באופן כזה אינו צריך לבקש מהם להקדים.
מקורות: גם מה שפירטתי בתשובה הקודמת שראוי לחשוש לפוסקים המצריכים להקדים סגירה בשמאל גם באופן כזה, מ”מ כשהם נוח להם שלא להחמיר ונוהגים כדין מכמה טעמים שהתבארו בתשובה הקודמת, ומסייעים לו בלבישת הנעל, לכן אינו צריך לומר להם שיתאמצו יותר.
לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 4
מק"ט התשובה הוא: 2577 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/2577
🤖 תקציר התשובה (AI)
⏳ מעבד נתונים, נא להמתין...
* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.
שאלות קשורות
עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?
דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!
דירוג ממוצע 0 / 5. ספירת קולות: 0
אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.
We are sorry that this post was not useful for you!
Let us improve this post!
Tell us how we can improve this post?
עוד תוכן קשור:
- מי שאין לו קשירה בנעל אלא סגירת סקוטש או רוכסן (ZIP) האם צריך להקדים בזה שמאל לימין או לא לדעת המשנ”ב וסייעתו שהקדמת הקשירה הוא מצד רמז שדומה בזה לתפילין שהוא קשירה והוא עור, ומטעם זה פטר אנפילאות, א”כ כ”ש שבזה פטור, אבל לדעת כמה פוסקים שהקשירה בשמאל הוא כעין פשרה בין הדעות בגמרא אם כן גם בזה יש להעדיף הסגירה בשמאל. מקורות: עי’ מ”ב סי’ ב בטעם הקשירה בשמאל שקשירה בשמאל מצינו בתפילין, […]...
- חליצת נעל ימין לפני יו”כ {בס”ד אור לט’ תשרי תשע”ו } בהא דקי”ל (או”ח סי’ ב’ ה’) לחלוץ נעל ימין תחילה, מה הדין בעיו”כ כשחולץ מנעליו האם יש להקדים ימין, די”ל כיון דמצוה היא יש להקדים הימין. תשובה – הנה כשחולץ הרי עדיין לא התחיל החיוב, דהרי חולץ מבעוד יום, וא”כ פשיטא שאין חילוק בזה. וגם נראה כמ”ש השואל דשאני […]...
- מי שחולץ תפילין לחולה וזקן האם יחלצם ביד ימין או ביד שמאל במשנ”ב סי’ כח סק”ו בשם השל”ה כתב דיש מהחכמים שהיו נוהגין לחלוץ התש”ר ביד שמאל שהיא ביד כהה להראות שקשה עליו חליצתן. וכעי”ז מצינו בחליצת נעליו בסי’ ב שחולץ בשמאל משום שבדבר שאינו חשיבות עושה בשמאל, ובמקובלים אי’ שבכל דבר יראה להשליט הימין על השמאל (עי’ בראשית חכמה), וי”ל שבכלל זה גם שלא ליתן לימין […]...
- כשחל ראש חודש במוצאי שבת האם ראוי לכתחילה לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש והאם ראוי גם לברך לפני מוצ"ש ומה הדין אם לא יוכל לברך לפני מוצ"ש (כגון שצריך זימון) האם יש ענין לסיים את הסעודה לפני מוצ"ש על אף שיברך במוצ"ש טוב לסיים את הסעודה לפני חשיכה ויותר טוב גם לברך לפני חשיכה. אם אינו יכול לברך לפני חשיכה כגון שצריך להמתין לזימון, לפחות יסיים את הסעודה לפני חשיכה ויזכיר בבהמ”ז של שבת בלבד. מקורות: הנה זה ברור שטוב יותר לסיים ולברך לפני מוצ”ש, שכן במקרה שיסיים ויברך רק במוצ”ש ייכנס בזה לכמה מחלוקות, דראשית כל […]...
- האם מותר להניח דבר מאכל עם או בלי רוטב על גבי סיר או על גבי תבנית המונחת ע”ג הפלטה או הבלעך עם או בלי כיסוי כפי שהתבאר בתשובה אחרת לדעת הפמ”ג והמשנ”ב (בבה”ל סי’ רנג) היתר זה הוא רק באופן שמניח ע”ג סיר של תבשיל שעל האש אבל אם מניח תבנית ריקה או סיר ריק על אש למטרה זו אי אפשר להניח מעליהם, וכן מבואר גם בחזו”א סי’ לז סקי”ד על המשנ”ב בסי’ שיח סקק”א דבקדירה ריקנית אסור (ובאמת צ”ב […]...
- מי שיותר נוח לו שלא להסב האם פטור מהסיבה מטעם שאינה אלא בדרך חירות אם אין חולי שמשנה את המציאות אינו נפטר. מקורות: הנני לצרף מכתב שכתבתי בענין זה. ע”ד המאמר שהבאתם בענין הסיבה הנני לסדר בע”ה הדברים אשר היו עמי, ועוד מה שנוסף ע”ז כעת. הנה קי”ל לגבי גברי כהדעות החלוקין על הראבי”ה ומצריכין הסיבה גם בזמה”ז שאין דרך בהסיבה, והסתפקתי מה הדין באופן שלא רק שאין רגילין […]...
- עובד זר נעל וקשר את השער עם כבל טלפון והגיע אדם בחשיכה ופתח את הדלת והכבל נקרע האם צריך לשלם אם היה חשיכה שקשה לזהות נראה דפטור. מקורות: לכאורה אם בחשיכה בהסתכלות רגילה לא היה רואה את זה הוא פטור גמור דלא הוה ליה לאסוקי אדעתיה ודמי לאונס גמור שבזה פסק הרמ”א בחו”מ ריש סי’ שעח לפטור, ואין דינו כאדם מועד לעולם (ולדעת הש”ך שם הוא סק”א הוא דלא כהרמב”ם והמחבר שמחייב גם באונס גמור, […]...
- היושב בכסא נוח שהוא כעין שכיבה וראשו ומעט מגבו בולט למעלה האם חשיב פרקדן או לא א) קיימא לן שאסור לקרוא ק”ש פרקדן אפי’ מוטה על צדו (סי’ סג ובמשנ”ב שם), וקיי”ל שפרקדן הוא בין פניו למעלה ובין פניו למטה. והנה פרקדן היא מילה בלשון לעז, ויש לדון מה ההגדרה של משמעות מילה זו (ועי’ להלן), ואם נימא דהגדרתה היא צורה של שכיבה, א”כ כשהראש ישר וכל שאר הגוף באופן של […]...
- האם ניתן לברך את ברכת כהנים עם נעלי גומי ובד לאדם מוגבל שקשה לו להוריד את נעליו ועם מגבלת יציבות בכפות הרגלים? בפוסקים כתבו להתיר בכמה תנאים, א’ שמדובר בנעליים שאין בהם רצועות קשירה, עכ”פ באזור בסיס הרגל, תנאי ב’ שמדובר בחיפוי בד שאין רגילות בהם ברחובות בלי נעל חיצונית, שכן נעלי חוץ אינם כבוד הציבור, תנאי ג’ שיש צורך גדול לכך כגון חולי, וכמו במקרה שלך, וכן י”א שאפילו בנעליים גבוהים ללא רצועות למטה צריך שלא […]...