אין בזה היתר שהרי גם אם יש להתחשב בטענה ששילם ונאמר שזה מתיר לו להיכנס, מכל מקום אין אדם נאמן בדבר שבממון להוציא ממון כנגד בעה”ב בלא עדים כשרים המעידים בב”ד וכ”ש שהוא עצמו נוגע בדבר ואינו עד כלל ולכאורה אף לא יהיה מזה נפק”מ לשבועה וכיו”ב (עי’ כסף הקדשים להגאון מבוטשאטש לגבי עד אחד בחצר דעביד למיגר לענין אם הבעלים לא יוכלו להוציא ממון כנגד עד אחד בלא שבועה).
ואין לטעון שאין הפותח את הדלת עם הכרטיס עושה כלום, שהרי לכל הפחות עושה כאן גרמא, ובתשובה אחרת (ד”ה ראובן פתח בפני שמעון מכשיר המקווה בכרטיס הכניסה שלו בניגוד להסכמי הרכישה של הכרטיס ושמעון נכנס על ידי זה האם ראובן צריך לשלם עליו) הארכתי בנידון אם הפותח את המקוה צריך לשלם או לא.
וגם אין לטעון שאין כאן הוצאת ממון דהרי יש כאן חצר דעביד למיגר ואין היתר להשתמש בו בלא לשלם.
ומלבד כ”ז בד”כ הוא מתנאי הכרטיס שלא להכניס אדם עם הכרטיס וע”ד זה נמכר הכרטיס ורשות השימוש במקוה ובדבר שבממון תנאו קיים, וכ”ש אם הכרטיס רק מושאל או מושכר לצורך השימוש במקוה שיש תפיסת יד לבעלים.
(בנוסף לכל הנ”ל יש לציין לדעת הגרי”ש דלפעמים בכרטיס חופשי חודשי מוזילים במקצת גם מחמת שלפעמים אבד או שאינו בנמצא ומחמת כן המחיר לחופשי חודשי הוא זול יותר שלוקחים זאת בשיקול ולכך נקט הגרי”ש שא”א להשתמש באופנים שאין הכרטיס בנמצא ואכמ”ל, והרחבתי בנידון זה בתשובה אחרת ד”ה אדם שקנה כרטיס כניסה חופשי חודשי למקום שהכניסה לשם בתשלום ושכח את הכרטיס בבית האם יכול להיכנס בלא תשלום).
הערות והשגות
אין עדיין הערות לתשובה זו.