ששאלת לענין הבל אם היה מותר בתאומותיו, הנה מה שנזכר בגמ’ סנהד’ נח ע”ב קין נשא אחותו אע”פ שודאי גם הבל הי’ מותר באחיותיו מ”מ עיקר מי שהעמיד את העולם אחריו (בכמה דורות עד המבול וגם אח”כ על ידי נעמה שנישאה לנח) הי’ קין ולא הבל, לכך כתיב עולם חסד יבנה על קין, אבל אה”נ שגם תאומותיו של הבל היו מותרות לו.
וכן בירושלמי (יבמות סא ע”א) אי’ א”ר אבין שלא תאמר קין נשא את אחותו הבל נשא את אחותו (כלו’ שלא י’ מוכן להוליד ולא הוליד, ומה דתנן דם זרעיותיו היינו מה שהי’ יכול להוליד אחר כך.
תתמה ע”ז) חסד הוא חסד עשיתי עם הראשונים שיבנה העולם מהן אמרתי עולם חסד יבנה, ואולי ס”ל להירו’ שהי’ זרע להבל או דר”ל שהי’ יכול להוליד אח”כ, וכן אי’ בפרקי דר”א פכ”א שהבל נשא אחותו ועי’ ברמב”ן ומלבי”ם עה”פ חסד הוא.
ששאלת אם אדם הותר בתאומותיו של קין, הנה ענין איסור אדה”ר בבתו של קין (למ”ד גוי מותר בבתו בסנהד’ שם) אפשר דאינו איסור גמור וגם לא נזכר שנאמר לו בזה ציווי להדיא אבל אה”נ שאיסור זה הי’ גם כלפי תאומותיו של הבל כל זמן שהי’ הבל בחיים רק דלא נזכר לענין הבל אלא לענין קין משום שלא העמיד הבל העולם מהם לבסוף משא”כ קין נדרש עליו עולם חסד יבנה על מה שהעמיד התולדות מאחותו.
וכן בל’ הר”ן בסנהדרין שם יש משמעות שלא היתה אסורה אחותו של קין על אדה”ר מצד הדין עי”ש.
לגבי מה ששאלת אם קין נשא תאומותיו של הבל לבסוף או עכ”פ תאומה יתרה שנתקנה בו, המשמעות בפרש”י ספ”ק דסוטה בביאור דברי הגמ’ שם (וכ”ה בב”ר פרשה כ ה כמו בגמ’ שם) שלא נשא מהן כלום, ואפי’ לא תאומה יתרה שנולדה עם הבל, ועי’ עוד בזה בספר אוצר הידיעות ח”א סי’ צח מש”כ בזה, וגם המשמעות בפרקי דר”א שרק נתקנא בהבל באשתו והרגו ולא נזכר שנשא אח”כ את אשתו, וגם בירושלמי שם המשמעות שכ”א נשא רק אחותו המיוחדת לו, אבל בכלי חמדה פ’ וישב בהגה”ה מבן המחבר מחדש שקין יבם אשתו של הבל [ומש”כ ללמוד כן מדברי הריטב”א אינו מוכרח כלל] וכ”כ בביאור מעין גנים על מס’ כלה פ”ח ובאגרא דכלה ר”פ וישב ע”פ שער הגלגולים הקדמה ל”ו וכך יתכן ללמוד בב”ר כב ז שאמר קין אני נוטלה ויקם קין וגו’ א”כ כשסיים להורגו מן הסתם החזיק בו.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 115
מק"ט התשובה הוא: 149095 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/149095
