בפוסקים [ב”ח וש”ך וט”ז יו”ד סי’ שסה ס”ד ע”פ מהרי”ל מנהגים ליקוטים עמ’ תרלה] מבואר דיש ב’ אופנים שקוברין עם הבגדים, הא’ כשנהרג ע”י נכרי להעלות חמה ולנקום נקם, והב’ כשיצא ממנו דם ואז נקבר עם מלבושיו ומנעליו כדי לקבור עמו דמו, אבל במעבר יבוק (שפת אמת פ”י) חידש דגם כשנהרג ע”י ישראל שייך להעלות חמה כדאשכחן באחאב, וצל”ע דאחאב משומד לע”ז הי’ ודינו כגוי [עי’ חולין ד], ומנ”ל שבשאר ישראל יש דין כזה אם לא יצא דם, [ובגוף דין להעלות חמה צ”ב אם נאמר גם כשלא יצא דם, אע”ג דביצא דם בלא”ה נקבר במלבושיו, אבל בש”ך ובט”ז מבואר דאה”נ זה גם כשלא יצא דם להעלות חמה וכן משמע בלבוש שם].
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 115
מק"ט התשובה הוא: 149113 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149113
🤖 תקציר התשובה (AI)
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.