שכיחא – שאלות המצויות בהלכה אחרון שאלות

האם מותר להגיה ספר חידו”ת שלו בחול המועד

בשו”ע ס”ס תקמה הובא שאם שמע דבר חידוש מותר לכתבו בחוה”מ, ושאלתי את הגרמ”מ קארפ (בעל הלכות חג בחג) מה הדין להגיה ספר בחוה”מ ואמר לי שאסור.

ויש לעיין דבריש סי’ תקמה אי’ שמותר להגיה ספר שצריך להשתמש בו במועד ובמשנ”ב שם סק”ח הביא פירוש הט”ז דמיירי במגיה מדעתו מעיון דחיישי’ שמא ישכח.

והיה מקום ליישב דכל ההיתר הוא אם יש לו כבר מה לכתוב אבל לחשוב מראש מה לכתוב זה אינו דבר האבד כיון שיכול לעשות אותו דבר בדיוק גם אחר המועד.

אבל א”א ליישב כן לכאורה, דהרי בס”ס תקמה במשנ”ב סקמ”ז האריך בדין כתיבת חידוש בחוה”מ שהוא גם לשמוע מלכתחילה חידושים לכתוב ומשמע שם שגם להתאמץ לחדש חידושים בחוה”מ כדי לכתוב מותר עי”ש (ורק שכ’ שם שיעשה בכתב משיט”א).

וכי תימא דמ”מ בהגהת ספר שהוא תרתי לגריעותא שהוא רק ליטוש החידושים והוא רק מחשב עכשיו מה לכתוב אסור, הא מנא לן, דהרי כל אחד מהגריעותות האלה לחוד אינו איסור א”כ למה בתרתי לגריעותא יהיה אסור, דכל המושג תרתי לגריעותא הוא חידוש והיכא דאתמר אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והבו דלא לוסיף עלה.

ובאמת יל”ע דלפי טעם הט”ז הנ”ל שהביא המשנ”ב בריש הסימן שם למה הזכיר המחבר ההיתר רק באופן שצריך לספרי המקרא בחוה”מ, דהרי לפי מה שטעם ההיתר הוא משום דבר האבד שמא ישכח א”כ היה צריך להיות ההיתר בכל גוני שמא ישכח, והט”ז הרי קאי לפרש דברי המחבר שם שהזכיר שההיתר הוא באופן שצריך שהספר יהיה מוגה בחוה”מ, ומאידך בלשון הט”ז לפי מה שהובא במשנ”ב משמע שאינו צריך באמת הספר שיהיה מוגה בחוה”מ וההיתר הוא משום דבר האבד שלא ישכח מה שעיין, וצלע”ש.

ובגוף דברי הגרממ”ק יתכן דמיירי במי שמגיה דברים טכניים בחוה”מ כגון טעויות הקלדה וניקוד והשוואות וכיו”ב שבזה כבר אפשר דלא אמרי’ דבר האבד מכיון שיכול לעשות אותו הדבר בדיוק לאחר המועד (וכמ”ש המשנ”ב בסי’ תקמה סקמ”ח לענין כתיבת חישוב תקופות שאינו שוכח מלבו כלום), וברוב הדברים שקשורים להגהה מסוג זה לא שייך לחשוש על זה לא ישכח, ולגבי הגהה ע”פ השוואות בין נוסחאות זה מפורש שם במשנ”ב בשם הט”ז דאינו בכלל היתר זה, אבל גם לגבי תיקונים טכניים שאינם ד”ת אפשר שלגביהם לא נאמרה הסברא שאחר חוה”מ צריך לחדש חידושים אחרים (שהזכיר המשנ”ב בסקמ”ז בשם האחרונים), דכל סברא זו היא חידוש שנאמרה לגבי ד”ת מכיון שלא ניתן לומר לאדם שלא יחדש החידוש עכשיו אלא אחר כך משא”כ בדבר שאינו חידו”ת ממש.

לחץ כאן כדי לקרוא את התשובה בגירסת הדפסה בגליון שבוע 38

מק"ט התשובה הוא: 120657 והקישור הישיר של התשובה הוא: shchiche.com/120657

🤖 תקציר התשובה (AI)

* הערה: הסיכום נוצר ע"י בינה מלאכותית, אשר ידועה כאינה דייקנית בלשון המעטה, ולכן אין להסתמך על הסיכום בלא לעיין בתוכן התשובה שנכתבה באופן ידני.

עד כמה התשובה הזאת היה שימושית?

דרג את התשובה ובכך תקדם אותה!

דירוג ממוצע 5 / 5. ספירת קולות: 1

אין הצבעות עד כה! היה הראשון לדרג את התשובה הזו.

We are sorry that this post was not useful for you!

Let us improve this post!

Tell us how we can improve this post?

התמונות האוטומטיות הוסרו זמנית.

עוד תוכן שיעניין אותך

האם מותר לשבת כשארון הקודש פתוחמה המקור לדברי האבות דר’ נתן שיש לשמש ד’ חכמים
⭐ פופולרי
האם אפשר לקיים שמחת יום טוב באכילת בשר דג👁 439
האם יש ענין בלה”ר לתועלת שלא להוציאו בפיו אלא רק על ידי כתיבה
האם שייך להוסיף בברכת המינים נוסח קבוע שישמיד הקב”ה ההיא כלבתא
📈 מבוקש
האם שייך להוסיף בברכת המינים נוסח קבוע שישמיד הקב”ה ההיא כלבתא👁 65   💬 1
⭐ פופולרי
אה”ע סי’ קעה ס”ח👁 656
⭐ פופולרי
האם מותר לרקוד בעת אמירת טובים מאורות לאחר קידוש לבנה בימי ספירת העומר כנהוג בכל ימות השנה👁 551   💬 1
הקורא בתורה שקרא ‘כליה’ בלשון נקיבה במקום ‘כליו’ האם צריך לחזור
⭐ פופולרי
אדם שמשחק בטלפון וכיוצא בזה באמצע תפילת שמונה עשרה האם מותר לעבור לפניו👁 942   💬 2
ראה שאדם כשר מברך ולא שמע אף מילה אחת בבירור האם עונה אמןסיר רותח המונח בשבת על גבי פלטה והוא מבושל כל צרכו (או מים שרתחו כל צרכן לפני שבת) האם מותר לקרבו אל מקור החום
📈 מבוקש
הנוטל מים שניים בנטילת ידים לפת האם יותר טוב ליטול על ב’ ידיו ב’ נטילות ראשונות ואחר כך נטילות שניות על שתיהן או ליטול ב’ נטילות ביד זה ושוב ב’ נטילות ביד זה👁 1,092   💬 9
השאר תשובה

השאר תשובה

שאלות קשורות