אם יש מצווה קשורה למקרה מסוים?

    רואים פחות
  12. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב: , , ,

    השלמה על תשובה על חדר שמקיימים שם תפילות בנופש משפחתי (*)

    דף יומי

    האם במקרה שהחדר מיועד בעיקר לתפילות, אך יש בו שימושים נוספים שאינם קשורים לתפילה, האם עדיין נחשב כחדר תפילה? האם יש צורך בהגבלת כמות האנשים המשתמשים בחדר, גם אם הוא משמש גם לעניינים אחרים פרט לתפילה? מהו דין תפילה בחדר המיועד לנופש משפחתי שבמקרים מסוימים משמש לתפילות אך אינו מיועד לתפילה באופן קבוע?קרא עוד

    האם במקרה שהחדר מיועד בעיקר לתפילות, אך יש בו שימושים נוספים שאינם קשורים לתפילה, האם עדיין נחשב כחדר תפילה?

    האם יש צורך בהגבלת כמות האנשים המשתמשים בחדר, גם אם הוא משמש גם לעניינים אחרים פרט לתפילה?

    מהו דין תפילה בחדר המיועד לנופש משפחתי שבמקרים מסוימים משמש לתפילות אך אינו מיועד לתפילה באופן קבוע?

    האם דין זה משתנה אם מדובר בחדר קטן מאוד?

    האם יש משמעות לעניין של תפילות קבועות מול תפילות חד-פעמיות או באקראי?

    האם יש צורך לציין את השימושים החלופיים בתיעוד רשמי כלשהו, כדי להבהיר את הדין?

    האם השימושים האחרים צריכים להיות שכיחים או רק מקרים בודדים כדי להשפיע על הדין?

    רואים פחות
  13. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה לנידון משטח זכוכית על סכך כשר (*)

    לבנון וכרמלו

    האם זכוכית על סכך כשר נחשבת כסכך פסול? האם חבטן של זכוכית משפיע על הכשרות? האם דעת רוב הפוסקים אוסרת על סכך כזה? האם יש הבדל בין זכוכית לנקבים בסכך? האם ביטול הצל של זכוכית מספיק כדי להוות סכך פסול? האם חומרת החמתה של הזכוכית משפיעה על הכשרות? האם גודל הזכוכית משפיע על העניין? האם יש פסקים סותרים לגקרא עוד

    האם זכוכית על סכך כשר נחשבת כסכך פסול?
    האם חבטן של זכוכית משפיע על הכשרות?
    האם דעת רוב הפוסקים אוסרת על סכך כזה?
    האם יש הבדל בין זכוכית לנקבים בסכך?
    האם ביטול הצל של זכוכית מספיק כדי להוות סכך פסול?
    האם חומרת החמתה של הזכוכית משפיעה על הכשרות?
    האם גודל הזכוכית משפיע על העניין?
    האם יש פסקים סותרים לגבי צירוף זכוכית על סכך כשר?
    האם יש איסור נוסף מלבד הבעיות הנ”ל?

    רואים פחות
  14. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    הוספה לתשובה על פרגולה – בנידון השלישי בדעת רבינו תם דסדין להגן אינו פוסל ולא דמי לסוכה תחת סוכה (*)

    יושב אוהלים

    האם הכוונה לפסילה היא רק לגג הפרגולה עצמו, או לכל גג שמאחורי הפרגולה? האם יש הבדל בין פרגולה מחופה לגמרי לבין פרגולה פתוחה? ומה לגבי פרגולה שיוצרת צל חלקי בלבד? האם הגובה של עמודי הפרגולה משפיע על ההיתר? האם ישנה חשיבות למרחק בין הפרגולה לאילן הסמוך? מה לגבי פרגולה שנוצרה על ידי שינוי מבנה קיים? האםקרא עוד

    האם הכוונה לפסילה היא רק לגג הפרגולה עצמו, או לכל גג שמאחורי הפרגולה?

    האם יש הבדל בין פרגולה מחופה לגמרי לבין פרגולה פתוחה?

    ומה לגבי פרגולה שיוצרת צל חלקי בלבד?

    האם הגובה של עמודי הפרגולה משפיע על ההיתר?

    האם ישנה חשיבות למרחק בין הפרגולה לאילן הסמוך?

    מה לגבי פרגולה שנוצרה על ידי שינוי מבנה קיים?

    האם יש חשיבות לסוג החומרים מהם בנויה הפרגולה?

    רואים פחות
  15. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    השלמה לתשובה על סוכה שבנויה בחלקה תחת גג ואין ג’ דפנות תחת כיפת השמים מה דינה (*)

    שלום עליכם

    אם הסכך הכשר מחבר בין הסכך הפסול לדופן, האם צריך הסכך הפסול לגעת בדופן? אם יש שני סככים, האם אפשר לומר דופן עקומה כמו שבסכך אחד? מה ההבדל בין סכך פסול למטה ולמעלה לגבי דופן עקומה? אם הסכך הפסול לא מגיע לדופן, אבל יש סכך כשר שכן מגיע לדופן, האם זה נחשב דופן עקומה? האם יש הבדל בין סכך פסול שמחבר בין סקרא עוד

    1. אם הסכך הכשר מחבר בין הסכך הפסול לדופן, האם צריך הסכך הפסול לגעת בדופן?

    2. אם יש שני סככים, האם אפשר לומר דופן עקומה כמו שבסכך אחד?

    3. מה ההבדל בין סכך פסול למטה ולמעלה לגבי דופן עקומה?

    4. אם הסכך הפסול לא מגיע לדופן, אבל יש סכך כשר שכן מגיע לדופן, האם זה נחשב דופן עקומה?

    5. האם יש הבדל בין סכך פסול שמחבר בין סכך פסול לדופן, לבין סכך כשר שמחבר בין סכך פסול לדופן?

    6. במקרה של שתי שכבות סכך, האם ניתן להחיל את הדינים של סכך פסול למטה?

    7. אם הסכך הפסול גבוה מעל לקרקע עשר אמות, מה דינה?

    רואים פחות
  16. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה לנידון על חוטי ציציות ארוכים (*)

    [משתמש שנמחק]

    האם יש צורך במדידה ספציפית של אורך החוטים? (הקשר: הטקסט מדבר על היעדר צורך במדידה לאחר קשירת הציצית, ולכן השאלה עניינית לבירור מהו התהליך המדויק.) האם ישנה חובה למנהג הנהוג? (הקשר: הטקסט מציין מנהג, ולכן השאלה בודקת האם יש חובה דתית או רק מנהג.) מהו הגדרת "מידי" בהקשר זה? (הקשר: ל"מידי" יש משמעות יחקרא עוד

    האם יש צורך במדידה ספציפית של אורך החוטים?
    (הקשר: הטקסט מדבר על היעדר צורך במדידה לאחר קשירת הציצית, ולכן השאלה עניינית לבירור מהו התהליך המדויק.)

    האם ישנה חובה למנהג הנהוג?
    (הקשר: הטקסט מציין מנהג, ולכן השאלה בודקת האם יש חובה דתית או רק מנהג.)

    מהו הגדרת “מידי” בהקשר זה?
    (הקשר: ל”מידי” יש משמעות יחסית, ולכן השאלה בודקת את הפרשנות של המושג בנוגע לאורך הציצית.)

    רואים פחות
  17. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    השלמה לתשובה על צבע חוטי הציצית (*)

    [משתמש שנמחק]

    רמ"א, בעיטור, ראשונים, גמ'. הקשר: דיון בצבע חוטי ציצית, השולחן ערוך (רמ"א) מעדיף לבן.

    רמ”א, בעיטור, ראשונים, גמ’. הקשר: דיון בצבע חוטי ציצית, השולחן ערוך (רמ”א) מעדיף לבן.

    רואים פחות
  18. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב: , ,

    השלמה לנידון אם אפשר לצאת ידי חובת סעודה ראשונה ושניה בשבת בפת הבאה בכסנין (*)

    [משתמש שנמחק]

    שו"ע סימן רצה ס"ב, לגבי סעודה ג' בשבת, ומפרשים כמו ר"ן, הב"י, סימן תמד. (הניקוד במקור הוא כפי שהוא.)

    שו”ע סימן רצה ס”ב, לגבי סעודה ג’ בשבת, ומפרשים כמו ר”ן, הב”י, סימן תמד.
    (הניקוד במקור הוא כפי שהוא.)

    רואים פחות
  19. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה לתשובה אם יש סימן רע כשהלבנה נתכסית כשבאו לקדשה (*)

    [משתמש שנמחק]

    משנה ברורה סימן תכו סק"ד, בשם מגיד מישרים (שיר השירים).

    משנה ברורה סימן תכו סק”ד, בשם מגיד מישרים (שיר השירים).

    רואים פחות
  20. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    קטן שיודע הברכה אבל אינו מברך כדין האם מותר לברך עמו

    תלמיד חכם

    אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד? האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח? מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול? האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב"צורך בחינוך"? אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?קרא עוד

    1. אם הקטן כבר יודע את הברכה, אבל עדיין לא מברך נכון, האם מותר ללמדו עוד?

    2. האם לימוד הברכה הוא רק כשהקטן לא יודע אותה, או גם אחרי שהוא יודע את הנוסח?

    3. מה ההבדל בין לימוד הברכה בקטן לבין לימוד גמרא בגדול?

    4. האם היתר הברכה עם קטן תלוי ב”צורך בחינוך”?

    5. אם הקטן לא צריך לימוד נוסף להבנת הברכה, האם מותר לברך עמו?

    6. האם היתר ללמד את הקטן לברך נכון נמשך גם אחרי שהוא יודע את הברכה בעל פה?

    7. אם הקטן מתרגל את הברכה אך לא למד את המשמעות, האם מותר לברך עמו?

    8. האם אופן לימוד הברכות בקטן דומה לאופן לימוד גמרא בגדול?

    9. איך כותבים את הברכות השם עם הקטן?

    10. מהו “סיוע וחיזוק” לומר הברכה כדינה?

    רואים פחות
  21. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    האם עדיף לעשות הציצית בחוט עבה המצוי או בחוט דק

    שאלת רב

    האם החוטים העבים שאנחנו משתמשים בהם היום, הם חוטים בינוניים, או שמא הם עבים מדי? האם יש שיעור מדויק לעובי חוט הציצית? מהו הקריטריון שבו בוחנים את נאותות החוטים? האם נוי ומראה החוט משחק תפקיד בדין? האם הרגילות והנוהג המקובל משפיעים על הדין? האם ניתן להסתמך על דעת הב"י והרמ"א בנושא? הליכה אחר נוי החוטקרא עוד

    האם החוטים העבים שאנחנו משתמשים בהם היום, הם חוטים בינוניים, או שמא הם עבים מדי?
    האם יש שיעור מדויק לעובי חוט הציצית?
    מהו הקריטריון שבו בוחנים את נאותות החוטים?
    האם נוי ומראה החוט משחק תפקיד בדין?
    האם הרגילות והנוהג המקובל משפיעים על הדין?
    האם ניתן להסתמך על דעת הב”י והרמ”א בנושא?
    הליכה אחר נוי החוטים, האם זהו קריטריון גמור?
    האם חוט עבה מידי יש בו פגם בהלכה?
    האם יש להבחין בין חוטים עבים “רגילים” לחוטים עבים מאוד?
    האם יש לציין שיעור עבה שמאסור ע”י ההלכה?

    רואים פחות
  22. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    מי שלא קרא מגילה בליל פורים האם מחוייב מדינא לקרות ב’ פעמים ביום

    שאלת התחלה

    אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים? מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה? מהי הכוונה ב"פעם שניה" בהקשר לקריאת מגילה? האם קריאה ביום היא "השלמה" לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית? אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה? האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?

    1. אם אדם לא קרא בלילה, האם צריך לקרוא ביום פעמיים?

    2. מה הדין אם אדם שכח לקרוא בלילה?

    3. מהי הכוונה ב”פעם שניה” בהקשר לקריאת מגילה?

    4. האם קריאה ביום היא “השלמה” לקריאה בלילה, או מצווה עצמאית?

    5. אם אדם נתגייר לאחר הנץ החמה, האם עליו לקרוא מגילה?

    6. האם פטור מקריאת מגילה בלילה מחייב אותו לקריאה כפולה ביום?

    רואים פחות
  23. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    האם מותר לספור בני ישראל כשאין רואים אותם אלא מן הזכרון

    מוסיף דעת

    האם מותר לספור אנשים שמצויים בתוך בית, אם אין שיטה ידועה למניין אלא רק לפי זכרון אישי? האם יש הבדל בין ספירת חרסים לזכרון בני אדם? אם מונים אנשים באמצעות ניירות, מהו הדין אם המונים את הניירות לפי סדר זכרון? אם מונים בני אדם כדרך שכתוב בניר, האם יש הבדל אם המניין הוא מראש או מסוף הדרך? מהו תפקידם שלקרא עוד

    1. האם מותר לספור אנשים שמצויים בתוך בית, אם אין שיטה ידועה למניין אלא רק לפי זכרון אישי?

    2. האם יש הבדל בין ספירת חרסים לזכרון בני אדם?

    3. אם מונים אנשים באמצעות ניירות, מהו הדין אם המונים את הניירות לפי סדר זכרון?

    4. אם מונים בני אדם כדרך שכתוב בניר, האם יש הבדל אם המניין הוא מראש או מסוף הדרך?

    5. מהו תפקידם של “חרסים” וספירתם בהקשר לספירת אנשים?

    6. האם יש פוסקים שמתירים ספירה כזאת, ומהו טעמם?

    7. האם איסור ספירת אנשים מחייב אם המניין אינו מתחיל במניין כל אדם בנפרד?

    8. האם יש הבדל בין לספור חרסים לבין לספור אנשים מתוך זכרון?

    9. מהו הטעם בדיון של פוסקי זמננו בנושא ספירת אוכלוסין?

    10. האם יש חיוב לספור בני אדם באופן פיזי, או שאפשר לספור בני אדם לפי זכרון?

    רואים פחות
  24. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    מי שמוכרח לדבר לאחר כל לימוד קצת ואינו יכול ללמוד בלא לדבר דברים בטלים לאחר כל כמה דקות לימוד האם מותר לו לבוא לבית המדרש

    האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע"י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש? האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת "מצוה"? האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט "רוצה"? האם כדאי לו ללמוד בבית? האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעהקרא עוד

    האם אדם שסובל מחולשה נפשית ברורה, למשל שאובחן ע”י רופא והוא צריך לדבר לאחר כל כמה דקות לימוד, מותר לו ללמוד בבית המדרש?

    האם במקרה כזה, הלמידה עצמה נחשבת “מצוה”?

    האם יש הבדל בין אדם שממש צריך לדבר לבין אדם שפשוט “רוצה”?

    האם כדאי לו ללמוד בבית?

    האם אפשר להשוות מצב כזה למקרים של חולה שצריך לאכול בתשעה באב?

    רואים פחות
  25. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    בקבוק קפה קר שיש לו עפרורית קפה בתחתיתו האם מותר לנער אותו בשבת

    ישראל ישראלי הכהן

    האם אפשר לנער את הבקבוק עד שכל הקפה ייערבב? האם כל סוגי העפרוריות מותרים לנער? האם יש הבדל אם העפרורית צמודה לקרקעית או רחוקה יותר? האם לנער עפרורית של קפה שחור זהה לנער עפרורית של קפה מיוחד (מכיל תמציות וכו')? האם יש הגבלה של זמן לנער? האם מותר אם קשה להוציא את העפרורית?

    האם אפשר לנער את הבקבוק עד שכל הקפה ייערבב?
    האם כל סוגי העפרוריות מותרים לנער?
    האם יש הבדל אם העפרורית צמודה לקרקעית או רחוקה יותר?
    האם לנער עפרורית של קפה שחור זהה לנער עפרורית של קפה מיוחד (מכיל תמציות וכו’)?
    האם יש הגבלה של זמן לנער?
    האם מותר אם קשה להוציא את העפרורית?

    רואים פחות
  26. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה למה שנתבאר דאגר נטר הוא אף אם אין למלוה שום רווח ממשי או נראה לעינים מהממון (*)

    האם דין זה חל רק על הלוואה או גם על כל סוגי הפקדון? מהו ה"רווח הנראה לעין" המדובר? האם ישנה הגדרה מדויקת לכך? האם יש הבדל בין הלוואה במזומן להלוואה במוצר? אם המוכר עשיר ולא צריך את הכסף, האם עדיין אסור לו למכור במועד מאוחר יותר? מהו גודל ההפרש המינימלי בין שני המחירים שמכריע? האם דין זה חל על מוכר שקרא עוד

    1. האם דין זה חל רק על הלוואה או גם על כל סוגי הפקדון?

    2. מהו ה”רווח הנראה לעין” המדובר? האם ישנה הגדרה מדויקת לכך?

    3. האם יש הבדל בין הלוואה במזומן להלוואה במוצר?

    4. אם המוכר עשיר ולא צריך את הכסף, האם עדיין אסור לו למכור במועד מאוחר יותר?

    5. מהו גודל ההפרש המינימלי בין שני המחירים שמכריע?

    6. האם דין זה חל על מוכר שרוצה למכור סחורה שהוא ממתין למכירתה, או רק על מוכר שמוכר סחורה באופן רגיל?

    7. האם “דרך מכר דקיל” שונה מ”פקדת מעות” רק בדרך הציון או שקיימת הפרש אחר?

    8. האם ניתן להסיק מכאן דרך של פירוק עסקאות למספר מקרים כדי לאפשר מכירה במחיר שונה?

    9. איך היינו להבחין בין מקרה של מכירה ומעשה הפקדה למעשה של הלוואה פרטית?

    רואים פחות
  27. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה לענין דיבור לאחר עיטוף בציצית (כשעדיין לא שהה ד’ אמות) (*)

    חייב מיתה

    האם יש צורך בהמתנה של ארבע אמות גם אם לא מדובר ב"ברכה" אלא רק בעטיפה? האם מותר לעטוף את הציצית במהלך הליכה, או שצריך לעמוד במקרה זה? האם ישנה הבדל בין עיטוף בציצית לכתחילה לבין עיטוף בציצית לאחר שהגמרנו ברכה? מה דין אדם שעדיין לא הגיע לשיעור ארבע אמות, האם עליו להמתין שוב ארבע אמות? האם החישוב של שמקרא עוד

    האם יש צורך בהמתנה של ארבע אמות גם אם לא מדובר ב”ברכה” אלא רק בעטיפה?

    האם מותר לעטוף את הציצית במהלך הליכה, או שצריך לעמוד במקרה זה?

    האם ישנה הבדל בין עיטוף בציצית לכתחילה לבין עיטוף בציצית לאחר שהגמרנו ברכה?

    מה דין אדם שעדיין לא הגיע לשיעור ארבע אמות, האם עליו להמתין שוב ארבע אמות?

    האם החישוב של שמונה האמות כולל את הרגע של העטיפה או רק אחר כך כאשר כבר עטוף היטב?

    האם יש מצב שניתן לומר שחלק מהמטרה של שמונה אמות היא לשמור על כבוד הציבור?

    רואים פחות
  28. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״ב

    השלמה על הערה במ”ע (*)

    מתתיהו נבות שטרן

    האם ניתן להוסיף תנאי למציאות של "הערה במ"ע" במקרה זה? האם "ניחותא" בפרשנות הגמרא משנה את החיוב? האם יש הבדל בין "תנאי גרידא" ל"תנאי" אחר? האם ניתן להסיק מהפסוקים הנ"ל על החיוב בעניין זה? האם "רגילות בלא"ה" משפיעה על דין המ"ע? האם יש מקרה בו תנאי ישנה את דין הערה במ"ע? מה דין אם ה"כוונת" היא למסור רקקרא עוד

    האם ניתן להוסיף תנאי למציאות של “הערה במ”ע” במקרה זה?
    האם “ניחותא” בפרשנות הגמרא משנה את החיוב?
    האם יש הבדל בין “תנאי גרידא” ל”תנאי” אחר?
    האם ניתן להסיק מהפסוקים הנ”ל על החיוב בעניין זה?
    האם “רגילות בלא”ה” משפיעה על דין המ”ע?
    האם יש מקרה בו תנאי ישנה את דין הערה במ”ע?
    מה דין אם ה”כוונת” היא למסור רק תנאי שאינו תנאי?
    האם “לא מהני תנאי” חל רק במקרים מסוימים במ”ע?
    האם יש צורך בחיוב מוסכם נוסף על הפרשנות?
    האם הכוונה ב”אולי” היא למקרים ייחודיים?

    רואים פחות
  29. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב:

    השלמה לענין מי ששאל חפץ ואמר שהוא על אחריותו (*)

    האם יש מקרים שכן צריך תנאי כפול בעסקי מטלטלין למרות המנהג? האם המנהג פטור מ"כפילות" תנאי רק בעסקי מטלטלין או גם בעסקי קרקע? האם יש יוצאים מן הכלל למנהג זה? מהו ה"תנאי כפול" הנזכר? מהו אופן תרגום "כפילות" לתנאי בהקשר הלכתי זה? האם יש שוני בין אחריות של אדם עצמו לאחריות של אחר לגבי עשיית מלאכה? האם המקרא עוד

    האם יש מקרים שכן צריך תנאי כפול בעסקי מטלטלין למרות המנהג?
    האם המנהג פטור מ”כפילות” תנאי רק בעסקי מטלטלין או גם בעסקי קרקע?
    האם יש יוצאים מן הכלל למנהג זה?
    מהו ה”תנאי כפול” הנזכר?
    מהו אופן תרגום “כפילות” לתנאי בהקשר הלכתי זה?
    האם יש שוני בין אחריות של אדם עצמו לאחריות של אחר לגבי עשיית מלאכה?
    האם המנהג נוהג בכל ערים ומדינות?
    האם המנהג עובר דורות?
    האם יש ביאור נוסף על ענין “לא להצריך”?

    רואים פחות
  30. נשאל: י״ח באדר א׳ תשפ״בב: ,

    הערות על הסדר 100 (*)

    האם חייב איסור מיתה במקרה שספק אם היה פקו"נ? במקרה של ס"ת פסול, האם מותר למוכר אותו? האם דין שכירות רגילה זהה לשכירות שלא על דעת המלכות? האם מצווה לקנאות במקרה של פריצותא, ואם כן באיזה דרכים? האם מותר לקטנה לקדש את עצמה? האם יש הבדל בין ברכות לארורים בהר גריזים והר עיבל מבחינת התורה? מהו הטעם שרק האקרא עוד

    1. האם חייב איסור מיתה במקרה שספק אם היה פקו”נ?

    2. במקרה של ס”ת פסול, האם מותר למוכר אותו?

    3. האם דין שכירות רגילה זהה לשכירות שלא על דעת המלכות?

    4. האם מצווה לקנאות במקרה של פריצותא, ואם כן באיזה דרכים?

    5. האם מותר לקטנה לקדש את עצמה?

    6. האם יש הבדל בין ברכות לארורים בהר גריזים והר עיבל מבחינת התורה?

    7. מהו הטעם שרק הארורים מפורשים ולא הברכות?

    8. האם יש מקרים שהחשש מפקו”נ גובר על רוב דעות?

    רואים פחות