שאלה
שלו’ וברכה.
רציתי במטותא לדעת מה המקור ו/או הטעם למנהג הישיבות לדלג באמירת הסליחות.
וגם אחרי שמדלגים, מה המקור אלו סליחות נאמרים ואלו אינם נאמרים.
ובפשטות נראה הטעם דמוטב מעט בכונה וכו’ אולם יל”ע, דלא מצינו בסדר התפילות הכלליות טעם הנ”ל, ומסתמא יש דברים נוספים בזה, ואשמח להרחבת הענין.
[בספר אשרי האיש הביא שמנהג מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל היה שלא לדלג, ואף בער”ה].
ייש”כ כוח”ט וכט”ס.
ד.
ורטהיימר
***
התשובה בקצרה
לא תוקן ע”י חכמים נוסח מסוים לסליחות והכל לפי מנהג הקהל.
תשובה
בע”ה כ”ו אלול ע”ו
לכבוד הרב דוד ורטהיימר שליט”א
שלום רב
הנה שאר התפילות תקנו אנשי כנה”ג, והם סדרו את כל סדר הברכות כמ”ש במגילה י”ז, וכמו”כ איתא בגמ’ בברכות שאנשי כנה”ג תקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות, ומשמע שהם תקנו נוסח התפילה, וכמ”ש הגר”ח מולאז’ין שמכיון והם תקנו הכל ע”פ סודי הסודות לכן יש להתפלל דוקא באופן שהם תקנו.
משא”כ סליחות מעולם לא תוקן נוסח מסוים בעם ישראל ע”י אנשי כנה”ג, וגם לא בזמן מאוחר מזה, אלא בכל מקום לפי מנהגו, מנהג אשכנזים ומנהג פולין, מנהג ספרדים ומנהג תימנים, וזה רק הקהילות שאנו מכירים כיום, ויש עוד קהילות שמשונות לגמרי בנוסחאותיהם בתפילה משאר קהילות שבמקומותינו, כמו איטליאנים וע”ז הדרך.
וגם במנהג אשכנזים גופיה איני יודע מתי נתקן סדר מסוים, וגם בין הקהילות באותה מדינה עצמה כמדומה שהיו איזה חילוקים, ובפועל מי שקבע את הנוסח של היום היו אלו שהדפיסו את הסליחות, ואיני יודע באיזה תקופה זה התגבש המנהג המקובל והנקרא מנהג ליטא, אם במוקדם או במאוחר.
ועיין ברמ”א סי’ תר”ד ס”ב דיש מקומות שאין אומרים הרבה סליחות בערב יוהכ”פ ויש מקומות שנוהגין להרבות בסליחות והכל לפי המנהג עכ”ד.
ועוד יש להוסיף שגם אם הפיוטים בסליחות עצמם תוקנו ע”י הראשונים, מ”מ הסדר מתי לומר אותם והיכן לומר אותם, זה לאו דוקא תוקן ע”י הפייטנים עצמם, ולפעמים יש פיוט שמובא בסדר הסליחות שלנו ביותר ממקום אחד, למשל שמובא בסליחות של זמן שקודם ר”ה וגם של תפילת נעילה, ויש פיוטים שלפי עדות מסוימות אומרים אותם במקום מסוים ולפי עדות מסוימות לא אומרים באותו המקום אלא במקום אחר.
ולפ”ז אם ישנם הנוהגים לדלג בסליחות וכך הוא מנהגם אין שום איסור בדבר, דהנה כבר בדברי הקדמונים מבואר שכבר נהגו כל ישראל מזמן קדמון מאוד לומר סליחות, אך לא תקנו נוסח מסויים אלא כל מקום לפי מנהגו, אבל קהל שכבר קבלו עליהם לומר כל הסליחות באופן שנתקבל שכך מנהגם יתכן שאסור להם לשנות, אבל אם שינו מנהגם הר”ז נשתנה.
והנה כידוע שמלפנים היו אומרים פיוטים בכל תפוצות ארצות אשכנז וסביבותיה, וכעת בא”י אין אומרים {אין הכונה שאין אומרים כלל, אפי’ לא במנינים פרטיים, אלא שהמבנה הכללי של הציבור נוסח אשכנז רובם אין אומרים את רוב הפיוטים.
} , וצע”ק דנהי שיש מן הראשונים שאסרו לומר פיוטים בברכות ק”ש, אבל הרמ”א לא פסק כן, ונהי שאולי עיקר המנהג כאן בא”י שלא לומר פיוטים התחיל ע”פ הגר”א, אבל הגר”א גופיה אמר שיש להשלים את הפיוטים לפני אין כמוך, וכמו”כ לפי דעת הגר”א אין חילוק בין שאר פיוטים לבין הפיוטים ונתנה תוקף וכו’, ולפי מה שבטלו לומר כל הנ”ל שסוברים כהגר”א ז”ל שאסור לומר פיוטים באמצע א”כ היו צריכים לבטל הכל, ולא רק יוצרות לפרשת זכור ופרשת שקלים וכדו’.
אבל מ”מ לענינינו כהיום מעיקר הדין אינו נוגע מה שנהגו אז, שהביאור הוא כנ”ל, שמעולם לא נתקן לומר דוקא פיוטים מסוימים והכל לפי הקהל אומרים הפיוטים, ולאחר שכבר נתבטלו כל הפיוטים הללו א”צ לאומרים, וכ”ש בסליחות שלא בטלו לגמרי את הסליחות אלא אומרים חלק, וכמו שציינת שטוב מעט בכונה מהרבות שלא בכונה (שו”ע או”ח סי’ א’), ולכן אפילו אם בפיוטים נסבור שיש לומר מ”מ בסליחות בסליחות במקום שנהגו לדלג, אינם מחוייבים לשנות מנהגם.
בברכת שנה טובה וכו”ח טובה
***
מק"ט התשובה הוא: 118968 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/118968
